ליעקב עובדיה, שכבר שלושה עשורים חי בשלום עם הכינוי "קוקו מאילת", יש דרך לא שגרתית להטעין את הסוללה: "אני קם מוקדם, גונב שניים משלושת הנכדים שלי, השלישית עוד קטנה, ואנחנו נוסעים לים המלח. בדרך שרים וצוחקים, עושים שמח. כשהם ישנים צהריים, אני נכנס למים, צף כמה דקות ואז מתחיל לדבר איתו", הוא מתאר בהתרגשות, "ובורא עולם מקשיב לי".
איך אתה יודע?
"התחלתי להתייחד עם אלוהים בים המלח לפני יותר מעשר שנים, כשקיבלתי וואחד מכה. אסונות לא דופקים בדלת, הם נופלים עליך בלי התרעה, ואני בנאדם שחוץ מרכבת עבר עליו הכל. אשתי האהובה מטי (קיצור של מטילדה), אישה בריאה, אמא לחמישה, חטפה אירוע מוחי בגיל 48. עשינו על האש אצל גיסי ופתאום בום, היא נפלה. הזעקתי אמבולנס, תוך תשע דקות היינו במיון".
השיקום היה איטי וארוך. "מטי, שאין חזקה ממנה, אמרה לי, 'אני לא אצא מזה'. אחרי חצי שנה היא חזרה הביתה בכיסא גלגלים ונתנה לי הוראות מדויקות לבישול הקובה של אמא שלי. היום אני כבר בשלן מקצועי. טיפלתי בה, בחמשת הילדים, בתחזוק של הבית ועברתי משבר. אני נרקומן של במה, בשבילי לשיר זה כמו לנשום אוויר, במימונות של לפני המלחמה היו לי שבע הופעות ביום אחד, אבל במצב שאליו נקלענו לא יכולתי להופיע ולשמח אנשים".
הוא שמע על ים המלח כאופציה להפחתת הלחץ, "אז החלטתי לנסות, לא חשבתי שזה משהו שישנה לי את החיים. מאז, זה המטען שלי. אין מקום בעולם שיכול להחליף את המקווה הזה, ואני מאמין ששם נמצאים כל הכוחות של אלוהים. בפעם הראשונה שצפתי שם, אמרתי לו, 'תעזור לי שמטי תבריא ותן לי עבודה, הכסף מתחיל להיגמר'. אחרי שעה יצאתי מהמים, הפעלתי את הסלולרי וראיתי 80 שיחות על הופעות! בדרך הביתה סגרתי שלוש הופעות – לא לשבוע, ליום! אלוהים הביא לי עבודה בקצב אש. ואז הבנתי את גדולת מעשיו של בורא עולם".
כלומר?
"כל תינוק נולד כששנות חייו קצובות מראש, זה ידוע. מטי הייתה אמורה למות, תודה לאל הצלתי אותה, ובמקום להכות אותי במוות, אלוהים מכה אותי בכיס. עדיף".
לא שאלת את בורא עולם למה הוא מכה בך שוב ושוב?
"כבר התרגלתי לזה שהחיים שלי הם רכבת הרים. הנפילות קשות, אבל תודה לאל אני נופל וקם. עכשיו אני שוב במשבר כלכלי. לקחתי עליי יותר ממיליון שקל מהחובות של גד, הבכור שלי. הייתה לו רשת של חנויות צעצועים, מתוך כבוד אליי הוא קרא לה 'קוקו טויס'. עד שהתחילו לעוף פה טילים הוא גילגל 200 אלף שקל ביום ופתאום אין לו מה לאכול. רק מהבושה אפשר להשתגע. הוא צבר חובות של יותר מחמישה מיליון שקל לאנשים פרטיים, שזה דבר לא טוב. תמיד אמרתי לו, 'תהיה חייב לבנקים, תהיה חייב לרשויות, רק אל תהיה חייב לאנשים', והוא לא שמע לי. הוא הפסיד המון כסף ואני הפסדתי איתו. מי יגן על הבן שלי? משה רבנו? אני אבא שלו ואני אוציא אותו מהבוץ. אלה החיים".
