"בתחילת החודש הזמינו אותי להרצות בזום באוניברסיטה חשובה מאוד באירופה שבונה אוסף הרצאות מקוון של חתני פרס נובל", מספר פרופ' אהרן צ'חנובר, הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל ב-2004, יחד עם פרופ' אברהם הרשקו והאמריקאי אירווין רוז, על גילוי אחד מהתהליכים החשובים שמתרחשים בתא, גילוי שבעקבותיו פותחו תרופות שהצילו את חייהם של מיליונים. "עברו כמה ימים ופתאום מודיעים לי שההרצאה בוטלה מ'סיבות טכניות'. כמובן שאף אחד לא אמר שזה בגלל שאני ישראלי או יהודי, אבל יכלו למצוא נימוק חכם יותר, כזה שלא מעליב את האינטליגנציה".
זו לא ההרצאה היחידה שביטלו לצ'חנובר באירופה לאחרונה, לדבריו (את התרופות שפותחו בזכות עבודתו כמובן שממשיכים לקחת שם, תנוח דעתכם). ואם לחתן פרס נובל ישראלי מבטלים הרצאות בגלל המלחמה בעזה, אפשר להבין את ההשפעה שיש לחרם האקדמי על ישראל שמתפשט בעולם ומאיים על המשך המחקר הישראלי במגוון רחב של תחומים; מחלל ועד רפואה, מהאצת חלקיקים ועד לשינויי אקלים.
"את ההישג שלי לא ייקחו ממני", אומר צ'חנובר. "אני בגיל ובמעמד שזה פחות נוגע לי. ראיתי עולם ומלואו. אבל למדענים צעירים הנזק הוא עצום. הם הכי פוריים וחדשניים, הם הכוח המניע של המערכת. אם אתה משתק אותם - אתה כורת את הענף שעליו אנחנו יושבים. הנזק הוא לעשרות שנים קדימה ויהיה מאוד קשה, אם לא בלתי אפשרי, לתקן אותו".
ואכן, כבר היום מדברים באקדמיה הישראלית - ושוחחתי עם בכירים באוניברסיטאות הגדולות בארץ - על דור אבוד של חוקרות וחוקרים צעירים שההתקדמות שלהם נפגעת, אם לא נעצרת: מונעים מהם מענקים, לא מזמינים אותם לכנסים, לא משתפים אותם במחקרים. מדובר בסכנה ברורה ומיידית. לא רק לחוקרים, אלא לכולנו - בלי מדע, אין ישראל.
מה עושה ממשלת ישראל בנידון? בדיון שנערך בכנסת לפני כחודשיים בנושא התמודדות עם החרם המדעי, הבהיר מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל לראשי האוניברסיטאות את עמדת השלטון. "הבאתם את זה על עצמכם", הטיח. "האקדמיה שמאלנית. אתם מוציאים את דיבת ישראל בעולם ועכשיו רוצים את עזרתנו?! אתם אשמים בכל מה שקורה".
המדע הישראלי, אם כן, נמצא תחת מתקפה כפולה, מבחוץ ומבפנים. דוגמאות נוספות לא חסר, מינון מגל שמצא לנכון לצהול אחרי פגיעת טיל איראני במכון ויצמן: "אלוהים אחד, מכון ויצמן אפס", דרך שר האוצר סמוטריץ' מכחיש האבולוציה, ועד להשתלטות של שר החינוך קיש על המועצה להשכלה גבוהה והפיכתה לעוד מקום לסידור עבודה למקורבים.
ישראל - לפחות במקרה הזה - לא לבד. מה שקורה פה מהדהד מתקפה נרחבת בהרבה על המדע שמתבצעת בארה"ב על ידי ממשל טראמפ. האם אנחנו עומדים בתחילת ימי הביניים החדשים? נקווה מאוד שלא, אבל לפעמים זה קצת נראה ככה.
