לפני חמישה חודשים מצא את עצמו הקומיקאי והשחקן אוראל צברי במרכז סערה. הוא השתתף במערכון של 'ארץ נהדרת' יחד עם הסטנדאפיסט דניאל חן שלעג לרב הינוקא (הרב שלמה יהודה בארי). במערכון כונה הרב "התינוקא". מאותו הרגע, הרשת געשה בתגובות בושה וחרפה על חוסר כבוד כלפי הרב, כלפי הדת וכלפי שמיא. צברי, אדם מאמין, שגדל בבית דתי, מיהר להתנצל. הוא הבהיר שמדובר במערכון שצוחק על חקיינים של רבנים קדושים, ולא חלילה, על הרב עצמו. "לא שיחקתי את הינוקא, אלא את השמש שלו. את זה צריך לציין", הוא אומר. "ואני לא מתנצל על ההתנצלות כי בסופו של דבר, אנשים נפגעו מזה. אני לא בא להכעיס או להעליב. קיבלתי מאנשי הרב מסר שהוא מאוד אוהב אותנו ולא נפגע בכלל. למדתי בישיבה תיכונית ואני בקשר עם הרב שלי. ממנו למדתי להשתדל לעשות כבוד לכל מושא חיקוי ולא להעליב אותו. לא בחיקויים של מרגול, אופירה אסייג וגם בן גביר. אין בי שנאה כלפי הבן אדם שאני מחקה. גם כשאני לא מסכים איתו. אני לא רוצה לדרוך עליו או לבזות אותו".
ובכל זאת הצטרפת לתוכנית סאטירה.
"מסכים איתך, אבל אחרי שאתה מקבל מסה של הודעות, המון כתבו לי, אני ער גם לביקורת, ובגלל שאני לא מונע מאגו לא אכפת לי להגיד: נעלבתם? מצטער.
"אני בן אדם מורכב. אני לא אוראל צברי הימני, כי אני בא מבית ימני, ולא אוראל צברי שמאלני, כי אני בא מ'ארץ נהדרת'. אני גם זה וגם זה. בגלל זה אולי אני לא יכול להיות אהוב על כולם".
זה נשמע שאתה מתקשה עם לא להיות אהוב על כולם.
"אמן משווע לאהבת קהל, אבל עם השנים למדתי שאני לא יכול לרצות את כולם, וזה בסדר. אני גם דתי וגם חילוני. אני לא שומר שבת, אבל כן שומר כשרות. במדינה שלנו, הכל מאוד תבניתי. שבוע שעבר עשינו תספורת לילד בן השנה וחצי שלנו. קיבלתי תגובות מכל מיני שאמרו 'אבל אתה לא יודע שאתה חייב לחכות שהילד יהיה בן שלוש, רק אז לעשות לו חלאקה?' אז אני לא חייב כלום. אנחנו לא נוהגים כמו שאתם נוהגים. זה סימפטום לשיח, אנשים חושבים שאתה חייב להיות כמוהם".
מה חשבו בקאסט של התוכנית על זה שהתנצלת על מערכון?
"לא קיבלתי תגובות מהקאסט. אבל בכל מקרה, יש לי את הזכות לקבל החלטה על דעת עצמי. אני עדיין אינדיבידואל".
בפעם הבאה תחשוב פעמיים אם לעשות את החיקוי?
"לא חושב. כל מקרה לגופו. בכל אופן, לא נוצרה אצלי טראומה".
