שיר לאמא / 2016
מילים: רן דרום, לחן: אלון עדר
"כתבתי לחן ולא הצלחתי לכתוב לו מילים. חבר הלהקה שלנו, רן דרום, אמר שהוא רוצה לנסות לכתוב. זה שיר געגועים ואהבה לאמא שלו שנפטרה מסרטן כשהוא היה בן שש. כשהקלטנו את השיר, אמא של עוד חבר בלהקה נפטרה מסרטן וזה מאוד חיבר את כולנו לשיר. אגב, כדי לסחוט את הרגש בקטע מוגזם, ביקשתי מחברות זמרות שלי, איה כורם, דניאלה ספקטור ודורון טלמון, לעשות קולות".
בתודעה הקולקטיבית, ברור לכולם שזה שיר עליך ועל אמא שלך, מיקי קם. "הגיוני. גם בקליפ שהוצאנו היא מופיעה. אמא שלי, כמו בשיר, מבשלת ממש טעים".
במלחמה האחרונה עם איראן, היא העלתה קטע קומי לרשתות שבו היא מספרת שהיא ואבא שלך, יהודה עדר, ברחו אליכם, לפרדס חנה, ושהיא מוצאת את עצמה, מבשלת, מקפלת כביסה, מטפלת בילדים.
אלון עדר
אלון עדר
אלון עדר
(צילום: שי פרנקו)
"הם באו אלינו באיראן 1 ובאיראן 2. זו הייתה חוויה מעניינת, משהו שבין חופשה לכלא. אבל אני אוהב אותה. בחודשים האחרונים היא החליטה שהיא נכנסת בסושיאל, והיא עושה את זה בצורה נורא טבעית. זה תפור עליה. זה נורא יפה לראות איך יש באישה בת 70 משהו צעיר וזורם".
שני ההורים שלך, מיקי שבקדמת הבמה, ויהודה, מוזיקאי וממקימי בית הספר 'רימון', מהווים צל ענק שצריך להתמודד איתו. "אמא שלי היא כוכבת נורא גדולה ואבא שלי נורא מוערך בעולם התרבות. הוא גורו של המון אנשים שעבדתי איתם. זה בין-דורי, החל מחוה אלברשטיין, דרך מירי מסיקה ועד נונו. זה דבר גדול להתמודד איתו. כשהצלחתי להזיז את זה הצידה, היה יותר נוח".
איך פרמת את זה? "הצלחתי להביא את האופי שלי, להיות מי שאני. בהתחלה הייתי כלוא באיזה עולם של המון כבוד למוזיקה הישראלית, לדורות שהיו לפניי. איזה מבט מעריץ ונוסטלגי על ארץ ישראל של פעם - דן בן אמוץ, דוד אבידן, דליה רביקוביץ. באלבום הראשון שלי היו הרבה שירי משוררים. רציתי להיות המשך של התרבות הישראלית, אבל נגמלתי מזה. אמרתי 'פאק יו' ולאט-לאט מצאתי את המקום שלי.
"גם הוצאתי שיר שהוא אנטי 'שיר לאמא'. 'ג'סיקה רביט 83': 'גדלתי בדיזנגוף שנות ה-80. ג'וקים וזונות, טוב, גם הורים מפורסמים, אבל אף אחד לא יכול להגיד
שזה עוזר לי לקריירה. כן, זאת עובדה, אנ'לא עושה עם זה כלום, אבל אני אלון עדר ואני נופל בסדר'".
מה עם שיר לאבא? "יש שיר שנקרא 'שלושה דורות' שמדבר על סבא יצחק שהקים את קיבוץ כפר הנשיא, אבא שלי שהקים את בית ספר 'רימון' למוזיקה ואותי, שלא קם אף פעם בלי תירוץ. זו בקשה שיעזבו אותי בשקט. ההישגיות הזו, שכולם יעופו ממני. לא יודע אם הרגשתי את זה מהסביבה כמו שהרגשתי את זה בעצמי".
מיקי קם ויהודה עדר
מיקי קם ויהודה עדר
מיקי קם ויהודה עדר
(צילום: טל שחר)
אישה שלי / 2018
מילים ולחן: אלון עדר
"בשבוע שבו כתבתי את 'אישה שלי', כתבתי גם את 'חוזר ועולה שם': 'אנלא מבין אותך יותר... אני עייף, מוותר'. זה שני צדדים של אותה זוגיות. בשיר אחד נקודת המבט על זוגיות היא אופטימית, ובשיר אחר אני מתאר קושי בזוגיות.
