עדן גולן דחתה בנימוס את ההצעה של ישראל כ"ץ לתפקיד של שגרירת הסברה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. ההצלחה באירוויזיון במאלמו 2024 מול קהל עוין הפכה בבת אחת ילדה בת 20 לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם מדינת ישראל, ובכל מקום בעולם שבו היא נוחתת, בלוח טיסות צפוף, משהו בין פוליטיקאי חרוץ וברונו מארס, דואגים להזכיר לה את זה.
איומים על החיים, הפגנות, השלכת צבע דמוי דם מסביב וסתם קללות אנטישמיות, במקרה הפחות גרוע, הפכו לחלק מהתפריט הקבוע בהופעות של גולן. אם היא שוכחת במקרה שקר שם בחוץ, המאבטחים הפרטיים והצמודים דואגים למשוך מטאפורית בשולי בגדיה, כדי שתהיה זהירה.
היום, כמעט שנתיים אחרי, היא עדיין סוחבת איתה הילה של מנצחים, אבל גם טראומה. "אני תמיד מפחדת. מסתכלת לכל הכיוונים כמו מאבטחת. יש לי חרדה חוזרת מאז האירוויזיון: אני נכנסת לאיזה מקום, מסעדה או מופע, ומישהו יורה בי מאחור. גם יש סיוטים שחוזרים, שרודפים אחריי והורגים אותי. אבל אני לומדת לחיות עם זה. אף אחד לא ישתיק אותי יותר".
את עדיין מרגישה את האנטישמיות?
"בכל מקום כמעט. היו לא מעט הופעות שלי בחו"ל עם הפגנות. בשווייץ זרקו צבע אדום בכניסה לאולם, כביכול לומר שהדם על הידיים שלנו. הייתה תקרית דומה בהופעה נוספת, שם זה הגיע עד הכיסאות. הייתה פעם הפגנה עם שלטים נגד ביבי ונגדי".
בכל זאת, חלקתם שיחת וידיאו אחרי האירוויזיון.
"די הזוי לראות שלטים נגד נתניהו ונגדי יחד. אני לא תמיד יודעת מה קורה מאחורי הקלעים בזמן אמת. האבטחה בשווייץ, למשל, הייתה מאוד יעילה והם הוציאו אותי אחרי המופע מאחור. רק בדיעבד הבנתי מה קרה. אני כבר רגילה להפגנות ליד הופעות, אם אין, זו הפתעה. לכל מקום בחו"ל אני נוסעת עם אבטחה, לפעמים שניים או שלושה מאבטחים".
זה מונע ממך לנסוע?
"אחרי כל האיומים שקיבלתי, בהחלט יש חרדה על החיים שלי, אבל אני גם מבינה שזה בראש שלי, כי יש אבטחה סביבי. אני זהירה, אני ערנית, ומצד שני כשאני מגלה בדיעבד על דברים כמו שקרו בשווייץ, אני אומרת לעצמי שזה פחד אלוהים. אבל מה כבר יכול להיות יותר גרוע ממה שהיה לי באירוויזיון? אמרו לי אז שהיו גם מעצרים חשאיים אחרי שהתברר שאנשים תכננו לפרוץ לבמה כשאני מופיעה, ראיתם שזה קרה באירוויזיון אצל יובל. זה לא פורסם, גם על זה ידעתי רק אחרי".
איך משנים התנהלות?
"תראה, אני כמעט לא יוצאת בלילה לטייל בערים שאני מופיעה בהן, במיוחד לא במקומות כמו לונדון ופריז, שם אני מפחדת רצח. שם אני לא יוצאת מהמלון בדרך כלל".
קשה לך יותר במלחמה הזו בגלל הפחדים מהאירוויזיון?
"מאוד. מעדיפה לא לצאת מהבית אם לא חייבת. אבל בוא ניכנס לפרופורציות, אנשים כאן סובלים מאז 7 באוקטובר, מי אני שאתלונן. אני חושבת שהמלחמה באיראן היא למטרה טובה, לא רק למדינה אלא גם לעולם".
