בדיעבד הבנתי שהקיבוץ דפק אותי / במשך שנים, כששאלו אותי איך הייתה הילדות שלי בקיבוץ כפר הנשיא, הייתי מספר שחוויתי אושר מדהים. זה נרשם לי כזיכרון טוב וחם. כשלמדתי מוזיקה בברקלי, פנתה אליי פרופסורית מהרווארד שעשתה מחקר על הקיבוץ. רק כשעניתי על השאלות הבנתי שיצאתי דפוק. בדיעבד, היו דברים שלא ידעתי לשים במקום. ילדים שחטפו מכות מהמטפלת, ילדים שהפכו עליהם את המיטה כי לא קמו בזמן. עד היום אני אוכל מהר, כי הטעם היה איום והיית חייב לסיים מהצלחת. בטיולים, כשפתחו שימורי תירס, היה מותר כף אחת. כשמיקי מכינה משהו עם תירס, אני אומר לה, 'אני רוצה המוןןן תירס'.
קיבוצניקים בני דורך נשרטו קשות מהלינה המשותפת.
בגיל 10-11, לפני מלחמת ששת הימים, היו הפגזות והיינו הרבה במקלטים. באחד הלילות פחדתי ורצתי מבית הילדים הביתה. פתחתי את דלת הבית וראיתי שההורים לא מבסוטים לראות אותי. יש את חוקי הקיבוץ וכשאני בפתח זאת בעיה - הבן שלהם ממרה את החוקים. גם כשסיפרתי לאמא שלי שהמטפלת הפכה ילד עם המיטה, הרוח הייתה: אוקיי, בוא נמשיך.
ועדיין, זה הבית. בכל מקום אחר אני מרגיש קצת זר. אני מגיע לבקר את ההורים שלי בבית הקברות בקיבוץ. אני יושב שם, מסתכל על נוף ילדותי, הרי הגולן מולי, הירדן למטה. זה המקום שאני לא מרגיש בו את הזִקנה.
התחלת לנגן על מנדולינה כבר כילד. מנדולינה?!
מקס מדר, מורה מיתולוגי למוזיקה, הגיע לקיבוץ והקים חדר מוזיקה. הוא קיבץ ילדים לתזמורת מנדולינה וחליליות. הייתי מאוד מוכשר בשני הכלים האלה. אם זה לא בא בקלות, זה אומר משהו. המקצוע אכזרי וחייבים בו כישרון בולט.
אבל יש בקיבוץ גם הרבה חופש.
בן כיתתי שחזר מלונדון הכיר לי את בוב דילן ולאונרד כהן ובגיל 16 עברתי ממנדולינה לגיטרה והחיים שלי השתנו. כמו בשיר 'אגדת דשא', אני הייתי בעמדת המנגן שמשקיף על ידיים זוחלות של זוגות. קינאתי. רק בגיל 18 זה קרה גם לי. הייתי נוסע עם הבחורות בטרקטור ושוכב איתן בקוצים שבבית העלמין שבקיבוץ. בין השנים 67'-73', עם ההגעה של אין-סוף מתנדבות שהיו רחוקות מהבית ועשו מה שבא להן, חוויתי בקיבוץ סקס סמים ורוקנרול.
מיקי ואני לא היינו מודעים לקיומם של עוד אנשים בעולם / מיקי (קם, ת"ב) ואני ביחד כבר 52 שנים, מתוכם נשואים 50 שנה. פגשתי את מיקי בשנת 74', כשהיא הגיעה ללהקת הנח"ל. לי כבר היה פז"ם של שנתיים. הייתי הנגן הקשוח. היא מספרת שהיא רצתה להגיד לי שהיא אוהבת אותי ובמקום זה יצא לה, 'יש לך חורים בחולצה, אני אתפור לך אותם'. התאהבנו רצח. ירשנו את הספסל האחורי באוטובוס מגידי וענת גוב. הם עשו שם עמדה אינטימית עם מנורת לילה. יכולנו להתמזמז. בכלל, בכל התמונות שלנו מלהקת הנח"ל כולם עומדים ביחד, ומיקי ויהודה בצד מתנשקים. משהו חולני. לא היינו מודעים לקיומם של עוד אנשים בעולם.
במופע המשותף שלכם, מיקי מספרת שנראית כמו דוגמן של מרלבורו.
הייתי יפה אבל לא הייתי מודע לזה. גבר יפה זה לא כמו אישה יפה שמפרגנים לה ועוזרים לה בגלל המראה שלה.
