סול יבלונקה, בן שלוש וחצי מקיבוץ רמת יוחנן, מספר לכל חבריו מהגן שאמא שלו, צליל קליפי, כתבה את השיר 'מישל' על "הבת של נטע הגננת". במשפחתו של נאבי (נדב אהרוני), השותף לכתיבת הלהיט, נפוצה השמועה שמישל היא בת דודה שגרה בארצות-הברית. אבל כל הספקולציות לא באמת משנות. קליפי ונאבי שמחים שמישל שלהם כבר יצאה מגבולות האירוויזיון והפכה "שם קוד לכל הבחורות החזקות".
"לכל הבחורות שיודעות לא לבוא בקלות", מדייקת קליפי, ואילו נאבי מוסיף, "לכל הבחורות החזקות שיודעות מה הן רוצות ובעיקר מה הן לא רוצות".
זה לא מקרי שהוא משלים אותה ולהפך. כמעט מדי יום הם מסתגרים באולפן לסשן. חושבים אחד את השני, ומהמחשבות המעורבבות נולדים שירים שהופכים למגה-להיטים, ובהם 'בריידזילה' של נועה קירל, 'בן אדם' של אודיה, ו'לא שותה לא מעשן' של עדן חסון. ולא, הם לא בני זוג. אמנם המנהלת שלהם מגדירה אותם כ"חיבור משמיים", אבל קליפי (36) נשואה לעמית יבלונקה, מעצב גרפי, ואילו נאבי (34) בזוגיות עם דנה לב, "שחקנית וזמרת והמושלמת שבנשים". מסתבר שלא חובה לישון כפיות כדי לתפור לאגם בוחבוט, את "אם זה זה – זה זה".
הם מתקשרים כמו חברי ילדות אבל הכירו רק לפני ארבע שנים, בחתונה של נסרין קדרי. "צליל שמעה עליי ואני שמעתי עליה", הוא משחזר, "מכרים משותפים אמרו לכל אחד מאיתנו שחייבים להפגיש בינינו בגלל שאנחנו ממש דומים. בחתונה, למרות הרעש, קלטתי את הווייב שלה והזמנתי אותה אליי, לאולפן". בסשן השני נוצר 'חולה ירח', שאותו נתנו לאיתי לוי, שעבד איתה ב'סינקופה' כמלצר מזמר. כשלוי סילסל את "אם רק היית אוהבת אותי/ כמו את עצמך/ היית הופכת עולמות שלא אלך", הם עוד היו בגדר היוצרים האלמוניים שבקושי קרידטו אותם בשידור. מאז הם הפכו לסוג של תו תקן.
על כמה שירים אתם חתומים ביחד?
שניהם מכריזים שאין להם שמץ. נאבי מעריך שהרשימה כוללת כ-40 שירים. 'שווארמה ודמעה' (עומר אדם), 'מדמואזל' (ליהי טולדנו), 'דמעות של אושר' (אגם בוחבוט), 'מלאך' (בניה ברבי), 'פרפרים' (אודיה) ועוד. אבל מבחינתם 'מישל' זה השיא, חלום שהתגשם, וכמו שהאמינו שזה יהיה השיר שייבחר לייצג את ישראל, ככה הם מאמינים שמישל תביא את האירוויזיון לציון.
קליפי: "לפעמים אני מצטערת שלא נולדתי לפני איזה 50 שנה, כי יש בי איזה צד שהיה רוצה לעשות שיר נצחי, שיר למדינה, משהו לאומי, בעוצמות של 'שיר לשלום'". נאבי: "זכיתי לעשות את זה כשכתבתי עם אושר כהן את 'תרקדי'. מייה שם שמעה את השיר בשבי וסיפרה לי כמה הוא חיזק אותה. זה קורע את הלב"
נועם בתן הפך אותם מזוג למשולש קצת לפני 'הכוכב הבא'. "זה היה משהו קוסמי", נאבי מתפייט. "נפגשנו במקרה, בהופעה של רביד פלוטניק וטונה. נועם אמר לי, 'וואי, אחי, רציתי לדבר איתך, אני מת על הדברים שלך', ואמרתי לו, 'וואי, אחי, איזה קטע, בדיוק שמעתי שיר שלך השבוע ורציתי לדבר איתך גם'. שם התחיל חיבור הכוכבים. כתבנו לו ואיתו את 'שבע דקות בגן עדן'. כשידענו שהוא הולך ל'כוכב הבא' התחלנו לספור את השבועות והימים והדקות עד שהוא יזכה ונוכל לשבת ולכתוב לו את השיר".