העורף כבר מתחיל לגלות סימני סדקים, אנשים נשחקים.
"מאוד קשה לכולם. מאוד עצוב להגיד שזה העולם שלנו, שאנחנו צריכים לעבור מלחמות בשביל להגיע לאיזשהו שלום. אני מאוד מקווה שזה יסתיים בקרוב. צריך גם לזכור איפשהו את עולם התרבות. לא רק האמנים שיושבים בבית, מסביב לכל זמר או זמרת יש אנשי צוות שמתפרנסים, סאונדמנים, אנשי במה, תאורה. כשאין הופעות, אין להם עבודה. אלה אנשים שהיו ראשונים להתנדב ולעזור בהופעות מול חיילים במלחמה".
גולן קיבלה פטור משירות בצה"ל ומנהלת כיום מגעים להופיע מול חיילים בבסיסי הארץ. "לא יצא לי עדיין להופיע מול חיילים. אני רוצה מאוד, אבל לא הזמינו אותי. אלה אנשים שמקריבים את החיים שלהם עבורנו. אני אשמח להיות במקום כזה, טקס המשואות זו התחלה טובה".
× × ×
לפעמים קשה להיזכר שהיא רק בת 22 ושהיא בתודעה הקולקטיבית רק שנתיים, מהרגע שעלתה על בימת 'הכוכב הבא לאירוויזיון' והפגינה כריזמה מהפנטת ויכולות ווקאליות נדירות. גולן ידעה שצפויה לה שנה דחוסה אחרי ההמראה העל קולית באירוויזיון, במאי 2024, עם 'הוריקן', אבל היא לא חלמה על קצב מטורף של מאות טיסות לעשרות מדינות, בין דיילת לענן, עם הפסקות מאולצות רק בגלל המלחמה, כי הביקוש לעדן גולן לא מסתיים אף פעם. לא פעם מטיסים אותה לבצע רק שיר אחד, היהלום שנתן לה את המקום החמישי באירוויזיון. לפעמים זה מול אלפי אנשים במונטריאול או ניו-יורק, לפעמים באירועים פרטיים במקומות אקזוטיים שדורשים שלוש טיסות המשך, ולפעמים זה רק בשביל ילד אחד שמחכה להופעה בחגיגת בר-המצווה. "זה טיסות בכמות שאתה לא מבין", היא מהרהרת. "לפעמים אני קמה במדינה כלשהי ולא זוכרת איפה אני, איפה הייתי לפני כמה ימים, כי הכל מתערבב. לפעמים מנהל ההפקה שלי, מוטי אנקרי, והמנהלת האישית, רייצ'ל ברכה, מזכירים לי בבוקר איפה התעוררתי".
לצד ההופעות בחו"ל, גולן הופיעה בטקסים מרכזיים בישראל, לרבות בכיכר החטופים, עלתה לבמה של מופעי 'נקסט' וגם עברה את טירונות הפסטיגל הראשון. עכשיו היא גם פרזנטורית של Be פארם, שגרירה של מותג האוזניות בוס ולאחרונה קיבלה גם הזמנה להשתתף בטקס המשואות ביום העצמאות. "זה בלתי נתפס. אני אמורה לעשות את נאמבר הסגירה של הטקס. לא האמנתי שהזמינו אותי, כבוד ענק. בסוף אני רק ילדה עדיין במונחי קריירה, גם במונחי גיל".
שני הסינגלים הראשונים שהוציאה לרדיו היו באנגלית: 'Older' שהתקבל יפה גם בדירוגי הקליפים הנצפים בישראל ו'Beautiful Horizon' שהשתלב בפס הקול של הסדרה 'בית דוד', של אמזון פריים. בספטמבר 2025 הגיע גם הסינגל הראשון בעברית, 'סקסית'. "אני מאוד מאמינה במסר שאני מעבירה בשיר הזה, אפילו אם הוא בסיסי. אני לא צריכה אף גבר שירים לי כדי להרגיש ביטחון עצמי וגם אם מישהו מנסה להוריד לי, אז פאק, אני סקסית וזה מהמם לי. היו המון דעות על השיר הזה".
