חמש שעות עברו מהרגע שאורית נבון הורדמה ועד שיצאה מחדר הניתוח, עם המון תחבושות ושטפי דם, אבל גם עם בטן שטוחה וחזה מורם. מאז היא מספרת לכולם ש"אני עפה על עצמי ועל התוצאה", אבל נזהרת מלהפוך למיסיונרית של ניתוחים פלסטיים. "למי שפונה אליי אני אומרת 'זה מאוד אישי, רק את יודעת אם זה נכון לך, אפילו בעלך או אמא שלך לא יודעים'. כל מי שעברה פתיחת בטן, בניתוח קיסרי או אחר, מכירה את הפאוץ' של הצלקת. לא מזיז לו כמה את משקיעה בכושר ובתזונה. זה תיק שרק ניתוח יכול להוריד אותו ממך. אבל אף פעם אני לא אגיד 'תעשו כמוני'".
ההליך שנבון עברה מוכר בשם "מאמי מייקאובר", בעיקר כי הוא משווק ככזה שמנסה לשחזר את הגוף שהיה, לפני שהריונות ולידות השאירו בו עדויות. "זה מונח נוראי", נבון מסתייגת. "מה, ברגע שאת הופכת לאמא את צריכה לתקן את נזקי ההיריון והלידה? זה מעליב. אבל זה המונח שתפס בעולם". הניתוח מורכב ממספר פרוצדורות בסשן ארוך אחד, שלרוב כוללות עיצוב חזה (הקטנה/הגדלה או הרמה), מתיחת בטן ולפעמים שאיבת שומן מהישבן או הירכיים. משך ההחלמה תלוי במספר ההליכים שהאישה בוחרת לעבור, והוא נע בין שבועיים לחודש. "מדובר בהחלמה קשה. לאחת מהנשים שליוויתי אמרתי 'את חייבת לזכור טוב-טוב למה רצית בטן שטוחה, אחרת לא תוכלי להתמודד עם הסבל'. אני לא רוצה להפחיד אף אחת, אבל נכנסתי לחדר הניתוח כאישה בריאה בשיא הכושר ויצאתי ממנו סיעודית. כשהאחות גרבה לי גרביים הייתי בהלם. ואני בנאדם שנורא קשה לו לבקש עזרה. לא הצלחתי לפתוח את המקרר כי זה ואקום וצריך להתאמץ. אין לי היסטוריה של ניתוחים קיסריים, לא ידעתי כמה זה כואב להשתעל, לצחוק, להזדקף. במשך חודש הייתי כפופה כמעט עד לברכיים". מאז שהתאוששה וחזרה לעצמה, נבון יצרה את 'משתפצות', סדרת הדוקו שעלתה לאחרונה בכאן דיגיטל, במטרה לשבור קצת סטיגמות ולשקף את המסע הרגשי שכרוך בתהליך ובתוצאות. "גם לי הייתה קצת סטיגמה על ניתוחים פלסטיים", היא מודה. "לפני 15 שנה הייתי אומרת לך 'בחיים לא אעשה ניתוח פלסטי, בגלל שהוא נתפס כשטחי ורדוד, סיכון מיותר'. וזה מה שאני מזכירה לעצמי עכשיו, עם הטוקבקים. אני לא מסוגלת להיעלב ממי שכותבת 'אני מאוכזבת ממך'. זאת לא ביקורת בגלל שהיא לא צפתה באף פרק כי היא בכלל לא מתעניינת בדימוי הגוף. מנגד, גבר כתב לי שאשתו הייתה שנים בטיפול פסיכולוגי ובסוף מה שעזר לה להרגיש טוב עם עצמה היה הרמת חזה".
בשביל בטן שטוחה היה שווה להיכנס לניתוח בהרדמה מלאה?
"שווה ועוד איך! ורק מי שהייתה שם יודעת שזה תהליך נפשי ועמוק. אחת המשתתפות בסדרה מספרת איך הפאוץ' שבבטן הפריע לה ביחסים עם בעלה, שהתקיימו רק בחושך. את יודעת איזה אושר זה לצאת מהמקלחת ולעמוד מול המראה בלי שהמבט בורח למקומות אחרים כדי לא לראות את הגבעה? כשהמבט שלי יכול לנדוד על כל הגוף זה הרבה יותר משינוי חיצוני, זה בנפשך. סוף-סוף את יכולה להסתכל על עצמך במראה ולחייך באמת".