אבל בביקורו האחרון בים המלח קוקו לא התייחס לזה. "צפתי על המים עם העיניים לשמיים ואמרתי לו תודה על זה שעכשיו, שבועיים אחרי יומולדת 60, אני מסוגל לעשות שלוש חפלות ביום".
ויש לו סיבות נוספות להודות לבורא עולם. "בזכותו אני בין הזמרים היחידים בארץ עם שיער על הראש, זה לא פאה", הוא מצביע על התלתלים, "ובזכותו גם אין לי הרבה לבן בשיער. לפעמים אני קצת צובע. אשמח אם יציעו לי להיות פרזנטור של השמפו שצובע תוך כדי חפיפה, זה יסגור לי עוד פינה".
את התודה העיקרית הוא שומר לסוף: השבוע עלתה 'חיים של קוקו', סדרת דוקו-ריאליטי (שלישי-חמישי, תשע בערב, ב-yes TV drama וב-yes VOD) שמתעדת את משפחת עובדיה המורחבת, על כלותיה ונכדיה, שמתמודדת ושורדת בניצוחו של קוקו. עכשיו הוא בטוח שבזכות החשיפה על המסך, הוא סוף-סוף יגיע לפסגה הנכספת - "'מנורה", הוא מכריז, "אני בדרך".
"ראיתי 'שידורי המהפכה' ונפלתי. הם לקחו את הדמות שהייתה לי בתקופת הזוהר של אילת. היה לי שחור בעיניים. למה לרדת עליי ככה? אחרי כמה ימים צילצל אליי מפיק גדול ואמר לי, 'קח כסף ואל תתבע'. עד שהוא בא עם הכסף בכלל לא חשבתי לתבוע"
הוא נולד בבאר-שבע, החמישי מבין תשעה. השם הרשמי היה יעקב, "אבל השכנות המרוקאיות תמיד אמרו לי, 'קוקו, כפרה, תביא לי את החולצה שנפלה מהחבל' וככה זה גלש. בהתחלה לא התחברתי לכינוי הזה, אבל כששיחקתי כדורגל אפילו לא ניסיתי להציג את עצמי בשם אחר. קוקו נהיה מותג".
דקה אחרי הצבא הוא הכיר את מטי, "תוניסאית צרפתייה, למרות שהיא לא מדברת צרפתית. ישבתי עם חבר במסעדה, מטי נכנסה, ואיך שהעיניים שלי נפלו עליה, עפה אליי פצצת אטום. אמרתי לחבר שלי, 'ראית את הבלונדה? זאת תהיה אשתי'. אחרי שלושה חודשים התחתנו".
בחדר קטן בדירה של אמו הם הביאו לעולם את גד (36) שבפרק הראשון של הסדרה מצלצל לאביו ומבקש שיעביר לו כסף לחיתולים. "גם אני, כאבא צעיר שעובד בתור נהג הובלות, סבלתי ממחסור במזומנים. לא נולדתי במשפחה של מיליונרים עם כפית של זהב, אותי עשו עם כפית מפלסטיק", הוא צוחק, "אבל אלוהים היה בעדי. יום אחד עניתי לטלפון, 'קוקו, בוא לאילת'. באותה תקופה כבר הייתי זמר הבית של מועדון טרופיקנה בתל-אביב, ולמרות זאת עוד התנדנדתי בין המוזיקה לכדורגל. התברר שאחת הזמרות מהמועדון סיפרה עליי לאיציק ממן, בעל מועדון 'הנקודה' באילת, שהזמין אותי להופעה חד-פעמית. נסעתי, לפני שעליתי לבמה התקלחתי בחוף כי לא היה לי כסף לחדר בבית מלון".
מתוך 'חיים של קוקו'
(צילום: איתן ברנט)
הוא לבש את החליפה היחידה שהייתה לו, זו מהחתונה, ולאורך כל הלילה שר אום כולתום ופריד אל-אטרש. "לא נתנו לי לרדת. איציק התלהב ממני והתחיל לזרוק עליי דולרים, גשם של טיפים ירד עליי, יותר מאלף דולר, לא שקל. חזרתי הביתה עם חוזה הופעות במועדון הכי חזק. איציק גם התחייב להוציא לי קסטה והוא הבטיח שהקסטה שלי תעוף ברדיו כמו אש בעזרת דוד של אמא שלו, דידי הררי מדימונה".
