לאה לב ועדי ששון די בטוחות שיש לנו בעיה עם תוצאות הבחירות. ״גוש השינוי ינסה להרכיב ממשלה והלוואי שהוא יצליח״, אומרת ששון, ״אבל מה נעשה עם העם?״
לב: "אחלה שיהיו 120 שם, אבל מה עם ה-10 מיליון פה?״
השינוי לא יתחיל מתוכנו אתן אומרות.
ששון: ״אני לא אומרת את זה כירידה, אני אומרת את זה כי אני רואה אנשים שקרובים אליי, משפחה, חברים, שמצביעים לביבי ואין להם שום טיעון הגיוני להסביר לי למה. זה רגשי. אני חושבת שזו הנקמה של המזרחים על מה שעשו להם כשהם הגיעו למדינה״.
לב: ״אבל יש כל כך הרבה מזרחים שמצביעים לביבי שכבר נולדו פה״.
ששון: ״הם נולדו פה, אבל הסיפור הזה עדיין פוצע אותם״.
אוקיי, ולרוסים אין פצע, לאה? לא עשו להם דברים כשהם עלו לכאן?
״בטח שכן. לא די-די-טי, אבל ברור שעשו״.
ועדיין ההצבעה לליברמן לא רגשית כמו הצבעה לביבי.
״לא, ליברמן כבר מזמן מחוץ לזה. באיזשהו שלב ההורים שלי עזבו את ליברמן ועברו לליכוד. בפלונטרים הפוליטיים שהיו ב-2019 אמרתי להם, ׳אם אתם מצביעים ביבי, אני לא מביאה לכם נכדים׳״.
הם עברו?
״כן. זה עבד״.
וקיימת את הבטחתך?
״לא אמרתי שאביא להם ילדים אם הם יצביעו למשהו אחר״.
× × ×
ב-2007 הקדיש העיתונאי ומבקר התרבות הבריטי כריסטופר היצ׳נס מאמר שלם ב׳ואניטי פייר׳ ל׳למה נשים לא מצחיקות׳. הרבה מים זרמו בנהר הזחוח הזה, ושני עשורים אחר כך, עדי ששון (39) ולאה לב (31) לא צריכות להוכיח שהן נשים מאוד מצחיקות. בפודקאסט ׳אונלי פאן׳ שהן מגישות יחד ב'וואלה' יותר מעניין אותן לבחון עד כמה רחוק אפשר ללכת עם הפאנץ׳, וכמה אנשים אפשר לעצבן בדרך. כשזה קשור לשתי נשים, מתברר, ההערות הן לאו דווקא על התוכן.
ששון: ״30 אחוז מהתגובות הן ׳אבל למה הן צועקות? זה לא נעים!'"
לב: ״תפתחו שנייה ערוץ הכנסת, נראה כמה נעים לכם״.
ששון: ״או ערוץ 14״.
ברקו צועק בערוץ 13.
ששון: ״כי לבנים מותר. אני לא צוחקת עכשיו, אני לא מתקרבת לרמת הפמיניזם של לאה, לא שאני לא פמיניסטית, עצם היותי הוא פמיניסטי, אבל אני לא לא נלחמת את המלחמה הזאת, ואני אומרת לך שאין בכלל מה להתבלבל, זה רק בגלל שאנחנו בנות. אנחנו אומרות לפעמים את אותם דברים שכשגברים אומרים יש דממה, וכשאני ולאה אומרות - גומרים אותנו״.
מה כותבים לכן?
ששון: ״׳את מכוערת׳. ׳דחוף בוטוקס׳, ׳למה בלי מייק-אפ׳״.
לב: ״׳מה עם האקנה?׳״
נעלבות?
לב: ״לא, כי אם כשאתה רואה אותי מדברת על משהו מהותי אתה מחליט להגיב על איך שאני נראית, סימן שאין לך מה להגיב לי על העניין המהותי, שאתה הולך לכיוונים האלה כי כנראה שאני צודקת״.
ששון: ״אני שמחה שאת לא נעלבת, אבל זה מעליב בטירוף״.
לב: ״התחלתי לעשות סטנד-אפ בגיל 17 והתפרסמתי מאוד בגיל 20. לא הייתי מוכנה לזה נפשית, ואז התגובות באמת הצליחו להגיע אליי. באיזשהו שלב שיניתי תקליט ועכשיו אני מסתכלת על תגובות רעות כאיזה משהו טבעי שבא ביחד עם הדבר הזה שאנחנו עושות. לא לקבל תגובות רעות זו פריבילגיה של מעט מאוד אנשים, זה כבר כמעט ולא קיים. על כל אחד יהיה הייט, על כל אחד יגידו משהו״.