כתבו שאת 'פרובוקטיבית', 'חשופה מדי', 'זולה'. להקריא עוד?
"אני מכבדת את כולם ויכולה להתמודד עם דעות אחרות. לא אגיד לך שאני לא קוראת תגובות. אני עוברת על הדברים, יודעת מה אומרים. אני עושה את מה שטוב לי ומה שאני מאמינה בו. לא באמת חושפת מדי. אנחנו הישראלים אוהבים לשפוט ולתת דעה על ישראלים אחרים, אבל בסוף למה אנחנו מקשיבים באוזניות? לכוכבות פופ מהעולם. ואיך חלק גדול מהן לבושות או מופיעות? יש מספיק שנאה אלינו מסביב, אז למה גם כאן? אנחנו אמורים לתמוך אחד בשני".
כי אנחנו מדינה קצת שמרנית. איפשהו באמצע בין איראן לדנמרק.
"אני עדיין מופתעת מהתגובות לפעמים. עשיתי שער לא מזמן למגזין אופנה בחו"ל, לא משהו נועז בכלל, והיד שלי הייתה על אמצע הג'ינס, כמקובל בתמונות כאלה, אז פה בארץ כתבו שזה חושפני וירדו על זה: 'איפה היד שלה, למה היא שמה אותה שם'. אנשים, תתבגרו".
כבר התרגלת לתגובות או שזה עדיין מעליב?
"אני לא נעלבת. אני אמורה לכסות את עצמי בחיג'אב, להתעטף ורק אז להעלות ברשת כדי שמישהו לא יגיד משהו? לאנשים שכותבים תגובות כאלה מרושעות אני אאחל שיהיה טוב, מקווה שבראש שלכם הכל בסדר ושאתם מאושרים".
את קצת כועסת.
"כל הזמן מתלוננים למה אין מישהי כמו טייט מקריי בארץ, מעלים ברשת את ההופעות שלה נשכבת על הרצפה ואומרים 'וואו, איזו כוכבת'. אבל ברגע שמישהי עושה את זה בארץ, 'וואו, איזו זונה'. אלה יכולים להיות אותם אנשים שכותבים את הדברים. אבל אני תמיד אעשה את מה שאני מאמינה בו, וזה בחיים לא יהיה בכוונה להעליב מישהו, בשביל פרובוקציה, בטח לא מזלזול. זו פשוט אני. כל בן אדם צריך לעשות מה שהוא רוצה עם הגוף שלו".
מפריע לך שאנשים רואים בך אובייקט מיני?
"תמיד יהיה מישהו שיגיד משהו. הייתה פעם שהעליתי תמונה עם שמלה, לא ראו שום דבר, אבל אז זרקו משהו על איך אני נראית. אני חושבת שמי שכותב דברים כאלה נגד לבוש של נשים הוא הסוטה, כי בראש שלו הוא כנראה רואה דברים שמחייבים אותו להגיב".
גם ברחוב יש הערות?
"אף פעם. נראה לי שיש פה יותר גיבורי מקלדת".
× × ×
את החודשים שלפני המלחמה גולן העבירה על הקו של לוס אנג'לס-תל אביב, כדי להקליט שירים לאלבומה הבינלאומי שאמור לצאת בחודשים הקרובים. "ידעתי שאני רוצה שיר באנגלית כבר בהתחלה. התחלתי סשנים עם מפיקים שעבדו בין היתר עם סיה ועם דואה ליפה".
עד לפני רגע לא הכירו אותך, פתאום את עם מפיק של סיה.
