אם יפית אסולין הייתה צריכה, כמנהג עדות השחקנים, לפשפש בעצמה ולחפש את החוויה הפנימית שתעזור לה לגלם בצורה הכי אותנטית את מירי מ'זגורי אימפריה', היא כנראה לא הייתה מגיעה לאודישן. בניגוד לבת הבכורה לבית זגורי, לחוצת החתונה ולחוצת האימהות, אסולין לקחה את הזמן, או ליתר דיוק העדיפה לדחות כמה שיותר את העמדת הדור הבא. "הייתי בדיוק ההפך ממירי", היא מודה, "לא הייתי מעוניינת בילדים. חשבתי שזה יהרוס לי את החיים. את מקבלת משהו שאת לא יודעת מה הוא ואת לא יכולה להחזיר, ועכשיו את צריכה להתמודד עם זה. פחדתי שלא אתחבר, שזה יהרוס לי את הזוגיות, את הקריירה, את הגוף. את לא יודעת מה זה להיות אמא. היו לי המון פחדים בהקשר הזה, אז דחיתי ודחיתי".
ידעת שאת רוצה אבל חששת?
"הרגשתי שזה מדע בדיוני, לא מחובר למציאות שלי. לא דמיינתי את עצמי שם. למזלי היה לי בן זוג שדחף אותי, עשר שנים טיפול פסיכולוגי פלוס תמיכה מבן הזוג פלוס אולטימטומים - בסוף הגענו ליעד".
עשר שנים מאוחר יותר, בגיל 45, נשואה לערן לאור, מחבר תוכניות במשרד החינוך, עם שני צאצאים בני עשר וחמש, אסולין לא מתחרטת על ההמתנה אבל מתענגת על החוויה. "אף אחד מהפחדים האלה לא התממש", היא מתפעלת, "היה לי תיקון מדהים. זה משלים ומאזן ואני אוהבת אותם, אני אמא טובה. עברתי את הפחד הכי גדול שלי אז יש תחושה של 'הכל קטן עליי עכשיו'. לא שהייתי יכולה לנחש את זה מההיריון – ההריונות היו מזעזעים. בחוויה שלי זה עונש לאסירים. בחילות נון-סטופ, גועל תמידי, הרגשתי שאני לא יכולה להיות בגוף של עצמי. דפיקות לב, סחרחורות, קמה בבוקר מתחילה לזחול בבית. לא יכולתי לשתות מים. בשש בערב התחלתי לנמנם. בהיריון הראשון עוד ניסיתי לעבוד. התקבלתי להצגה ב'קאמרי' אבל לא יכולתי לעשות אותה כי עד שהיא הייתה אמורה לעלות כבר הייתי מגיעה לחודש מתקדם וזה לא התאים לדמות. כששיחררו אותי אמרו לי 'לכי תהיי אמא', ונעלבתי, מה זה הדיבור הזה? כאילו זורקים אותי. בהיריון השני הייתה קורונה, אז חזרתי בטבעיות לשקע הקבוע שלי בספה".
"יש לדעתי ערך בשיקום ובחזרה לחברה, אבל לא על חשבון תחושת המוגנות האישית. בגלל שהחוויה האישית שלי הייתה טובה, אני מניחה שלי ספציפית זה לא היה משנה אם איבגי היה חוזר, אבל בתור אישה ברור שחשוב לי שכל אחת על הסט תרגיש בטוחה"
איזו אמא את?
"אני יכולה לשחק איתם שעות על גבי שעות. עושים מסיבה לכל הבובות. זה תובעני מאוד, אבל אני יכולה לעשות את זה. אני פחות טובה בלהנדס כדי שדברים יקרו - ארוחת ערב, מקלחת, מיטה. לא מספיק שאני צריכה לנהל את עצמי, אני גם צריכה להניע אחרים מתחנה לתחנה?
"אני עובדת בערבים בהצגות ופעמיים בשבוע לומדת ריקוד מיוזיקל אצל עוז מורג בשעות הכי קשות. מקלחות והכל. אז יוצא שאני לא בבית גם בהרדמות. זה הכל על ערן. הוא תותח בכל מה שהוא עושה ויותר טוב ממני בהרדמות. בכלל, אנחנו קצת הפוכים בתפקידים המסורתיים. אני פדנטית רק בעבודה, בחיים אני קצת האבא במשוואה. מביני העניין בגן פונים אליו ולא אליי. לפעמים נדמה לי שאני כמו הקריקטורה הזאת של הגבר שהולך לסופר ומפחד לקנות את הדבר הלא-נכון, אז אני מתקשרת אליו ואם הוא לא עונה לי - אני לא קונה. במקום של חילופי התפקידים האלה אני מקבלת קצת הרמות גבה. כל הזמן אני שומעת את המשפט 'מה, לבעלך לא קשה עם זה שאת יוצאת בערבים?' אני מבינה, הערבים זה באמת קשה, אבל מצד שני אני תוהה אם במקרה הפוך היו שואלים, 'זה לא קשה לאשתך שאתה יוצא בערבים?'"
