ערב המילניום השלישי, ב-31 בדצמבר 1999 התפרסמה במוסף "7 ימים" כתבה שניסתה לחזות את העתיד של ההתפתחויות הטכנולוגיות ב-25 השנים הראשונות של שנות ה-2000. היום כשהרבע הראשון של המאה ה-21 כבר מאחורינו, מרתק לראות את תחזיות המומחים שחלקן מדויקות למדי:
ב-1950 הבטיחו לנו שעד 1980 תהיה לנו מכונית שתוכל לפרוש כנפיים ולחלץ אותנו מהפקק, בגדינו יהיו עשויים מנייר 'לבש וזרוק', ובמקום אומצה נבלע גלולה מזינה ומשביעה, שאפילו תשחזר את טעם הבשר המדמם. חמישים שנה חלפו, והתחזיות המלומדות אינן שוות יותר מעטיפת מסטיק בזוקה, שנשבעה ש"עד גיל עשרים תגיע לירח". יש להניח שגם ב-2020 מכוניות לא יעופפו, הבגדים לא יהיו חד-פעמיים, ועדיין ננגב חומוס.
ב-1960 הבטיחו לנו שאו-טו-טו יוכחדו כליל כל המחלות הזיהומיות והנגיפיות, גילו את מולקולת הדי-אן-איי, והקהילה המדעית בישרה שתוך 15 שנים יתחילו לשכפל בני-אדם, לקנות עובר קפוא במין הרצוי עם תעודת אחריות כנגד פגמים גנטיים, לפי צבע עיניים, שיער, גובה ורמת המשכל. עשרים שנה חלפו, ובנוסף למחלות הקיימות נולדו מגפות קטלניות חדשות, כמו האיידס. יש כבשה אחת משובטת, אבל תינוקות לא מונחים על המדף, אלא מגיחים לאוויר העולם בשיטה הישנה-נושנה.
עד שנת 2000 היו רבים מאתנו אמורים לעבור לווילות מרווחות בכוכבי-לכת רחוקים, והמכוניות שלנו להיות מתודלקות באנרגיה גרעינית. אלווין טופלר ('הלם העתיד') תיאר את הפתרון לבעיית צפיפות האוכלוסין: ערים שייבנו על קרקעית האוקיאנוסים, וכדי שבני-האדם יוכלו לנשום, יפַתחו לנו המדענים זימים. מחר 1 בינואר 2000, ובינתיים חלליות הולכות לאיבוד באין-סוף, המכוניות שורפות אוקטנים, שום קבלן עוד לא בנה קוטג' על המאדים או מתחת למים, ורק בעזרת ציוד צלילה אפשר להשתעשע עם הדגים.
כבר לפני המילניום הראשון הזהיר איש חכם: "אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה יילד יום" (משלי כ"ז, 1). על סף המילניום השלישי נחלקים המדענים לפי גון משקפיהם – ורודים או שחורים. המאה העשרים הצטיינה בתחזיות אופטימיות ונאיביות, ובסיומה היא מביטה קדימה בפיכחון זהיר.
1950 הייתה שנה טובה לחלומות. המדע נתפס כחזית ללא גבולות, ובו היה טמון המפתח לשגשוג בעולם שאחרי המלחמה: האטום, הטרנזיסטור, המחשב. שחפת, לוקמיה של ילדים וסכיזופרניה חדלו להיות חשוכות-מרפא. בשנת 2000 העולם ציני ומאוכזב, שבע הבטחות-שווא ואידאולוגיות שקרסו, וכבר נטבע המונח 'פסימיות קדם-מילנית'. אין ציפייה למהפך ללא הכר בחיי אדם, וההערכה היא שהעתיד טומן בחובו חזות קשה. מחקרי דעת-קהל במערב מגלים שעשרים השנים הבאות נצפות בחשש. 80 אחוזים סבורים שיהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה הולמת, 60 אחוזים סבורים שהחיים יהיו מסוכנים יותר ומוסריים פחות.
העתידנים לועגים לרואי השחורות וטוענים שתמיד, עם סיומה של מאה, פורחות תחזיות דיכאון. לפני מאה שנה הטילו ספק בעתיד הגזע האנושי. ירידת הדת ועליית המדע, השינויים במעמד האישה, המשפחה, הכפר הגלובלי שאך החל לקום עוררו ב-1900 תחושות משבר דומות מאוד לאלה שאנחנו חשים היום.
תינוק בא לעולם
ב-2004 אחרי 16 שנות מחקר והשקעה של שלושה מיליארד דולר, יסתיים פרויקט גנום האדם: מיפוי של 100 אלף גנים. "ברגע שהטכנולוגיה תתפתח ונדע את המטען הגנטי, יתחילו זוגות לייצר את ילדיהם במבחנה", אומר ד"ר זאב רוטשטיין, סגן מנהל המרכז הרפואי המשולב שיבא. "תהיה תעודת-זהות מפורטת של כל תא בביצית מופרית: מראה חיצוני, נטייה לסרטן או לבעיות נפשיות, אינטליגנציה, ורק הבריאים והמוצלחים יושתלו ברחם. אנשים ימשיכו לעשות סקס בשיטה הטבעית בשביל הכיף, אבל כשמדובר בהולדה, לא ייקחו סיכונים".
