1. בהשראת מי נכתב השיר 'קפה אצל ברטה' של הנשמות הטהורות?
"לפני שנים הייתי בצרות אישיות והלכתי לקוראת בקפה בשם רחל לוי והתמכרתי אליה. היא תמיד אמרה לי שהיא לא רואה כלום בעתיד שלי ושלא ייצא ממני כלום. סיפרתי על זה לאהוד (מנור) ז"ל ועפרה (פוקס), שהיו חברים טובים שלי, ואז יום אחד אהוד אמר לי, 'כתבתי על זה שיר'. נכנסתי ללחץ ואמרתי, 'זה מה שחסר לי'".
התשובה: מגדת העתידות של צדי, רחל לוי.
"זה לא כבוד גדול שהלכתי למגדת עתידות, אבל זה היה בצעירותי. הייתי אז ילד צעיר שנלחם על חייו בעולם התיאטרון והיה לי לא קל. זה שיר יפהפה ששורד עד היום". (1+)
2. על השמלה של איזו זמרת הדבקת פאייטים?
"על השמלה של שלומית אהרון באירוויזיון באירלנד, שבו הכל עובר חביבי הופיעו עם השיר 'הלילה'. שלומית הייתה אז בחודש שביעי והבטן פרצה פתאום החוצה מהשמלה שלה. הייתי חסר אונים - מה הם מצפים שאני אעשה? לקחנו את הקומבניזון, שהיה עשוי מבד מאוד עלוב, ואמרתי לקיקי רוטשטיין ששר איתה בלהקה, 'רוץ תקנה פאייטים ונשדרג את השמלה'. כל הלילה ישבתי על השמלה והדבקתי את הפייאטים".
התשובה: השמלה של שלומית אהרון.
"כששלומית עלתה על הבמה, כולם מסביבי השתגעו מהשמלה. הקומבינזון, שהיה עשוי מבד בטנה פשוט שעלה עשרה שקלים בנחלת בנימין, נראה טוב הרבה יותר מהשמלה המקורית שעלתה הון. גם שלומית זמרת אדירה". (1+)
3. על מה יש לך רגשות אשם?
"לא זוכר".
התשובה: על כך שאף פעם לא קראת לאמך הביולוגית 'אמא'.
"גדלתי עם אבא ועם אשתו שגידלה אותי והייתה אישה נהדרת. אבא שלי היה רכושני לגביי וכנראה גם רצה להתנקם באמי, אז הוא החליט שהיא לא תזכה להכיר אותי, למרות שנפגשתי איתה. כשאבא שלי הציג לי את אמי החדשה, הוא לא אמר לי, 'זאת אמא', אלא 'תקרא לה אמא'.
"בהלוויה של אמי, כשאחותי אמרה לי להגיד כמה מילים לזכרה, אמרתי, 'מעולם לא קראתי לך אמא, ואני רוצה שכל הקהל הזה שהגיע ישמע שאני קורא לך אמא אמא אמא', והתרסקתי כמו שאף פעם בחיי לא התרסקתי". (0)
4. איזה שחקן גרם לך לצחוק ללא שליטה במהלך ההצגה?
"ניסן יתיר, שהיה ידוע כמלך התפקידים הקטנים".
התשובה: ניסן יתיר ז"ל.
"נסענו מחוץ לעיר עם 'פונדק הרוחות' שהוצגה בקאמרי. הוא לא דיבר כל הנסיעה. הגיע הרגע שבו הוא היה צריך לומר כמה מילים, ואז הוא פתח את הפה והבנו שהוא שכח את השיניים התותבות בבית. לא יכולתי להוציא מילה מרוב צחוק. חנה מרון סימנה לי שאפסיק לצחוק, אבל לא יכולתי והיא פשוט זרקה אותי מהבמה". (1+)
5. על איזו זמרת אמרו שהיא לבשה בחזרות פיג'מה?
"על דפנה דקל. בחזרות לאירוויזיון היא הייתה צריכה להסתובב עם טיץ שחור-לבן קצר עד הברכיים, והיא אמרה לי, 'צדי, זה לא קורה. אני מוכרחה ללבוש משהו למטה'. רציתי להתכתב עם הטיץ, ותפרנו לה מכנסונים. למחרת הייתה כותרת בעיתונות בשוודיה: 'ישראל בפיג'מה?'"
התשובה: דפנה דקל.
"אני לא זוכר שהורדנו את המכנסונים, אבל כנראה שזה נכון כי זה מה שדפנה אומרת. היא ישרה כמו סרגל ותמיד אומרת אמת". (1+)
6. באיזה מקצוע עסקת אחרי שהחלטת לפרוש מהמשחק?
"עבדתי כברמן. רוזי נתן ז"ל, שהייתה אשתו של אייבי נתן, פתחה מועדון והציעה לי להיות אחראי על הכספים, ואחרי זה העבירה אותי להיות ברמן. נהניתי לרקוד מאחורי הבר ולא הפסקתי לצחוק עם הקליינטים".
התשובה: ברמן.