ומה את עונה למי שכן שואל?
"'הוא מסתדר ואני עוזרת'. שלא ייצא שאני אמא פח. אני לוקחת את הילדים מהמסגרות, ועד שאני יוצאת להצגה אני איתם. אני גם לא יוצאת כל ערב, אבל כן, זה קשה. אין לי רגשות אשם. זאת העבודה שלי, וזאת גם פרנסה. אני יודעת בוודאות שזה לא חסך לילדים. לפעמים אני מנסה לקחת את הקטן יותר מוקדם מהגן אבל הוא לא מסכים, הוא עושה לי 'לכי, לכי' עם היד".
× × ×
אסולין ידעה שהחזרה ל'זגורי אימפריה' אחרי עשור תעורר בה מגוון רגשות, אבל היא בטח לא ציפתה לשבת מול התסריט באחת בלילה ולהתפוצץ מצחוק, והכל בגלל הסצנה שבה מירי רצה לאכול עורלה שזה עתה נחתכה בברית מילה כסגולה לפריון. "נקרעתי כשקראתי את זה", היא משחזרת. "אמרתי 'מירי, איזו כניסה לעונה נתת!"
הסצנה הפתיעה אותך?
"הסדרה הזאת הכירה לי המון דברים שלא ידעתי. אני לא באה ממשפחה דתית, העניין של העורלה זה משהו שאולי שמעתי עליו בחצי אוזן. למרות שעכשיו ראיתי ששאלו איזה רב על המנהג הזה והוא אמר שיש איסור מדאורייתא לאכול עור של אדם. אני לא מכירה אף אחד שעשה את זה, אבל אחותי הייתה באיזו ברית לא מזמן ושלחה לי הודעה 'חבל שלא באת, העורלה נראית טעימה'".
מירי גם הולכת להשתטח על קברי צדיקים. זה כן משהו שמוכר לך?
"בחיים לא. לא ידעתי איך זה נראה, הופתעתי לגלות שזה קיר ולא משהו שממש משתטחים עליו. אנשים עושים שם על האש, רוקדים, יש הווי שלם שלא דמיינתי, זה לא מקום עצוב. יש בזה יופי ואנשים צריכים נחמה ומשהו להיאחז בו, זה כמו לשים פתק בכותל".
הצילומים לעונה השלישית, שזמינה לצפייה ב-HOT, ב-HOT VOD וב-NEXT TV, עשו את הבלתי ייאמן והחזירו את הצוות של 'זגורי' עשור לאחור, כאילו לא עברה דקה. יחד עם הסט המוכר חזרו גם הדינמיקות, הדאחקות, מערכות היחסים בין השחקנים ובין ה"אחים". ובכל זאת, חלק משמעותי במיוחד לא חזר – משה איבגי. מי שגילם את בבר, אב המשפחה, נשאר הפעם בחוץ, בעקבות הרשעתו בביצוע עבירות מין, בין השאר כלפי נשים שעבדו איתו. הפתרון התסריטאי שזגורי בחר היה לגרום לבבר לצאת לעוד אחד ממסעות המילוט שלו, אחד מני רבים. "מאור זגורי עשה פה פיצוח מופתי", מתפייטת אסולין, "המובן מאליו היה להרוג את האבא ולהתחיל את העונה השלישית, כמו הראשונה, בזה שכולם באים לשבעה. מאור הלך על משהו יותר מתוחכם, שהאבא בורח ואבישי, שהוא הרי לא הכי בסדר בראש, כל כך רוצה למצוא אותו שהוא הופך להיות בבר. ככה מצליחים להנכיח את בבר בלי שהוא קיים שם".
היה מוזר לצלם בלי איבגי?
"אני מפרידה בין המעשים לבין הבן אדם. לגבי המעשים – הכל ברור וידוע. לגבי הבן אדם, הוא חלק מהמשפחה. בתחילת העונה היינו כוכבים מאוד גדולים עם חבר'ה לא מוכרים, והוא תמיד נתן את התחושה הכי טובה. הוא היה כמו מנטור ואף פעם לא נתן תחושה שאתה משחק מול איבגי הגדול".
"אני פדנטית רק בעבודה, בחיים אני קצת האבא במשוואה. מביני העניין בגן פונים אליו ולא אליי. לפעמים נדמה לי שאני כמו הקריקטורה הזאת של הגבר שהולך לסופר ומפחד לקנות את הדבר הלא-נכון, אז אני מתקשרת אליו ואם הוא לא עונה לי - אני לא קונה"
אם היית צריכה לשחק לצידו בעונה הזאת, איך היית מרגישה?
