לפני כחודשיים, סרטון שרץ ברשת תיעד צד אחר של עומר דרור. במקום הבחור החייכן והנחמד הוא נראה מזיע, לחוץ ועצבני. זה קרה כשוואן שבו נסע להופעה בירושלים נתקע בכביש בגלל הפגנה של חרדים נגד חוק הגיוס. "זה לא היה מקום של הבעת עמדה", הוא אומר. "פשוט היינו קו ראשון להפגנה, עצרו אותנו בפקק. היינו 15 חבר'ה בדרך להצגה בירושלים. אם לא היינו מגיעים, אלף איש לא היו רואים את ההצגה ואנחנו היינו מפסידים את השכר שלנו. אז ירדתי וממש דיברתי ללב שלהם. אמרתי להם, 'אנחנו בדרך להצגה, אלף איש מחכים לנו, תנו לנו לעבור'".
והם השתכנעו?
"היה אחד שהיה סוג של המפקד שלהם. פתאום הוא הגיע ואמר, 'חבר'ה, הם בדרך להצגה, תנו להם לעבור'. הסרטון ברשת נעצר, אבל יצאתי, דיברתי והם נתנו לנו לעבור. בסוף הגענו בזמן להצגה. הם גם בני אדם. זה נתן לי קצת תקווה בעם שלנו".
יפה מצידם לאפשר להתנהל במרחב הציבורי בחופשיות. אתה עוקב אחרי המשחק הפוליטי?
"האמת היא שלא, אני אפילו לא יודע למי להצביע. אני לא מאמין שמישהו יכול לשנות פה משהו. מרגיש לי שאנחנו, העם היהודי, עם נרדף ותמיד נהיה עם נרדף, סוג של מכתוב כזה. כמו החרדים שמפגינים נגד חוק גיוס חובה, או ההפגנות שהיו בקפלן - אני לא רואה שמשהו משתנה בעקבות זה. אני לא יודע אם לאדם הקטן יש כוח לשנות. תמיד ההורים שלנו אמרו 'הדור הבא לא יתגייס לצבא', ונראה שהמלחמות הופכות להיות יותר גדולות. אז אני אומר - בואו פשוט נשתדל לשרוד". לאמנים אין תפקיד גם להשפיע?
"שחקנים וזמרים הם בעיניי בדרנים, ליצני החצר. ברגע שהמלך נח אחרי המלחמות והפוליטיקה, הוא רוצה רגע לשחרר את המחשבות וליהנות מסיפור מצחיק או דרמטי, וזה בעצם מה שאנחנו עושים לקהל. כשהם חוזרים מהעבודה ומדליקים את הטלפון, כשהם באים להצגה, הם רוצים לשחרר את המחשבות, לשחרר את הלחץ שיש במדינה ולהרגיש שמבדרים אותם, שהם צוללים לתוך סיפור".
ליצני חצר יכולים להגיד דברים שיועצים של המלך לא יכולים להגיד.
"אני משתדל לא להיות יועץ המלך, אני מעדיף להישאר ליצן החצר. ברגע שאני ארצה להיכנס לפוליטיקה אני אכנס, אבל כרגע מה שבלב שלי זה לבדר אנשים. לא להחליט מה נכון ומה לא נכון".
"היו לי בעיות דיקציה, דיברתי עם ס'מך וצ'די. היו אומרים לי 'תגיד נסטי, תגיד נסטי', הייתי אומר וכולם היו צוחקים. זה משהו שליווה אותי בילדות והקשה עליי חברתית. כשהגעתי ל'אליפים' אמרו לי שאם לא אסדר את הבעיה הזאת הם ייאלצו להחליף שחקן. הלכתי לקלינאית ותוך שבועיים הצלחנו לסדר את זה"
מהצד זה נראה שהמסלול של דרור, 32, היה נטול חיכוכים - בגיל 16 הוא הפך לכוכב נוער הודות לתפקיד בסדרה 'אליפים', המשיך לסדרות כמו 'גאליס' ו'כפולה' ודילג לתחנה הטבעית הבאה – הפסטיגל. לצד זה הוא אייש קמפיינים של חברות אופנה, פיזז ב'רוקדים עם כוכבים' ושיחק בסדרה 'מלכת היופי של ירושלים'. לאחרונה הוא נבחר להוביל את קמפיין ההשקה של קבוצת הנדל"ן 'אלמוג' לפרויקט המגורים TELAVIVA, ובמקביל הוא מככב ב'הפשוטע', הקומדיה המקסימה של כאן 11. אלא שקצת לפני שהמסע הזה התחיל, דרור היה במקום אחר לחלוטין, אחרי שאנשי הצוות הפדגוגי בתיכון שבו למד הגיעו למסקנה שהנער לא קורץ מהחומר שממנו עשויות הצלחות.