"מזמינים אותי הרבה לשיר בחופות, זה אחלה כסף. יש אמנים שלא מוכנים לשיר בחתונות, אבל אני לא מרגיש שאני צריך להוכיח את האמנות שלי. אגב, 'קצת אהבה לא תזיק' פחות מבוקש בחופות. אולי אגיע לשיר את זה מחוץ לרבנות לזוגות שמתגרשים"
"'האישה שלי' מושפע מ-Woman של ג'ון לנון. זה ברמת הגניבה שאני מאוד בעד. גם יש שם קצת את השיר Mmm Mmm של Crash Test Dummies. פעם העליתי סדרת סטוריז על כל מה שגנבתי אמנותית ואז גלגלצ הזמינו אותי לעשות תוכנית שבועית עם המוזיקה שאני אוהב. אמרתי את האמת ונדלקו על מי שאני".
'אישה שלי' זה שיר קלאסי לחתונות. "מזמינים אותי הרבה לשיר בחופות, זה אחלה כסף. יש אמנים שלא מוכנים לשיר בחתונות, אבל אני לא מרגיש שאני צריך להוכיח את האמנות שלי. זה מעולה בעיניי. סגור לי כבר ביומן חתונות בקיץ. אגב, 'קצת אהבה לא תזיק' פחות מבוקש בחופות. אולי אגיע לשיר את זה מחוץ לרבנות לזוגות שמתגרשים".
אפרופו חתונות, תכף אתה חוגג שנה לנישואיך. "אני מאושר. זו הייתה החתונה הראשונה שלי. בפרק הקודם לא התחתנו. חיינו ביחד והבאנו שלושה ילדים. מה שהיה הכי שווה בחתונה זה הריקוד המסורתי האתיופי. אשתי, אורטל (אצבחה), שהיא רקדנית וכוריאוגרפית, היא בת לעדה האתיופית. התאמנתי על הריקוד לפני. זה בטח לא נראה ככה מבחוץ, אבל הרגשתי נוח".
מה קרה שהרגשת צורך להתחתן בפרק ב', כולל עצירה ברבנות? "בעיניי זה רוקנ'רול, זה האומץ החדש - כן להתחתן, כן לעשות את זה. כבר כמה זמן, שאורטי ואני נוסעים למשק עפאיים, והדיי, שהוא שף מוכר ובעלי המשק, מעביר לאנשי תרבות וקולינריה, ערב שמשלב קולינריה ותורה. החתונה ברבנות לא נבעה מהתחזקות דתית, אלא ממבט על זה שאני יהודי שחי בישראל. גם בקטע הזוגי, הרגיש באינטואיציה שצריך לעשות את זה ככה".
אז הפכת למאמין בטקס. תכף גם תחתן. "יצא לי השנה לחתן בפעם הראשונה חברים. במקום לערוך טקס כמו שאנחנו מכירים, כתבתי שיר ושרתי אותו".
קצת אהבה לא תזיק / 2014
מילים ולחן: אלון עדר
"הייתי פרוד לתקופה, מיוסר לאללה, וכתבתי כמה שירים באותו שבוע. בערב של היומולדת של אמא שלי כתבתי את 'קצת אהבה לא תזיק' ואיחרתי לארוחת הערב החגיגית. הקלטנו את השיר בלי הפזמון ואז, כשסיימנו להקליט את האלבום, הוא נשמע לנו לא טוב, איטי. בחזרות של הניסיון לשפר את האלבום, הגיע לי הפזמון 'לבד לא טוב, ביחד רע. אז איך שלא תראה את זה, אין לך ברירה', וזה הרגיש לי הרואי ומביך. שיר שמישהו שר מכל הלב בקטע מוגזם. היום אני מאוד שמח על השיר".
אתה נפרדת מאם ילדיך בשנה שההורים שלך עשו חתונה שנייה אחרי 45 שנות נישואים. יש להם זוגיות מיתולוגית. "זו הייתה שנה שגם אחי וגם אני נפרדנו ממערכות יחסים ארוכות. כשהם עמדו מתחת לחופה ושברו את הכוס, כשאני כדי.ג'יי משמיע ברגע הזה את 'לאב און טופ' של ביונסה, ירדה עליי הבנה שהסיפור שלי שונה מהמודל שראיתי בבית. הם משהו אחד, אני משהו אחר. הרגע הזה פתר הכל. עכשיו אני מאוד מאוהב. מרגיש הכל עד הסוף".