"אחרי שאתה מקבל מסה של הודעות, ובגלל שאני לא מונע מאגו לא אכפת לי להגיד: נעלבתם? מצטער. "אני בן אדם מורכב. אני לא אוראל צברי הימני כי אני בא מבית ימני, ולא אוראל צברי השמאלני כי אני חלק מתוכנית שמאלנית ונותן לזה יד. בסוף זו העבודה שלי"
אוראל צברי בן ה-32 לקח את החיים הכי רחוק מהתבנית. הוא היה תלמיד ישיבה תיכונית שעשה שירות צבאי ב-8200, עבד במשרד הביטחון והפך לקומיקאי ושחקן. בשנים האחרונות הוא מופיע כמעט בכל מקום: 'שבאבניקים', 'רוקדים עם כוכבים', גולסטאר', 'שנות ה-90', 'קופה ראשית' ו'הסדרתיים'. חוץ מזה הוא הופיע בפסטיגל, מדובב סרטים מצוירים, עושה קמפיין לחברת ארקיע והצגות תיאטרון למבוגרים וילדים. הספק מרשים מאוד.
לזה אפשר לצרף עכשיו את מופע הסטנד-אפ החדש שלו, שאותו כתב יחד עם אמירם טובים. בנוסף הוא גם משתתף במחזמר של ירון כפכפי 'סביב העולם בשמונים יום' של בית תיאטרון toMix לצד חן אמסלם וישראל קטורזה. "קטורזה הוא אחד הסיבות שאני עושה את זה. נורא רציתי לעבוד איתו".
למרות כל העשייה הזו לצברי חשוב מאוד לשמור על סנטר יציב. כזה שמתחבר לכל העולמות. "אני בא מעולם דתי והחברים הכי טובים שלי משם אבל אני חי בחברה חילונית. חוץ מזה אני בא מבית עם אוריינטציה פוליטית ימנית ויש לי חברים מהשמאל מהתעשייה. תמיד חי את העולם הזה. אני מסתכל על הדברים ממעוף ציפור. אני נע על התפר".
אתה כמו האו"ם.
"חלילה לי להיות מהאו"ם, זה ארגון אנטישמי. אני לא בוחר צד במובן הזה שאני לא שונא לא אותם ולא אותם. השנאה ברשתות מאוד קשה לי. לא קל לי לראות יהודי שמדבר ככה ליהודי אחר. הפסקתי להגיב ברשת. רק אם יש לי משהו טוב להגיב, אני אכתוב. החלטתי להגביר את הטוב".
איפה אתה נמצא על המפה הפוליטית היום?
"אני ציוני שאוהב את מדינת ישראל ופטריוט ואין בי שנאה לא לצד הזה ולא לצד הזה, וגם אין בי הערצה לאף אדם. אנחנו צריכים שהערצה תהיה למדינת ישראל. משני הצדדים חוטאים למטרה כשהם מפמפים לנו את 'רק ביבי' ו'רק לא ביבי'".
בכל זאת אתה יכול להבין את הביקורת עליו ששיתף מערכון של ההוא שיוצא מהארון בפני משפחתו שהוא ביביסט.
"אני לא חושב שהמערכון שעשה הליכוד עכשיו על 'אבא ואמא אני ביביסט' היה נורא. אם יש מקום ל'ארץ נהדרת', יש גם מקום לזה בדף פייסבוק של ביבי. וזה מהמם. יש כאלה שאומרים לי איך אתה חלק מתוכנית שמאלנית ונותן לזה יד. אני לא עונה. לא מתעסק בזה. בסוף זו העבודה שלי, אני שחקן, מגשים פה חלום של להיות במשהו שתמיד חלמתי, עזבו אותי פוליטיקה".
קצת קשה לעזוב כשאתה מגלם דמות כמו איתמר בן גביר למשל.
"מאוד מאתגר כי זו דמות שמאוד שנויה במחלוקת. מערכון יכול להתפרש כמשהו מטורף אפילו שזה לא טקסט שאתה כתבת. אני בא מאוד מקצועי לדבר הזה ומאמין שאם יהיה טקסט שלא ארצה להגיד אז לא אגיד".
גם שחר חסון וגם אתה קצת הפכתם את בן גביר לאהיב.
"לא חושב שאני עושה אותו דמות אהובה יותר. שחר עושה אותו מאוד מצחיק, אני יותר מדויק ווקאלית. ראיתי עשרות שעות צפייה של בן גביר כדי לנסות לדייק את הדבר. להביא את הבנאדם למסך. אבל, אני הרבה יותר נהנה לעשות את החיקוי של הדיילת במערכונים מאשר אותו. בניתי את הדמות שלה על דודה שלי. היא זיהתה את עצמה והיא נקרעה מצחוק".