הניצוץ של 'מישל' הבזיק אצלה. "היה לי רעיון קצת אידיוטי לעשות שיר על מרלין מונרו. התחלתי לשיר 'מרלין טה טה טה, מרלין טה טה טה'. אמרתי 'וואו, איזה יופי' והקלטתי. למחרת שמעתי את ההקלטה ואמרתי 'זה מזעזע'. באתי לנאבי, סיפרתי לו את הסיפור שרציתי להעביר ואמרתי לו, 'בוא נחשוב על שם'. לאורך כל התחרות נועם עשה המון דואטים בחצי צרפתית חצי עברית, אז הרגשתי שזה יהיה נכון ללכת איתו למקום הזה", מספרת קליפי. "ניסיתי כל מיני שמות שיושבים על המנגינה וברגע שאמרתי 'מישל', נאבי אמר לי, 'יש לנו את זה'. משם זה זרם".
"בדקות, ממש בדקות", הוא מדגיש. "המילים והלחן זה גג רבע שעה. שלוש שעות כולל ההפקה".
ואז יובל רפאל הצטרפה לתמונה. "באופן קוסמי-קארמטי נפגשנו עם יובל שבוע לפני שהתיישבנו לכתוב את השיר לאירוויזיון", מספרת קליפי. "המון זמן ניסינו לקבוע איתה וזה לא צלח. כשיובל זכתה ב'כוכב', כתבנו לה שיר לאירוויזיון שלא התקבל, 'פאפא', היא בכתה כששמעה אותו. כשהבנתי שצריך להחליף את הג'יבריש בצרפתית, יובל צצה לי בראש".
נאבי: "צליל שלחה לה 'את רוצה לבוא לכתוב איתנו את השיר שיהיה השנה באירוויזיון?' או משהו בסגנון. יובל הגיעה לאולפן שלי במוצאי שבת, מיד אחרי שנחתה מטיסה ארוכה, והייתה מקסימה".
גילוי נאות: בהאזנה ראשונה חשבתי שהשיר הזה מתאים יותר לייצג את צרפת.
קליפי: "צרפתית היא שפת האם של נועם. כשהוא שר בעברית וצרפתית הוא הכי זורח".
נאבי: "העם בחר בנועם לייצג את ישראל בזכות השירים שהוא ביצע בעברית וצרפתית, בזה הוא הכי בלט. הצרפתית מחמיאה לקול שלו ומדגישה את היכולות שלו, אז לכתוב לו שיר רק באנגלית, או באנגלית ועברית, זה היה לחטוא למטרה. זה לא היה מביא את נועם כמו שרצינו. לדעתי, נועם שר את 'מישל' בצורה פנומנלית. אלה גם התגובות שאנחנו מקבלים מהעולם".
תהליך בחירת השיר שמייצג את ישראל עבר השנה שינוי דרמטי. הפעם, כל יוצר שרשום באקו"ם היה יכול להגיש שיר והבחירה נעשתה באופן אנונימי, מבלי לדעת את זהות הכותב. מתוך כ-200 שירים, סוננו 40 לדיון סופי, ומהם נבחרו הארבעה שהקליט בתן.
ובאיזה שלב נועם השתלב בכתיבה?
"כשהודיעו לנו ש'מישל' בין השירים שעלו לגמר. נועם עבר בין האולפנים שבהם נוצרו השירים, וכשהגיע אלינו הוא אמר, 'אני מת על השיר ועף עליו, אבל אני רוצה להביא את עצמי לתוך הדבר הזה ויש כל מיני דיוקים שהייתי רוצה לעשות'. אז פתחנו את השיר ושינינו כמה דברים – לא במנגינה, רק במילים. רק מי שדובר צרפתית ירגיש את ההבדלים".