הצעה שאי-אפשר לסרב לה.
"חתמתי על החוזה ועברנו לאילת. עשר שנים מאושרות. איציק השקיע מלא כסף ועשה לי קסטת שפיץ. הייתי בשיא של השיא".
באילת הם הגדילו את המשפחה. לבנם השני הוא קרא עובדיה עובדיה ("רציתי שיהיה קופי פייסט של אבא שלי, שנפטר בגיל צעיר") שהיום מזדהה בשם איב. בן 31, מפיק מוזיקלי שמנהל גם את אביו. "כשהתחילו הצירים הייתי בהופעה במועדון, וכשהגעתי לבית החולים מטי כבר הייתה אחרי הקיסרי והרופא שאל אותי אם הבאתי ילקוט לילד שעולה לכיתה אלף. איב נולד במשקל שישה וחצי ק"ג. שאלתי 'מה זה? טייסון?' תינוק מלא קפלים. ואיציק, בעל המועדון, היה הסנדק שלו".
ביחד הם גם התחילו להחתים את הדרכון. "מלא טיסות, טורקיה, צרפת, בשנת 95' הופעתי למלך בירדן. אני הזמר היהודי הראשון והיחיד בעולם ששר למלך ירדן, עליו השלום. אם זה היה קורה היום הייתי מקבל כתבה ב-CNN, אבל אלה היו ימים אחרים. אולי הקדמתי את זמני. זה מה שהצעירים לא קולטים. היום, זמר שהופיע פעם אחת ב'כוכב נולד' ממלא את 'מנורה', מספיק שלושה שירים בשביל למלא את קיסריה. בדור שלי עבדנו קשה. תליתי פוסטרים ברחובות אילת כדי להיות זמר. הייתי שלושה ימים בירדן, גם רבין היה".
על סף 30, הוא כבר היה המלך של אילת. "כולם ידעו שאילת זה קוקו ושקוקו זה אילת. בהופעות שלי אירחתי את ליאור נרקיס ומושיק עפיה וקובי פרץ ושרית חדד שרק התחילו. אפילו אם פרנק סינטרה היה מגיע לאילת הוא לא היה מביא יותר קהל ממני. אף אחד לא העלה בדעתו שיום אחד אקום ואעזוב את אילת ואת הכל".
זה קרה "בגלל הכדורגל. גד, הגדול שלי, היה שחקן אמאל'ה. תליתי בו תקוות. שמתי את כל המשאבים על הילד. אמרתי לעצמי, 'יש לי נכס, יש לי בניון בידיים, מה אני צריך להופיע?"
בול יעקב בוזגלו.
"אני לא עושה השוואות. אלונה ברקת חתמה איתי על 400 אלף שקל ואמרתי, 'ברוך השם, אני כבר לא צריך לעבוד', אבל אז קרה משהו בין הסוכנים והבן שלי נפל בין הכיסאות. הפסדתי שם מאות אלפים כי לא הופעתי. טעות שלי. התקוות המוגזמות הרחיקו אותי מהשפיץ".
ואז גם היה את החיקוי בתוכנית 'שידורי המהפכה' של אסי כהן וגורי אלפי, שבה כיכבה הדמות 'הזמר קוקו', שלא קשה להבין על מי הייתה מבוססת. "יום אחד התחלתי לשמוע סביבי כל מיני דיבורים על מהפכה. לא ידעתי במה מדובר, אז פתחתי טלוויזיה ונפלתי. קוקו וסטיב. הם לקחו את הדמות שהייתה לי בתקופת הזוהר של אילת, כשהופעתי עם חליפות מבריקות ושיער ארוך, וסטיב זה גיסי, אח של מטי. ברור שזה לא מקרי. בפעם הראשונה שראיתי היה לי שחור בעיניים. למה לרדת עליי ככה? עשיתי לך משהו רע? אחר כך אמרו לי שזאת פרסומת נהדרת. אחרי כמה ימים צילצל אליי מפיק גדול, שהיה חבר טוב של הבוס שלהם, ואמר לי, 'בוא, קח כסף ואל תתבע, לא צריך תביעות'. האמת? עד שהוא בא עם הכסף בכלל לא חשבתי לתבוע, היו לי אז מספיק בלגנים על הראש. אחרי כמה זמן הקלטתי גרסה שלי לשיר שלהם, 'פקח אני פורק סחורה', יצא אחלה".