"יש לדעתי ערך בשיקום ובחזרה לחברה, אבל לא על חשבון תחושת המוגנות האישית. ובגלל שהחוויה האישית שלי הייתה בסך הכל טובה, אני מניחה שלי ספציפית זה לא היה משנה אם איבגי היה חוזר. אבל בתור אישה, ברור שחשוב לי שכל אחת על הסט תרגיש בטוחה. אם וכאשר זה יקרה, זה יצטרך לקרות באופן שמבטיח את תחושת הביטחון והמוגנות האישית של כל האנשים על הסט".
× × ×
את קריירת המשחק שלה החלה אסולין עוד כשהייתה סטודנטית בסמינר הקיבוצים עם שלל תפקידים בתיאטרון, אבל 'זגורי אימפריה' העניקה לה גישה כמעט לכל סלון ישראלי. בעונה הנוכחית מירי, שמסע הייסורים שלה אל הטבעת קנה לה אין-ספור תגובות מזדהות ברחוב הישראלי, נשואה לאלבז (אורי לייזרוביץ') אבל במקביל זוכה לקלוז'ר עם חמוד, האקס הבדואי שלה. אם מצאתם את עצמכם מזילים דמעה או יותר במהלך הפרק הנפלא שמתרכז בדמותה, אתם לא לבד. זה הסתיו עם הענן ועם מירי זגורי, שסוף-סוף מצליחה לזכות במשהו – בעצמה.
"קיבלתי מלא הודעות שאנשים מגז'דרים מול הטלוויזיה", היא מאשרת, "אני ראיתי את זה ובכיתי פעמיים. אפילו בצילומים של הסצנה של החתונה בכיתי. משהו ריגש אותי שם כְּיָפית, לא כמירי, אני בעצמי לא יודעת להסביר למה. לא שלטתי על עצמי שם, זה היה קצת מביך".
את מאור זגורי, האב הרוחני של הסדרה, הכירה אסולין כשהציעו לה לקחת חלק בהצגה שביים, 'מישהו ימות בסוף', שנבנה כולו על אימפרוביזציות. כל אחד מהשחקנים התבקש להביא דמות, אסולין הביאה את ירדנה, דמות לא ממומשת שחיה בפריפריה. כשזגורי קיבל את ההזדמנות לכתוב את הסדרה שלו הוא אמר לה את המשפט שכל שחקנית רוצה לשמוע: "אני כותב סדרה וחושב עלייך לאחת הדמויות". "זאת ירדנה", הוא הסביר לה, "אבל לייט".
מירי השתנתה מהעונה השנייה לשלישית?
"היא עברה תהליך. היא עוברת מסע של תפיסת מקום. בהתחלה היא עם גבר נשוי, אחר כך עם בדואי, תימני שמתברר כגיי, ובסוף אלבז הסתום. בעונה השלישית היא כבר בסרט משל עצמה. יותר פייטרית, היא לקחה את המקום שלה".
את יכולה להזדהות עם התהליך הזה?
"אני בהחלט מכירה את החוויה של מירי, את התחושה שאין לי אחיזה במציאות. גם אני פעם נאבקתי על המקום, שיראו אותי, היה בי מקום שהרגיש שאני לא קיימת בעולם. זה חלק מהכל, מהרצון להיות שחקנית, למשל. היום אני מרגישה נראית. נדמה לי שכמו מירי, שהלכה ותפסה מקום לאורך העונות, גם אני פרחתי".
אולי זה קשור לאימהות שנחתה עלייך מאז צילומי העונה הקודמת?
"יכול להיות. כשאת אמא את מבינה מה זה תינוק שצריך אותך. זה מיינדבלואינג לראות את הנזקקות של היצור הקטן הזה. תדעי לך שמירי היא הכי אמיצה במשפחה. היא הולכת הכי רחוק עם החלומות שלה והרצונות שלה, למשל הקשר עם חמודי. אם זאת הייתי אני, לא הייתי מגיעה למקומות האלה מלכתחילה. הייתי נשמרת כי זאת סיטואציה מורכבת שעדיף לשמור ממנה מרחק. קראתי גם תגובות של 'אל תשימו את זה על המסך כדי לא לנרמל', ההפך. איזה יופי שאנחנו יכולים לעבור קונפליקטים כאלו דרך הדמויות. פעם דניאל סבג ואני התווכחנו מי הדמות הכי דפוקה בסדרה, אני אמרתי שאבישי, הדמות שלו, והוא אמר שמירי. התקשרנו למאור ושאלנו אותו, והוא אמר שכן, מירי הכי דפוקה. אבל פעם הוא גם אמר שאת מירי הוא הכי אוהב לכתוב, כי אין דבר שהיא לא יכולה לעשות, הכל מרגיש הגיוני איתה".