"הייתי ילד עם בעיות קשב וריכוז, הציונים שלי היו נמוכים והמורים והמנהל לא האמינו בי", הוא חושף, "אז העיפו אותי מהתיכון''.
אין כמו מערכת שמרימה לתלמידים.
"היה בי כעס קטן, אבל זה מה שהניע את המוטיבציה שלי, להוכיח לו ולילדים שצחקו עליי שאני שווה ושיש לי יכולות''.
זה בסדר לאהוב 'קופיקו'. 'הפשוטע' | באדיבות כאן 11 וטדי הפקות
למה צחקו עליך?
'היו לי בעיות דיקציה, דיברתי עם סמך וצדי. היו אומרים לי, 'תגיד נסטי, תגיד נסטי', הייתי אומר וכולם היו צוחקים. זה משהו שליווה אותי בילדות והקשה עליי חברתית. כשהגעתי ל'אליפים' אמרו לי שאם אני לא אסדר את הבעיה הזאת הם ייאלצו להחליף שחקן. הלכתי לקלינאית ותוך שבועיים הצלחנו לסדר את זה".
כמה רחוק מהדימוי שלך כגולדן בוי.
"היה לי מזל, אבל עבדתי קשה בשביל למצות אותו".
אז כשההצלחה הגיעה עברת מתחושה קיצונית שאתה דחוי למקום של פופולריות גדולה. היה לך תיקון?
"כן, וזה גרם לי להבין שיש לי יכולת לתת דוגמה. הבנתי כמה משמעות יש בלקחת בן אדם ולהעצים אותו, ואני כבר עשר שנים מרצה לבני נוער איך לזהות אנשים שיעזרו לך להצליח, ליצור לעצמך קואליציה של הצלחה. היום למשל, אם מעלים פוסט על ילד שעובר התעללות או שיימינג, אני יוצר קשר עם האמא, הולך לבית הספר ומפתיע אותו. היה ילד שעבר לינץ' מ-20 ילדים, ואני עברתי דבר דומה כשהייתי קטן. קפצו עליי שבעה ילדים וכל החבר'ה מסביב עמדו ולא אמרו כלום ולא קראו לעזרה. אני זוכר שממש נלחמתי מול שבעה וראיתי את הילדים מהצד, אפילו חברים שלי, שלא עשו כלום. לא הלכתי לאף מבוגר אחר כך, לא ידעתי מה לעשות עם זה והתמודדתי לבד".
מה אתה עושה כשאתה מגיע לבית הספר שלהם?
"מספר להם מה עברתי ומסביר שהאחריות היא גם שלהם. אני מבקש לא לעמוד מהצד, ללכת ולקרוא לעזרה, ולא להרגיש ש'מלשינים' אלא שעוזרים".
זה עובד?
"אני מאמין שכן. כשהם רואים דמות שהם גדלו עליה בטלוויזיה יורדת לגובה העיניים ואומרת 'גם אני עברתי את זה', יש לזה כוח. חשוב לי להגיד לילדים האלו שהם לא לבד. אני זוכר איך בתור ילד הייתי צריך את המחלץ הזה".
צירוף מקרים קוסמי זימן לדרור את התפקיד ב'הפשוטע' (מדי יום שני ב-22:00 בכאן 11 ובכאן BOX), שנתפר בדיוק למידות האג'נדה שלו. הדמות המרכזית בסדרה, בצי (שמגלמת אושרת סרוסי) מבוססת על מותג הרשת שהגה בר אלמליח, ושהפך לקומפורט פוד הדיגיטלי של יותר ממיליון עוקבים. בצי היא ייצוג סימפטי של היכולת של אלמליח להתפלש בטראש בלי להתנשא עליו: לצחוק על צ'אחלות, ערסים, טלנובלות, קופיקו ושאר החשודים המידיים, אבל באופן מלא חמלה ולא מרושע. דרור מגלם את יפתח, הבחור שבצי פוגשת רגע אחרי שהאקס שלה, נהוראי, ביטל את החתונה. "הוא ממש הקונטרה הבריאה לאקס הרעיל שלה. הוא גורם לה להרגיש שההרגלים שלה והדברים שהיא אוהבת ממש בסדר. זה בסדר לאהוב 'קופיקו', זה בסדר לאהוב 'אוטובוס הקסמים', זה סקסי, לעומת האקס שלה שחושב שזה משעמם ונחות. אני חושב שהדמות שלי מייצגת משהו מאוד חשוב, משהו תמים ומכיל שמאפשר לבן אדם לאהוב את עצמו כמו שהוא".
עד כמה הוא דומה לך?
"אני גם בן אדם מאוד לא שיפוטי, אני אוהב אנשים כמו שהם ומשתדל לא לשנות אותם. אני מרגיש שזאת המשמעות שלי כרגע במשחק ובגלל זה אני משתדל כמה שיותר להישאר בעולמות הילדים. אני משחק את מוגלי ב'ספר הג'ונגל', ואת הילד ב'שמוליקפוד' ומצד שני אני משתדל גם לשמור על הגבר, אני הולך לשחק קצין בריטי מאוד מסוקס בקולנוע".