"הרבה אנשים שפגשתי בכל התקופה הזאת אפילו לא חלמתי לפגוש, ובסוף לא רק שפגשתי גם הרימו לי על הכתיבה של השירים. בתוכי תמיד ידעתי שאגיע לשם, ואני יודעת שזו רק ההתחלה. יש לי חלומות גדולים. אני רוצה להיות הישראלית היהודייה ששברה שיאים בעולם המוזיקה, לא רוצה להתחבא מהיהדות גם אם אולי זה יעזור לי להתקדם בחו"ל. מצד שני, עכשיו זו לא תקופה הכי טובה כמובן. האלבום מתעכב בגלל המלחמה".
קריירה בינלאומית מחייבת בסוף מגורים בחו"ל. כרגע מצבנו לא הכי טוב בעולם.
"אני חושבת שיגיע הרגע הנכון גם לזה, אבל זה לא נכון לעבור עכשיו לארצות-הברית, נניח, גם בגלל כל מה שקורה בעולם, וגם כי אני מאוד נהנית מהמומנטום שקורה לי בארץ. אבל זה יקרה, אני עוד צעירה. גם ב-13 השנים שבהן גרתי במוסקבה, הלב והבית היה תמיד בישראל וככה זה יישאר.
"אני מעדיפה להסתכל על דברים טובים שקורים לנו בחו"ל. נגה ארז קיבלה הזמנה להשתתף בפסטיבל קואצ'לה למרות הכל, שזה מדהים, אבל ברור שהמצב בעולם לא פשוט לישראלים. אתה לא מבין כמה יהודים יש בתחום שמפחדים ולא רוצים לקחת אותי בגלל שהקליינטים שלהם שייכים לצד השני".
דוגמה?
"הייתה יחצנית יהודייה בלוס-אנג'לס, נפגשנו, סיכמנו שתעבוד איתי. המייל שלה היה חתום במשפט bring them home. כמה ימים אחרי הסיכום איתה, היא התקשרה ואמרה שלא נעים לה אבל היא חייבת לוותר עליי. את מבינה שהבנאדם לא רוצה לעבוד איתך, אבל לא כי היא חושבת שאת לא מקצועית, אלא כי היא חושש לאבד לקוחות אחרים. במקרה הזה הרבה מהקליינטים של אותה יחצנית הם פרו-פלסטינים והיא עשתה חשבון כלכלי. אבל הזמן שלי יגיע".
כשאת מוציאה שירים שם, את מתחרה עם אריאנה גרנדה, טיילור סוויפט או דואה ליפה. מה הסיכוי?
"אני עדיין מאמינה. בגיל תשע אמרתי למשפחה: אני הזמרת הכי גדולה בעולם, חכו, חכו. אז איפשהו אני עדיין מאמינה בזה. חכו, חכו".
הביטחון העצמי שגולן מפגינה לא תמיד היה חלק מהאישיות שלה. בריאיון לעיתון זה, שנערך לפני האירוויזיון, היא שיתפה בהתעללות המתמשכת שספגה בילדותה ובנעוריה במוסקבה, בבית ספר בריטי שבו למדה כשאביה יצא לשליחות. "עברתי חרם קשוח. הייתי תלמידה מצטיינת תמיד, זה התחיל מילדה אחת שלא סבלה אותי, אולי קינאה, ואז נהייתה חבורה נגדי. בכיתות ו' ו-ז' זה כבר נהיה ממש רציני. במשך שנה אמרתי להורים שאני חייבת לעזוב, עברתי דברים איומים".
למשל?
"כל הזמן בולינג, היו לוקחים לי תיקים ודברים ומעיפים אותם. הייתי מתיישבת ליד שולחן, כולם היו קמים, כאילו אני מצורעת. גם באוטובוס בטיולים היו זורקים עליי כדורים, שמים לי רגליים בהפסקות. להורים היה מאוד קשה לראות אותי ככה, ובכיתה ח' כבר עברתי להום סקולינג".
חלק מהאנשים שלמדו איתך ניסו להתנצל?