בעידן החדש והאמיץ הזה לא היו בטהובן, ון-גוך וסטיבן הוקינג עוברים את הסלקציה, והיו מושמדים כבר בתוך צלוחית המעבדה. הורים יצטרכו להחליט לגבי תכונות אחרות: האם יבחרו להחזיר לרחם עובר שיש לו גן להומוסקסואליות או להשמנה? עובר שאין לו כשרונות מיוחדים? הסלקציה תמומן על-ידי הזוגות, שיתקשו לממן בדיקת 5,000 מחלות גנטיות אפשריות, כשמחיר כל בדיקה מאות שקלים. אם תיושם הטכנולוגיה, רק המאיון העליון ימיין את עובריו, ורוב הזוגות בישראל ימשיכו לסמוך על הגורל.
ב-2020 לא יהיה צורך בבנקים לזרע, כי אפשר יהיה לייצר עוברים גם מרקמות גוף – פתרון המאה ה-21 למי שרוצה להיות אם חד-הורית בלי מעורבות גבר, אפילו אנונימי, ובשורה טובה לזוגות של נשים לסביות. חזון-סיוט המאה העשרים בדבר שכפול גנטי יהיה ממשי במאה שמתחילה. ביל גייטס יוכל לשבט את עצמו בדורות של ממשיכים זהים, אבל כדאי שיזכור את הכבשה דולי בת השלוש, שמזדקנת בקצב מואץ פי כמה מכבשה בגיל זהה.
גינקולוגים אומרים שבדור הבא יוכל גבר ללדת, כשהם מסתמכים על כך שאחד מכל 10,000 הריונות אצל נשים מתרחש מחוץ לרחם. הגבר יקבל הורמונים מתאימים, בבטנו תושתל ביצית מופרית, והתינוק יישלף בניתוח קיסרי. עוד כמה טיפולים הורמונליים, והוא גם יוכל להיניק. הטכנולוגיה, השיטה והתרופות קיימות, אבל ספק אם יימצאו מי שיסכימו להרפתקה. כבר היום יש כרית מיוחדת, שגברים יכולים ללבוש על הבטן מתחת לבגדים כדי לחוש ולהזדהות עם בת-זוגם ההרה. כולם התלוננו על אי-נוחות ובושה, וזה עוד לפני שהתנסו בבחילות ובצרבת. "זו דוגמה מובהקת לכך שהמדע מציע אפשרויות שהאדם לא יקבל לעולם," אומר ד"ר רוטשטיין.
אבל מה שמטריד ביותר את העולם המערבי הוא הירידה התלולה בשיעור הלידות. כדי שהאוכלוסייה לא תצטמצם, אישה צריכה ללדת 2.1 ילדים במהלך חייה. כבר היום במערב היא יולדת רק 1.4 ילדים, ומספר הפטירות לאלף איש עולה על מספר הלידות. בעוד שהמאזן השלילי במערב יחמיר, בישראל אישה יולדת שלושה ילדים בממוצע, והשיעור כמעט לא יפחת.
באין משפחה
סוציולוגים מקוננים שהמשפחה הקלאסית תהיה ב-2020 צורת חיים נדירה: זוגות יגורו ביחד ללא חתונה, יגדל מספר הזוגות החד-מיניים, יעלה שיעור המשפחות החד-הוריות. כבר היום שליש מכל הלידות במערב מתרחשות שלא במסגרת הנישואים. בישראל תימשך אמנם מגמת הירידה בשיעור הנישואים, אבל בעלי האולמות והקייטרינג לא צריכים לדאוג: מרבית הזוגות לא יוותרו על הסושי או על הקובה. כבר 15 שנים רק כעשירית מהמשפחות עם ילדים עד גיל 17 אצלנו הן חד-הוריות, רובן בגלל גירושין, ורק מיעוטן רווקות שהרו מתוך בחירה. בדור הבא יהיו יותר, אך באחוזים בודדים בלבד.
מודל המשפחה הקלאסית של אבא, אמא וילדיהם, החיים יחד עשרות שנים, הוא המצאה חדשה, שפרחה בארצות-הברית בסוף שנות הארבעים מתוך געגועים לשקט ולשלווה אחרי המלחמה הנוראה. אלא שמעולם בהיסטוריה האנושית לא התנסו זוגות בחיים כה ארוכים בצוותא. לפני 400 שנה נמשכו הנישואים בממוצע 17 שנים, ולפני 200 שנה עלו ל-22 שנים, ונקטעו רק בגלל מות אחד השותפים.
התופעה החדשה כביכול של ילדים שלי, שלך ושלנו אינה חדשה כלל. לפני 350 שנה בשליש מכל החתונות במנצ'סטר, למשל, היו אלה הנישואים השניים או השלישיים של אחד מבני-הזוג, כשכל אלמן או אלמנה מצרפים את ילדיהם. גם רווקות אינה מתחלואי ההווה, וכבר במאה הקודמת חמישית מהנשים כלל לא נישאו.