"זאת הייתה שנה נפלאה, עד שנפגשתי עם חוה אלברשטיין, שסיפרה לי שהיא רוצה להעלות מופע והציעה לי לביים אותו. אמרתי לה, 'אבל אני לא במאי'. במאי היה בעיניי אלוהים. היא הלכה ליעקב אגמון ז"ל, ואגמון הסכים לפתוח גם לי את הדלת והחיים שלי השתנו. המופע הזה הפך את המדינה.
"עכשיו, במקביל ל'מיקה שלי' ול"סביב העולם בשמונים יום" שאני מביים בתיאטרון toMix, אני משתתף ב'סושרד הצעיר' של כאן חינוכית. הבמאי אהרון גבע, שראיין אותי לפודקאסט שלו, השפיע עליי להתארח בסדרה. אמרתי לו שאני כבר לא מסוגל ללמוד טקסט, והוא שיכנע אותי. אני משחק שם זקן שמסתובב בבית אבות, קצת מנותק ממה שקורה מסביב ומשמיע קולות. זאת רק הרפתקה". (1+)
7. עם מי הייתה הנשיקה הראשונה שלך?
"הנשיקה הראשונה שלי על הבמה הייתה עם גילה אלמגור. אני לא זוכר איך זה היה. הנשיקה הראשונה מחוץ לבמה הייתה עם תרצה אתר ז"ל, כשהייתי בן 15. אהבתי מאוד גם את עפרה פוקס".
התשובה: תרצה אתר.
"שיחקנו יחד ב'רומיאו ויוליה', ואחרי זה לקחתי אותה טרמפ על האופניים. ניגשנו לגן העצמאות, שרק הוקם אז, וישבנו על הספסל. היא שמה את הראש על הברכיים שלי ואז התנשקנו. היא אמרה לי, 'צדי, מה קורה לנו?' היינו ילדים.
"בגיל 14 שיחקתי בהצגה 'מריוס', היה שחקן שקצת היה מתעסק איתי מאחורי הקלעים. זה לא הפריע לי, אבל כשבהפסקה של ההצגה הוא פתאום ניסה לנשק אותי, הייתי בשוק וצרחתי עליו. לא ידעתי אז שגבר מנשק גבר, הייתי מתנשק עד אז רק עם בנות. אחרי זה כבר הייתי די מושחת ומשוחרר. להתנשק עם גבר לא נראה לי איזה אירוע". (1+)
8. למי אמרת שהיא לעולם לא תהיה כוכבת?
"למיה דגן. היא תמיד מזכירה לי שהיא טחנה לי את הראש ואמרה, 'אני אהיה כוכבת', ואני הסתכלתי עליה ואמרתי, 'לא נראה לי. זה לא יקרה. את תהיי שחקנית טובה, לא כוכבת'".
התשובה: מיה דגן.
"אני שמח שטעיתי. צחקנו על זה מאז הרבה פעמים". (1+)
9. איזו הפקה גרמה לך למשבר שבעקבותיו הלכת לשנה של טיפול פסיכולוגי?
"'יוסף וכתונת הפסים המשגעת'. ישבתי באודישנים עם פשנל הגדול, שדווקא מאוד אהב אותי. הכוריאוגרף לא היה בארץ והיינו צריכים לעשות אודישנים לרקדניות. פשנל אמר לי, 'אל תדאג, אני אשב איתך'. הוא ישב לידי ולא נתן לי לנשום. הרגשתי שאני לא מסוגל להוציא מילה. עכשיו, אני חתום על חוזה למחזמר גדול, ואני חולם לעשות אותו, ואני מרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלי ושבעצם הוא ישלוט בי עד הסוף. זה היה נורא".
התשובה: 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת'.
"כשיצאתי מהאולם, אורית גפן, שהייתה עוזרת במאי שלי, הציעה לי ללכת לטיפול. נשארתי אצל המטפלת שנה, למרות שאחרי כמה פגישות היא אמרה לי, 'אתה לא צריך, אתה פותר את הבעיות שלך לבד'. הבנתי שהיה משהו בדיאלוג בין פשנל וביני שעורר רגשות אחרים, כאילו אני מול אבא שלי והוא לא רואה אותי. בגדול, הבנתי מהר מאוד את הפרינציפ של הטיפול, ובעיקר שאני לא רוצה לחטט בעצמי יותר מדי". (1+)
10. איך משי קלינשטיין קוראת לך?
"אולי היא קוראת לי צדקו".
התשובה: רנטגן.
"משי, שמשחקת את התפקיד הראשי ב'מיקה שלי' שכתב גדי ענבר, נורא יקרה לי. לקחתי אותה לשחק את מריה ב'סיפור הפרברים' כשהייתה התנגדות בתיאטרון לקחת אותה, כיוון שלא ראו בה שחקנית ולא הבינו איזו זמרת ענקית היא. אחרי החזרה הגנרלית כולם אמרו, 'מזל שהיא קיימת'. לשמחתי היא מדהימה ב'מיקה' שאני מביים. היא קיבלה מאלוהים את הכל.