× × ×
אולי צריך לחזור לאחור ולהתחיל עם המובן מאליו: ההתקדמות המדעית והטכנולוגית היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. הצד היפה שלנו. אנחנו חיים יותר זמן ויותר טוב, יודעים יותר, מתקשרים מהר יותר, מגיעים רחוק יותר. מאחורי כל נטילת כדור נגד כאב ראש, גלילה בטלפון, טיסה לחו"ל, הדלקת אור, הרכבת משקפיים, מריחת קרם הגנה, צפייה בתוכנית ריאליטי בטלוויזיה או דלת מעלית שיודעת לא להיסגר עלינו כשאנחנו על המפתן, עומדות שנים של מחקר מדעי.
אנחנו חבים למדע, ולכל המדעניות והמדענים בכל הזמנים ובכל המקומות, את חיינו. אני בוודאי; כמי שנולד עם כליה אחת דפוקה לגמרי. אם הייתי בא לעולם 20 שנים קודם לא הייתי מגיע עד הלום. אבל ב-17 ביוני 1950 ביצע ד"ר ריצ'רד לאולר את השתלת הכליה הראשונה ברות טאקר בת ה-44 (אותו גיל שבו אני עברתי השתלה) והציל, בעקיפין, גם את חיי. אין אחת או אחד מאיתנו שאין לו סיבה טובה מאוד להודות למדע ולעוסקים ולעוסקות בו. כולל, כמובן, מדינת ישראל כולה: כיפת ברזל? מדע. התפלת מים? מדע. חקלאות בתנאי מדבר? מדע. הדברת המלריה? מדע.
אבל האדם הוא יצור כפוי טובה. את זה המדע כנראה לא יוכל לתקן. בשנים האחרונות נמצא המדע במגננה. בטח בארה"ב, בטח בישראל, אבל לא רק. ההוכחה הכי טובה היא התפרצות מחלת החצבת ברחבי העולם, וגם בישראל (ילד שמיני מת השבוע): מחלה שכבר כמעט הוכחדה בזכות החיסונים, והנה היא חוזרת - בזכות המטומטמים. מתנגדי החיסונים, יש לומר, לא פוגעים רק בעצמם ובילדיהם: הם פוגעים בכולנו.
זו רק דוגמה אחת, קטלנית, לאחד מסימני הזמן הבולטים לרעה: המתקפה נגד המדע, הידע, הסמכות, הניסיון והמחקר.
יש לכל התופעה הזו מנהיג עולמי נערץ. מאז שנבחר, ובמיוחד מאז שנבחר בשנית, הכריז טראמפ מלחמה על כל מה שמדעי. שינויי האקלים - "תרמית הענק הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם נגד העולם", אמר בנאומו באו"ם לאחרונה, והאשים את פעילי איכות הסביבה שהם רוצים "להרוג את כל הפרות". וזה לאחר שהוציא את ארצו מהסכם פריז שנועד למנוע את המשך ההתחממות, מינה שר בריאות מתנגד חיסונים ואת אילון מאסק שקיצץ מאות אלפי משרות של חוקרים מכל התחומים. הוא גם טען בלי שום קשר למציאות שנטילת פרצטמול בהיריון - תרופה נגד חום וכאבים, הידועה בשמה המסחרי אקמול - היא הגורם לאוטיזם, והיד עוד נטויה. אחרי שבקדנציה הקודמת תהה אם לא כדאי להזריק לגוף חומרי ניקוי כדי להלחם בנגיף הקורונה.
מדובר בסערה מושלמת: ההתקפות הפופוליסטיות האמריקאיות על המדע בכלל פוגשות את ההתקפות האירופיות על המדע בישראל, שפוגשות את רוח התקופה: פייק ניוז, חוסר אמון וחשדנות כלפי כל מה שמריח ממחקר. התוצאה יכולה להיות קשה ומרה.
המצב בארה"ב חמור: דוח מיולי האחרון מנה יותר מ-400 התקפות של ממשל טראמפ על המדע בששת החודשים הראשונים של 2025. מאות אלפי משרות בוטלו ומאות מיליארדי דולרים קוצצו במכה. תוצאה אחת של הצעדים האלה: 75 אחוזים מהמדענים שוקלים לעזוב את ארה"ב, לפי סקר שפורסם בכתב העת "נייצ'ר". בנוסף, פורסם כי מספר קורות החיים של אקדמאים אמריקאים שניגשים למשרות באירופה צמח ביותר מ-30 אחוזים. הממשל אף פירסם רשימה של מילים אסורות, שהזכרתן בבקשה למענקי מחקר תוביל לפסילה מיידית, מילים מסוכנות כמו הכלה, גיוון, מגדר וכדומה.