"אני לא רוצה להפחיד אף אחת, אבל נכנסתי לחדר הניתוח כאישה בריאה בשיא הכושר ויצאתי ממנו סיעודית. כשהאחות גרבה לי גרביים הייתי בהלם. מדובר בהחלמה קשה. ואני בנאדם שנורא קשה לו לבקש עזרה"
בשבוע שעבר חגגה נבון יום הולדת 49. "בסדרה, הגיל לא מדובר, הוא רק בסאבטקסט, בגלל שהסיבה שהגעתי לניתוח לא הייתה הגיל, ואפילו לא בגלל שעברתי שני הריונות. היו לי לידות רגילות, ואחרי כל לידה הבטן שלי חזרה לעצמה והייתי ממש סבבה".
השינוי המשמעותי פקד אותה לפני עשר שנים כשהיה עליה לעבור שני ניתוחים בחודש אחד. "הראשון היה ניתוח חירום בגלל תסביב שחלה והשני היה ציסטה. אחריהם נשארתי עם פאוץ' שלא היה לי קודם, וברור שעם הגיל המצב לא הוטב".
נבון גדלה ברמת-גן. בתיכון ההורים שלה החליטו לשלוח אותה לאולפנה בבני-ברק. "דווקא בגלל שהגעתי לשם מסביבה לא חונקת, הרגשתי מיד עד כמה האולפנה לא מתאימה לי. ההפרדה המלאה בין בנות לבנים, הנוקשות, הכללים שלא ניתנים לערעור, מדידת אורך החצאית בכניסה, כל הדברים המבאסים של מוסדות דתיים. התרסתי והתמרדתי. כמובן שרוב המורות לא אהבו אותי בגלל זה, אבל באותה תקופה כבר כתבתי ב'מעריב לנוער' ולא כל כך היה אכפת לי מה המורות חושבות".
אחרי שירות לאומי כמדריכת עולים בכפר הרא"ה ותואר ראשון בסוציולוגיה בבר-אילן, אורית וולקוביץ' בת ה-25 ("כבר הוגדרתי כרווקה זקנה") עמדה מתחת לחופה לצד אלעד נבון, הייטקיסט, ושמחה לאמץ את שם משפחתו. היום היא אמא של גיא (21, חייל) ומיקה (16 וחצי). לפני כעשור, אחרי שעבדה במספר עיתונים ואתרים, נבון עברה לתאגיד השידור. "במשך שנים צילמתי את 'כאן מקשיבים' שאיפשרה לי לפגוש מאות אנשים שמתמודדים עם כל מיני דברים, מ'התחתנתי עם הומו' ועד 'יריתי במחבל'. עשיתי את זה עד שיצאתי לניתוח וכשחזרתי לעבודה אחרי חודש קשה של החלמה, עם חגורת לחץ מתחת לבגדים, כולם אמרו לי 'וואו, רזית'. רק בודדים ידעו שאני יוצאת לחופש לצורך ניתוח. לבוסים הודעתי 'אני הולכת לפרוצדורה רפואית, אבל הכל בסדר'".
למה לא סיפרת?
"מאותה הסיבה שרוב הנשים לא מספרות -בושה. החשש מסטיגמה של אישה שטחית ורדודה ונבובה".
את לא חששת מסטיגמה?
"אני בעד לתקן את מה שמפריע, אבל רק אחרי שהמאמי מייקאובר היה מאחוריי קלטתי שאני מוקפת בנשים שמתביישות לספר. נשים חכמות ודעתניות שכדי לשדר חוזק יגידו 'אני בפילאטיס', 'אני בתזונה', 'אני בחיטוב' ובחיים לא יגידו 'עזרתי לעצמי עם ניתוח'. בואו נסיר ביחד את מחסום הבושה. ב'משתפצות' פגשתי נשים שאשמח לשבת איתן לקפה גם בלי קשר לסדרה. אנחנו נורמליות".