גיל הנישואים ילך ויעלה, וכבר היום גברים במערב נישאים בגיל 30 ונשים בגיל 28. גם בישראל נזחל כלפי מעלה, ואם כיום כלה ישראלית היא בת 23.9 וחתן בן 26.4, הרי שבדור הבא הם יהיו בוגרים בשנתיים. ולפני שמאשימים את הדור הצעיר בפחד מפני מחויבות, כדאי לדעת שכך היה מנהג העולם המערבי לפני 400 שנה: גברים נישאו בגיל 27 ונשים בגיל 25.
שיעור הגירושין במערב עשוי לעבור בדור הבא את 50 האחוזים, אבל אצלנו הוא יהיה כמחצית מזה. "זה יהיה דור שבו מהר יותר יחליפו קריירה ובני-זוג", אומרת מרים ברנר, עובדת סוציאלית ומומחית בטיפול מיני. "אנשים רוצים להיות מסופקים ביחסים האינטימיים שלהם, והם ייצרו זוגיות סדרתית. מן הצד זה ייראה כהפכפכות, אבל למעשה הקשר יהיה הרבה יותר איתן, יציב ומספק בין אם מדובר בנישואים או בחיים משותפים בלי ברכת הרבנות".
סקס עם כל דבר
העתיד בעיני הסקסולוגים יהיה חגיגה אחת גדולה. ההפרדה בין נישואים, מין והולדה תגדיל את הפעילות המגוונת. לכל מי שפספס את שנות השישים ההוללות, מובטח ב-2020 שידור חוזר. עם היחלשות הדת וערכי המוסר והסרת הפחד מהיריון לא רצוי וממחלות, יתנהג האדם בהתאם לדחפיו המולדים ויעשה את זה כמו שפנים, כך טוען הביולוג הבריטי ד"ר רובין בייקר.
פחות אנשים יצטרכו לחיות בארון, ומשפחה חד-מינית תהיה צורת חיים מקובלת. "אבל גם בדור הבא ישמרו לעצמם פוליטיקאים ישראלים את העדפותיהם המיניות," אומרת מרים ברנר.
זה יהיה עידן של מין גלוי, ויחלפו הימים שבהם חוברות מין הגיעו במעטפה חומה והוחבאו מתחת למזרון. הסייברסקס יפרח, מין וירטואלי לא רק עם דמויות באינטרנט. קסדות ובגדים עם חיישנים וויברטורים במקומות הנכונים יאפשרו לבני-זוג, שאחד מהם נאלץ לטוס לחו"ל לרגל עסקיו, להתעלס זה עם זה מרחוק באמצעות המחשב. כבר השנה הוצגה בתערוכת עיצוב בלונדון המצאה סולידית יותר, 'מכונת נשיקות', שבעזרתה יכולים נאהבים להפריח נשיקות זה לזה ממרחק אלפי קילומטרים.
"המין הווירטואלי לא יהיה על חשבון הדבר האמיתי", אומרת מרים ברנר. "אתרי הסקס, השיחות והמודעות הארוטיות ימשיכו להיות הצלחה כלכלית אדירה, אבל מחקרים מראים שהם לא שינו את ההתנהגות המינית. הרוב מנסים פעמיים-שלוש וזונחים, ורק מעטים, אלה שיש להם קושי ליצור אינטימיות בדרך אחרת, מתמכרים. לא ישתנה הצורך הבסיסי של האדם לגעת בבן-זוג בשר-ודם, ושום דוגמנים וירטואלים, סקסיים ככל שיהיו, לא יכולים להתחרות בכך".
עד 120
בתחילת המאה הייתה תוחלת החיים הממוצעת 49 שנים, ועם סיומה היא זינקה פלאים הודות להיגיינה, לתזונה, לתנאי מגורים, לעבודה, למערך חיסון ושירותי רפואה משופרים. האישה הישראלית חיה עד גיל 80 והגבר עד 76. אלא שבניגוד לתחזיות האוטופיות, בשנת 2020 לא נגיע ל-120. תוחלת החיים של אישה תהיה 84 ושל גבר 81. רק כמחציתנו יזכו לשיבה טובה, צלולה ואיכותית.
החלום על חוות גידול, שבהן נפקיד בצעירותנו תאי גוף, שמהם יצמיחו לנו סט של איברים להחלפה, רחוק ממימוש. הלב יישאר משאבה עם אורך חיים ויכולת תיקון מוגבלים, וכך גם העורקים ושאר האיברים החיוניים. יותר ויותר נשמעת קריאה בקרב המדענים להקדיש את משאבי המחקר לא להארכת תוחלת החיים, אלא לשיפורם. כך ייטב לזקן, ויצטמצם העול על תקציבי הבריאות.
"כיום סיבת המוות העיקרית עד גיל 50 היא תאונות דרכים ותאונות עבודה", אומר ד"ר זאב רוטשטיין, סגן מנהל בי"ח שיבא. "הדבר הזה רק ילך ויחמיר בשנת 2020 כי אנחנו ממונעים יותר וצריכים להגיע בלחץ ממקום למקום. זו תהיה גם סיבת המוות מספר אחת בגיל הצעיר, בדור הבא".
בתחילת שנות השישים הודיע נשיא ארצות-הברית, ג'ון קנדי, שהיעד הלאומי הוא נחיתת אדם על הירח עד סוף העשור, ואכן ב-1969 התרחש אותו "צעד קטן לאנושות". מתקנא בהצלחת קודמו הכריז ריצ'רד ניקסון ב-1971 מלחמת חורמה כנגד הסרטן והבטיח שיודבר תוך עשור. אבל לפי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון יש עלייה בשיעור מקרי הסרטן, ושיעור התמותה אינו יורד, אלא נשאר יציב.