ואז אתם חותכים מפה לטובת לימודי מוזיקה שלך בברקלי, כשמיקי בשיא ההצלחה.
מיקי הייתה אחרי פסטיבל הזמר ותפקיד בולט ב'גבעת חלפון'. פתאום המופרע הזה מוציא אותה מהמסלול. היא שאלה חברה מה לעשות וההיא ענתה לה בפסקנות "תעזבי אותו". מיקי נסעה איתי לשלוש שנים. כשהיא שואלת אותי אם הייתי עושה את הוויתור הזה עבורה, אני אומר בכנות שלא.
"מיקי ואני התאהבנו רצח בלהקת הנח"ל. ירשנו את הספסל האחורי באוטובוס מגידי וענת גוב. הם עשו שם עמדה אינטימית עם מנורת לילה. יכולנו להתמזמז. זו עדיין אהבה מטורפת ונוכחת ולא מתאמצת. אני כל היום חרמן עליה. יותר מתמיד"
גבר קלאסי. איך נראה קשר אחרי 50 שנה?
זו עדיין אהבה מטורפת ונוכחת ולא מתאמצת. אני כל היום חרמן עליה. יותר מתמיד. אני אומר לה, מיקי, אני חרמן עלייך. היא הודפת אותי ואומרת, תמשיך ככה, אבל תעזוב אותי בשקט. אישה צריכה שיאהבו אותה תמיד, אבל שיעזבו אותה בשקט.
עשיתם חתונה שנייה לפני ארבע שנים, כשהגעת לגיל 70.
מיקי אמרה לי, יהודה, אתה בן 70. בוא נעשה מסיבה. אמרתי לה, לא מעניין. אז היא הציעה, בוא נתחתן. זו הייתה הצעה מעניינת.
אתה אוטוריטה בעולם המוזיקה. לא היו פיתויים?
היו מלא פיתויים. זה ברור שאנשים יימשכו אליי, לא רק נשים, מתוקף המעמד. מירי מסיקה טענה שהיא אהבה אותי. אני טענתי שהיא ידעה מי אני, איש שמחליט על גורלות של אנשים. אבל אני לא שם. השריטה שלי היא מונוגמיה. לא תמצאי אף זמרת או זמר ששכבתי איתם. כשאתה עושה אלבום עם מוזיקאי, זו עבודה מאוד אינטימית. עבדתי עם קורין אלאל, גלי עטרי, רונית שחר, מירי מסיקה. בעבודה המשותפת אתה יודע עליהן הכל, על מי נכתב השיר, כל הסודות הכי כמוסים, אבל אף פעם לא נחצו הקווים.
אנחנו משפחה של אמנים שרוטים / הבן שלי, אלון, מגיע אליי עם שירים גולמיים. אם אני אוהב את זה, הוא מבסוט. כשאני אומר לו ששמעתי עכשיו ברדיו שיר שלו שנשמע מדהים, הוא ממש מתרגש. אם אני לא אוהב, זה לא משנה לו. הוא אומר לי, אבא תתקדם, אני כבר בשירים הבאים.
עולם המוזיקה הישראלי מתייעץ איתך והבן שלך מסרב.
אמנות זה משהו לא משפחתי. שיר אמיתי אמור לפגוע במי שקרוב אליך. זה לכתוב שאתה שבור לב וחרא לך בשעה שיש לך בת זוג שאתה נורא אוהב. אם אלון כותב שיר שהוא רוצה למות, אני שואל אותו "מה לא טוב לך?" והוא עונה לי שאני אידיוט. האבא שאני רוצה לדעת שהוא בסדר.
הוא גרוש עם שלושה ילדים והשנה הוא התחתן עם אשתו השנייה. שאלתם את עצמכם איך לא המשיך את המודל הזוגי שראה בבית?
הוא אמר, כל כך טוב לכם, אני פחות הצלחתי. אני מתנצל. אמרנו לו שהילדים שלו מדהימים. אין מה לענות. היה קשה מאוד עם הגירושים שלו. היינו בשביל אלון ובשביל הנכדים. אשתו השנייה, אורטל (אצבחה) היא רקדנית וכוריאוגרפית מוכשרת. הבן השני שלנו, נדב, הוא שחקן בקאמרי ומוזיקאי שכותב אופרת רוק, שלדעתי הולך להתגלות בענק. הוא מתחתן במאי עם אלינור (וייל) שהיא שחקנית איתו בתיאטרון. לפעמים אנחנו יושבים סביב השולחן, שישה אמנים, ואני אומר להם, כולם פה אמנים שרוטים.
