רגע עם דודלי
החנות המפורסמת ביותר של שנות השבעים הייתה חנותו המאובקת של דודלי, שבעזרת דודלי המלומד, רגע המבולבל, חביתוש העגלגל ופיסטוק השובב ריתקה למסך את ילדי ישראל. החיים השוקקים סביב המכולת השכונתית הם הבסיס לעלילה רצופה בנושאים חינוכיים כמו עזרה הדדית, תקשורת בין־אישית, סבלנות וחברות, ולתכנים לימודיים כמו מתמטיקה, עברית ומדעי החיים. בכל פרק מסתבכים רגע, פיסטוק, ושכניהם הילדים בשרשרת של טעויות מביכות, ודודלי מראה להם בסבלנות את הדרך לפתרון הנכון. אם מדברים על מיתולוגיה, "רגע עם דודלי", היא אחת כזו. משפטים כמו "לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי" זכורים עד היום למי שצפה בה בילדותו. גם השחקנים - שלמה ניצן בתפקיד דודלי, ציפי מור בתור רגע וספי ריבלין כפיסטוק, וכן בובת הפח חביתוש הפכו לאגדות. גם שיר הנושא שכתבו מירה מאיר ורומן קונסמן היה תמים ומתוק, וכלל שורות כמו "לי חבר קוראים לו דודלי / הוא נחמד מאוד מאוד לי / בחנות של הפתעות / הוא ממציא לי המצאות / וחבר לי ושמו רגע / בוב שובב הוא ממש פגע / לא תדע מה תעלול / רגע זה להמציא עלול".
בבית של פיסטוק
תכנית הילדים הכי פופולרית של החינוכית (חוץ מ"רגע עם דודלי", כמובן), שנתנה לצופים הצעירים הזדמנות לראות איפה פיסטוק, הדמות ההזויה שבאה לאוויר העולם בסדרה "רגע עם דודלי", מתגורר, איך הוא מעביר את זמנו הפנוי ואיזה רעיונות גאוניים הוא מצליח להגות בעזרתו של חברו הטוב, רגע. זכורים גם לטובה הדמויות של אדון ינשוף, פלתיאל ממגדיאל ואחרים. כיכבו בה ספי ריבלין, ציפי מור, יוסי גרבר. היא שודרה בראשית שנות ה־80, כשדרך הסיפורים עלו, איך לא, ערכים של חברות, קבלת האחר, פתרון קונפליקטים וגילוי העולם מנקודת מבטו של ילד. יצרו אותה רונית ויס־ברקוביץ’ ויעל גרף, וכיכבו בה ספי ריבלין (פיסטוק), שלמה ניצן, וציפי מור בתפקיד רגע.
מה פתאום? (קישקשתא)
דמותו של קישקשתא, קקטוס קוצני, מתוק ותמים, פרצה אל עולם הילדים הישראלי לפני 50 שנה, בתוכנית הטלוויזיה “מה פתאום?!". באמצעותו למדו הילדים על חברות, אחריות, סבלנות וחקר העולם. הסדרה שילבה דיאלוגים בין קישקשתא לבין ילדים ושחקנים חיים, שירים, משחקי תפקידים והרפתקאות, ופרקים עם מסרים חינוכיים. את קישקשתא הפעיל אבי יקיר, ונירה רבינוביץ' שרה שירים והשתלבה בדיאלוגים. תמר אדר חתומה על רוב התסריטים והטקסטים, ואי אפשר לשכוח את שיר הפתיחה "קוראים לי קישקשתא - קישקשתא זה שמי. כמעט ושכחתי: שלום!".