"המחזה מבוסס על השירים של יאיר רוזנבלום. הכרתי אותו בערב יחיד שעשיתי לרבקה מיכאלי. הוא כתב לנו כמה וכמה שירים יפים. היה לו שם של דיקטטור ופגשתי בחור מאוד פתוח, אפילו חם וקשוב. יכול להיות שזה חלק מהדיאלוג שהיה לו עם רבקה'לה ואיתי. שיר אחד מאוד יפה שרד מאז – 'בנימין זאב', שאת הטקסט כתב רוטבליט". (0)
11. באודישן לאיזה מחזמר פגשת לראשונה את צביקה פיק ז"ל?
"באודישנים ל'שיער'. הייתי אז בן 29 והחלטתי שאני לא רוצה לשחק יותר, נמאס לי מזה, אבל אהוד מנור בא לבר שבו עבדתי עם הבמאי הבריטי והציע שאעשה אודישן ל'שיער'. כברמן הייתי רוקד וקופץ - למרות שאני לא באמת יודע לרקוד, רק קצת לזוז - ואהוד חשב שזה יכול לעבוד במקרה הזה".
התשובה: 'שיער'.
"הוא הגיע יחד עם שלישייה של מגודלי שיער. בשנייה שהתחילו החזרות הבנתי מיד שמדובר בכוכב גדול. הוא עמד שם עם המטר תשעים שלו, השיער הארוך, הביטחון, צבע הקול המתכתי והכריזמה האין-סופית שלו. כשהוא פתח את הפה לשיר, גם אני פתחתי את הפה מרוב תדהמה. צביקה היה אמן גדול. תראה איך השירים שלו שרדו עד היום, אולי יותר מכל אמן אחר". (1+)
12. עם אילו חולצות ישנת כמה ימים בלי לכבס אותן?
"זה קל. עם שתי חולצות של מיק ג'אגר שקיבלתי מאחיו כריס, ששיחק איתי ב'שיער'. הבמאי האנגלי החליט שהוא יביא לארץ המון שחקנים זרים. היינו רק תשעה שחקנים ישראלים. היה לכריס, שהיה גבר יפהפה, שיער ארוך שכל אישה בתיאטרון הייתה מתה שיהיה לה".
התשובה: החולצות של מיק ג'אגר.
"כשכריס עזב את ההפקה, הוא עשה מסיבה במלון שבו הוא גר, רק לשישה-שבעה אנשים. הוא נתן לי שתי חולצות של מיק ג'אגר ואמר, 'אולי זה יביא לך מזל'. הייתי ישן עם החולצות האלה. עד לפני כמה שנים עוד היה לי אותן איפשהו". (1+)
13. איזה אודישן לעולם לא תשכח?
"מול ג'ילברטו טופאנו, הבמאי האיטלקי, בתיאטרון בימות, כשהוא אכל מול הפרצוף שלי ובקושי התייחס אליי. עליתי לעשות מונולוג, הפסקתי אותו באמצע וברחתי. זה היה מעליב נורא".
התשובה: ג'ילברטו טופאנו.
"התמונה הזאת רדפה אותי שנים. כל במאי שהסתכל עליי ודיבר באמצע האודישן שלי הפך אצלי לטראומה שלא מרפה". (1+)
14. על איזו תוכנית אמרת "זה לא תחרות מוזיקה"?
"כנראה על 'הזמר במסכה'".
התשובה: 'הזמר במסכה'.
"זו תחרות מקסימה שהקהל אוהב, אבל זאת באמת לא רק תחרות מוזיקה. לא בודקים רק את היכולות המוזיקליות". (1+)
15. יש מישהו שלא סלחת לו אף פעם?
"לא סלחתי לבמאי לאונרד שך. הוא החתים אותי על חוזה טוב לתפקיד הראשי. לפני שהוא נסע לדרום-אפריקה הוא הזמין אותי אליו הביתה. הייתי אז צעיר, בן 25, ונראיתי טוב, ותוך כדי ארוחה הוא התחיל איתי. קמתי ויצאתי, אז הוא צילצל להנהלת התיאטרון וביטל לי את החוזה".
התשובה: לאונרד שך.
"לא סלחתי לו עד יום מותו. הוא היה נבלה. מאביב גפן שהעליב אותי ואמר משהו כמו 'לא הייתי נותן לצדי צרפתי להיות מדריך ריקוד בלידו של טבריה, אז הוא פתאום נהיה שופט מוזיקה?', נפגעתי, אבל סלחתי לו כי הוא ביקש סליחה". (1+)
התוצאה: 13 תשובות נכונות מתוך 15 שאלות
'מיקה שלי' יעלה ב-7 במאי בהיכל התרבות ראשון-לציון, ב-10 במאי בהיכל התרבות פתח-תקווה, ב-18 במאי באולם המופעים יפעת במועצה אזורית עמק יזרעאל, כחלק מפסטיבל 'חלב ודבש' וב-30 במאי במשכן לאומנויות הבמה באשדוד