אתה יודע מה זה אומר? שצריך להשאיר הרבה ירושה.
את לא יודעת עד כמה את צודקת. גם הבן הבכור של אלון, דויד, בן 13, הוא מוזיקאי מדהים שלומד בסדנאות ברימון. החבר הכי טוב שלו הוא אורי טור פלס, הבן של קרן.
"לכל הופעת איחוד של תמוז נלווה טעם רע. הציעו לנו סכום עתק תמורת עוד הופעות. אמרנו לא למרות שכולם צריכים את הכסף. זה לא היה עקיצות ולא ריב. היינו יושבים בארוחת צהריים ואף אחד לא שאל את אף אחד מה נשמע. דממת מוות"
דני סנדרסון ו'אלף כבאים' שינו לי את החיים / אחרי שנה בגרעין נח"ל בבית-שאן, שם בעיקר חטפנו מכות, התחלתי טירונות של השייטת. אחרי שבוע ההורים באו לבקר אותי וראו על הפנים שלי שאני בטראומה. לא עמדתי במסעות ובאלונקות ואחרי עשרה ימים התחלתי להקיא. התברר שחטפתי צהבת. הפרופיל שלי ירד, וקרבי ירד מהפרק. כשחזרתי לצבא שאלו מה אני יודע לעשות ועניתי שאני מנגן. סיפרו שיש בחינות ללהקת הנח"ל. עמדתי במסדרון עם הגיטרה האקוסטית ושמעתי בחדר הבחינות אנשים שמנגנים מטורף. הייתי בשוק. רק בקעתי מהביצה.
איך הצלחת להאפיל על הנגנים המוכשרים?
לא יודע איך לא ויתרתי. כשנכנסתי לחדר, ניגנתי משהו של פול סיימון. דני סנדרסון עצר אותי ושאל 'איזה מוזיקה אתה אוהב?', אחרי שעניתי ג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון, הוא הודיע לי שהתקבלתי. זה היה קוסמי. עד היום אני לא יודע למה דני, שהיה אז אליל, בחר את האידיוט מכפר הנשיא להחליף אותו בלהקה. בלהקה מנגנים בגיטרה חשמלית ולא היה לי מושג בזה. הוא לימד אותי ומאז הפכנו לחברים.
הוא לקח אותך כגיטריסט ללהקת דודה.
במלחמת יום כיפור, קלפטר לא הגיע והחלפתי אותו. גם בכוורת ניגנתי תקופה, וכשדני וגידי גוב הקימו את דודה, הם קראו לי. בדיוק חזרתי מברקלי והחלטתי שאני אהיה מלחין קלאסי. כל שבועיים דני היה אומר לי בוא ללהקה, ואני הייתי אומר לו שכח מזה, אני בקלאסי. יום אחד התרציתי ואמרתי כן. סנדרסון אחד ואלף כבאים החזירו אותי למוטב. בכלל, דני שינה לי את החיים. עם השנים המשפחות שלנו גם התחברו. נעמי סנדרסון ז"ל הייתה החברה הכי טובה של מיקי. ימי שישי עשינו ארוחות ביחד, כשדני ואני מוציאים גיטרות ושרים.
תמוז הייתה הלהקה הכי מיוחדת שניגנתי בה / להקת תמוז פעלה רק שנתיים, בין השנים 74'-76', אבל אני כל כך אוהב את הלהקה הזו, עשינו שירים מדהימים. כשהתפרקנו, אמרתי שאני יודע שבחיים אני לא אנגן עם להקה כל כך טובה, וצדקתי. כל מי שהצטרף אלינו, היה בשוק שאנחנו לא מדברים.
מה זאת אומרת?
בחזרות, לא מדברים. בארוחת צהריים, לא מדברים. נוסעים להופעות ויש שקט בוואן. איתן גדרון, החבר הכי טוב שלי מלהקת הנח"ל, ניגן באס, וכשהיינו נפגשים בחזרות לא היינו מדברים. זה לא קרה לי בשום להקה אחרת. בדודה ובלהקת קאריזמא של מאיר אריאל, לא הפסקנו לדבר.