"ברור, חלקם כבר עשו את זה אחרי שנכנסתי ללהקת בנות ברוסיה. היום, אחרי האירוויזיון וכל מה שעברתי, כבר לא אכפת לי, אבל עדיין שולחים לי הודעות התנצלות. שיחפשו. אני יודעת שכל הילדים האלה שגדלו היום יושבים שם ואוכלים לעצמם את הציפורניים. אני לא אגיד לך לאן הבריונית הכי גדולה נגדי התגלגלה".
דווקא מעניין.
"סוג של עובדת בתעשיית המין".
× × ×
מתחילת 2025 היא בזוגיות עם איש ביטחון בגילאי ה-20 שזהותו נשמרת בסוד. "הוא עובד במקום רגיש ורוצה לשמור על הפרטיות שלו, אני מאוד מכבדת את זה. הכרנו דרך חברים משותפים. הוא כבש את הלב שלי למרות שלא רציתי מערכת יחסים".
כי?
"נכוויתי בעבר מאוד חזק, הייתי בשנים של זוגיות רעילה, הרגשתי חסומה רגשית".
אותו בחור שבר לך את האמון במין הגברי?
"לגמרי, אבל לא רק הוא. היו לי כמה וכמה סיטואציות ששברו לי את האמון בגברים, אבל הוא במיוחד. לא תמיד מישהי שבזוגיות רעילה יודעת שהיא בזוגיות רעילה. זה מתחיל מדברים קטנים של חוסר כבוד, ירידות שלא במקום, והידרדר לריבים שלא מוצדקים".
מה היו הסימנים?
"הוא אף פעם לא באמת הקשיב, אמר לי שאני לא שווה כלום, הוריד אותי. אני מאוד מקווה שמה שאני אומרת כאן יעזור למישהי שחווה דברים כאלה כי לא תמיד פשוט לצאת מזוגיות כזו. בשלב מסוים הייתי מאוד מודעת לדברים האלה ועדיין היה לי קשה לעזוב. יש נשים שיכולות להמשיך ולשקר לעצמן שזה לא ככה, שהן אולי אשמות, אבל אני חושבת שהדבר הנכון הוא לעשות את הדבר הכואב ולהגיד ביי".
איך הצלחת?
"אספתי כוחות. כתבתי לו יום אחד 'פאק יו', לקחתי את הדברים שלי, ונגמר. יש נשים שנשארות למרות שמרביצים להן, זה לא פשוט כשמעורבים רגשות. היום אני הרבה יותר מודעת לעצמי ואם אני מרגישה שמשהו לא טוב, אני ישר מבינה שאין מה לסבול".
הזוגיות של היום היא תיקון?
"לחלוטין. יש גם שירים שכתבתי עליו וייכנסו לאלבום. אחד מהם נקרא Prove Me Wrong, כי הוא פשוט הוכיח לי אחרת, הפוך ממה שהאמנתי, הפוך מהטראומות שהיו לי בעבר, הוא פשוט מראה לי שזוגיות לא צריכה להיראות ככה".
הוא גם מאבטח אותך לפעמים? כבר השתמשו בתסריט הזה עם וויטני יוסטון וקווין קוסטנר.
"לא-לא (צוחקת), יש לי אבטחה פרטית אחרת".
לאן יוצאים לדייט ראשון עם עדן גולן אחרי האירוויזיון?
"בבית. לא יוצאים".
את אומרת לי את זה בטבעיות, אבל זה לא טבעי.
"זה לא מבאס אותי, אני כבר רגילה לחוסר פרטיות, ובמקרה שלי גם התקשורת מכבדת ולא מצלמים אותו. אולי אֶשמע מוזר אבל יש לי חרדה חברתית ואני לא אוהבת מקומות עם המון אנשים, אבל כן אוהבת להופיע מול המונים".
יש מקום לזוגיות הזאת גם בלו"ז העמוס?
"זה באמת לא פשוט, יש הרבה מרחק והזוגיות עצמה התחילה עם הרבה טיסות שלי, שזה אומר הרבה פייס טיים. אם התקשורת בינינו לא הייתה טובה, זה לא היה יכול לעבוד".
המעריצים מסביב לא מפריעים לו?