"הוצאתי את האלבום הראשון ב-2011 וקיוויתי שבתוך כמה ימים אהיה סמל לאומי. זה לא קרה. הבנאדם הראשון שראה אותי ברור ולא רק כ'בן של' היה שלמה גרוניך. חוץ ממנו לא שמו עליי. הופעתי מול אף אחד בשום מקום"
בתנועה במבט / 2022
מילים ולחן: אלון עדר
"אני מחפש בי מילים יפות
שאוכל לשיר
שארצה לבכות"
"זה שיר שלצערי אני שר הרבה מאז 7 באוקטובר, בהלוויות ובאזכרות. זה נשמע קלישאתי, אבל זה המעט שאני יכול לעשות. כמה שזה קשה ללכת לאזכרה אחרי אזכרה, זה נכנס ממש פנימה, אני לא מצליח להגיד 'לא'".
בקליפ שצילמת לשיר, חשפת את מחלת הפסוריאזיס שהתפרצה אצלך בקורונה. "האלבום 'כן כן כן כן!', שזה אחד השירים בו, הוא נקודת מפנה אצלי. הרגשתי ששם התחלתי לכתוב שירים שאין בהם ציניות, רק אמת. אני בעד חשיפה. הרגשתי שהדבר הכי נכון כדי לטפל במחלה זה לחשוף אותה. גם כתבתי אז פוסט מאוד חשוף באינסטגרם וצירפתי תמונות שלי עם הפסוריאזיס. רציתי גם למצוא רופא דרך הפוסט, וזה הצליח. המחלה הזו לפעמים מתחבאת בתוך העור ולפעמים יוצאת. עכשיו אני בטוב, כנראה המצב הנפשי שלי טוב".
המחלה כסיסמוגרף למצב הנפש? "ממש ככה. בכלל, אני פשוט מאוד חולני. אני טוב בזה. הייתה לי אפילפסיית נעורים. במלחמת המפרץ, תוך כדי האזעקות, איבדתי הכרה, יצא לי קצף מהפה. אני אלרגי לחתולים, לאבקנים, חילופי עונות. היה גם סרטן ערמונית, גם מחלה יפה".
אין לך זכות חנינה בעולם / 2021
ביצוע: אלון עדר וחוה אלברשטיין. מילים: לאה גולדברג, לחן: אלון עדר
"הנכד של חוה אלברשטיין מאוד אוהב את המוזיקה שלי והוא הביא אותה להופעה שלי. באיזה שהוא רגע, היא הציעה לי להלחין שירים לאלבום שלה, 'ערב אחר'. מאוד התרגשתי מזה. בזמנו, אבא שלי הפיק לה את האלבום 'מהגרים'. זו סגירת מעגל כזו.
"אחרי זה קיבלתי אומץ להציע לה לעשות דואט. מצאתי בגוגל שיר קצר, בן ארבע שורות בלבד, 'אין לך זכות חנינה בעולם', ואהבתי אותו. זה היה אחרי שגלי צה"ל ביקשו ממני להשתתף בספיישל על לאה גולדברג. בתוכנית שרתי לבד ואז החלטתי להציע לחוה לעשות אותו ביחד".
שלומי שבן
שלומי שבן
שלומי שבן
(צילום: יובל חן)
היא הסכימה מיד? היא קליינטית קשה. שלומי שבן מספר שהלך הלוך ושוב עד שמצא את 'תרגיל בהתעוררות'. את השירים לפני, שהציע לה, היא דחתה בטענה שהם נשמעים כמו דברים שכבר עשתה. "זה ממש זרם. אולי באמת כי הלחנתי לה שירים לפני. אגב שלומי שבן, יש שיחה כזו בינינו של איכות מול כמות. אני מוציא אלבומים ברצף והוא פעם בשבע שנים. הוא מסתלבט עלי בנושא. אבל חוץ מזה, יש בינינו הרבה קנאה והערכה הדדיות".
קריית-שמונה / 2018
מילים: אלון עדר ושני גבאי, לחן: אלון עדר
"גרנו אז בצפון, בקיבוץ עמיר, וזה חיים בלי דאווין וזה הרגיש מאוד נוח וטבעי. גם בקריית-שמונה, שהיא עיר של שיכונים, הטבע נורא חזק. נורא יפה שם ויש שם אנשים טובים, אבל זה מנותק. אני ממש לא מתגעגע לצפון הכבד, המרוחק מאוד".