"מי זו יעל פוליאקוב שנזדעזע מדבריה? מה אכפת לי שהיא אמרה? אני חושב שכל אחד צריך לאהוב את עצמו, ועדיין להיות מודע ולנסות לרזות בשביל הבריאות. אני לא זה שבא ואומר, היי תאהבו את עצמכם כמו שאתם. אין לי אישיוז, מה שכן - יש בזה הרבה סיכונים למחלות"
למרות שכבר אינו דתי הוא עדיין אוכל כשר, שומר חלב ובשר, עושה קידוש והולך לבית כנסת ביום שישי. לפעמים הוא אפילו מבקר אצל המחנך שלו בתיכון ושומע שיעורי תורה. הוא מת שחילונים ודתיים יסתדרו, אבל כשיש קונפליקט, ברור לו איזה צד הוא לוקח. "מה מפריע לכם שיש דוכני תפילין ברחוב? גם מחוץ לתיכון? איפה זה פוגש אתכם? אתה רוצה להניח תניח, אם לא - תמשיך בחייך. יש לי הרבה צער לראות יהודים שקשה להם להסתכל על אנשים שמתפללים אחרי שחזרנו לפה אחרי 2,000 שנות גלות. הסיבה שלנו להיות פה, זה כי אנחנו יהודים. אחרת, אפשר אוגנדה. הפחד מגיע מבורות. אתה לא מודע ליהדות שלך לכן אתה מפחד מזה. בשנות ה-80 גדלתי על 'פרפר נחמד', אני מראה את זה לבן שלי, והיו פרקים על חגי ישראל. היום לא בטוח שזה היה עובר בגרון חלק כשניסים גרמה שר את הפיוט 'מפי אל'. הייתה פה זהות יהודית פעם ועכשיו יש אנשים שבורחים ממנה".
מה דעתך על גיוס חרדים?
"המצב הנתון הוא שעד היום לא גייסו אותם. להקים מסגרות מתאימות לישיבות הסדר חרדיות זה עניין של זמן. לא זבנג וגמרנו. צריך לבנות איזה תהליך הידברותי. אני רואה תהליכים בעולם החרדי שנהיים חרדים-לייט, הילדים כן מתגייסים וכן הולכים לעבוד. בנאדם שלא מתגייס לא צריך לקבל הטבות של בנאדם שמתגייס. מי שמשרת את המדינה צריך ליהנות מזכויות-יתר ומסבסודי-יתר".
הוא מדבר באופן מאוד פתוח על המשקל שלו, אבל אין לו שום רצון לשאת דגל בעניין. "גם אם אוריד 30 קילו מטעמי בריאות עדיין אהיה שמן. אני לא זה שבא ואומר 'היי תאהבו את עצמכם כמו שאתם'. אני אוהב את עצמי, אין לי אישיוז, מה שכן - יש בזה הרבה סיכונים למחלות וזה מדאיג אותי".
וכשיש סערות בעניין, נניח כמו יעל פוליאקוב שאמרה על נשים מלאות שמצלמות את עצמן מתלבשות "הפרות מנצלות את השומן שלהן בשביל לקבל אהדה"?
"לא עניין אותי לקחת בזה חלק. למה כל כך נעלבים ממשהו שמישהי אומרת? מי זו יעל פוליאקוב שנזדעזע מדבריה? מה אכפת לי שהיא אמרה? אני חושב שכל אחד צריך לאהוב את עצמו, ועדיין להיות מודע ולנסות לרזות בשביל הבריאות. אשתי מאוד מתנגדת לזריקות. היא לומדת רפואה סינית ולא כל כך רוצה שאכניס משהו כימי לגוף. היא פשוט מאמינה שהגוף יכול לבד. כבר עד שהגעתי לבית המרקחת, פג התוקף של המרשם".