כבר לפני עשר שנים הוא היה אמור לגלם את הדמות של הגבר המסוקס, כשקיבל את התפקיד של מייק ברנט בהפקה ישראלית-צרפתית. "טסתי לצרפת מספר פעמים ואמרתי 'לא' לפרויקטים אחרים, ובסוף הסרט התבטל - המשפחה לא נתנה את הזכויות כי היא לא אהבה את התסריט. שלוש שנים עבדתי על הפרויקט הזה ובסוף הוא נגנז. שקל לא ראיתי, אבל חלק מהמקצוע זה כמו מניה שאתה משקיע בה ובסוף היא מתרסקת, כמו להשקיע בביטקוין. אבל אין מה לעשות, החיים הם לא פיירים".
"בת הזוג הראשונה בגדה בי, אז פתאום חשדתי שכולן יהיו ככה. ואז הייתה לי זוגיות עם מישהי שאהבה אותי בלי תנאים, וזה גרם לי להבין שאפשר גם אחרת. עם כל זוגיות אני מוכן לתת לה לפרק אותי ושאדע להרכיב מחדש. אני לא סוחב טראומות ולא הופך לסגור ומנוכר יותר, אלא לסלחן יותר"
בזמן שהוא מתעמת עם חרדים שמעדיפים להשתטח על איילון במקום על קברי צדיקים כדי לא להתגייס, דרור כבר מת לעבור שרשרת חיול לצבא ההורים טרוטי העיניים וטרופי השינה. "כל החברים שלי כבר הביאו ילדים", הוא קובל, "כולם כבר נשואים עם ילד או שניים, וזה מרגיש כאילו כולם התגייסו ואני נשארתי מאחור. יש לי המון ערכים ואנרגיה לתת כדי להקים את התא המשפחתי שלי, אני לא רוצה להיות אבא זקן".
(צילום: שי פרנקו)
זה משפיע על האופן שבו אתה מכיר נשים?
"כן, היום אני לא אכנס לאיזה קשר סתמי או כיפי, להבדיל ממה שהייתי עושה בשנות ה-20 שלי. אני חותך יותר מהר, אני בוחן הרבה יותר. אני יודע מה אני רוצה ממערכת יחסים ואני ממוקד בזה".
אז רעיון ההורות עולה מן הסתם בשלב ראשוני של ההיכרות.
"אני כבר לא מכיר מישהי וישר מדבר איתה על הורות ועל אם היא תהיה אם ילדיי. זה צריך להתחיל מאיזשהו פאן, מחיבור אותנטי, ואחרי זה להציב את המטרות האמיתיות שלי. הרבה פעמים זה הרס לי כששמתי את ההורות במקום הראשון, זה גרם לבנות לתפוס רגליים קרות ולהגיד 'וואו וואו רגע, זה מהיר מדי בשבילי'. אז אני לומד לרסן את עצמי ורק אחרי כמה חודשים, אם יש התאהבות ורגשות וחיבור אמיתי, להתחיל לדבר על הדברים הרציניים. אז לפעמים אני מבזבז את הזמן על קשרים, נותן את הכמה חודשים האלה, ופתאום מבין שהדברים הרציניים לא יכולים להתממש. זה מורכב".
ברזומה הרומנטי של דרור אפשר למצוא את שלומית מלכה, מיכל פרס ונאיה פדרמן. הרצינית שבהן הייתה אור פריאנטה, 21, מעצבת שמלות כלה שניהלה עם דרור זוגיות פוטוגנטית שהתקדמה במהירות, אבל הגיעה לסיומה כעבור שנה. "אולי זה בגלל הפרשי הגילים", הוא משער, "אולי אם הייתי צעיר יותר זה היה מתאים, אולי זה פשוט הבדלים בסגנון".
מה היה השיעור שלך במערכת היחסים האחרונה?
"הייתה לי זוגיות שגרמה לי להיפטר מהקנאה. בת הזוג הראשונה שלי בגדה בי, אז פתאום חשדתי שכולן יהיו ככה. ואז הייתה לי זוגיות עם מישהי שאהבה אותי בלי תנאים, אהבה צחה, וזה גרם לי להבין שאפשר גם אחרת. עם כל זוגיות אני מוכן לתת את עצמי על מגש, לתת לה לפרק אותי ושאדע להרכיב את זה מחדש. אני לא סוחב טראומות ולא הופך לבן אדם סגור ומנוכר יותר, אלא לסלחן יותר, מכיל ואוהב. זה היה האתגר הזוגי הכי גדול שלי - השד שהוצאתי מעצמי".