ובזכות הדיוק נועם הצטרף לצוות הכותבים?
"הוא ויובל חתומים כחלק מכותבי המילים", אומרת קליפי. "זה מה שמקובל".
לחוק קרן פלס, שאוסר על יוצר לכתוב את שיר האירוויזיון בפעם השלישית ברצף, הם מעדיפים לא להתייחס. "אף פעם לא התעמקנו מה עומד מאחוריו, בשביל זה יש לנו את המנהלת שלנו, מאיה. היא מטפלת בכל הפניות והחוזים ומשחררת אותנו מעול הבירוקרטיה שמכבה לנו את המוזיקה", אומרת קליפי. נאבי מוסיף, "אנחנו עושים רק את מה שאנחנו אוהבים לעשות ואת מה שאנחנו טובים בו".
רציתם לכתוב שיר שיכבוש את אירופה או כזה שעם ישראל יתאהב בו?
"צרפתית היא שפה מאוד פואטית וחושנית, באירופה היא שפה מאוד אהובה, ומצד שני לא רצינו לוותר על עברית ואנגלית. השאיפה הייתה לתת במה לכל השפות ולחבר ביניהן למקשה אחת, כך שהכל ירגיש הומוגני ואותנטי. המעברים בין העברית לצרפתית זורמים בטבעיות והקפדנו מאוד בבחירת המילים בעברית כדי שיצלצלו טוב באוזן בהשוואה לצרפתית".
'מישל' מייצג משהו מהסיפור הישראלי? בכל זאת המדינה עברה הרבה בשנים האחרונות.
"הוא מייצג רגש, חום וקצב ישראליים. הוא מייצג אותנטיות. זה לא שהחלטנו מראש ליצור שיר א-פוליטי לחלוטין, אבל יש מצב שהשנה ישראל תענה על הקריטריונים המדויקים של האירוויזיון, שהראשון שבהם הוא 'פוליטיקה זה מחוץ לתחום'. לדעתי, עדיין אפשר לגרום לאנשים להרגיש משהו באמצעות מוזיקה בלי לדבר על פוליטיקה".
בהלך הרוח הנוכחי עדיין יש מקום לבלדה רומנטית?
קליפי: "יש מקום להכל. דווקא כשפוקד אותנו איזה מצב רוח קולקטיבי, שנובע מאירוע ביטחוני או ממזג האוויר, אנחנו מקבלים יותר פניות לבלדות ולדברים שקצת מרגיעים".
מה המשמעות הכלכלית של לכתוב שיר לאירוויזיון?
נאבי: "זאת הפעם הראשונה ששנינו עושים משהו כזה. בעוד שנה נוכל לספר".
נאבי: "העם בחר בנועם לייצג את ישראל בזכות השירים שהוא ביצע בעברית וצרפתית. הצרפתית מחמיאה לקול שלו ומדגישה את היכולות שלו, אז לכתוב לו שיר רק באנגלית, או באנגלית ועברית, זה היה לחטוא למטרה"
קליפי מעולם לא קיבלה חינוך מוזיקלי, "ועד היום אני לא מנגנת באף כלי, אני מלחינה מהראש וישר מקליטה בסלולרי". אחרי שירות בלהקת חיל החינוך היא ניסתה לפרוץ. "הייתי זמרת בלהקת טיפקס, והייתי בצוות של מלצרים מזמרים, חיפשתי מסגרות שבהן המוזיקה תשתלב בחיי בלי שאהיה יותר מדי בפרונט. ככה התגלגלתי עד גיל 30".
ב-2013 היא גם השתתפה בתוכנית 'דה וויס', אבל זה הסתיים בניפוי זריז יחסית. "אין בי שום געגוע לימים שלי כזמרת", היא מודה. "ככל שאני יותר בכתיבה אני מבינה כמה זה פחות התאים לי. מאוד הלחיץ אותי לעמוד על במה".
התאכזבת מעצמך?