פרפר נחמד
כששיר הנושא שכתבו לאה נאור ונורית הירש ושרה אילנית ("פרפרים מכל מיני צבעים / ירדו אליי ביום אביב נעים / הביאו לי במתנה / ריחות שדה וקצת אבקה / וגם דרישת שלום חמה / מקרן שמש מתוקה"), החל להתנגן בתחילת שנות השמונים, ידעו בני השנתיים וחצי עד ארבע שהגיע הרגע לצפות ב"פרפר נחמד". במרכז התכנית ניצבו בובות כפפה שהופעלו על ידי בובנאים: שבי השבלול, אוּזָה האווזה, נולי האפרוחית ובץ הצב. מאוחר יותר הצטרף לבובות הכפפה פינגי הפינגווין - בובה בגודל מלא - שהופעלה וגולמה על ידי גליה ישי. לאורך השנים הופיעו בתוכנית גם בובות כמו צ'יפי האפרוח ובובת "הפרפר הנחמד", שדובבה על ידי מיקי קם ואורנה לביא פלינט. לצד הבובות כיכבו מנחים שונים ששיחקו את עצמם, ביניהם דודו זר, עוזי חיטמן, עפרה ויינגרטן, אפי בן־ישראל, שלומית הגואל־טריגר ועפרה חזה. לצידם הופיעו גם סבא נחמן (אברהם מור) ו"פרופסור פיתגורס" (דודו זר). "פרפר נחמד" זכתה גם לגרסה חדשה לפני חמש שנים, בהנחיית משי קלינשטיין, אורי בנאי, אסתר רדא ובן יוסיפוביץ'.
בלי סודות
והנה עוד זיכרון מתוק, שנועד בעיקר להקנות לתלמידים בכיתות הנמוכות את יסודות הקריאה והכתיבה בצורה מהנה ומשעשעת. היא שודרה בין 1983-1986, ובהמשך שודרה שוב בשידורים חוזרים בשנות ה־90. היא שילבה שירים, מערכונים, קטעי דרמה וריקודים שבהם הוצגו האותיות והצלילים של האלפבית, מילים, משפטים וקונספטים של התחלת הקריאה באמצעות יצירה קולית. בין הדמויות האהובות היו "גשש־בלש" ו"עיתונאיש". השחקנים והמנחים הבולטים היו חני נחמיאס, אושיק לוי, נתן נתנזון, חנן גולדבלט, וגם שולה חן, גליה ישי ואורית רז. היוצרים המרכזיים של הסדרה היו נעמי לימור ואילנה לופט, כשלבימוי היו אחראים צביקה גודל ויעל גרף.
הילדים משכונת חיים
זאת לא שכונת פאר, זאת לא שכונה של עוני, אבל יש בה ילדים כמוך וכמוני. זוכרים את שיר הפתיחה המקסים הזה שכתבו יהורם טהרלב ושוש רייזמן ל"הילדים משכונת חיים"? מדובר באחת מסדרות הילדים האהובות והמשפיעות בתולדות הטלוויזיה שלנו. כיכבו בה בין השאר רחל אטאס, ששון גבאי, אריה אליאס, ז'אק כהן וזמרת צעירה ונפלאה משכונת התקווה בשם עפרה חזה. היא שודרה לראשונה בשנות ה־70 והציגה את חייהם של ילדים בשכונה ישראלית. מטרתה הייתה להקנות מושגי לשון ותקשורת בין אישית ולהביא למסך ייצוג טלוויזיוני הולם של ילדים ממוצא מזרחי. בשנת 2024 הופק לסדרה חידוש שעדכן את הסיפור לעולם העכשווי. הוא שמר על הרעיון המרכזי של קהילה וחברות, אבל שילב נושאים מודרניים כמו טכנולוגיה, רשתות חברתיות וגיוון תרבותי. בין השחקנים הבולטים של הגרסה החדשה אפשר למצוא את קובי פרג', יוסי ואסה ועדנה בליליוס.
רחוב סומסום
הגרסה הישראלית המיתולוגית של Sesame Street, מתכניות הילדים החינוכיות החשובות והמשפיעות בעולם, ששודרה בין 1983-1987, והציגה רחוב דמיוני שבו בובות ודמויות אנושיות חיות יחד, משחקות, לומדות, וחוקרות את העולם סביבן בצורה חינוכית ויצירתית. הגרסה כחול לבן כללה דמויות כמו קיפי בן־קיפוד שגילמה שרי צוריאל ומוישה אופניק אותו הפעיל ז'יל בן דוד. ברחוב סומסום הופיעו גם אבנר כץ, יוסף שילוח, חנה רוט, גבי עמרני, נתן דטנר, יונה עטרי ואלברט אילוז. רחוב סומסום לא רק בידרה, אלא גם חינכה. את שיר הנושא המתוק שרו המשתתפים יחד עם גידי גוב, מזי כהן, דפנה ארמוני ויוני רכטר. בשנות ה־90, הופקה הגרסה המשותפת ופורצת הדרך, "רחוב סומסום שארע סימסים", שכללה רחוב ישראלי ורחוב פלסטיני שנפגשים ב"שטח ציבורי" משותף, במטרה לקדם ערכי דו־קיום, סובלנות והיכרות עם התרבות של השכן, מה שהולך ומתרחק מאיתנו.