סיפרת שב'רוקדים עם כוכבים' ירדת 17 קילו בלי זריקות או ניתוחים.
"מצחיק שזקנות ברחוב באות אליי ואומרות לי שראו אותי ב'רוקדים' ושאני 'קליל'. לא נעים להן להגיד שלמרות שאני שמן אני רוקד יפה, אז מצאו מחמאה 'קליל'".
"עליתי על זה שיש בעיה להיות מפורסם שמן. אנשים אוהבים להאכיל אותי. מפנקים אותי במנה על חשבונם, קינוח על חשבונם רוצים לפנק אותך באוכל, כל היום אוכל. בגלל הבן שלי אני פעיל, אבל הוא עוד לא רץ מרחקים גדולים מדי. אני פעיל גם כשאני על הבמה. אני לא פדלאה. כמה בגדים יפים מחכים לי בארון, מחכים שאוריד עשרה קילו. זו התעסקות יומיומית שתלווה אותי כל החיים".
היה לך קשה להתעסק בזה בילדות?
"הכי קל להאשים את הבית. להגיד שאמא הטביעה הכל בשמן כל החיים. גם כשאומרים לך שאתה שמן זה נכנס לך למוח שאתה כזה. קשה לי לחשוב על ניתוח כי אין ממנו חזרה ועשית התערבות כירורגית. זריקות אפשר להפסיק ובניתוח קיצור קיבה יש דברים שאחר כך אתה לא יכול לאכול או לשתות. אני צריך להפסיק עם המתוקים והסוכר, זו התמכרות. זכיתי שאין לי התמכרות אחרת. אני לא שותה, לא מעשן, לא סמים או הימורים - אבל אני אוכל".
ועדיין, למרות הפיזיות שלך, אתה במסלול תאוצה.
"ברור לי שאני טייפקאסט ייחודי ושאני אבלוט באודישן יותר בעין בגלל המראה שלי. נניח, זה מה שקרה ב'שבאבניקים'. לא כתבו את התפקיד הזה לשמן. הוא היה טייפקאסט שונה לגמרי. אני בטוח שבאיזשהו מקום הייחודיות של המראה הביאה לי את הבונוס. עשיתי את האודישן, הם ראו משהו אחר. אמירה בוזגלו, המלהקת, אמרה לי, 'בואנה לא ידעתי שאתה שחקן'. ברשת הייתי חקיין והסדרה נתנה גושפנקה. לא למדתי משחק וזה אולי הביא לרגשי נחיתות. שיחקתי בקאמרי ב'החבדניקים' וחשבתי שכולם מסתכלים עליי ואומרים 'הוא עשה קיצור דרך'. בסוף גיליתי קאסט מהמם".
עם הערבית שלך, אתה רוצה לשחק ב'פאודה'?
"הלוואי. אין לי פרופיל של לוחם. יצא לי לפגוש את ליאור רז, זרקתי לו מה קורה, אני דובר ערבית. הוא הגיב משהו כמו 'אה, מהמם'. ברור לי שלא קראו לי כי לא היה משהו מתאים. מה ששלי יגיע אליי".
ב-2022 התחתן עם סיון תם באירוע מדובר בגלל הקונספט - חתונת פסטיגל. היו שם דוכני משחקים, הופעות של טל מוסרי, הראל מויאל ואיתי לוי. ואת החלק האמנותי הנחה עודד פז. לרווקוּת הוא לא מתגעגע בכלל. "לא נהניתי משוק הדייטים כרווק בכלל. הרגשתי שיש לי תדמית של אני שמן ואף אחת לא תרצה אותי. היו לי סטוצים ולא מערכות יחסים. כשהכרתי את סיון אמרתי אין לי מה להפסיד. אתחיל איתה ומקסימום אקבל לא. סיון ראתה חיקוי שעשיתי של מישהי מ'המירוץ למיליון' ושלחה לי הצעת חברות. אישרתי כמובן ושלחתי לה הודעה 'איפה נרשמים לחוג של סיון תם. להיות מגניבים ויפים כמוה?' היא ענתה 'צריך להיות חצי תימני ולהביא אישור הורים'. אחרי שנפגשנו היא עברה לגור איתי בדירת חדר ברחובות ואז בבית של סבתא שלי".