לקראת מה שהפך לאיחוד האחרון שלנו, ב-2016, קבענו חזרה אחת. גדרון, מאיר ישראל ואני באנו קודם והתחלנו לנגן את 'פנס רחוב'. אריאל זילבר, שלא התראינו איתו שנים, נכנס בלי להגיד שלום, התיישב על הפסנתר והצטרף. שלום חנוך חיבר את האקוסטית בלי להגיד שלום. סיימנו והמשכנו לשיר הבא. הגעתי לחזרה ואתה חושב, זה גיל אחר, אני סבא, שלום חנוך סבא, המשפחות כל כך קרובות, בטח החוויה תהיה שונה. אגב, גם שלום, גם מאיר ז"ל וגם אני דברנים ענקיים, אבל היינו יושבים בארוחת צהריים ואף אחד לא שאל את אף אחד מה נשמע. דממת מוות.
למה?
לכל להקה יש את הקוד שלה. פה היה קוד שתיקה. לכל הופעת איחוד נלווה טעם רע. אחרי האיחוד האחרון, המפיק מנחם אשר הציע לנו סכום עתק תמורת 18 הופעות. אמרנו לא למרות שכולם צריכים את הכסף. זה לא עקיצות ולא ריב. זה משהו באוויר, איזו כבדות.
אתה בקשר עם אריאל זילבר? הוא עבר שינוי רדיקלי.
היה קונטרסט עצום בין ההצלחה הענקית של אריאל זילבר לבין איך שתיפקד איתה. היה לו נורא קשה. אבל אני כל כך מעריץ את הכישרון שלו. אני חושב שהוא האמן המופיע הכי טוב בישראל.
תעשיית המוזיקה הישראלית רוויה בבוגרים של רימון / יום אחד מיקי ראתה אותי בוהה בקיר כמה שעות ושאלה, יהודה, מה קורה? אמרתי לה, אני מקים בית ספר למוזיקה. היא ענתה אוקיי. אחרי שהלכתי עם גיל דור, אילן מוכיח וגורי אגמון לציץ' (ראש עיריית תל-אביב לשעבר) וזה לא צלח, שמענו שראש העיר של רמת-השרון דאז, משה ורבין, אוהב מוזיקה. אחרי חמש דקות שהוא שמע אותנו, הוא לקח אותנו עם הוולוו המרופטת שלו לשטח של תשעה דונם ואמר: זה שלכם. וככה, לפני 40 שנה, ייסדתי את בית הספר יחד עם הרי ליפשיץ. היום הוא מונה גם מרכז רימון לנוער בפתח תקווה, קמפוס בעכו וקמפוס בשדרות.
אני זוכר ששתי האקדמיות למוזיקה, בירושלים ובתל-אביב, הסתכלו עלינו בעין עקומה, מה זה הדבר הזה "מוזיקה עכשווית", אבל הוכחנו את עצמנו.
אביב גפן למד ברימון בגיל 15?
הוא הושעה מהתיכון אחרי שגזר את הצמות של בת כיתה שלו. אמא שלו, נורית, צילצלה ואמרה לי, אתה חייב לקחת את הבן שלי. עד היום כשהיא פוגשת אותי, היא מחבקת אותי ואומרת, הצלת לי את הילד. הגיע אליי נער עם שירים מדהימים. הוא הפריע בכיתה, המורים ביקשו ממני שאעיף אותו. גם לשיעורים שלי הוא היה מתפרץ ואומר, יהודה, בוא תשמע שיר. 'לכבוד מיליארד טועים' נכתב בדשא של רימון. אביב הוא בנאדם שאתה יכול לעבור איתו עליות ומורדות, אבל מעולם לא פגשתי מישהו מוכשר כמוהו.
לנטע ברזילי אמרת בסוף השנה הראשונה שלה שהיא בשלה לצאת לדרך.
נטע היא התלמידה היחידה שאי פעם אמרתי לה, תעזבי את רימון. היא התקשתה בכל מיני דברים ובסוף השנה היא שאלה אותי מה לעשות. אמרתי לה שהיא צריכה להתפוצץ. היא הגיעה מאוד חסרת ביטחון, עם מכשיר כזה מוזר, הלופר, והפרגון שקיבלה והחיבורים לאנשים הוציאו אותה החוצה עם אומץ.
את מירי מסיקה החתמת כמנהל ב'הד ארצי'.