שיר מפתיע. גם יציאה מדמות. בקליפ אתה אוכל פלאפל ורוקד. לא האמן הקצת-מיוסר שמכירים. "השיר לא בא מזה שגרתי שם, אלא מאהבה לשירי ערים שבינתיים מיציתי. אני מאוד אוהב את המוזיקאי רנדי ניומן, שכותב שירי אהבה לערים, או כמו השיר הישראלי המיתולוגי 'אני הולך לבית-שאן'. הקהל מאוד אוהב את השיר 'קריית-שמונה'. זה השיר המרים היחידי שלי, שהקהל יכול לרקוד. בהופעה, כשהקהל מנסה למחוא כפיים ולא מצליח, אני מבקש סליחה. אה, ויש עוד משהו".
כן? "השיר נכתב כשיר תגובה לשלומי שבן, שהוציא שיר ציני 'עברנו לצפון' על אנשים שמספרים שמצאו את האמת שלהם כשהצפינו. זה ליווה אותי עד שהחלטתי לכתוב שיר על זה. כשלשלומי הייתה את התוכנית בכאן 11 ('חי בגימל מהיכל התרבות'), ביצענו את השירים אחד אחרי השני. לפני כמה חודשים, שלומי הוציא אלבום ובתוכו מאש-אפ של שני השירים שלנו".
הילד הבכור שלך, דיוויד, גם משתתף בקליפ. "אני חושב שאני אבא טוב. הילדים רואים אותי מאוד חשוף, הם מכירים אותי טוב. דיוויד בן 14, והאחים שלו, בן ובת, בני 11 ו-7".
אהבה עצמית / 2023
מילים ולחן: אלון עדר ועיליי אשדות
"עיליי (הבן של יזהר אשדות ואלונה קמחי) הוא בנאדם מבריק. כשסיימתי את הלימודים בבית הספר הדמוקרטי ביפו, באתי ללמד שם מוזיקה ועיליי, שהיה אז בכיתה ה' או ו', היה תלמיד שלי. הוא ניגן בחליל וכבר כילד הוא היה מוזיקאי מדהים. בגלגול הבוגר שלו הוא הפך למפיק של נונו וחיזרתי אחריו כדי שיפיק לי שיר. לא הזיז לו שלימדתי אותו. בסוף הוא התרצה והוא הפיק לי את 'אהבה עצמית'.
"באחד הסשנים באולפן, יהודית רביץ בדיוק קפצה. היא הקליטה את האלבום שסימן את החזרה שלה. שאלתי אם היא מוכנה לעשות לי קולות בשיר והיא אמרה שכן. שומעים אותה מדברת ברקע של השיר, בקטע שאני שר 'איך את מדברת טוב'".
כשמו, השיר מדבר על אהבה עצמית. הרגשת שדרושה שם עבודה? "זה לא שיר על נרקיסיזם. אחרי שנים בבדידות חברתית, הייתי צריך להכיר את עצמי מחדש. אחרי הפרידה, זה היה להגיד 'הנה אני, היי'. היה בא לי להכיר אנשים חדשים ולהיות חבר. להיות פחות מנותק".
תחושת הבדידות מפתיעה, כי אמנותית צברת קהל שהולך אחריך וגם הפכת להיות אמן של אמנים. אתה כותב ומלחין ללא מעט מהם. "הוצאתי את האלבום הראשון ב-2011 וקיוויתי שבתוך כמה ימים אהיה סמל לאומי. זה לא קרה. הבנאדם הראשון שראה אותי ברור ולא רק כ'בן של' היה שלמה גרוניך. הוא נדלק על שיר מהאלבום הראשון, 'כל טיפה של רגש', והתקשר אליי. הוא הראשון גם שאירח אותי. לפני כמה שבועות הוא חזר להופיע והגיע לפרדס חנה. כמובן שבאתי להופעה. סיפרו לו שאני בקהל ועליתי לשיר איתו. זה היה נורא מרגש. אבל חוץ מגרוניך, לא שמו עליי בהתחלה. הופעתי מול אף אחד בשום מקום. מעל עשור, הוצאתי אלבומים ברצף. רק עכשיו אני עוצר וחושב איך אני רוצה להמשיך מוזיקלית".
אבל ב-2014, עם 'קצת אהבה לא תזיק', המטוטלת החלה לנוע. "בצוק איתן עליתי על הר בראש פינה וראיתי ש'קצת אהבה לא תזיק' נכנס לפלייליסט של גלגלצ ודברים התחילו להשתנות. אבל את יודעת מה עשיתי ישר? הקלטתי אלבום שנקרא 'קסיו זעם' עם כל הקללות, האמת, הדיכאון הקליני. בשנים האלה, אחרי כל אלבום נחמד, הקלטתי אלבום לא נחמד. 'תורידי את התחתונים, שבי לי על הפנים' זו שורה מאלבום כזה. אלו אלבומים שאני יודע שאף אחד לא יקשיב להם. ככה אני מרגיש נאמן לעצמי".