ד"ר ג'ודה קולר הוא מנהל מרחב ירושלים של המרכז הארצי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות, וראש המעבדה לחקר אוטיזם בילד ובמשפחה באוניברסיטה העברית. "לפני שמגיעים לתוכן הדברים של טראמפ", אומר קולר, "המסגור של אוטיזם כמגפה, טרגדיה שצריך למנוע, נשמע כמו: אנשים אוטיסטים לא אמורים להתקיים ואת האוטיזם צריך להכחיד. זה דבר נורא".
קולר מציג מחקרים שמפריכים לחלוטין את ה"ממצאים" שהציג טראמפ. "אני חושש שהתוצאה", אומר קולר. "תהיה שאמהות לא ייקחו אקמול, שזו אולי התרופה הבטוחה היחידה להורדת חום ולשיכוך כאבים. לחום ולכאבים יש השפעות על האם ועל העובר".
כלומר, אי-נטילת התרופה יכולה להיות מסוכנת יותר מהנטילה?
"בדיוק".
"אנחנו רואים הרבה מקרי תמותה של ילדים שלא היו צריכים לקרות. מטורף שתינוקות מתים ממחלה שכבר לא צריכה להיות קיימת. אבל לשם אנחנו הולכים, אחורה במקום קדימה", אומרת פרופ' מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים שיבא. "אנחנו רואים יותר ויותר ילדים לא מחוסנים. כל ילד רביעי-חמישי שמגיע הוא לא מחוסן".
אז מה עושים?
"אסור להתייאש. צריך להמשיך להפיץ ידע מבוסס ולנסות לשכנע, מה שנהיה יותר ויותר קשה עם העומס שיש על רופאים היום, כמעט בלתי אפשרי לקחת רבע שעה-20 דקות ולדבר עם הורים על חיסונים".
"זו בכייה לדורות", אומרת שטיין. "על כל ילד שמת בהתפרצות החצבת הזאת יהיו ילדים שימותו בהמשך חייהם ממחלות נוירולוגיות שהחצבת גורמת בטווח הארוך. גם כאלה שחייהם ניצלו בזכות הטכנולוגיות של טיפול נמרץ, נשארים הרבה פעמים עם כל מיני פגיעות. החיסון לחצבת הוריד את מקרי המוות לא רק מחצבת, אלא מהרבה מחלות נוספות, מכיוון שחצבת גורמת לסוג של דיכוי חיסוני. יש עכשיו בארץ ובעולם גם הרבה פוליו שמסתובב מתחת לפני השטח, אבל אין שום קשב ציבורי לזה כרגע".
× × ×
איך קרה שהאנושות הפכה לחשדנית ולעיתים אף עוינת כלפי המדע? את התשובה כולנו מרגישים על בשרנו, או יותר נכון, בכף ידנו: בטלפון.
"זה עניין גם כרוני וגם עמוק", אומר פרופ' צ'חנובר. "הבעיה היא במידה רבה הציבור, שנעשה קצר רוח. אנשים מאמינים לרשתות החברתיות, או שואלים את הצ'ט שמקשקש משהו, קונים מה שאומרים להם - זה כישלון קולוסאלי של מערכות החינוך, בכל העולם.
"רואים את זה", ממשיך צ'חנובר, "בהתנגדות למזון מהונדס גנטית (GMO). במדינות שסובלות מבעיות אקלים, זה הפתרון לגידול מזון. הפצת הקונספירציה שמזון מהונדס גנטית יכול לשנות את הגנטיקה של האדם היא הבל הבלים ורעות רוח. כל זה, יחד עם המתקפה על החיסונים וסיפור הפרצטמול והאוטיזם, יכול לגרום לנזקים אדירים.