"הוא כבר מכיר אותי, סומך עליי בעיניים עצומות, וחיזורים מהסוג של מעריצים זה לא דבר שמעניין אותי. יש כאלה שמתחילים איתי ואומרים ישר 'את תהיי אשתי'. אוקיי אדוני, למה בדיוק? יש גם דברים סוטים ברמות. יש מישהו שכתב שהוא מכור לבית השחי שלי ושלח תמונות מהופעות שבהן אני עם ידיים מונפות. זה היה הזוי במיוחד".
"אני לא באמת חושפת מדי ולא נעלבת מהתגובות. אני אמורה לכסות את עצמי בחיג'אב, להתעטף ורק אז להעלות ברשת כדי שמישהו לא יגיד משהו? לאנשים שכותבים תגובות כאלה מרושעות אני אאחל שיהיה טוב, מקווה שבראש שלכם הכל בסדר ושאתם מאושרים"
על נועם בתן היא סומכת לגמרי לקראת האירוויזיון, "מאוד אהבתי את 'מישל'. את נועם אני מכירה עוד לפני שהגיע ל'כוכב הבא' וכשאמרו לי שהוא מנסה להגיע לאירוויזיון, אמרתי שחבל על הזמן בעונה, יש להם זוכה בטוח".
התחזית שלך?
"אני חושבת שנועם יגיע גבוה, אבל מסייגת כי לא שמעתי את רוב השירים עדיין. יש לו סיכוי ללכת עד הניצחון".
יובל רפאל כמעט עשתה את זה.
"היא מלכה. מה שהיא עברה בנובה ואיך שהיא עברה, ואז לבוא ולתת על הבמה באירוויזיון הופעה בלתי נשכחת, ביצוע וואו".
מה את חושבת על הניסיונות החוזרים להעיף את ישראל מהאירוויזיון?
"אני כל כך גאה בנו שעם כל הניסיונות האלו אנחנו עדיין שם על הבמה הזאת ולא לא נותנים לאף אחד לשבור אותנו. אם מישהו לא רוצה לראות אותנו שם, אז ביי, שלום ולא להתראות".
יש גם קהל בישראל שאומר שאולי אנחנו באמת לא צריכים להיות במקום ששונאים אותנו.
"אם אנחנו לא נגיע לאירוויזיון, יזרקו אותנו גם מהאולימפיאדה, למשל, ונתחיל להיעלם מהעולם. אם נבחר לא להגיע, ניתן כוח לצד השני. להפך, אנחנו צריכים להראות את הנוכחות שלנו, להבהיר שאנחנו כאן כדי להישאר ולנסות להראות את היופי של המדינה, של העם שלנו. אם נותנים לנו במה אנחנו נגיד לא?"
אבל את הראשונה להגיד שזו לא חוויה קלה.
"אחרי הביצוע האחרון שלי התפרקתי. עד אז כאילו לא הרגשתי כלום. הייתי כל כך מנותקת מהרגש, ונראה לי שזה מה ששמר עליי באותו שבוע. נזכרתי שעברתי בחיים המון קשיים, לא רק הבריונות בימי בית הספר, גם מיחס מזלזל בתחום המוזיקה ברוסיה, המון דלתות סגורות. זה חיסן אותי, נתן לי עור של פיל. בסוף הרשיתי לעצמי להוציא".
אני זוכר את המבט שלך בחזרה הראשונה עם קהל. לא האמנת שהיה בוז.
"זה רגע שכל חיי לא אשכח. לפני האירוויזיון היו דיבורים שאולי יעשו לנו רעש בשיר פה ושם, ואני אמרתי שלא אכפת לי, יש לי אוזניות פנימיות, אני לא אשמע כלום. אבל אז הגיעה החזרה הראשונה עם קהל, היה בוז אדיר ולזה אף אחד לא ציפה. אני זוכרת שהבוז היה כל כך חזק, עד שזה נכנס לי דרך המיקרופון לאוזניות, ופשוט לא שמעתי את עצמי על הבמה. זה היה בום גדול כי שום דבר לא הכין אותי לרגע כזה".