חיכיתי שתסיים את הלימודים ורק אז החתמתי אותה. קרן פלס כעסה עליי ולא סלחה לי כל השנים שלא החתמתי גם אותה. כל שבוע אני שולח לה תמונות של הבן שלה והנכד שלי. אני לוקח את שניהם לבאולינג. אבל זה לא מנע ממנה להגיד לדויד, הנכד שלי, סבא שלך לא האמין בי.
מתחרט על זה?
לא. ידעתי שכשאני מחתים את מירי, קרן מגיעה בעסקת חבילה ככותבת ראשית שלה. החתמתי את מירי כי היה לי ברור שהיא תהיה כוכבת ענקית.
ויש לך סטודנט חדש: אלון אהל.
אלון התקבל ללימודים ואז נחטף בנובה. פגשתי את המשפחה שלו בבית הנשיא באירוע של 40 שנה לרימון. הוא שר עם הבן שלי, אלון, את 'שיר לאמא'. אמא שלו הראתה לי סרטונים שלו מנגן, אבל כשהוא ניגן בלייב הופתעתי מהרמה שלו. הוא רוצה להיות פסנתרן. ייעצתי לו לכתוב שירים.
הוא מצליח ללכת בשבילים של בית הספר בלי שיעצרו אותו?
זה לא עוצרים אותו, זה עוצרות אותו. הוא נורא ביישן וכל הזמן בנות מגיעות אליו ומבקשות לחבק אותו.
כמה רימון רלוונטי בימים שאמנים מגיעים מהרשתות, ע"ע אודיה ואושר כהן, או מריאליטי מוזיקה, כמו עדן בן זקן.
אני אומר לתלמידים שג'ון לנון לא למד אצלי וגם לא פול מקרטני. הכל בסדר. אבל רימון הוציאה אין-ספור כוכבים: יסמין מועלם, דורון טלמון (ג'יין בורדו) ונונו למדו פה. אגב, רון ביטון מתחיל ללמד אצלנו והוא יארח את החבר'ה שלו, איתי לוי ואחרים.
תלמידים שלי מתייעצים איתי כל הזמן אם ללכת לריאליטי. השאלה הקבועה שלי היא אם יש לך מספיק שירים. אם אתה הולך לריאליטי בלי שירים מוכנים, זה בזבוז של תחמושת.
הגישו אותך לפרס ישראל וטרם קיבלת.
מגישים אותי כבר כמה שנים ואני מחכה בסבלנות.
גם כשאני כבר סבא, אין לי דחיפות להספיק עוד בחיים / הייתי מנהל בהד ארצי ומאוד מעורב באלבומים של שלמה ארצי, מיכה שטרית, מוניקה סקס, היהודים, טיפקס. היו אמנים ידועים שלא נתתי להם לעשות אלבום חדש כי לא היו להם מספיק שירים טובים. קורין אלאל, מתי כספי ומאיר ישראל נפטרו. בני גילי התחילו להחזיר ציוד, אבל אין לי תחושת בהילות להספיק עוד משהו.
את מתי כספי ראית בשנה האחרונה?
מיקי ואני באנו לבקר אותו בבית החולים. הוא היה בכאבים איומים, אבל מיקי הצחיקה אותו והוא הצחיק אותה בחזרה. הוא סיפר שכשעבד עם שושנה דמארי, גילה שיש לה את הקול הכי יפה, אבל אין לה חוש קצב. היא נכנסת לשיר איפה שהיא רוצה. אבל אז הוא קלט שיש לה נשימות גדולות לפני שהיא מתחילה לשיר, אז הוא היה מחכה להן ומתאים את הנגנים אליה.
ועכשיו, מאיר ישראל הלך לעולמו.
שמעתי שהוא לא מנגן עם שלמה ודיברתי איתו. הוא אמר שיש לו בעיה בכתף ושצריך לנתח. ביקשתי לבוא איתו לניתוח. עובר חודש ואני לא שומע ממנו. אני שואל אותו בווטסאפ מתי הניתוח והוא כותב לי שעושים בדיקות וזה נדחה. בסוף ינואר שלח לי תמונות שלו עם בת זוגו בסיישל. הוא נראה מדהים. הדבר הבא זה מודעת אבל. התקשרתי לשלמה שבכה בטלפון. התברר שגם הוא לא ידע ועודכן ממש בסמוך לסוף.
אתה יודע למה הוא הסתיר ככה?
ההשערה שלי מאיך שאני מכיר את מאיר, זה שהוא היה בטוח שלא ימות ואם הוא עובר את זה, הוא לא רוצה את הרחמים.