אונקולוגים מודים שכבר 15 שנים לא הייתה פריצת דרך משמעותית בריפוי. הגילוי המוקדם ישתפר, גם מגוון התרופות יקל על החולים, אבל בין שליש לרבע מכלל מקרי המוות ב-2020 יהיו ממחלות סרטן. אולי רק ב-2050 ניתן יהיה להזריק גנים שיגרמו לתאי הסרטן המשתוללים להשמיד את עצמם.
תעודת-הזהות הגנטית, שתאפשר אבחון וטיפול, תעורר סערות ציבוריות רבות. חברות ביטוח יסרבו להנפיק פוליסות, ומקומות עבודה ידחו מועמדים בעלי נטייה למחלות. סיבת המוות המובילה כיום, מחלות במערכת כלי הדם והלב, תישאר אתנו גם בדור הבא.
האיידס, קרוב לוודאי, לא יודבר, כיוון שהוא הופך בעיה של העולם השלישי, והתמריץ לפתח תרופה שתכניס הון פוחת. ואסור לשכוח שרוב האנושות תוסיף למות מאותן מחלות, שקטלו אותה לפני אלף שנה: מלריה, שחפת ותת-תזונה.
ד"ר רוטשטיין: "בסוף המאה יש קאמבק של החיידקים והנגיפים שדיכאנו עד עפר. יותר ויותר חיידקים נעשו עמידים לאנטיביוטיקה. אפשר שמחלות ישנות שהודברו, כמו השחפת או מגפות האבעבועות השחורות של ימי–הביניים, יתפרצו מחדש"
"יותר ויותר הורסים לנו את הריאה הירוקה, פוגעים במקורות המים, ונוצרות מחלות כרוניות שקשורות באיכות הסביבה", אומר ד"ר זאב רוטשטיין. "ב-2020 זה רק יחמיר. הפגיעה בשכבת האוזון חושפת אותנו לקרינה קוסמית, ויש עלייה במחלות סרטן. יש גם עלייה בשיטיון ומחלות נפש בגלל הארכת תוחלת החיים. התחלנו את המאה במגפות נוראות, שהמצאת הפניצילין ב-1929 הצליחה לדכא, אבל בסוף המאה יש קאמבק של החיידקים והנגיפים שדיכאנו עד עפר. יותר ויותר חיידקים נעשו עמידים לאנטיביוטיקה שלנו. אם הם ישיגו אותנו במרוץ, נראה זיהומים שלא הכרנו, ואפשר שמחלות ישנות שהודברו, כמו השחפת או מגפות האבעבועות השחורות של ימי הביניים, יתפרצו מחדש".
גם הנזלת תמשיך להטריד. יש כמאתיים סוגים שונים של המחלה, ופיתוח תרופה לכל אחד מהם יעלה מיליארד דולר. אז תחזיקו את הממחטות.
אהובי בנה לי בית
כשמדובר בבית העתידי, הדמיון אינו יודע גבולות, וכל חלומות 50 השנים האחרונות ממוחזרים שוב ושוב, מקווים שהפעם יגיעו למימוש. רק חלום אחד נראה שסוף-סוף פג תוקפו: הרובוט הביתי. לא הייתה תערוכת דיור שבה הוא לא כיכב: עקרות-הבית הצטופפו סביב היצור החביב, שנצנץ בשלל אורות, ליטפו את חמוקי הפלסטיק שלו, והתפעלו שהוא יודע להפעיל שואב-אבק, להכין כוס קפה ולהגיש אותו לאורחים. אלא שההמצאה לא תפסה, כי זול יותר להעסיק עוזרת-בית, מה גם שאפשר לפטפט אתה ולרדות בה. כך יהיה גם בדור הבא, שבו יהיה שפע של ידיים מובטלות.
ב-2020 יעברו היפנים לגורדי-שחקים של 500 קומות, אבל אנחנו נישאר בקופסאות בטון ונפנטז על בתים, שבהם ניתן להזיז את הקירות ממקום למקום כאילו היו רהיטים.
כבר כעת ניתן ב-10,000 דולר להפוך סתם דירה ל'בית חכם'. "חיישנים בקירות ידווחו למערכת הבקרה המרכזית על כל קצר חשמלי ופיצוץ צינור ויזמינו בעצמם את בעל המלאכה", אומר ד"ר אהרון האופטמן מהמרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי ליד אוניברסיטת תל-אביב. "מערכת מיזוג האוויר תשמש גם לשאיבה אוטומטית של האבק. לפני שהחלב יאזל, יתקשר המקרר בעצמו לסופרמרקט ויזמין אספקה חדשה. המיקרוגל יידע להבדיל בין פיצה לעוף ויקבע את זמן החימום.