"לא, אני חושבת שחוויתי התבגרות מאוחרת. זרמתי עם החיים וידעתי ליהנות מהחיים ולא שמתי לב לזה שהשנים עוברות ועוד אין לי את הקריירה שרציתי. במשך השנים כתבתי כל מיני דברים שיצאו ממני בלי שחשבתי על מה ייצא מהם. היה לי אוסף של רעיונות, התחלות וסיומים, ובגיל 30 החלטתי להתייחס אליו קצת יותר ברצינות. להיכנס לאולפן ולסיים את השירים, להפוך את הקטעים מהסלולרי לשיר שלם. את השיר 'משטרה' החלטתי להציע לעדן בן זקן. השגתי את המספר שלה דרך חבר שמכיר חבר, שלחתי ותוך חודש הוא יצא. אז הבנתי שכתיבה והלחנה הם הייעוד והמהות שלי".
אהרוני הפך ל"נאבי ארנבי" ובקיצור נאבי כשהיה בן 15. "בחבר'ה המציאו כינויים לכולם. היו לי אז אוזניים גדולות ושיניים קדמיות בולטות, זה היה לפני הגשר. באותה תקופה נכנסתי לעולם המוזיקה, למדתי איך מתקלטים, הייתי די-ג'יי, אז החלטתי לקרוא לעצמי ככה. אחרי שירות בחיל החימוש החלטתי להפוך את התחביב לעבודה".
אתם כותבים מתוך מחשבה על אמן מסוים?
"כשאנחנו כותבים, אנחנו ממש חיים את מה שאנחנו רוצים שהאמן הספציפי יגיד, באיזה מקום הוא נמצא בקריירה ואם הוא נשוי או רווק, חשוב לנו ליצור משהו שכאילו יוצא מפיו. לפעמים קורה שהזמר מקשיב ואומר לנו 'לא'. כל אחד וטעמו".
נאבי: "ולפעמים קורה שהאמן מרגיש צורך להביא את עצמו לתוך השיר כדי שהוא יהיה יותר שלם. יש המון סיטואציות כאלה. אני חייב להודות שלפעמים בא לי ליצור משהו בחופש אמנותי מוחלט, או פשוט סתם לעשות שיר יפה בלי להתחשב באף אחד. במבחן התוצאה, עבודה ממוקדת עם האמן, והעובדה שהוא מחכה לשיר שאנחנו מבשלים עבורו, מעלות את אחוזי ההצלחה".
לדוגמה, את 'לא לפנות אליי' קליפי כתבה לנסרין הרבה לפני שנאבי הפציע בחייה. "הכרתי את נסרין לפני שהיא התחילה את הקריירה שלה ולפני שאני התחלתי את שלי", היא מספרת. "הכרנו בראשון-לציון, היה לנו חבר משותף, גרנו קרוב זו לזו והיינו יחד כמעט עשרים וארבע שבע. ישנות אחת אצל השנייה, קמות ביחד, הולכות לבתי קפה, מדברות, בוכות, הכל. יש לה חוש הומור מטורף. כשהיא התחילה להקליט, שלחתי לה את 'לובשת חיוך', בין השירים הראשונים שכתבתי לאחרים. את 'לא לפנות אליי' התחלתי לכתוב לה כשנפגשנו באולפן של ג'ורדי האלוף, שלצערנו כבר לא חי בארץ, ונסרין שהייתה אז בהיריון – בשני, נדמה לי – הייתה מאוד הורמונלית וממורמרת. ההומור שלה נמחק לגמרי. אמרתי לה משהו והיא פתחה עליי, 'מה את רוצה? שאף אחד לא ידבר איתי'. ככה זה התחיל".
בחוכמת הבדיעבד היא לא מסוגלת לחשוב על זמרת אחרת לביצוע השיר הזה, אבל עכשיו היא חושפת שהיא זממה על דואט של נסרין עם עדן בן זקן. "חשבתי שזה יכול להיות מגניב ששתי בנות חצופות יעשו את זה ביחד, אבל לעדן היו אז דברים אחרים ואחרי דחיות וביטולים נסרין הקליטה אותו לבד. שיחוק לא רגיל".
איך אתם חיים עם התואר מכונת להיטים?