הייתם צעירים מאוד. היא 24 ואתה 25.
"אני מאוד שמח שלא הייתי בשוק הרווקים הרבה זמן. שמח שהכרתי אותה לפני כל ההצלחה וחווה איתה את זה. הרבה יותר כיף לחזור מאופוריה של 'ארץ נהדרת' ושהיא מחבקת אותי ושמחה. זה מוריד גם לקרקע ושומר עליי לא ללכת לאיבוד. גם מי לחלוק את הכיף איתה".
במהלך הזוגיות שלהם החליטה אשתו לתרום ביציות, פעמיים לזוג גייז ופעם אחת לחולת סרטן לשעבר שאיבדה את הפוריות. היא הסתירה את זה מצברי. "זה היה משבר מטורף כשגיליתי. היא פחדה שלא אקבל את זה. היא סיפרה בהתחלה שהיא חושבת על תרומת ביציות ולא הייתי בעד. ואז היא סיפרה שהיא נוסעת עם אמא שלה לטיול לארצות-הברית. בדיעבד יצאתי מטומטם כי זו הייתה תקופת שיא הקורונה ומי מטייל בקורונה? היא חזרה ושמרה על זה בסוד. ואז סיפרה לי כמה חודשים אחרי. זה עירער אותי מאוד בזוגיות. אמרתי אם את זה היא הסתירה אז מה עוד היא מסתירה".
נפרדתם?
"לא. כן הלכנו לטיפול זוגי לדבר על זה. אין לי הרבה אגו. הבנתי שזה מגיע מהלב הטוב שלה ואיזה אוצר אני מחזיק ביד. זה כיפר על זה, על הדבר שהיא עשתה מאחורי גבי. כשהיא נסעה לתרום עוד פעמיים, כבר ידעתי. לא ממקומי להחליט על גופה. אחרי שהתחתנו, היא כבר לא תרמה".
יצא לכם להיות בטיפול גם אחרי המשבר?
"מדי פעם אנחנו הולכים ביחד למטפלת שלי לדון על דברים. יש לנו שיח בריא על דברים שמפריעים לנו. לא שומרים בבטן. זה כיף".
למה אתה הולך למטפלת?
"אני באון ואוף שנתיים. הרבה עומס שלפעמים אני לא יודע לנהל אותו. לא יודע אם חוויתי אי פעם התקף חרדה. יש לי לפעמים חרדות קטנות. הלכתי פעם להופיע בקניון וזה היה עבורי אירוע טראומטי ומצחיק בדיעבד. מצאתי את עצמי לבד בלי שמירה באמצע ההמון וכולם התנפלו עליי. זה עשה לי משהו וגרם לי להבין שלא אלך לקניון בחופש הגדול באמצע היום. אני לא יכול להצטלם עם 2,000 איש בבת אחת. יש רגעים שקשה. כשאתה באמצע החיים עם הילד הבוכה שלך בטיילת באילת ומישהו שואל אם אפשר סלפי אז אני עושה סלפי, אבל קשה לי. אנשים לא מבינים את הסיטואציה".
"לא נהניתי משוק הדייטים כרווק בכלל. הרגשתי שיש לי תדמית של אני שמן ואף אחת לא תרצה אותי. היו לי סטוצים ולא מערכות יחסים. כשהכרתי את סיון אמרתי אין לי מה להפסיד. אתחיל איתה ומקסימום אקבל לא. אני שמח שהכרתי אותה לפני כל ההצלחה וחווה איתה את זה"
לפני שנה וחצי נולד בנו: אדם יוסף. אז גילה צברי שלפעמים הוויתורים במקצוע שלו יכולים להיות קשים. "עשיתי פסטיגל, וכשאדם נולד הברית הייתה ביום של ההופעה הראשונה. אז הייתה ברית בבוקר ובערב פסטיגל. הרגשתי שנולד לי ילד ואני לא רואה אותו. זה היה מאוד קשה. אחר כך הציעו לי לשחק בכמה הצגות, אבל עשיתי סטופ. בחירה מודעת של הבית ושל הבן שלי שאני רוצה לחוות. אני מוציא אותו מהגן ומביא אותו לגן. הולך לגן שעשועים איתו ומאוד נהנה מזה".