זה רגע מאוד מעליב לאמן.
"זו הייתה סטירה. מצד שני הסטירה הזו העירה אותי ואחרי כמה מחשבות אמרתי לעצמי: עדן, עושים ריסטארט".
מה קלטת אחרי החזרה עם הקהל?
"ירדתי מהבמה וראיתי כמעט את כל הצוות בוכה, הרקדנים ירדו בדמעות, הם לא הצליחו לעמוד בזה. אני ירדתי קפואה. כל מה שהתכוננתי אליו במשך שלושה חודשים נמחק בשנייה".
ביקשת פתרון טכני?
"אמרתי לסאונדמן השוודי, תקשיב אני לא שמעתי את עצמי, אתה יכול להגביר לי את המיקרופון? והוא מסתכל עליי בשוק ואומר 'בחיים לא התמודדתי עם כזה דבר. אם אשחק עם הסאונד, רק תשמעי עוד יותר בוז'. הבנתי שטכנית אין מה לעשות. מה שיפה זה שבשידור הם ניסו לפעמים להשתיק את עוצמת הבוז. ממש United By Music".
המשלחת הישראלית הסתובבה במאלמו ברוח נכאים. "ואז באה החזרה השנייה. בהתחלה עוד המשכתי במוד הסובל מהחזרה הקודמת אבל כשהגעתי לפזמון כאילו נכנס בי איזה מוד קרבי לא ברור, שלא הכרתי בי, ופתאום הייתי משהו אחר. הבוז פשוט נתן לי אש, ואני רציתי שעוד יותר יצעקו עליי. אני זוכרת שירדתי מהבמה, קיללו אותי, עשו לי אצבע משולשת, שמעתי: קיל יו ג'וד, יו מאדר פאקר, וכל זה. ואני עומדת ועושה להם לבבות. משם כבר הייתי בזון עד סוף האירוויזיון".
את גם הראשונה שזכתה לבריונות ולעג בפנים מאנשי המשלחות. המתמודדת היווניה פיהקה בכוונה באמצע שאלה אלייך.
"לא נעלבתי ממנה וגם לא מהבחור ששם את הדגל על הראש כשדיברתי. הם היו העלובים, הם המסכנים. בסוף קיבלנו מכתב מנציג בכיר שוודי שהם מתנצלים על מה שעברתי באירוויזיון, שזה בהחלט לא מקובל גם עליהם. שמע, הייתי עושה את זה עוד מיליון פעמים עם פי 10 יותר בוז ובסוף זו הייתה חוויה מדהימה מבחינתי, עם כמה שהייתה לא פשוטה. הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת להכל".
שם את סובלת, אבל בארץ הפופולריות שלך בשמיים.
"לא הבנתי את זה בזמן אמת. בכל יום באירוויזיון הרגשתי שנאה ואז דיברתי עם ההורים והם אמרו לי, 'את לא מבינה כמה אוהבים אותך פה, כמה אהבה את מקבלת'. לא הרגשתי את זה, כי מסביבנו הייתה אווירה עוינת מהיום הראשון. הייתי בבועה של שנאה. גם כשיצאתי מהמלון, זה היה עם פאה כדי שלא יזהו, אז בטח לא יכולתי להרגיש תמיכה גם אם הייתה כזו. אתה יודע מתי הבנתי? כשנחתי בנתב"ג וחיכתה לי קבלת פנים מרגשת. אני לפעמים נתקלת בסרטון הזה ובוכה. כמויות האהבה שקיבלתי היו בלתי מוסברות".
תגובות שנחרתו במיוחד?
