לפני כמעט עשור קיבל עידו קציר טלפון מחבר, מנהל אבטחה במלון יוקרתי. "תקשיבו, יש פה חתונה עם ראמן", אמר לו ולחבר נוסף. זה כל מה שהיה צריך בשביל שקציר יחליט שהוא מגיע, גם בלי הזמנה. בכל זאת, איך אפשר לסרב למרק יפני עשיר בחינם? "אני וחבר עשינו wedding crash", הוא מספר. "אכלנו ראמן, הצטלמנו עם הכלה, היא חשבה שאנחנו אורחים. זו הייתה החתונה הכי פסיכית שראיתי בחיים שלי. אלכוהול יקר. מלא אוכל. פתאום שרית חדד עלתה להופיע. איזה טירוף. עשיתי הכל כדי להצטלם איתה בזמן שהיא מופיעה מול הקהל, היא הייתה הכי מדהימה בעולם".
בתמונה, שקציר העלה כקאבר בפייסבוק שלו, ניכר מבטו המאושר כשהוא מחזיק את ידה של חדד. הוא בקהל והיא על הבמה. סיפור לנכדים. קציר חי את ההומור שלו בחיים ועל הבמה: הוא קומיקאי וכותב מבריק, תסריטאי ושחקן, יודע ליהנות מהחיים גם מחוץ לחתונות. ממלא אולמות בצוותא עם סטנד-אפ, מגיח בדמויות בתוכנית הרדיו של טייכר וזרחוביץ', כתב למופע 'שאולי' של אסי כהן ולסדרות של תום יער. הנונסנס שהוא עושה מחבר בין עולמות לכאורה לא קשורים: אמא שחולמת להיות ב-NBA, תשדיר לירושלים עם רובי ריבלין, ושיחה בין שירות לקוחות בחנות צעצועים ולקוח שצריך דחוף את הפאזל עכשיו כי זה עניין של חיים ומוות.
עכשיו הוא משחק בתפקיד ראשי ב'תוצרת בית' לצד ששון גבאי, אדם גבאי, שאדי מרעי, סוזנה פפיאן, אלי חביב וליטל שוורץ. גורי אלפי ביים והסדרה עלתה בבינג' ב-yes. קציר לא בא ממשחק אבל זה לא הפריע לו לקבל ביקורות מעולות על משחקו, שהתחיל באודישן לסרט. "לפני כשנתיים אמרו לי בסוכנות שרוצים שאעשה איזה אודישן מצולם ל'הקדושים' של סקורסזה שמצטלם במרוקו. קראתי איזה טקסט באנגלית כמו חתיכת משוגע מ'משחקי הכס', ממש ככה. פיטר, why are you so angry all the time? כל מיני כאלו. לדעתי הגעתי לשם כי אני נראה כמו אחד הניצבים המרוקאים שהיו איתי, איך הבנתי את זה? כי ככה אני נראה".
איך היה?
"קיבלתי את התפקיד של אחד התלמידים של ישו. לא היה לי הרבה טקסט. באתי בעיקר להנהן. שחקנים חושבים שנגיד לעשות סטנד-אפ זה קשה ומשפיל, אבל אין דבר יותר משפיל מזה שאנשים מסתכלים על איזה מוניטור במשפט שלא אתה כתבת ואתה אמור להגיד אותו טוב, ואתה פשוט לא יודע איך היית. גם שמו עליי פאה של אלאדין. רציתי לצלוח את זה".
שיטה מעניינת לחיים.
"לבמאי לא היה מושג מי אני, כמובן. היתה פעם שהיינו צריכים ללכת מאחורי ישו שמציל מישהו, מבריא אותו ומחיה אותו. אני הולך מאחורה ומשלב ידיים כאילו אני בצופים. הבמאי צעק באנגלית 'מי הלך עם הידיים ככה?' הרמתי את היד. ואז הוא התחיל לדבר איתי ליד כל שאר השחקנים. אני אומר לו, 'אני לא יודע מה לעשות עם הידיים'. הוא שואל אם קראתי 'השחף' של צ'כוב כי יש חלקים שקשורים לאמנות המשחק בידיים. אמרתי לו שכן אבל כמובן לא קראתי. אני לא יודע, אחי, קראתי זבנג".