קרובים קרובים
בהחלט פ-ת-ו-ח כמו שאמרה דודה חנה. אם מדברים על תכניות אייקוניות, "קרובים קרובים", מהקומדיות המשפחתיות של הטלוויזיה החינוכית, שזכאית גם לתואר הסיטקום הראשון בישראל - היא בפירוש אחת כזאת. יצרו אותה אפרים סידון וב. מיכאל, ויצחק שאולי המתוק ביים אותה והפיקה רישה טירמן. זהו סיפורה של משפחה יהודית ישראלית שמתגוררת בבניין דמיוני ברחוב ויטק 9 בתל אביב. התכנית שודרה בין 1983 ל־1986 וכללה שלוש עונות ו־38 פרקים בלבד, כולל פרק איחוד מיוחד שהופק בשנת 2005, אבל אין איש שלא זוכר אותה. גם רשימת השחקנים הייתה הברקה - חנה מרון בתפקיד הדודה חנה הצבעונית והאהובה, יהורם גאון כאב משפחה חמור סבר עם נטייה היפוכונדרית משעשעת, לאורה ריבלין בתפקיד ליאורה, רעייתו, אילן דר ותיקי דיין כזוג דיירים שמעשירים את הדינמיקה המשפחתית, ומולי שגב, משה גרשוני, נתלי מאירוביץ וגליה קדם כילדי המשפחה. המוזיקה הולחנה על ידי נורית הירש, ושיר הפתיחה מזדמזם עד היום.
Here We Are
מתוכניות לימוד האנגלית שנועדה לתלמידים בראשית דרכם, שודרה בעיקר כחלק משיעורי האנגלית בבתי הספר, ושמה דגש על תקשורת יומיומית פשוטה וברורה. העלילה עקבה אחרי קבוצת דמויות - לרוב צעירים או בני משפחה - שנמצאים בסיטואציות יומיומיות כמו היכרות עם אנשים חדשים, ביקור בבית, קניות, נסיעות ושיחות חברתיות, כשבכל פרק הוצגה סיטואציה אחרת. אחד היתרונות הבולטים של התכנית היה פשטותה: הדמויות דיברו באנגלית בקצב איטי וברור, עם חזרות על מילים ומשפטים מרכזיים, מה שעזר לתלמידים להבין ולזכור. אירווינג קפלן רב הזכויות, אביו של הזמר ירמי קפלן, אז במאי טלוויזיה רב זכויות, ביים, כשאהרון, אחיו של ירמי, כיכב בסדרה. גם ירמי הקטן הבליח מדי פעם לתכנית.
עניין של זמן
"קח אותו לאט את הזמן, העולם עוד יחכה בחוץ. קח עוד שאיפה מהזמן, שתי דקות לפני ההתפכחות". המילים האלה, שכתב אהוד מנור ושר גידי גוב, חרוטות כבר בתוך הדי.אן.איי של כל נער ונערה שגדלו בניינטיז על ברכי "עניין של זמן", מדרמות הנעורים הישראליות הזכורות והנהדרות ביותר. הסדרה, שכבשה את המסך הקטן מ־1992 עד 1996, הציגה את חייהם של תלמידי תיכון תל אביבי, ועסקה בסוגיות הרלוונטיות לגיל ההתבגרות - בית ספר, חברות, אהבה, משפחה, פערים חברתיים, חרדות, שירות בצה"ל ואפילו אלימות ואונס. רונית ויס־ברקוביץ כתבה, יעל גרף ושירלי שטרן ביימו, ושיחקו בה כמה שמות שהפכו מאז למפורסמים במיוחד, ביניהם אביב גפן, דנה ברגר, שרון חזיז, איילת זורר, אורי בנאי, ואורי גוטליב.