תחקיר של סוכנות הידיעות אי-פי חשף השבוע כי יותר מ-420 הצעות חוק שמערערות על עקרוניים מדעיים הוגשו השנה בבתי המחוקקים במדינות ברחבי ארה”ב. 350 מהן עוסקות בחיסונים וכ-70 מההצעות נועדו לצמצם את השימוש בפלואוריד או להקל על מכירה וצריכה של מוצרים מחלב לא-מפוסטר.
"האנשים האלה זורעים מוות", מאשים צ'חנובר. "אילו היה אפשר להעמיד אותם לדין על רצח המונים בדם קר - היה צריך לעשות את זה". התבטאות דומה הייתה לביל גייטס, שאמר על מאסק והקיצוצים שהוביל: "האיש הכי עשיר בעולם הורג את הילדים הכי עניים בעולם".
מה יכולות להיות ההשלכות של הצעדים האלה על עתיד ארה"ב?
צ'חנובר: "עד עליית הנאציזם לשלטון, בירת המדע הייתה גרמניה. באו הנאצים, חיסלו את המדע, גרמו לבריחת מדענים יהודים לארה"ב והפכו אותה למובילת המדע בעולם - מה שמכונה 'המתנה של היטלר'. היום יש חשש גדול שזה הסוף. מדענים רוצים לעזוב את ארה"ב, ונראה שגם היא לא רוצה אותם".
"אמריקה אולי תאבד את ההובלה המדעית שלה", מוסיף צ'חנובר. "אבל אין לה אויבים על הגבול שרוצים להשמיד אותה. בישראל, מדע וטכנולוגיה הם יסוד הקיום שלנו פה. בלעדיהם נימחק ממפת המזרח התיכון. אם המדינה לא תיחלץ לעזור - לעצמה, כן? לא למדענים - היא מבצעת התאבדות ביודעין. הדור הצעיר לא ירצה לחיות פה".
הנתונים, למצער, תומכים בדברי צ'חנובר. עשרות אלפי אקדמאים ישראלים ועובדי הייטק עזבו את ישראל בשנים האחרונות. הקיצוצים האמריקאיים פוגעים גם במחקר הישראלי (במיוחד דרך ביטול ארגון ה-USAID). זה נעשה על הדרך, כמעט מתוך אדישות, אבל ההתקפה האירופית על המדע שלנו הרבה יותר מדויקת - ופגיעתה מסוכנת בהרבה.
לדוגמה 1, קרן הורייזון, אחת הקרנות שמחזיקות את המדע הישראלי, היא תוכנית הדגל האירופית למימון מחקר וחדשנות המקנה מימון לחוקרים, תעשיות ואקדמיה באירופה ובישראל. בכלל, האיחוד האירופי הוא מקור המימון הגדול ביותר למדע הישראלי, בערך שליש. יותר ממה שמעניקה הקרן הישראלית למדע. מספר הזכיות של חוקרים ישראלים במענקי הקרן ירד מ-30 בשנה שעברה לתשע בלבד השנה. מספר ההגשות נותר זהה. לאחרונה אף נעשה ניסיון להעיף את ישראל מהקרן, שנבלם בזכות גרמניה ואיטליה, אבל האקדמיה בישראל חוששת עד מאוד מהניסיונות הבאים, שאולי יצליחו. זו תהיה מכה אנושה למדע הישראלי.
לדוגמה 2, סרן - מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, שבשווייץ. למעלה מ-100 מדענים ישראלים נמצאים שם היום. "בסרן מתבצעת פעילות אנטי-ישראלית של מודעות ועצומות", מספר חוקר בכיר. "אם יוצאים משם זו פגיעה מדעית קשה מאוד, ולא פחות מכך, פגיעה תדמיתית של המוניטין הישראלי".
לדוגמה 3, פרופ' דן בלומברג כיהן כיו"ר סוכנות החלל הישראלית עד לפני מספר שבועות."סוכנות החלל השנייה בחשיבותה בעולם אחרי נאס"א זו ESA, סוכנות החלל האירופית. כבר שנים שאנחנו בסוכנות החלל הישראלית יושבים איתם, והייתה נכונות לשמוע על צירוף ישראל לסוכנות. עכשיו כבר לא מוכנים להיפגש או לדבר איתנו. אפילו ביטלו לנו פרויקטים משותפים".