מה הוא אמר?
"שאני צריך לעמוד יותר מול קהל וקצת להציג. דר זוזובסקי הייתה לידנו ואמרה לו, 'אתה יודע, הוא מופיע מול קהל, עושה סטנד-אפ'. לא היה לו אכפת. אני בן אדם מאזרבייג'אן מבחינתו, ממש מענייין אותו הסטנד-אפ שלי. רק תגיד את הטקסט שלך. אמרתי לרועי הסוכן, 'בוא לא נעשה משחק יותר'".
"אביתר בנאי קדוש בעיניי. שמעתי שהוא הקרין סרטון שלי בהופעה, וכתבתי לו. הוא אמר, 'תשמע, אני בתל-אביב, אני יכול לבוא'. הוא קפץ אליי, אמרתי לשירה לעוף מהבית. לא רוצה שתהיה לה שנייה אחת איתו. אני רוצה שכל המילים שאביתר בנאי מוציא יהיו רק אליי"
ב'תוצרת בית' שיצרו אדר מירום ועמרי עמית, קציר הוא יובל, צעיר תל-אביבי שנאלץ לחזור לעיר הולדתו ערד ומקים עם סבא שלו עסק להכנת ערק ביתי אחרי שהסתבכו עם עבריינים מקומיים. זו דרמה קומית מצוינת שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. בגלל זה היא מסוגלת לפרק ולהרכיב קשרי משפחה, חברות וזהות עירונית. "הגיע אודישן ל'תוצרת בית' ואמרתי לסוכן שלי, 'אחי, עזוב לא בא לי'. לא רציתי להתקבל, תכלס בכנות רציתי שיגידו 'בואנה, עידו טוב'. עד שזה התקדם יותר מדי".
איך הייתה הדינמיקה על הסט?
"זו פעם ראשונה שאני משחק בדבר כזה. מכל שחקן שהיה לידי למדתי. שאדי שהוא פשוט מדהים. ששון שהוא גאון, סוזנה ואדם. וכמובן גורי. הסתכלתי לראות מה הם עושים ואפילו קצת להעתיק מהם".
מוזר לך לשחק לעומת להופיע בסטנד-אפ?
"הבסיס שלי הוא שאני מאוד רוצה להצחיק. יש משהו מאתגר במשחק, שיכול להיות כיפי לפרקים, אבל הוא פחות בונקר של כיף כמו המקצוע שאני בא ממנו. בקומדיה אני יודע להבין אם אני טוב או לא טוב. הפידבק לעבודה מאוד קל, אם צחקת ממני אז אני טוב. במשחק אני לא יודע כי אין את הפידבק הזה".
ובסדרה אתה לא מצחיק. להפך, עושה תפקיד דרמטי.
"אבל אני כן עדיין מחפש איפה אני מצחיק. המוח שלי מתוכנת לזה. זה האישור שלי, שצחקת. זה מין מסכנות כזאת".
למה מסכנות?
"אני חושב שאתה יכול להיות תלוי בזה. נניח אם יהיה חודש שאני אגיד לעצמי, בוא'נה, אני לא מצחיק יותר. ואז מה יש לי לעשות? מה אני אגדל צאן? מה אני אעשה? כאילו. זה מה שאני יכול לעשות".
הוא נולד בכפר אוריה. קרוב לבית-שמש אבל לא קרוב מדי. למד בנווה שלום, התחיל לעשות סרטונים בשביל הצחוקים ואז גילה שהוא לא היחידי שחושב שזה מצחיק. "לא הייתה לי שום כוונה לעשות קומדיה לקהל. קיבלתי לייק אחד, ואז עוד אחד וזה היה וואו עבורי".