בדף החדש שפתחו בראשון-לציון נולדו דן (28, "שחקן כדורגל ואיש הייטק") והתאומים שלומי ומרים (22) שהפכו לצמד לילו וים וצילמו דואטים לרשת. לפני קצת יותר משנה נסגר המעגל: איב הזמין לבית המשפחה את הסוכן רוברטו בן שושן בתקווה שיסכים לייצג את לילו וים. בן שושן הגיע, מצא את כל המשפחה סביב השולחן, בליל של צחוק ובכי שעטוף באהבה, ועל המקום הכריז: "בסדר, אני אטפל בתאומים על הדרך, אחרי שנעשה סדרה על המשפחה".
"בהופעות שלי אירחתי את ליאור נרקיס ומושיק עפיה וקובי פרץ ושרית חדד שרק התחילו. אפילו אם פרנק סינטרה היה מגיע לאילת הוא לא היה מביא יותר קהל ממני. אף אחד לא העלה בדעתו שיום אחד אני אקום ואעזוב את אילת ואת הכל"
שנה אחרי שהמצלמות נדלקו אצלם בפינת האוכל, אי-אפשר להתעלם מההבדלים: בפרק הראשון בסדרה ליאל מפתיעה את דן, בעלה, במקלון עם שני קווים. "עכשיו הם תכף יולדים", מדווח קוקו. גם הנתק הממושך בין שני האחים הגדולים הגיע לסיומו כשקוקו העביר את גד ומשפחתו למעונו, שם מטי מגישה להם ממטעמי עיראק בכלים חד-פעמיים. "הוכחתי להם שדם זה לא מיץ עגבניות".
פה ושם משתרבבים לסדרה רגעי שיא, כמו ביצוע 'התקווה' באצטדיון טדי מול עשרות אלפי אוהדים לצידו של שורד השבי אלקנה בוחבוט ("מרוב התרגשות ירדו לי דמעות") וסיבוב קיץ בזאפות, אבל רוב הסדרה מתעדת את השגרה ואת הדאגה למטי. "השבץ עשה לה איזה קצר במוח והיא התחילה ללכת מתוך שינה, אי-אפשר להשאיר אותה לבד בבית. פעם היא ירדה חמש קומות ומצאנו אותה ברחוב, ישנה על ספסל".
יש בינכם קשר מיוחד. מה הסוד?
"אהבה. זה הכל. בגלל שאני בחור מאוד יפה קיבלתי, ואני עדיין מקבל, הצעות מחשמלות. ויתרתי על נשים מיליונריות ממיאמי ועד בטומי. כל הגרושות עוקבות אחריי, באות מאחורי הקלעים ושואלות 'קוקו, מה שלום אשתך?' לא בגלל שהן דואגות לבריאותה, הן רוצות לדעת אם כבר התגרשתי. אבל אני בחיים לא אוותר על מטי, שהייתה איתי בימים הכי קשים. מרוב אהבה למטי אני כבר לא רב איתה על זה שאחרי השבץ היא ממשיכה לעשן. מה אני יכול לעשות אם זה מה שעושה לה טוב".
איזו בשורה הסדרה שלך תביא לאומה?
"וואלה, לא חשבתי על בשורות. אנחנו מביאים את החיים של משפחה ישראלית שיודעת לשמוח למרות כל הבעיות והמשברים. כששואלים אותי איך הסדרה שלנו מול 'הבוזגלוס' אני לא מבין מה קשור. הבוזגלוס שרים?"