"אחרי שנכנסתי לפלייליסט, ישר הקלטתי אלבום שנקרא 'קסיו זעם', עם כל הקללות, האמת, הדיכאון הקליני. בשנים האלה, אחרי כל אלבום נחמד, הקלטתי אלבום לא נחמד. אלו אלבומים שאני יודע שאף אחד לא יקשיב להם. ככה אני מרגיש נאמן לעצמי"
אתה מבצע בהופעות שירים מהאלבומים האפלים? "אין בישראל מקום לגם וגם. לא מזמן, בפסטיבל תל-אביב, העליתי מופע של 'קסיו זעם'. הגיע קומץ. בהופעה אני עושה את השירים הנחמדים, שאני אוהב אותם והם חלק ממני. תראי, אני נוסע ברכבת ישראל ואני עדיין לא נועה קירל, אבל עושים איתי סלפי פעם ביום. יום אחד אהיה נועה קירל. מה שכן, בעשור האחרון, יש בקהל שלי גם בנות 14 ו-16".
אזרח השמש ממזרח / 2017
מילים ולחן: אלון עדר
"אבא שלי גדל בקיבוץ כפר הנשיא וברח לתל-אביב ואני גדלתי בתל-אביב וברחתי לקיבוץ לאיזו תקופה, לבית של סבתא שלי. כשהוצאתי את השואה מהארונות, כל מיני פריטים נוסטלגיים, היו לי התמודדויות. המון עיסוק בנוסטלגיה ובעבר של סבתא שלי. התמסרתי לדבר הזה ובאיזה לילה כתבתי את השיר הזה, עם השורה 'והחיטה צומחת שוב'. זה הרגיש לי כמו תעודת זהות של מי אני בעולם ומה אני רוצה להגיד".
זה לחן ברוח יוני רכטר. "אני מאוד אוהב את המוזיקה שלו. בשנים האחרונות, אני שר עם איה כורם במופע שלו. נורא מעניין לעבוד איתו. הוא איש מבוגר ועדיין נורא קפדן, אבל בצורה יפה, על המילים, המוזיקה, ההגשה, על ההבעה. זה שכל כך אכפת לו בגילו, זה מעורר השראה".
סי.טי / 2011
מילים ולחן: אלון עדר
השיר נכתב באוטובוס, בדרך לבדיקה החודשית במכון מור ברמת-גן. הייתי במעקב בגלל שחליתי בסרטן הערמונית בגיל 22. הלך הרוח היה שכוח המחשבה משפיע על כוח המחלה ועל זה השיר. אתה מגיע למכון, שותה יוד וסורקים את הגוף שלך. נורא כיף. אגב, האונקולוגית שהייתה לי היא אייקונית, ד"ר אביבית נוימן, אמא של אדם ועדי נוימן. אחרי חמש שנים כאלה, של בדיקות פעם בחודש, נמאס לי ברמות. החלטתי שאני לא בלופ הזה יותר, אני בריא, אמרתי 'פאק יו' והפסקתי להיבדק. גם התחלתי לעשן סיגריות לראשונה, לחגוג את החופש שלי. אני מכיר אנשים שזה חזר להם, אבל אני לא נבדקתי מאז".
אין חרדות בריאותיות? "אני ממש משתפר. בשנים שאחרי הסרטן היו תקופות של פחד מוות. לא הצלחתי לישון בכלל. כל כמה שנים יש לי תקופה עם בעיות שינה. זה משהו שמלווה אותי. יש גם המון פחדים, להיכנס למעליות, לטוס. אבל נמאס לי מזה. טסנו לאילת לפסטיבל מוזיקה. אורטי החזיקה לי את היד וקרן פלס, שהיא חברה טובה שלי, ישבה מאחור ונתנה רוח גבית, בדקה שאני בסדר. גם טסתי עם הבן הבכור שלי לפני שנתיים לטיול בר-מצווה בפרנקפורט, לשמוע ראפר שהוא אוהב. הבן שלי מכיר טוב את החרדות שלי, אבל עשינו את זה יפה ביחד. בשנה האחרונה הייתי בטיפול פסיכולוגי מאוד משמעותי, אבל עזבתי. למה? לא יודע. זה לעוד טיפול".
אלון עדר יופיע ב-9.7 במערת צדקיהו בירושלים (ויארח את עלמה גוב), ב-16.7 בחוות התבלינים בבית לחם הגלילית וב-17.8 בבארבי בנמל יפו במופע חגיגי לרגל 15 שנות פעילות, עם הופעת אורח של אסף אמדורסקי