אתם גרים בעיר הולדתך רחובות. מה עם תל-אביב? יותר קל לגור שם לאנשי התעשייה.
"זה מבחינתי לחיות במרוץ בלתי נגמר. לעבוד רק כדי לגור שם. אני עובד כדי לחיות. בכסף שאני חוסך על לא לגור שם אני מממן חופשות וחוסך לקנות את בית החלומות שלנו בעתיד".
בעבר היית בכלל איש ביטחון, ואז במעבר חד עברת להיות חלק מחבורת היוטיוב של קווין רובין. עשיתם ולוגים עם אתגרים ומשימות לקהל של ילדים. הסבה לא רגילה.
"הייתי אז עובד ביטחון וזו עבודה מסודרת עם פניסה והטבות של עובד מדינה. סיכמתי עם אבא שלי שאני עוזב, מנסה בשנתיים להצליח בתעשייה' ואם זה לא יעבוד אני חוזר לתפקיד ביטחוני. אמא שלי לא רצתה שאעזוב בכלל. החרדה שלהם הייתה מוצדקת. הייתי עם משכורת ויכuלתי לדאוג לעצמי. לא באתי מבית עם גב כלכלי אז ידעתי שהם לא יוכלו לעזור. תוך חצי שנה הגיעה ההזדמנות. הצטרפתי לחבורה של קווין. היה לזה אפקט מטורף. אני גדלתי על 'החדר של חני' והילדים היום גדלים על קווין רובין. היו ולוגים עם 400 אלף צפיות. תוך חצי שנה הייתי בפסטיגל".
יש לך דאגות כלכליות?
"אני תמיד מתנהג כאילו אין לעולם חוסן במיוחד בגלל שאנחנו חיים במדינה שפתאום יש בה מלחמה ברגע והיא יכולה להימשך חודשים. כשזה קורה אני לא עובד. זה נראה זוהר שאני ב'ארץ נהדרת' וחושבים שאני מרוויח מיליונים, אבל לא. אני מאושר ממה שאני מרוויח, סכומים שלא דמיינתי אבל אני מאוד שקול. לא מדבר אליי לקנות מרצדסים ומותגים אחרים".
מה כן?
"חופשה עם הילד ואשתי, אחותי וההורים שלי. זו חוויה מטורפת. שילמתי 90 אחוז מההוצאות. אמא שלי אמרה 'אני אשלם ואחזיר לך'. אמרתי לה בסדר. אבא שלי נהנה לקבל. אני חושב שאולי אני רוצה להראות להם גם שאני מתפרנס ממשהו שהם לא חשבו שאפשרי. שכולנו נוסעים לחו"ל ונהנים בזכות משהו שלא רציתם שאעשה".
למה?
"היחידים שלא פירגנו לי הם ההורים שלי. לא מרוע אלא כי לא רצו שאהיה שחקן. לא באתי ממשפחה אמנתית אז לא היה מישהו שיכוון אותי לאן ללכת. מי ידע מה זה סוכנויות. ככה נפלתי לתרמית של חברה שעשתה לי בוק בתשלום ואז לא קרה כלום. הייתי בכיתה ט'. אחר כך ראיתי שהיה תחקיר ב'הצינור' שהם עשו שיטת מצליח שמבקש כסף על חובות שנכנסו אליהם. איימו בהליכים משפטיים. אבל אבא שלי לא שילם. התעצבן מזה שצריך".