ששון: "אנחנו לא משחירות, אנחנו מתייחסות לתופעות חברתיות ותרבותיות דרך אנשים. אם לא היו ריכולים, איך היינו יודעים מה טוב ומה רע?״ לב: ״זה שלב אבולוציוני חשוב שבו בני אדם מזהירים אחד את השני מפני סכנות״. ששון: ״אנחנו יודעות לתת לתחביב שלנו שם חכם״
ששון ולב, קומיקאיות שעברו דרך במות הסטנד-אפ, תוכניות הרדיו (ששון עם דידי הררי ובהמשך לצד אסף אטדגי, לב עם שי גולדשטיין) וככותבות לטלוויזיה (לב גם הייתה מהנשים הבודדות ב׳מועדון לילה'), לא בדיוק בורחות לצד השני של החדר כשהן רואות מיקרופון. זה לקח עשור, וגם כמה פרקים ראשונים של ׳אונלי פאן׳ ללא לאה, עד שהזיווג התרחש. ״יש הרבה אנשים מצחיקים, אבל רק לאה כמוני״, מודה ששון, ״יש לה את האומץ והיא שמה זין על כולם״.
התוצאה: כניסה ב-200 קמ״ש ביהודה לוי על סטורי שהעלה לפני הבחירות ובו אמר ש"כל אחד צריך להיות המנהיג של עצמו".
לב: ״אני גדלתי על יהודה לוי, וכשאנשים כותבים לי ׳עד יהודה לוי׳ אני מסכימה איתם במאה אחוז. אנחנו במצב פוליטי כל כך מטורף שיצאתי על בן אדם כמו יהודה לוי, ליטרלי המאמי הלאומי. הוא ממש הצליח לתחזק במשך שנים תדמית ספוטלס, ומשם הגיע הכאב. הרגשתי שיהודה יודע יותר טוב, ובגלל שהוא בן אדם עם כל כך הרבה כוח, אני חושבת שיש לו גם אחריות מאוד גדולה״.
ששון: ״אני לא חושבת שלמי שיש עוקבים יש אחריות. אני חושבת שיש לו כוח שהוא יכול לבחור איך להשתמש בו״.
לב: ״זה חוסר אחריות להגיד ׳כל אחד הוא מנהיג לעצמו׳. זה כזה בולשיט שבועיים-שלושה לפני בחירות״.
כלומר שבזמנים קריטיים להיות מאמי או ממלכתי זה גם מסוכן?
ששון: "מסוכן מאוד. תראי מה קרה לספיר אביסרור, שגם היא כעסה עלינו, הנה עוד אחת לרשימה. בבוקר הבחירות היא ריפררה לריל שלנו, שבו אמרנו שהיא לא מבינה את המשמעות של המילים שהיא אומרת, היא נתנה רמזים שגוש השינוי ייקח את הזהות היהודית. מה השמאל עשה ליהדות כפרה? נתן להם פטור מגיוס. אנשים לא מכירים היסטוריה. אני עומדת מאחורי מה שאמרנו. אבל להגיד ׳כל אחד המנהיג של עצמו׳ זו כבר פחדנות״.
שי גולדשטיין ולאה לב
(צילום: טל שחר)
בקיצור כך או כך הם יחטפו.
לב: "לכל אחד יש את הזכות לבוא ולבטא איזה דעות שהוא רוצה, וגם לי ולעדי יש את הזכות לבוא ולבקר ואנחנו נמצא על מה לבקר, אנשים גם קצת לא מבינים את העמדה שלנו״.
כלומר?
ששון: "אנשים מתייחסים למה שאנחנו עושות כאילו אנחנו משחירות. אנחנו לא משחירות על אנשים. אנחנו מתייחסות לתופעות חברתיות ותרבותיות דרך אנשים. האנשים האלה שאומרים ׳אהבת חינם׳ ו׳אישה לאישה מלכה׳ יושבים בפרלמנט ומרכלים. לרכל זה כיף, זה הדבר הכי טבעי בעולם. אם לא היו ריכולים איך היינו יודעים מה טוב ומה רע?״
לב: ״זה שלב אבולוציוני מאוד חשוב שבו בני אדם מזהירים אחד את השני מפני סכנות״.
ששון: ״אנחנו יודעות לתת לתחביב שלנו שם חכם״.
לב: ״לאנשים שאומרים ׳לשון הרע לא מדבר אליי׳ יש עמדה מוסרית מאוד גבוהה שאני שואפת אליה. אבל אז אני תוהה מה העמדה המוסרית הזאת מביאה בעצם, אם יש עכשיו אנשים שיכולים לפגוע באנשים אחרים ואני צריכה לשבת ולסתום את הפה ולא להגיד לאף אחד, כי זה לשון הרע וזה מוציא את הבן אדם זין וזה מלבין את פניו, לא רוצה״.
ששון: ״זו הבעיה הראשית שלי עם היהדות. אם לא היה את האיסור הזה, אולי הייתי מסתכלת על זה ממקום אחר״.
אם ביהדות היה סעיף של ׳לשון הרע דווקא מדבר אליי׳, אולי היית בשישי בבית כנסת.
״יש מצב. וגם שם בטח מרכלים על כולם. לרכל זה כמו לשתות מים. כמו להשתין״.
לב: ״העם היהודי שורד על ריכולים. זה שמתפנות משרות בכל מיני בנקים וכאלה - וככה שיגשגנו בארצות-הברית ובאירופה. רכילות״.