"2020 לא תהיה שנה מושלמת, ומכשירים ימשיכו להתקלקל, אלא שמכונת-הכביסה, למשל, תהיה בקשר עם מרכז השירות ותקרא לטכנאי. כל המערכות יפעלו באמצעות המחשב הביתי, שיוזן בלוח-הזמנים של בעלי הבית, כך שהטכנאי לא ימצא דלת נעולה. באמצעות מכשיר הטלפון, כשאנחנו תקועים בפקק בדרך הביתה, נוכל לדבר אל התנור ולהפעיל אותו כדי שיחמם את האוכל ולמלא את האמבט במים חמים".
הפערים בין עשירים לעניים רק יגדלו, ועמם עבירות הרכוש. בכל מקרה של חדירת זר לבית ישגרו חיישנים הודעה לטלפון הנייד, ואז נוכל לשלוח ממרחק אות ולנעול את הדלתות ואת החלונות, כך שהפורץ לא יוכל לצאת. מצלמה זעירה תנציח את דמות העבריין ותשגר אותה למשטרה בזמן אמת. ב-2020 יהיו לעבריינים חיים קשים. מקשקש שצנח משערם אפשר יהיה לבנות פרופיל גנטי שלם וקלסתרון מדויק.
הכלבים והחתולים יוסיפו להיות חיות המחמד שלנו ומספרם יעלה באופן דרמטי. כיוון שיותר ויותר אנשים יעבדו מהבית, ממליצים לנו העתידנים להחזיק נחש, תזכורת לבוס או לעמיתים לעבודה, שעל נוכחותם המתמדת ויתרנו. בדור הבא ישובו הטמגוצ'ים אל חיינו, אלא שהם יהיו גדולים, נבונים, ונוכל לשוחח אתם.
עוד לא אכלנו
בשורה אחת טובה לשנת 2020: לא נבלע גלולות של אסטרונאוטים. הפלאפל, שנולד לפני 2,400 שנה ותורם לנו 700 קלוריות למנה, הרבה יותר מפיצה והמבורגר, יישאר הג'אנק-פוד הישראלי המועדף. רובנו נאכל מזון מהונדס, ורק העשירים יוכלו להרשות לעצמם לחזור לטבע ולמזון האורגני. המזון יצויד בתכונות רפואיות ויתמודד עם מחלות כמו סוכרת או בעיות כמו עור יבש.
יגבר השימוש בשמן-זית ובפסטה מטעמי בריאות, אבל תעלה באופן ניכר צריכת השוקולד, הממתקים והבשר. "הדור הבא יהיה שמן יותר", אומר פרופ' אליוט בארי מהמחלקה לתזונת האדם בבית-הספר לרפואה בירושלים. "כבר היום 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת הם בעלי משקל עודף, וזה רק יעלה, מה עוד שהטכנולוגיה 'חוסכת' מאתנו פעילות גופנית. הישראלי יוסיף להעריך אוכל לפי הכמות שנערמת על הצלחת, וזה ידרדר את מצבו הבריאותי. הגבלת קלוריות מפעילה גנים שקשורים להארכת החיים, בעוד ששומן-יתר מגביר את השכיחות של סרטן, סוכרת ומחלות לב".
בגד עושה את האדם
מהרגע שבו התחילו לשגר חלליות אל הירח, הכינו לנו האופנאים לשנת 2000 חליפות-גוף הדוקות ומוכספות מחומרים מתכתיים עם קסדות ואנטנות קטנות. אבל החזון לא התממש, כי איש לא רצה את הסיוט הצמוד הזה. כבר מזמן היינו אמורות להינשא רק בשמלות כלה מנייר או לקנות חולצה ולצייר אותה כרצוננו. אלא שהנייר לא הוכיח את עצמו, מה עוד שלא שווה לטרוח לבחור ולמדוד בגד ולזרוק אותו למחרת.
"אף אחד לא יסכים לוותר על לבוש נוח ובלתי פורמלי, וגם ב-2020 יהיו הג'ינס, הטישרט והסווטשירט חביבי הקהל", אומרת לאה פרץ, ראש המגמה לעיצוב אופנה ב'שנקר'. "נלבש בדים 'חכמים' שמגיבים לגוף ולסביבה. כשחם הם יקררו אותנו, וכשקר ישתמשו בחום שנאגר מגופנו. על מנת להתגבר על ההזעה קיימים כבר היום טקסטילים פולטי זיעה, והבגדים יהיו ספוגים במסננים מונעי קרינה".
החזיות ידיפו בושם, והבגדים יפלטו חומרים מרגיעי מתח וקרם שיסוך את הגוף. אם הבגד ייקרע או ייווצר בו חור, נשפשף אותו קלות, והוא יאחה את עצמו. המציאות המדומה והאינטרנט יאפשרו לנו להתקשר לחנות, לבחור בד, צבע וגזרה. נזין את החנות בנתוני הגוף שלנו ונוכל 'למדוד' את הבגד. אם נהיה שבעי-רצון, ניתן הוראה לייצרו עבורנו.
מי ברכב מי ברגל
מכוניות העתיד יהיו דומות לאלה של היום. המנוע יצרוך פחות דלק, ויותקנו מערכות חשמל לנסיעה בעיר. הרעיון שכל אחד מאתנו יירתם למדחפים ויהפוך למסוק אנושי, קיים בתכניות נאס"א, אך יישאר בינתיים בסרטי ג'יימס בונד. אם יהיו בעולם כבישים מונחים, שהמכונית נוסעת עליהם מעצמה, שומרת מרחק ועוקפת, כשהנהג צופה בטלוויזיה או גולש באינטרנט, אלינו הם לא יגיעו. תכניות המתאר בארץ לדור הבא סוללות כבישי אספלט כמו פעם.