"היה ילד שישב על הכתפיים של אבא שלו בהופעה שלי בחו"ל עם שלט 'מרי מי פליז'. יש אנשים שאני פוגשת בכל מיני מקומות והם פשוט בוכים ואומרים לי, 'כמה עזרת לי, כמה את נותנת לי השראה, רצון לחיות. השירים שלך נותנים לי כוח'. זה אדיר. לא מזמן פגשתי ילדה שבאה לחבק אותי ואמרה 'אני עוברת תקופה קשה בבית ספר, חרם, ואת הדבר היחידי שגורם לי לראות אור ותקווה'. היא צבעה את השיער בוורוד כמוני, הייתה עם חולצה שעליה הפנים שלי. זה מדהים שמשהו שאני עושה עוזר לאנשים".
"הייתה יחצנית יהודייה בלוס-אנג'לס, נפגשנו, סיכמנו שתעבוד איתי. כמה ימים אחרי הסיכום איתה, היא התקשרה ואמרה שלא נעים לה אבל היא חייבת לוותר עליי. הרבה מהקליינטים שלה פרו-פלסטינים והיא עשתה חשבון כלכלי. אבל הזמן שלי יגיע"
באחרונה קיבלה גולן חיזוק נוסף למעמדה, כשהופיעה לצד האמנים הגדולים בישראל במסיבה של חברת וויז, שנמכרה לגוגל בעסקת ענק. הסכומים נעו בין עשרות אלפי שקלים לשיר לעשרות אלפי דולרים, גולן הייתה בצד היותר טוב של הסקאלה ולפי הערכות קיבלה כ-100 אלף שקל תמורת הביצוע לשיר Voulez-Vous. "זה האירוע הכי גדול בארץ שהייתי בו. לראות פתאום את כל האמנים הגדולים עולים ויורדים מאותה במה. שמחתי להיות שם. לפני שתשאל, גם השכר היה די טוב".
מה עובר בראש של בת 22 שמקבלת כאלה סכומים בשביל שיר אחד שאנשים אחרים יעבדו בשבילו לפעמים שנה?
"אתה צודק. החיים הם לא הוגנים לפעמים. אבל אני חייבת גם מעט לסייג ולומר שזה אמנם שיר אחד, אבל זה לא כמה דקות של עבודה, כמו שחושבים. זה שעות על שעות של עבודה, הרבה חזרות על כוריאוגרפיה. אין תלונות, כמובן".
יש גם הצעות מוזרות להופעות באחרונה?
"אחת ההצעות המפתיעות ביותר הייתה של מישהו מהאמירויות, שהציע סכומים גבוהים מאוד כדי שאגיע במיוחד לאיזה ערב לא ברור. יש אנשים שאפילו מציעים כסף תמורת שיחת טלפון או שיחות וידיאו".
כסף תמורת כמה דקות שיחה, על פניו לא עסקה רעה.
"איך זה קשור למוזיקה שלי ומאיפה אני יודעת מי יושב מאחורי המסך? לא לא, חס וחלילה".
המופע של 'נקסט' בחנוכה העמיד אותך עם הכי גדולים על הבמה - עומר אדם, הודיה, אביב גפן, אושר כהן.
"אביב גפן היה חמוד, הביא את הילדים שלו והצטלמו איתי. התרשמתי שהוא איש פשוט".
ביקשת ממנו שיר?
"רעיון טוב, רשמתי לי".
הפסטיגל הראשון עבר חלק?
"אני ממש בנויה לארבע הופעות ביום, זה קשוח אבל כיף. אתה קולט כמה ילדים אתה משמח כל יום וזה לא נמאס לך כי אתה מבין את הייעוד שלך בתקופה לא פשוטה".
החלטת ללכת גם על 'רוקדים עם כוכבים'.
"כשהייתי ב'כוכב הבא' וראיתי על הקירות בנווה אילן תמונות מ'רוקדים', אמרתי שאני רוצה להיות שם".
לא הוגן, את רקדנית מקצועית.
"מתעמלת אומנותית לשעבר. נא לא להגזים. למדתי לרקוד בעיקר מיוטיוב".
זה לעבוד שוב עם הבמאי מהאירוויזיון יואב צפיר.
"כפרה על יואב. רק הפעם בלי מכונת עשן ובוז בחזרות בבקשה".