המחשבה לעשות מזה סדרה הייתה שם כל הזמן?
"כשיצאתי לניתוח הייתי בקטע של 'למה שיידעו עליי משהו כל כך פרטי?' עד שקלטתי שהמחשבות על הניתוח, ועל שינויים אחרים שאנחנו רוצים לעשות בחיים, לא יוצאות לי מהראש. בסוף הבנתי שאם הראש שלי והלב שלי בניתוח, ואני מרגישה שעברתי חוויה נפשית ואיזושהי טלטלה, אז למה לא לפגוש נשים כמוני שעברו את זה?"
גם במהלך הצילומים נבון שאלה את עצמה למה היא מתעקשת על התיעוד האינטימי הזה. "אני עומדת מול המראה חשופה ואומרת דברים מהלב שקשה לי להוציא אותם מהפה. למשל, סיפרתי שמתישהו התחלתי להבין שאני מתלבשת בשביל לטשטש, ועם הזמן הטשטוש קצת הפך למצב צבירה והרגשתי שאני קצת מטושטשת בעולם. רציתי לצמצם את הפער בין איך שזה נראה מתחת לבגדים לבין איך שזה נראה בחוץ. מצד שני, כששיחזרתי את הלילה שלפני הניתוח, כשעמדתי מול המראה ואמרתי 'סליחה, בטן, שאני חותכת אותך, את פשוט לא שלי' הרגשתי הקלה".
נבון מתארת באוזני הפסיכולוגית של הסדרה את הרגע בה המנתח פיטר אותה. "בחרתי להתנתח אצל רופא שלא אנקוב בשמו. הוא בדק אותי ואמר 'תשמרי את כל השאלות לפגישה של טרום-ניתוח'. התאכזבתי אבל אמרתי לעצמי, 'זה לא נורא שהוא אדם כזה קר ולא ידידותי, העיקר שהוא מקצוען'. ואז הגעתי לפגישה, שבוע וחצי לפני היום הגדול והוא היה חסר סבלנות, לא הפסיק להסתכל בשעון, ואני הייתי מלאה בשאלות ובחששות ורציתי שהוא קצת ירגיע אותי.
"יצאתי מהפגישה ואמרתי לעצמי, 'אני לא רוצה לראות אותו יותר', אבל כבר היה לי תאריך לניתוח ולא חשבתי לבטל. למחרת המזכירה שלו התקשרה והודיעה שהוא לא רוצה לנתח אותי. היא אמרה 'הרופא חושב שאת לא בשלה לניתוח'. זה היה שיא ההשפלה.
"אחרי שניגבתי את הדמעות התקשרתי לד"ר איתי סקורניק, ששמור אצלי בסלולרי תחת 'הבוטוקסאי'. ידעתי שהוא מומחה בכירורגיה פלסטית, אבל בשבילי הוא היה הרופא שמזריק לי בוטוקס. צילצלתי אליו בשביל לפרוק והוא הזמין אותי לבוא לחוות דעת. הלכתי אליו ותוך דקה הבנתי איך אמור להתנהל הדיאלוג בין רופא למטופלת. כשהוא שאל אותי 'מה את רוצה?' הייתי בהלם, הרופא הקודם בכלל לא שאל מה אני רוצה".
מה זאת אומרת? רצית מאמי מייקאובר.
"התלבטתי בין הרמת חזה לבין הקטנה. היה לי חזה גדול וכבד ורציתי לטפל גם בו, אבל בקטנה, רק שיהיה יותר אסתטי. בסדרה אין התמקדות בחזה, לא רציתי שזה ייצא סליזי או וולגרי".
בחרת בהרמה או בהקטנה?
"ד"ר סקורניק הסביר לי שההרמה כוללת גם הקטנה מסוימת והחלטתי שזה מספיק לי. בשיחה עם סקורניק הבנתי כמה חשוב לי להרגיש בנוח עם האיש בחלוק הלבן שיהיה הפרטנר שלי לתהליך כל כך אינטימי".