היה היה
"היה היה", אחת הסדרות החינוכיות האהובות והזכורות, הצליחה לשלב בהצלחה בין ידע, הומור וסיפור מרתק. היא נוצרה בצרפת, הציגה את תולדות האנושות, המדע והחיים דרך דמויות קבועות שחזרו בכל פרק בתפקידים שונים. אחד המאפיינים הבולטים שלה היה היכולת להפוך נושאים מורכבים לפשוטים ונגישים לילדים ולמבוגרים כאחד. מעבר לערך הלימודי שלה, הסדרה עודדה סקרנות, חשיבה ביקורתית ואהבה לידע.
Gabby & Debby
גבי ודבי, זוג האחים האהובים, בני העשרה, לימדו אנגלית את ילדי שנות השמונים בעזרת מקל קסמים והרפתקאות נועזות. הם הגיעו בכל פרק למדינה אחרת או לסיטואציה חדשה, שם פגשו אנשים, נתקלו בבעיות ועזרו לפתור אותן. דרך אותן הרפתקאות נחשפו הצופים לאנגלית מדוברת בהקשרים אמיתיים: שיחות, שאלות, פתרון בעיות ותיאורים. הייחוד של Gabby & Debby טמון בעובדה שהיא לא לימדה אנגלית בצורה יבשה, אלא דרך סיפור מותח ודמויות שקל להזדהות איתן. חמשת הפרקים שתיעדו את טיוליהם של גבי ודבי מסביב לעולם זכו לפופולריות רבה. לתכנית הופקה סדרת המשך בכיכובה של דבי, בשם "דבי בבית החולים".
דובי הדוברמן
זהירות בדרכים תמיד הייתה נשק חינוכי חשוב, במיוחד כשאת השיעורים העביר כלב דוברמן ידידותי שהוצג כדוקטור לחוקי תנועה. דובי הדוברמן נבח כשמשתתפי הסדרה עשו עבירות תנועה, והשוטר (דורי בן זאב) נהג להסביר להם את טעותם, כשלצידו השתתפו תיקי דיין בתפקיד הכלה וספי ריבלין כשומר מעבר חצייה. ואי אפשר כמובן לשכוח את שיר הפתיחה ("בשכונה שלי נולד / דובי כלב מיוחד / כלב פלא על ארבע / ד"ר לחוקי תנועה / מלמד הוא בששון / אלכסון תמיד אסון..."), שנכתב על ידי לאה לופנפלד והלחין רוני וייס. התכנית הכילה רק חמישה פרקים ששודרו במקור ב־1981 ובהמשך באין ספור שידורים חוזרים, וזכתה לפופולאריות רבה. עובדה: ב־2011 נבחר דובי למקום הרביעי במצעד הדמויות האהובות של הטלוויזיה החינוכית.
The Sheriff of Hollywood Hills
אחת מתוכניות לימוד האנגלית הזכורות של החינוכית, ששודרה בעיקר בשנות ה־80 וה־90, נועדה לתלמידים שלמדו אנגלית ברמת ביניים, ושילבה בין עלילה משעשעת להקניית שפה בצורה טבעית ונגישה. היא התרחשה בעיירה דמיונית בשם "Hollywood Hills", שבה פועל שריף מגושם משהו אבל טוב לב, שנתקל בכל פרק בבעיה אחרת, ועליו לפתור אותה בעזרת דמויות צבעוניות ומוגזמות שמקיפות אותו, מה שהוסיף הומור לתכנית. הייחוד של "The Sheriff of Hollywood Hills" הוא בכך שהצליחה להפוך את הלמידה לא רק לתרגול שפה, אלא גם לבידור.
קשת וענן
ועכשיו ילדים יקרים, הגענו לקצת יהדות. "קשת וענן", שעסקה בנושאים בתחום היהדות ושודרה ב־1983-1988 ובאינסוף שידורים חוזרים, התרחשה בסטודיו של אסף (ניקו ניתאי), אמן מפוזר, שאסף פריטים הקשורים למסורת היהודית. יצירתו הגדולה של אסף, שנבנתה בהשראת זיכרונות ילדותו, הייתה "גלגל הזמן" - לוח שנה מיוחד, מורכב מגלגלי החודשים והימים העבריים, שאותו מעטרות שתי בובות ענקיות דמויות אדם - קשת וענן. אסף הנחה את הסדרה. בפזרנותו היה נזכר כל פעם במשהו שעליו לעשות או לחפש, וברגע שיצא לעיסוקיו, היה התוכי שלו שאלתיאל קורא: "קום קשת ענן, קום קשת ענן!". באותו רגע, שתי הבובות, קשת וענן, קמו לתחייה, לימדו את הצופים יהדות ושרו שירים. שלומית הגואל־טריגר הייתה קשת, רמי ברוך, עמי ויינברג וגיל אלון גילמו לסירוגין את דמותו של ענן, אלי גורנשטיין גילם את חגי וז'קי ברקן, במאי הסדרה, דיבב את התוכי שאלתיאל.