איך הגעת להופיע?
"תמיד רציתי לעשות סטנד-אפ אבל גם לא באמת חשבתי שאעשה. זה הפחיד אותי מאוד ואני לא בטירוף על לעשות דברים שמפחידים אותי 'בשביל האתגר'. עד שפשוט יום אחד עשיתי את זה. אני לא זוכר כבר למה זה הרגיש לי יותר קל. גיתית פישר בזמנו אמרה לי לבוא לנסות איזה ערב להופיע איתם ועזרה לי להבין שזה לא כזה מפחיד".
מי הקהל שלך?
"אשכנזים".
פעם למגזר של הקומיקאים היה קשה לעשות פרסומות, מוסרית, ברמת ערבוב הכסף והאמנות. אתה עושה לא מעט. הם חיים בשלום ביחד?
"אין שום הבדל, באמת. אם אני עושה אמנות שהיא בשביל מוצר או מותג מסחרי, אין לי שום הבדל בראש שלי. אם מישהו אומר לי 'התמסחרת' זה רק גורם לי לרצות יותר להתמסחר. בחיים לא ארגיש צורך להתנצל על מסחור, אני כל דבר שיהיה לו את הבמה לעשות כיף. מבחינתי חגיגה. אין דבר כזה נכון, בחיים, כלום, אין דבר כזה. אני אשמח, ממש שמח למסחר הכל".
"אם מישהו אומר לי 'התמסחרת' זה רק גורם לי לרצות יותר להתמסחר. אם אני עושה אמנות שהיא בשביל מוצר או מותג מסחרי, אין לי שום הבדל בראש שלי. בחיים לא ארגיש צורך להתנצל על מסחור, אני אשמח ממש למסחר הכל"
הוא בן 33, מתגורר עם בת הזוג שלו, השחקנית שירה נאור, בנווה צדק. את נאור הכיר דרך השחקנית גאיה שליטא כץ, "אמרתי לגאיה שהייתה חברה שלה, 'את יכולה לסדר לי אותה?' ומפה לשם זה קרה מאוד בקלות. בסוף פשוט התחלתי לדבר עם עמוד המעריצים שלה. שלחתי להם תמונות של מכוניות, ואז אמרתי, אופס-אופס, אה, חשבתי שזאת שירה אמיתית, שלחתי לה את צילומי המסך של ההתכתבות, זה עבד בקלילות ואז נפגשנו. אנחנו ביחד כבר שמונה שנים".
מה אתה מרגיש שמחבר ביניכם?
"אנחנו צוחקים מאותם דברים ממש, שזה הכי כיף. ואנחנו יודעים לזהות מה תהיה התגובה של כל אחד על כמעט כל דבר. ויש בזה משהו מאוד מאוד מרגיע. היא לא רוצה להרגיע אותי. אבל היא מאוד מרגיעה אותי, בלי לדעת, אבל מבחינת הכוונות שלה והמעשים שלה, רק טרור, היא רוצה לעשות טרור.
"מאוד קל לנו גם. לחיות ביחד ולפתור דברים ביחד. וזהו. היא כוסית, יש גם את החיבור, אבל בתכלס בגלל שהיא כוסית".
התנשקת עם תום יער לפני כמה שבועות והעליתם לאינסטגרם כבדיחת רשת שלא כולם הבינו.
"כן זה היה בשביל הצחוקים, כיף להתנשק עם חברים".
יש סביבכם דיבורי "מתי חתונה"?
"אני מרגיש שאנחנו נשואים. אין לנו לחץ של חתונה. לא בוער לנו הטקס, למרות שאני בטוח שנגיד להורים יותר בוער".