ב-1962 הוכנה הצעה לרכבת תחתית מפתח-תקווה לתל-אביב ולבת-ים. המהנדסים לא אמרו נואש גם לאחר 40 שנות המתנה, ומבטיחים שהפעם הרכבת תנוע. כביש חוצה ישראל והרכבת לירושלים ייכנסו לשימוש. לרכבת יהיו שלוחות חשמליות לפתח-תקווה, נתב"ג, אשקלון, חולון ובת-ים, אבל הם לא יפתרו את צפיפות התנועה.
"היות שהחלום הישראלי הוא על בית צמוד-קרקע בלי שכנים, נגיע למצב שהמרחב שנוכל לנסוע לעבודה יהיה מצומצם", אומר המהנדס גדעון השמשוני מהמכון הישראלי לתכנון ומחקר תחבורה. "ילד שייוולד השנה בראשון-לציון, יצטרך ב-2025 לחפש עבודה באזור מגוריו, כי לא יוכל לנסוע רחוק יותר. אי-אפשר יהיה לגור בראשון ולעבוד בתל-אביב או בבאר-שבע, כי הנסיעה תימשך שעות. אפשרויות הבחירה יירדו, ועמן רמת החיים".
הנסיעה מהפרברים לתל-אביב תימשך כמה שעות, אבל הנחמה היא שלחו"ל נגיע מהר יותר: תוך שעתיים וחצי ננחת בניו-יורק במטוס גדול-ממדים, שבו דחוסים 800 עד 1,000 נוסעים.
העבודה היא חיינו
תימשך המגמה של עבודה מהבית, והשימוש במצלמות ומסכים בגודל אדם יאפשר ישיבות-עבודה של אנשים, שנמצאים בערים ובמדינות שונות. אבל מציאת עבודה ב-2020 תהיה הבעיה העיקרית. על-פי הערכות, שיעור האבטלה בדור הבא במערב יגיע ל-30 אחוז. את הכסף הגדול יעשו כל מי שקשורים להיי-טק. "בדור הבא מרבית הקניות ייעשו באמצעות המחשב, שיציג לנו את המוצרים עם אפשרות למשש ואולי להריח", אומר ד"ר אהרון האופטמן מהמרכז לחיזוי טכנולוגי. "החנויות לא ייעלמו מהאופק, כי תמיד נרצה לראות את הפירות האמיתיים ולסחוב תפוח בלי לשלם. אבל נקנה הרבה באינטרנט, וזו תהיה שעתם הגדולה של חברות השליחויות ובעלי המשאיות והטנדרים, שיצטרכו להוביל את המוצרים לבתים".
שטרות הכסף והמטבעות ייעלמו, ואפילו לקבצנים נשלם בכרטיס פלסטיק חכם. "שבוע העבודה יתקצר ויעמוד על ארבעה ימים, ויפרחו בתי-הקפה והמסעדות השכונתיות, אותם ימלאו גם העובדים מהבית, הצמאים לחברה", אומר הפסיכולוג ד"ר דב ינאי, מאיל"ד, האגודה הישראלית לחקר העתיד. "בגלל הציוד המתוחכם יצטרכו פחות ידיים עובדות, ואנשים יצטרכו להיות יזמים ולהמציא את העבודה לעצמם. השורדים יהיו אלה שיוכלו ללמוד פעם אחר פעם מקצוע חדש.
"בדור הבא רצוי ללמוד תחומים, שמפעילים את שני צדי המוח, הימני והשמאלי. איש מחשבים ילמד אמנות, כי ייחודו של האדם יהיה במידת יצירתיותו. כבר היום יש מקצועות ריאליים, כמו תכנות והנדסה, שהמחשב הולך ומשתלט עליהם. במאה שהסתיימה כל דבר שבו היה למכונה יתרון על האדם, היא ניצחה. כיום המאבק הוא עם המחשב, והוא ינצח בכל דבר, שבו לא יהיה לאדם יתרון. יהיה ביקוש גם למקצועות טיפוליים, כמו פסיכולוגיה, כאלה שבהם אין למחשב סיכוי מול האדם".
לוח וגיר
בדור הבא אפשר יהיה להישאר בבית וללמוד בארץ או בחו"ל באמצעות האינטרנט. זה יעלה פחות, וגם האוניברסיטה תחסוך במבנים ומרצים. במערב יהיה המחשב ציוד תקני של כל תלמיד, שייצא למסעות וירטואליים בגוף האדם ויחזה בהר-געש מתפרץ. אצלנו ב-2020 עוד יהיו שעות אפס, לוח וגיר, עט ומחברת.