זהו זה!
בהחלט זהו זה ולא אחרת, ובקיצור - בינגו. סדרת הבידור והסאטירה הזאת שודרה לראשונה ב־1978 כתוכנית מגזין לנוער והמשיכה עד 1998. היא הורכבה מפינות חינוכיות ודיאלוגים חיים, ועם השנים הפכה לסאטירה שמתמקדת בסוגיות חברתיות, פוליטיות ויומיומיות בחברה הישראלית. בין המנחים הקבועים היו מוני מושונוב, שלמה בראבא, גידי גוב, דובל'ה גליקמן ואבי קושניר, כשאליהם הצטרפו מנחים ומשתתפים נוספים. לפני שש שנים, על רקע משבר מגפת הקורונה, הוחלט להחזיר למסך את החבורה האייקונית והיא זוכה עד היום להצלחה. פינת השיר, בניצוחו של אמיר לקנר, היא פנינה בלתי נשכחת.
בחדר של חני
ברוכים הבאים לממלכה של חני נחמיאס. התכנית, ששודרה בשנים 1998-2008 והפכה לחלק בלתי נפרד משידורי היום לילדים, כללה ראיונות עם ילדים, פרשנים, פסיכולוגים ואמנים, פינות יצירה ודיונים על נושאים שהעסיקו את הקטנים. נחמיאס המנחה הייתה הפנים המזוהות והאהובות ביותר של התוכנית, כשלצדה הופיעו גם ילדים, מומחים בתחומים שונים ואמנים שהוזמנו לשוחח או להופיע בפני הקהל הצעיר. הסדרה, שזכתה בפרסים, הייתה חלק משמעותי מהשגרה הטלוויזיונית במשך יותר מעשור.
כראמל
סדרת נוער, וליתר דיוק פצצת רייטינג אהובה, שמבוססת על ספריה של מאירה ברנע גולדברג וזכתה עד היום ב־11 פרסי האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע. היא מביאה את סיפורם של שלושה אחים - רובי, גול ואל־אל, שנאספו מבית יתומים ואומצו על ידי גברת מילה. אל-אל הוא הבכור המטופח, גול האמצעי, לא ניחן בחכמה רבה, ורובי האח הקטן, טוב הלב, הוא גם גיבור הסדרה. את הסדרה יצרו רועי שגב ושירילי דשא, ומשתתפים בה בין השאר יונתן בר אור, עומרי לקס, ליר עיסא, אפרת בוימולד, לירית בלבן, יובל סגל, אודי גוטשלק, ענת מגן שבו ויואב דונט.
שקשוקה
את סדרת הדרמה לילדים הזאת, שהפכה ללהיט, יצרו אבנר ברנהיימר ואסיה לבטוב בהשראת סדרת הספרים המצליחה של גליה עוז, שמביאה דרך עלילות מלאות הומור ומתח, את חייה של חבורת ילדים תלמידי כיתה ה' שגרים באותה שכונה, ביניהם יולי (גיבורת הסדרה), ושקשוקה הכלבה האהובה שלה. ליולי יש הרבה חברים מהכיתה שהיא לרוב מסתדרת איתם, ולפעמים לא, וזה בסדר כי גם עם עצמה היא לא ממש מסתדרת. ההורים, המורים, המנהלת והשומרת הם חלק בחיי היומיום של הילדים. רשימת הקרדיטים מעוררת הקנאה של הסדרה, ששודרה במשך שבע עונות וצברה כבר יותר מ־300 מיליון צפיות, כוללת את חנה לסלאו, אגם רודברג, עדי חבשוש, מיה דגן, אמיר שורוש, שני קליין, רבקה מיכאלי, ידידיה ויטל, עמי סמולרצ'יק, גיל וייס, דנה סמו, מולי שולמן, דניאל סטיופין, רוני דואני, איתי תורג׳מן, יפתח קליין, יעל לבנטל.