לפני שנתיים הוציא לאור אלבום שירים בעברית תחת השם Jo Eusébe, דמות של זמר פורטוגזי משנות ה-70. "עשיתי כל מיני שירים וזה הצחיק אותי אז שלחתי לחברים ואז כבר אמרתי יאללה אני אעלה את זה לספוטיפיי. ואז האלבום הגיע להיות בין עשרת המקומות הראשונים בספוטיפיי הוויראליים. וזה באמת דבר שעשיתי בעשר דקות, כלום, לא השקעתי. פתאום אני מקבל באינסטגרם הודעה מסשה ברון כהן. הוא עקב אחרי הפרופיל של הזמר המומצא למרות שהוא עוקב רק אחרי 80 אנשים כמו ג'ניפר אניסטון וברק אובמה. הוא הגיע לזה דרך בן הדוד שלו".
היו עוד תגובות הכי לא שגרתיות קיבלת לדברים שעשית?
"יום אחד שלחו לי הודעה: 'אביתר בנאי שם סרטון שלך בהופעה ודיבר עליך ועל רועי כפרי'. השתוללתי. אביתר בנאי קדוש בעיניי. איכשהו הצלחתי לשמוע את זה והשתגעתי מזה, ואז כתבתי לו 'אתה האליל שלי, בוא תעשה איתי משהו בהופעה'. הוא אמר לי, 'תשמע, אני בתל-אביב, אני יכול לבוא'. הוא קפץ אליי הביתה, אמרתי לשירה לעוף מהבית מיד. לא רוצה שתהיה לה שנייה אחת איתו. שהוא יגיד מילה אחת אליה, אני רוצה שכל המילים שאביתר בנאי מוציא יהיו רק אליי. ישבנו פה, הוא עשה לי פה תפילת ערבית בבית, פה ככה הרגשתי שאני בבית המקדש. ישבנו פה, דיברנו. מסתבר שהילד שלו, שמואל, הכיר לו קצת דברים".
עשית סרטון תדמית לעיריית ירושלים בשם 'ירושלים?' שבו מככב הנשיא לשעבר.
"חיפשתי מישהו שמייצג את העיר לאיזה סצנה, הצלחתי לשים יד על המאסטר של ירושלים, רובי ריבלין. באתי עם חבר עם מצלמה, משהו הכי גרילה שיש. לא הצלחתי לצלם בדיוק מה שרציתי ואז הגעתי הביתה לערוך את זה ואמרתי אני חייב שרובי ריבלין יגיד משפטים מסוימים שאין לי אותם. חצי מהדברים הוקלטו עם מחדד. דגמתי ושיבטתי את הקול של רובי ריבלין, וחצי ממה שהוא אומר בסרטון זה קולו המשובט. ברור שהוא לא אמר 'ועכשיו הסרטון יחזור לאחור ברוורס'".
הוא אוהב לרכוב על אופניים ולהקשיב למיקה קרני שרה 'מיטשל'. "אם בא לי עכשיו פלייליסט טוב, יש לי טריק: אתה כותב בספוטיפיי שם של בת, סתם, אתה כותב נגיד מיכל, ואז יש לך פתאום פלייליסטים של מסיבות רווקות וכאלו, 'חוגגות למיכל', 'מיכל מתחתנת', 'מיכל משתחררת'. הפלייליסטים הכי טובים בעולם. יש שירים ששורדים שנים, כאילו, טוב, נגיד הפתיח של פוקימון, השיר הכי טוב בעולם. זה שיר שאני יכול פשוט לבכות ממנו".
אבל יותר מהכל אתה הכי אוהב את מכבי חיפה.
"כן זה האסקפיזם הכי טוב שקיים ביקום. הרי בסוף אתה בא לנצח ולהיות חלאה. ובכדורגל אתה נכנס לאיזשהו יקום שבו זה לגיטימי לגמרי להגיד: אני רוצה לנצח ואני רוצה לראות את המתחרה שלי סובל, השמחה שלי זה לראות אותו סובל. אני מאושר מזה. זה מומלץ לכולם, זה צרות טובות. שהצרות שלי יהיו אם הייתה קרן או לא".