2020 לא תהיה שנה מושלמת, ומכשירים ימשיכו להתקלקל, אלא שמכונת–הכביסה, למשל, תהיה בקשר עם מרכז השירות ותקרא לטכנאי. כל המערכות יפעלו באמצעות המחשב הביתי, שיוזן בלוח–הזמנים של בעלי–הבית, כך שהטכנאי לא ימצא דלת נעולה
"כשהוקמו בתי-הספר במאה ה-19 הם נועדו לא רק להקנות ידע, אלא גם ערכים ותחושת ייעוד לאומית", אומר ד"ר שלמה סבירסקי ממרכז 'אדווה'. "מדינת ישראל בוודאי שלא תשנה ולא תוותר על כלי השליטה והגיבוש החברתי הזה. תכנית הלימודים תדמה להיום, אבל יהיה חיזוק של מקצועות כמו ספרות, תנ"ך והיסטוריה כדי להדגיש את הייחוד הלאומי והתרבותי שלנו מול מתקפת הערכים של עולם האינטרנט חסר הגבולות".
מערכת החינוך בישראל אינה מוכנה לדור הבא, התקציב מוקפא, ושיעור מקבלי תעודת הבגרות אינו עולה כבר כמה שנים על 38 אחוז. הסיבה לאחוז הנמוך היא שרק שליש מבתי-הספר, אלה שיש בהם חינוך אפור, מצוידים לקראת העתיד. "יותר משני שלישים מהתלמידים אינם ברמת השליטה באנגלית, הנחוצה לתפקוד בעולם המחשב והאינטרנט, והם, וכתוצאה מזה החברה הישראלית כולה, יהיו מחוץ למשחק ב-2020", אומר ד"ר שלמה סבירסקי. "לא רק שאין כסף לקנות ציוד וירטואלי, אין לנו כסף להכשיר מורים ולפזר אותם בארץ, כדי שהם יעלו את התלמידים לרמה כזו שיוכלו להפיק תועלת מהטכנולוגיה החדשה.
"בדור הבא ישתלם עוד יותר להיות בעל השכלה אקדמית, כי הם אלה שיזכו בשכר הגבוה. מצבו של הילד בשנת 2020 יהיה גרוע בהרבה, ואנחנו נתגעגע לשנת 1975 שבה היה החינוך בראש סדר העדיפויות. הילדים שייוולדו השנה ימצאו את עצמם מתחרים לא בעמיתיהם באירופה, אלא בילדים בעולם השלישי: בעזה או באירביד".
פנאי פלוס
הפנאי יעסיק מאוד את הדור הבא. הם יעבדו פחות, חלקם בכלל לא, יפרשו מהעבודה בגיל צעיר יותר ויאריכו ימים. המאיון העליון ישלם מיליון דולר עבור שבוע נופש בתחנת חלל, שתתפקד כבית-מלון מרחף, וכל זאת כדי לצפות בכדור-הארץ מרחוק, אבל רובנו ניאלץ להסתפק במקומות אקזוטיים כאן. אחרי שננגב את כל החומוס בדמשק, יפחית השלום הקר את האטרקטיביות, כפי שקרה לטיולים לפירמידות ולפטרה. אנטליה תישאר היעד המועדף, אלא שנגיע אליה במכונית.
נגלוש וירטואלית בסן-מוריץ בלי לשבור רגל, נשוט בגונדולה בוונציה ונרגיש אותה מיטלטלת בלי לצאת מהבית. "אבל האדם הוא קודם כול יצור חברתי, בעל צורך בסיסי למגע אנושי, והוא ישתמש בטכנולוגיה כדי לחזק את הצרכים האלה", אומר הפסיכולוג ד"ר דב ינאי. "לעולם לא נעדיף חופשה וירטואלית על אמיתית, וכמו האדם הקדמון גם אנחנו נרצה לקושש עצים ולשבת יחד סביב המדורה".
בישראל ב-50 אחוז מהבתים יש מחשב, ורק 17 אחוז מחוברים לאינטרנט. "כדי שהמחשב והאינטרנט יכבשו את כולם, צריך להעלות את רמת ההשכלה והסקרנות האינטלקטואלית, ובישראל, שבה מתחדדים הפערים, האבטלה והעוני – לא נראה לי שזה יקרה ב-2020", אומר ד"ר הלל נוסק, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.
חזאי אגודת העתידנים העולמית צופים שכתיבה וקריאה לא יהיו נחוצות עוד, המחשב יבין דיבור אנושי וגם יענה לנו בקול. נוכל לשוחח עם טוקיו בעברית, וכשבן-שיחנו יענה ביפנית, יתרגם אותו המחשב סימולטנית.
"מוקדם להספיד את המילה הכתובה", אומר ד"ר נוסק. "כשנולד הקולנוע, אמרו שזה סוף התאטרון. כשבאה הטלוויזיה, ניבאו שהקולנוע יעבור מן העולם. כשנכנס האינטרנט, מיהרו לקבור את הטלוויזיה. זה לא יקרה, כי בעולם התקשורת מדיום אינו נעלם, אלא משתנה כדי לשרוד. הישראלים יוצאים יותר לתאטרון או לקולנוע, והמחשב והטלוויזיה לא מרתקים אותם לבית. נוסיף להיכנס למיטה עם ספר ולא עם מחשב נייד. נקרא עיתון, אולי הוא ייעשה מעמיק יותר, כי את החדשות נקבל מהטלוויזיה או מהאינטרנט".