החפרנים
סדרה לילדים ולנוער, שעלתה לשידור ב־2014 בכאן חינוכית, שילבה ידע, מדע והומור, והתמקדה בחקירת תופעות יומיומיות ושאלות סקרניות מעולמם של ילדים. במרכז הסדרה עמד דודו ארז, שהוביל צוות "חפרנים" צעירים שבוחנים לעומק נושאים מגוונים - מתופעות טבע כמו ברקים ועד שאלות מדעיות והתנהגותיות. הפורמט בנוי כתכנית תחקירים נגישה לכל המשפחה, עם פרקים קצביים (כ־25 דקות), ניסויים, משימות חקר והסברים בגובה העיניים. הקרדיט לתכנית הוא של יגאל שפירא ורמי פרג, כשלצד דודו ארז כמנחה הראשי, השתתפו מירב פלדמן, יובל סגל, רחלי רוטנר ומשה מלכה.
ערב חדש
תוכנית אקטואליה יומית, מהוותיקות והמשמעותיות שהופקו על־ידי הטלוויזיה החינוכית. היא עשתה את צעדיה הראשונים כתוכנית למסירת ד"שים מחיילים במהלך מלחמת שלום הגליל בשנת 1982, והייתה אמורה להתפרס על מספר ימים. אחרי שהתברר שהמלחמה מתמשכת הוחלט, בהתייעצות עם המנחה הראשון שלה, דן מרגלית, להפוך אותה לתכנית קבועה שתעסוק באקטואליה רכה. במהלך שנותיה הצטרפו אליה מנחים נוספים ופרשנים מובילים, ונעשו שינויים בפורמט. היא שודרה במשך 35 שנה עד לסגירתה של הטלוויזיה החינוכית.
ילדי בית העץ
סדרה הילדים שעלתה לשידור לפני עשור ושודרה במשך שבע עונות במהלכן זכתה ב־12 פרסי אקדמיה לטלוויזיה, התחילה בפרויקט המוזיקלי של יאיא כהן אהרונוב (הדג נחש) ורן כהן אהרונוב, והתרחבה לאלבומים, ספרים וגם להצגה ומופע מוזיקלי. היא מביאה את סיפורה של חבורת ילדים, שמקום המפגש הקבוע שלהם - בית העץ השכונתי - מהווה קרקע לתהליך ההתבגרות שכל אחד מהם, וכולם ביחד, חווים. יוצרי הסדרה הם שירילי דשא ורועי שגב, ובין השחקנים תמצאו את רוני הדר, קובי פרג’, יניב ביטון ואסי ישראלוף.
סלם ותעלם
בעקבות הסכמי השלום עם מצרים, נוצרה תוכנית ללימוד השפה הערבית לפי נושאים שונים בשם "סלם ותעלם". התוכנית, בהנחייתו של שייקה אופיר, שודרה בטלוויזיה החינוכית והופקה בשנת 1980. הסדרה כללה 15 פרקים, כשרובם צולמו בשחור־לבן וכל פרק ארך כ־25 דקות. בין קטעי הקישור שולבו פרקים מתוך הסדרה "ג'ארכ קריבכ", שהופקה שנה קודם לכן.
בנוסף לשייקה אופיר שהנחה השתתפו בתוכנית גם השחקים מכרם ח'ורי, מרלן בג'אלי, יוסף באשי, לואיס רוזנברג ועוד.
מקיף מילאנו
"מקיף מילאנו", סדרת הנוער המצחיקה, הביקורתית והשנונה, שיצרו אבנר ברנהיימר, יאיר פרי ונוי כרמל, היא מהסדרות שסוחפת אחריה לא רק את קהל היעד שלה. במרכזה עומד מפגש כפוי בין תלמידי מגמת מכונאות רכב בתיכון המקצועי "מקיף מילאנו" לתלמידי מגמת האופנה של תיכון לאומנויות "אגם". האחרונים מגיעים ל"מילאנו" לאחר שהכיתה שלהם נשרפה בעקבות תאונת פרזנטציה דבילית ומשעשעת. עיקר העלילה נע סביב התנגשות של זהויות שונות, עם דגש על זהות להטב"קית שזוכה להתייחסות פורצת דרך ביחס לסדרות נוער ישראליות. רשימת המשתתפים כללה בין השאר את אקי אבני, בת אל פאפורה, שירי מימון , ג'וי ריגר, נאיה בינשטוק, מיקה צור, עילי צ’פמן, קים אור אזולאי, רן מושיוב ומשה אשכנזי.