שמעת גם על מקרים שנגמרו פחות טוב?
"נתקלתי ברשת במקרה שלדעתי עומד בפסגת הרשלנות הרפואית. מישהי יצאה מניתוח מאמי מייקאובר עם שני פופיקים. היה לה את הפופיק המקורי שלה ומעליו היתה צלקת שלא הצטלקה טוב, כפי שאומרים הרופאים. בגלל תפירה לא טובה היא נסגרה כמו פופיק שני. יש על זה תביעה. רציתי לראיין אותה והיא סירבה".
"את יודעת איזה אושר זה לצאת מהמקלחת ולעמוד מול המראה בלי שהמבט בורח למקומות אחרים כדי לא לראות את הגבעה? זה יותר משינוי חיצוני: משתתפת סיפרה לי איך הפאוץ' בבטן הפריע לה ביחסים עם בעלה, שהתקיימו רק בחושך"
בסדרה מספר נשים משופצות נחשפות בכנות ובאומץ, בהן זוהר וסילויצקי שעברה פגיעה מינית ורוצה להעניק לעצמה גוף נקי מטראומה ואורית חסון בלס שמתמודדת עם בולימיה. לצידן יש גם אישה שמתראיינת בעילום שם. "זאת אישה שעברה ניתוח שאיבת שומן בסביבות גיל 50, כשרצתה למצוא עבודה חדשה ולהרגיש יותר ייצוגית ולהעלות את הביטחון העצמי. שאבו לה מהמקומות הלא-נכונים, עשו לה נקב באחד האיברים, היא הועברה לניתוח מציל חיים ופתחו אותה, ועד היום היא על כדורים נגד דיכאון בגלל הטראומה. יש נשים שמגדירות את הניתוח שלהן כאסון מפני שהן לא מרוצות מהתוצאה, אבל אצלה מדובר באסון קיצוני".
והיא סירבה להתראיין בפנים גלויות?
"מתוך בושה. היא לא רוצה שיידעו מה גרם למצבה. יש הרבה אשמה סביב הדבר הזה, כי מדובר בניתוח שאת בחרת לעצמך".
לא מדובר בניתוח זול.
"יש נשים שמספרות שאין סכום שיעמוד בדרכן. אני לא מאלו שייקחו הלוואות לניתוח פלסטי ובטח לא מאלו שימשכנו את הבית, אבל אני לא שופטת אף אחת. אני מאוד מבינה את המקום של לרצות לתקן משהו או להחזיר לעצמך משהו שנלקח ממך. עברתי את הניתוח ב'כללית אסתטיקה', לא על חשבון הקופה, אבל יצא לי שליש מחיר: 33 אלף במקום 90 אלף. המחיר נקבע לפי גודל הפרוצדורה. בקבוצות ברשת נוטים ללכלך על הרופאים של קופות החולים כדי למשוך את הנשים לרופאים הפרטיים, אבל לדעתי אין סיבה. הרופאים שמנתחים באופן פרטי הם אלה שגם מנתחים בקופות החולים".
תני לי לנחש – רוב התגובות לא מפרגנות.
"יש נשים שרק שומעות את המונח ניתוח פלסטי וישר מלבישות עלייך את האג'נדה שלהן, שבכלל לא קשורה אלייך. כמה וכמה נשים שאלו אותי אם היה שווה לשלם כל כך הרבה כדי ללבוש ביקיני. אותי זה הצחיק. בכלל אין לי ביקיני, ולא בקטע דוסי, אני לא יודעת לשחות ואני גם לא משתזפת. ישר נשרפת. אבל יש גם נשים שמפרגנות. לכן אני מזמינה את כולן לפחות לצפות כדי להרהר בדבר".
יהיה גם "דדי מייקאובר"?
"ב'משתפצות' רציתי להקדיש פרק לגברים שיש להם שגרת בוטוקס מטורפת, אבל לא חשבתי שאצליח להושיב מול המצלמה גברים בטופ שבטופ כמו יוסי כהן שהוא דוגמן-על, בלי אף שערת שיבה ואף קמט. אולי זה עוד יקרה".