אפרופו יהדות, לאחרונה לאה גמרה את ההאלווין בסטורי.
״אמרתי שהאנשים שחוגגים אותו הם קרינג׳. לא דיברתי על הילדים שלהם, אלא על ההתנהלות שלהם בתור הורים. אנשים כתבו לי שיריתי בנגמ״ש, כי זו הזכות של חילונים לחגוג משהו מבחוץ כשיש לנו כפייה דוסית כל הזמן. אבל זה באמת קרינג׳״.
באמת מוזר לממן סוכרים לילדים זרים.
״בהאלווין הבא אני מתארגנת על ירקות שורש״.
יש דברים שלא תצחקו עליהם?
לב: ״אני אמרתי בפודקאסט שאמילי דמארי ודניאל עמית גם יתחתנו בסטורי וגם יתגרשו בסטורי ועל הכל יהיה שת״פ״.
ששון: ״המומחיות הזאת להשיג הכל בחינם, שאפו, אני מעריצה את זה. לפעמים מציעים לי דברים בשת״פ וזה הדבר הכי מפתה בעולם. אני אומרת לבן זוגי, מאמי לא נעשה איזה סטורי ונביא טיטולים לשנה בחינם? ואז אני אומרת לא שווה לי. ההון האנושי שצברתי הוא הרבה יותר יקר מטיטולים לשנה. ועדיין, אני כל הזמן מתמודדת עם הרצון המפתה לעשות את זה ואני מקנאה בטירוף, כי התחושה שלי היא שכמה שיש לך פחות מה להגיד, יש לך יותר איך למכור. וזה משוגע, יש לי מה להגיד, אני חכמה, איך אני לא עושה את הכסף? היום דניאל עמית מרוויחה יותר מיונית לוי. מי יותר עשירה, עינב בובליל או עדה יונת זיכרונה לברכה?"
× × ×
הדרך להגשה המשותפת עברה דרך הגשה לצד גברים. או כפי שששון מתמצתת את זה - ״אל תשאלו, מצאנו בת מצחיקה. בואו תראו את הקוף שלנו״.
הגברים שהיו לצידכן סיפקו שערוריות מאז. הררי פרש מניהול רדיו תל-אביב בעקבות תחקיר שבו נשים טענו שהטריד אותן מינית, טענות שהוכחשו מצידו. גולדשטיין חתך מסאטירה רדיופונית לטובת שידור בערוץ 14.
לב: ״שי גולדשטיין הוא לא דמות האב הראשונה שמאכזבת אותי. לכן אני כבר בסדר. תשמעי, יש לי יחסים מאוד מורכבים עם אבא שלי הביולוגי, אני יודעת שהרי מתישהו בן אדם יקום וילך. השאלה היא תמיד מתי״.
ששון: ״אז אבא שלך היה סבבה, כי אבא שלי גרם לזה שאין לי שום ציפייה מאף גבר״.
אז לא הייתה אכזבה מסיפור דידי?
ששון: ״הייתה לי אכזבה כמישהי שהייתה קרובה וכחברה. הרבה פעמים אנשים לא מצליחים להבין את המורכבות כשזה קורה למישהו שקרוב אלייך, והם מבטלים את העניין הרגשי, החברי, ואומרים ׳לא, את קודם כל בחורה פמיניסטית ואת קודם כל תצאי להגנתה׳. בפועל יש פה אישה שהייתה חברה שלו והיא צריכה לעכל את המורכבות, וזה לא אומר שהיא לא עומדת לצידכן וזה לא אומר שהיא לא נגדו, תבינו שהאירוע מורכב לי".
אז מה עושים כשדבר כזה קורה?
״בעיקר חושבים, בעיקר מפרקים את התחושה. לא דיברתי איתו על זה אף פעם״.
את בקשר עם שי, לאה?
״ממש לא. אנחנו היינו צופים בערוץ 20, שהיה אז כאילו ערוץ 14, והיינו צוחקים על זה ביחד - והיום הוא חלק מזה״.
אתן חברות גם מחוץ לעבודה?
לב: ״לא מספיק. זה עליי, כי אני בן אדם מאוד פסיבי בכללי, וגם גרה מחוץ לתל-אביב״.
ששון: ״התחברנו בשנה שהפכתי לאמא. אם לא הייתה נינה, היינו יוצאות להשתכר אחרי כל פרק ב-12 בצהריים״.
לב: ״נראה לי שאני אביא ילדים כשכבר אצטרך טיפולי פוריות״.
רוצה שניכנס לך לרחם רגע?
״שמעי, אני יכולה לתת לך את הבדיחה מהסטנד-אפ״.
קדימה.
״כל פעם ששואלים אותי מתי אני ובעלי מביאים ילדים, אני בראש הפורנוגרפי שלי מדמיינת שאנשים שואלים ׳נו, בעלך טוחן אותך?׳ זו בעיה שלי ואני מתנצלת על זה, אז תמשיכו לשאול״.