הלב
חופש גדול בשנות השמונים בלי "הלב" הוא לא חופש גדול. סדרת האנימה היפנית בת 52 פרקים שהופקה לטלוויזיה בשנת 1976 ובשנת 1983 שודרה לראשונה בישראל. במרכז הסדרה ילד בשם מרקו רוסי שחי עם משפחתו בעיר גנואה שבאיטליה. אמו נאלצת לנסוע לעיר קורדובה בארגנטינה כדי לעבוד שם ולהתפרנס. מרקו יוצא למסע מרגש ושובר לב כדי להחזיר את אמא שלו מארגנטינה ומפרק לפרק עובר תלאות רבות. שיר הפתיחה של התכנית ("כמו הים, כמו לב הים, לבו של מרקו סוער בו") הוא אחד הזכורים ביותר מתוכניות החינוכית לאורך השנים. את השיר שרה הזמרת אילנית.
לא נשכח גם את: נילס הולגרסון, גברת פלפלת, רואים 6/6, פינוקיו, מנהרת הזמן ורכבת ההפתעות.
גם בכללית
בנוסף לתוכניות האהובות בחינוכית, שודרו בטלוויזיה הכללית הישראלית (רשות השידור) עוד תוכניות ילדים ונוער רבות שאי אפשר לשכוח. הנה כמה מהן:
"סָמִי וסוּסוּ" הייתה סדרת טלוויזיה לילדים בשפה הערבית ששודרה בין השנים 1969–1974, בראשית ימי הטלוויזיה הישראלית במסגרת שידורי חטיבת הטלוויזיה בערבית. הסדרה הייתה בנויה כדו־שיח בין האיש סמי (השחקן ג'ורג' איברהים) לבין הבובה סוסו (בדיבוב השחקנית לָבּיבָּה דָריני), שלווה בסיפורים, סרטים קצרים ומשחקים.
"ריצ'רץ'" היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, ששודרה בין השנים 1975-1980. התוכנית הייתה פורצת דרך בישראל בהיותה התוכנית הראשונה שהוגשה והונחתה על ידי ילדים עבור ילדים. התוכנית כללה מערכונים ושירים, לצד תכנים רציניים יותר וגם שיחות בעניינים שונים הנוגעים לילדים בגילאי בית הספר. רבים זוכרים את שיר הפתיחה ("את הריץ', את הרץ', את הריצ'רץ' נפתח ונראה עולמות משונים. מה בריץ'? מה ברץ'? נסתכל, ניווכח, מה שיש, מה שיש בו בפנים!").
"שלוש, ארבע חמש וחצי" הייתה תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים ששודרה בערוץ הראשון מספטמבר 1980 ועד 1984. במרכז התכנית עמדו הבובות צ'וֹמְפִּי ואֵינשֵׁם. את שתי הבובות ליוו המנחים ששי קשת, יונה אליאן, ישראל גוריון, שרי צוריאל ועוד. בתוכנית הוצגו סיפורים שסיפרו המנחים לשתי הבובות.
"הופה היי" הייתה אחת התוכניות המצליחות ביותר לילדים ונוער בישראל. הסדרה שודרה במסגרת תוכניות הילדים והנוער של רשות השידור משנת 1986 ועד 1995 וכללה למעלה מ־60 פרקים. השלישייה הראשונה כללה את יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר. בהמשך, לצד יגאל בשן, הופיעו אהרון פררה ואבי דור. להקת הופה היי הפכה ללהיט גדול והופיעה ברחבי הארץ, ואיך אפשר לשכוח את שיר הפתיחה? ("הופה הופה הופה הופה היי, שיר איתנו את ההופה הופה היי, כשאתה עצוב כל כך, צא לדרך אל תשכח, שיר איתנו את ההופה הופה היי").