"אם זאת מחמאה אז תודה", אומרת קליפי, "אבל יש משהו במילה מכונה שקצת מפחיד אותי. היא מצלצלת כמשהו זמני בלבד, ויש בנו, בנאבי ובי, רצון לעשות גם מוזיקה שנשארת".
קורה לכם לפעמים שאתם שומעים שיר ברדיו ואומרים, "אאוץ', חבל שלא אני כתבתי אותו"?
לנאבי זה קרה ממש לאחרונה, כששמע את 'הלוואי', הדואט החדש של חנן בן ארי ופאר טסי. לדבריו, "השיר הזה ממש ריגש אותי וזה לא קורה לי הרבה. אמרתי, איזה באסה, הייתי מה זה רוצה לעשות את השיר הזה". לקליפי זה קרה ביום הזיכרון, כששמעה את 'אצלנו בגן' בביצוע שי-לי עטרי. "איזה טקסט מופתי. הייתי חייבת לבדוק בגוגל מי כתב אותו. יפתי, זה שהיה פעם ראפר".
מה ההצלחה עשתה לכם מבחינה כלכלית?
נאבי: "את יודעת איך זה מוזיקה, אנחנו לא מיליונרים, מקווים להיות, אבל ברוך השם אנחנו מתפרנסים ממה שאנחנו אוהבים וזו ברכה מטורפת. אין זכות יותר גדולה מלהתפרנס ממשהו שאתה אוהב לעשות. זאת עבודה קשה מאוד למרות שהיא לא פיזית, זאת עבודה רגשית ושתלטנית שמביאה הרבה סיפוק, אבל גם המון מעמסות ולחצים מטורפים. חלום הדירה עדיין רחוק".
קליפי מעדיפה חלומות צנועים. "הגעתי מבית שבו לא החסירו ממני כלום, גם בתקופות שהיה וגם בתקופות שלא היה", היא מספרת. "משהו בחינוך של הוריי יצר יחסים בריאים ביני לבין כסף. אני מאמינה בשפע ולא ממעיטה בחשיבות הכסף, כשהוא מגיע הוא משמש אותי, אבל זה לא משהו שאני נותנת לו משקל בחיים שלי. וזו ההמלצה שלי לכל אדם שרוצה להצליח במוזיקה – לשים לרגע את העניין הכלכלי בצד ולחכות שהדברים הטובים יגיעו בזמנם. וגם כשהם מגיעים אסור להתבלבל ולהשתגע ולהתלהב מדי".
יש פסגה נוספת שאתם רוצים לכבוש אחרי האירוויזיון?
"לפעמים אני מצטערת שלא נולדתי לפני איזה 50 שנה", מספרת קליפי, "כי יש בי איזה צד שהיה רוצה לעשות שיר נצחי, שיר למדינה, משהו לאומי, בעוצמות של 'שיר לשלום', משהו שחיילים ישירו בטקס סוף מסלול".
"אני חושב שזכיתי לעשות את זה", נאבי מספר. "כשכתבתי עם אושר כהן את 'תרקדי' (שנכתב בהשראת מייה שם, ס"ש). בסשן של כתיבת השיר היו משפטים שעצרו לנו את הנשימה עד מחנק, כשהשיר יצא נכנסתי לאטימות רגשית, לא יכולתי לשמוע אותו, ורק אחרי חודש הרשיתי לעצמי להיכנס ליוטיוב ולקרוא את התגובות, וזו הייתה הפעם הראשונה במלחמה שבכיתי ופרקתי. מייה שמעה את השיר הזה בשבי וסיפרה לי כמה הוא חיזק אותה. זה קורע את הלב. כשאתה כותב, אתה לא חושב לאן זה עלול להתגלגל".
בינתיים, אתם ערוכים נפשית לקריאות בוז באירוויזיון? זה עלול להיות מאוד לא פשוט.
קליפי: "אנחנו באים לאהוב, להרים לנועם, לחבק. למי שיקרא אלינו בוז נשלח סימן של לב".
בתן ישתתף בחצי הגמר הראשון, ביום שלישי 12 במאי. הגמר ייערך במוצ"ש, 16 במאי. כאן 11 וכאן BOX
