כן, זה שוב הזמן הזה בשנה שבו אנשים מאחלים זה לזה שלל איחולים מופרכים, ובראשם "שנה טובה ומתוקה" - בסדר גמור, איך הלך לנו עם זה בכמה שנים האחרונות? - ונדמה לי שהגיע הזמן לשנות פורמט.
כלומר, בזמן שכל האנשים סביבכם ישגרו לכם - או כבר שיגרו - איחולים סטנדרטיים לשנה החדשה שלא יתגשמו ממילא (מה נראה לכם, שתהיה שנה טובה ומתוקה? תהיה שנת בחירות עקובה מדם רע; החורף יהיה שחון אבל גשם אחד יהיה חזק כל כך עד שחזאים יקראו לו "סופה", יזהירו מפניו שבוע קודם וייתנו לו שם פרטי; ומתישהו יתרחש מחדל שיגבה חיים של ישראלים רבים ואיש לא חזה מראש ולכן אין שום סיבה שמישהו ייקח עליו אחריות), בואו נאחל לעצמנו דברים אחרים.
נאחל איחולים לא סבירים.
כי הצרה עם איחולי השנה החדשה הרגילים שלנו היא שאנחנו הולכים איתם בקטן מדי. למדנו כבר מהניסיון המר, ואנחנו מאחלים זה לזה איחולים פשוטים וכלליים כמו "שנה טובה", "שנת פריחה ושגשוג", "שנת הצלחה" - נו, בחייאת; על מי אנחנו עובדים? אלה איחולים של מי שפוחדים לאחל דברים אמיתיים. ממשיים. דברים חשובים.
(איור: גיא מורד)
אז למה שלא נאחל את הדברים שבאמת ראויים, אה, להיאחל? בואו נאחל את האיחולים הלא-סבירים. הגדולים. האיחולים שבינינו, הסיכויים שלהם להתגשם - בעיקר אם נעבוד בזה - סבירים בהרבה. אני אתחיל:
• שתהיה לנו שנה שבה המנצח בבחירות הקרובות - מי שזה לא יהיה (היי, גדי. איך הולך?) - יתייצב, די במיידי, מול המצלמות, ויגיד משהו כזה (אבל עדיף שלא בנוסח הזה): אזרחי ישראל, נגמר הבית זונות. תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב: כולם משרתים. כולם נושאים בנטל. מי שלא משרת ולא נושא - לא מקבל כלום ושום דבר. אם יש בקהל 40 אברכים מצטיינים - גג 50 - שדחוף ממש שימשיכו בפרויקט ההתאברכות שלהם, דברו איתי בפרטי.
אחינו הערבים הישראלים: אתם אחלה (אף שספציפית, אם אפשר שהחבר'ה בבתי המרקחת של סופר-פארם באזור המרכז ייקחו קצת פחות את הזמן, נודה), ואנחנו חייבים אתכם איתנו; אנא ראו בעצמכם אזרחים שווי זכויות וחובות, כי אנחנו רואים בכם מרגע זה - גם תקציבית וביטחונית - בדיוק כאלה.
אחינו המורים: אתם עתיד ילדינו - כלומר גם אנחנו, אבל קודם כל אתם. אנא קבלו בהכנעה שכר כפול, לצד תוכנית מצוינות שתדאג להשאיר איתנו רק את הטובים והמסורים שבכם. רן ארז, תודה על שירותך המסור, להלן שעון פיוג'י מתנת פרידה.
לגבי פתרון שתי המדינות - תשמעו, אני בעד, אבל אחר כך. כלומר לגמרי בעד, אבל לא רגע לפני שיתאפשר ביטחונית. אם מישהו מבחוץ מוכן לתת פה יד, נשמח לכל עזרה, ובכללי אנחנו בעד העולם, מתכוונים לקחת בו חלק, תוכנית סופר-ספרטה מבוטלת לטובת תוכנית השתלבות ושירות חוץ פעיל. כמו כן, בכל הקשור לביטחון פנים, אנחנו הולכים מעכשיו על תיאוריית החלונות השבורים. כלומר אכיפה נמרצת של הכל בכל התחומים, אז תעיפו ת'רגל מהמושב שמולכם ברכבת, אם אתם לא מעוניינים שהכרטיסן יכרות לכם אותה - כן, זה אפשרי כרגע. כמו כן: רמקולים או ערכות בידור מעל גובה הקרסול אסורים באיסור חמור מחוץ לבית.
לגביך, פנחס עידן; זכית בכרטיס לכיוון אחד לכל יעד לבחירתך, רק תעבור קודם במסלול המלא בנתב"ג, מומלץ להגיע ארבע שעות לפני הטיסה. לגבי הדגל הענק במחלף כפר שמריהו - החזרנו. תעברו שם, תתפננו. תודה, משוחררים.