הטלוויזיה תהיה שטוחה ודקה כתמונה, ומכשירי הבידור יחוברו למחשב. בסדר פסח ישאל התרמילאי של המשפחה קושיות דרך המסך מאי-שם בנפאל. אולי בדור הבא תישבר התנגדות הצרכן, והטלפון יקרין את תמונת המשוחח. הטלוויזיה תהיה אינטראקטיבית, ו'פופוליטיקה' תאפשר לצופה בבית בעזרת מצלמה ביתית שמעל למרקע להופיע ולשסע את טומי לפיד.
סרטי הטלוויזיה יאפשרו לנו בזמן אמת להתערב בטלנובלות ולהחליט אם היתומה תזכה בירושה הגדולה או תיכנס להיריון. מומחים סבורים שלמעורבות הזאת לא תהיה הצלחה רבה, כי הצופה פסיבי מטבעו ומעדיף שיספרו לו סיפור.
כל העם צבא
יהיו מטוסי-קרב ללא טייס, טנקים בלי צוות, ועל-פי תכנונים שכבר נעשים עכשיו, המזל"ט ימוזער עד לגודל זבוב ויוכל להיכנס לתוך הארמון בבגדד, להידבק לתקרה ולצלם את הפתקים שסדאם כותב.
"שדה הקרב העתידי ישתמש בחומרי-נפץ, ולא בנשק כימי או ביולוגי. הוא יהיה ממוחשב מאוד, קטלני ויקר פי מאה, ובשטח ינועו מעט כוחות", אומר יפתח שפיר, חוקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. "בעזרת המחשבים ינסו לשבש את המערך הצבאי של האויב ולשתול באגים, שיפגעו בתשתיות המים והחשמל שלו. הייתה אמנם מלחמה מתוחכמת במפרץ, אבל רוב המלחמות בעשור האחרון דמו לאלה שבמאה ה-19. גם בעתיד בעימותים רבים לא יהיה תחליף למחלקת חיילים שמשתלטת על רחוב".
חיילי צה"ל יחבשו קסדה קלה, שעל משקף הזכוכית שלה מפה ונתונים, וחיישנים יאתרו כוחות אויב סמויים ויציגו אותם לחייל על המשקף, כדי שיידע לאן לירות. ברובה העתיד יהיו שני קנים, לטווח ארוך וקצר, יותקנו בו כוונות אופטיות וציוד לייזר, ולמכנסיים יחובר מתקן חיצוני עם מנוע ושרירים מלאכותיים, שיתגברו את פעולת שריריו של החייל.
"גם אם ב-2020 ייעשה הכול בלחיצת כפתור, על דבר אחד אני מוכן לחתום: יהיה גיוס חובה, וימשיכו לטרטר טירונים", אומר הסוציולוג פרופ' נחמן בן-יהודה מהאוניברסיטה העברית. "משך השירות לא יצטמצם משמעותית. הבעיה הביטחונית לא תרפה מאתנו, אבל לא רק בשל כך השירות יהיה חובה. המדינה לא תוותר על נקודת המפגש הזו של כל חלקי החברה הישראלית, וממסד ענק של גנרלים לא ישמוט את כוחו".
יפתח שפיר ממרכז יפה למחקרים אסטרטגיים: "העולם עובר והולך לגור בסייברספייס, וככל שהחיים יהיו יותר וירטואליים, הצורך להילחם על טריטוריה יאבד את משמעותו. אני לא צופה עימות צבאי בשנים הקרובות עם שכנותינו, אולי התפרצות עם הפלסטינאים בגלל רגשי תסכול, ויש סבירות מאוד נמוכה לעימות עם איראן".
סלע המחלוקת
לפי התחזית, בשנת 2020 תגיע אוכלוסיית ישראל לתשעה מיליון נפש. לראשונה זה 2,000 שנה, ועקב ההתבוללות בגולה, ינוע לכאן מרכז הכובד הדמוגרפי, ומחצית העם היהודי יחיה בישראל. "אין שום ערובה לכך שב-2020 תהיה ישראל דמוקרטית. הקונפליקט הפנימי העיקרי לא יהיה עדתי או מעמדי, אלא בין חילונים לדתיים", אומר הסוציולוג פרופ' נחמן בן יהודה. "במאבק בין דמוקרטיה לתאוקרטיה אין פתרון פשרה, כי אלה השקפות עולם קוטביות, וצד אחד ייאלץ להיכנע. ככל שההקצנה החרדית גוברת, הציבור החילוני עומד על רגליו האחוריות, והקונפליקט הולך ומחריף. זהו השבר החברתי המסוכן ביותר, עם פוטנציאל גבוה לאלימות ולמלחמת אחים".
בניגוד לעבר, שבו ראשי-ממשלות התגאו בעברם הביטחוני, ב-2020 האופציות פתוחות: איש-עסקים, איל-תקשורת, רב או אישה. "אנחנו שטים בנעימים בספינה מפוארת, אבל ישנם הרבה קרחונים", אומר פרופ' בן-יהודה. "חלקם מסביב, חלקם בתוכנו. צריך להישמר מהם ולא לנסוע בכל המהירות. לא מובן מאליו שהמדינה תוסיף להתקיים, כי כגוף עליה לפעול למען מטרות משותפות, והן כבר לא משותפות. אני לא בטוח שהטיטאניק טובעת, התהליך יכול להתהפך, אבל לפחות שהתזמורת תמשיך לנגן."