• שתהיה לנו שנה שתקום בה ועדת חקירה ממלכתית לטבח ואירועי 7 באוקטובר. כי זו, ורק זו, תחילתם של התיקון, ההכרה, ההתקדמות והיכולת להביא את היום הנורא ההוא, מתישהו, לסיומו.
• שתהיה לנו שנה שבה משפט נתניהו יגיע אל סופו. נדמה לי שהמופע מיצה, ואפשר להתקדם עם חיינו כמדינה חפצת שפיות. אם אין דרך להימנע ממאסר - לא סוף העולם, בסוף הדברים האלה רק מניבים סרטי תעודה טובים (מרתה סטיוארט) או ספרי זיכרונות יפים (אהוד אולמרט). אם, מנגד, אין דרך להימנע מזיכוי - גם לא סוף העולם, כל עוד מדובר בסוף החיים הציבוריים. רק בואו נאחל לעצמנו, ולכל המעורבים, שהאירוע הלא-מחמיא יגיע השנה לרולר הקרדיטים, וכנרת בראשי ואלי ציפורי יוכלו לחזור סוף-סוף לחייהם השוטפים כמחפשי עבודה.
• שתהיה לנו שנה שבה נדבר עם אויבים ועם ידידים - בלבנון, בסוריה, ברשות הפלסטינית, באמירויות, בארה"ב, באירופה - ונבוא עם תוכנית ריאלית לעזה ולרצועת ביטחון בצפון, בגיבוי העולם. שתהיה לנו שנה של הישגים מדיניים שבלעדיהם ההישגים הצבאיים ממילא יתמוססו, למעשה כבר מתמוססים.
• שתהיה לנו שנה שבה יוכרז ים המלח כנכס לשימור מחמיר, ושהממשלה - איזו שלא תהיה - תכתיב את ייצובו ושיקומו המיידיים כחלק מפרויקט לאומי דחוף.
• שתהיה לנו שנה שבה ספרינגסטין יגיע להופעה בפארק - הוא והמדינה כמעט בני אותו גיל והגיע הזמן שייפגשו, לדעתי יכול לצאת להם משהו. אם ספרינגסטין עסוק, נשמח לאוליביה רודריגו, רולינג סטונס, איחוד פיוס בין ווטרס וגילמור (וישראל), יו 2, טיים אימפלה, קולדפליי (אבל שיודו קודם שאנחנו בסדר), אריאנה גרנדה (אבל שתאכל קודם משהו), ותחנה ראשונה בסיבוב הקאמבק של אלטון ג'ון.
שתהיה לנו שנה שבה המנצח בבחירות הקרובות יתייצב, די במיידי, מול המצלמות, ויגיד משהו כזה (אבל עדיף שלא בנוסח הזה): אזרחי ישראל, נגמר הבית זונות
• שתהיה לנו שנה שבה ייצא הרומן הישראלי הגדול של זמננו, שייכתב על ידי סופר שאיש לא חשד שהולך להביא את זה - כן, זה יימשך איזה 650 עמודים אבל כולנו נהיה חייבים לקרוא את זה, וזה יפתח מחדש את עידן הנפילים והרומן השאפתני ורחב היריעה בפרוזה הישראלית.
• שתהיה לנו שנה של חזרות. ברשימת החוזרים: כל הישראלים הטובים שעזבו כאן בשנים האחרונות, הסתיו, החורף שנותן עבודה, השכל, המקדמות המופרזות שהעברתי למס הכנסה, מלי וליאל, הסדרה של נועה קולר.
• שתהיה לנו שנה שבה מחירי הדיור יקפצו מהגג, אבל תוכנית לסיוע יעיל בשכירת דירות לטווח ארוך תגרום להם להמשיך לצלול עוד אל מתחת לאדמה. שנה של דיור בר-השגה לכולם.
• שתהיה לנו שנה שבה יגיע רובוט ה-AI הביתי שמקפל כביסה, שסירי תהפוך בה לפחות חצי אינטליגנטית (גם רבע הולך), שנתבשר בה שטלי גוטליב מקבלת את כל העזרה שהיא צריכה, שנציגינו לאירוויזיון יביאו את הדאבל (גם זכייה וגם שיר טוב), שגיתית פישר תעשה בה עוד עונה של "בודקת" אבל הפעם לא תאשים רק את ההורים, שישראלי יזכה בנובל ויגיד על הבמה: "ותודה גדולה לאקדמיה - אתם באמת אוהבים אותי!" ושהכלבה שלי תפסיק לנבוח - ממש לא משנה לי באיזה נסיבות, רק שתפסיק כבר.
• שתהיה לנו שנה טובה. באמת טובה. כל כך טובה, עד שבסופה נרצה לאחל "שתהיה לנו שנה טובה כמו הקודמת". תתארו לכם.