זה הרבה יותר חמור מלא לשיר באירוויזיון.
"כן, קצת…"
בנוסף, 30 אוניברסיטאות שונות באירופה כבר הודיעו רשמית כי הן מחרימות את המוסדות האקדמיים בישראל. בתוכן כמעט כל האוניברסיטאות בהולנד, בלגיה וספרד. גם הסורבון בפריז מחרימה את ישראל, אם כי באופן לא פורמלי.
× × ×
יש ישראלים - שאינם בממשלה - המנסים להילחם ברוע הגזירה. אחד מהם הוא פרופ' דוד הראל, חתן פרס ישראל ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (גוף ממלכתי עצמאי שתפקידו לייעץ לממשלה ולמקבלי ההחלטות בנושאי מדע), שיחד עם ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) מוביל את המאבק בחרם.
לזוכה הנובל פרופ' צ'חנובר בוטלה הרצאה באירופה: "את ההישג שלי לא ייקחו ממני, אבל הנזק עצום למדענים צעירים. אם אתה משתק אותם - אתה כורת את הענף שעליו אנחנו יושבים. הנזק הוא לעשרות שנים קדימה"
במקביל למאבקו של הראל בחרם האקדמי על ישראל מחוץ, הוא אחד המבקרים החריפים של הממשלה, מבפנים. "לדעתי אין סתירה. לייעץ זה גם לומר מה לא כדאי לעשות. כשאני יוצא נגד דברים שהמדינה עושה שפוגעים במדע, בהייטק, בכלכלה, בביטחון המדינה - זה חלק מהייעוץ".
איך נראה חרם אקדמי?
"יש חרם פרטני: דוד הראל לא מוזמן לכנס, השותפים שלו מפסיקים את שיתוף הפעולה בלי סיבה, היה מועמד ראוי לפרס ולא קיבל אותו - כל זה קורה, והרבה. הסוג השני זה חרם מוסדי. אוניברסיטאות שמודיעות לחוקרים שלהן: העריכו מחדש, או הפסיקו מיד, את שיתופי הפעולה עם מדענים מישראל. הסוג השלישי הוא חרם מדינתי. כמו למשל ספרד, שקוראת לחרם על ישראל. המצב לא טוב והוא הולך ונעשה גרוע יותר".
העולם כולו נגדנו?
"הכי קל להגיד שהכל אנטישמיות ואנטי-ישראליות - אבל זה לא. החרמות מתרחשים בגלל מה שעשינו בעזה. אמרתי בכנסת שישראל הצליחה בדרך מופלאה להמיר את התמיכה שקיבלה ואת הגינויים לחמאס אחרי 7 באוקטובר - במצורעות, בנידוי, בחרמות, במשבר מדיני. האויב האמיתי של המדע הישראלי אינו האנטישמיות או הבי-די-אס, אלא הממשלה ומה שהיא עושה". דברים ברוח הזאת אני שומע מחוקרות ומחוקרים בכירים רבים.
הראל מתכוון, בין השאר, לניסיונות השר קיש להשתלט על המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, על ידי מינוי מקורבו, פרופ' דודי שוורץ. "הוא הולך להכניס סגן יושב ראש (ויו"ר בפועל) שבא מהמכללות הלא-מתוקצבות ושהרקע שלו במחקר אקדמי ברמה בינלאומית הוא כמעט אפסי. אין לי דבר נגד פרופ' שוורץ, אבל זה מינוי לחלוטין לא ראוי שרע מאוד למחקר ולמדע בישראל. הנה לך עוד חזית נגד המדע".
לדברי הראל, המתקפות של ממשלת ישראל על המדע לא תמיד קשורות למלחמה. הוא מזכיר כמה מהתבטאויות העבר של השר סמוטריץ' שמפגינות חיבה למילה הזוי, למשל: "הזוי לחשוב שהכל נברא מהמפץ הגדול: אלוקים ברא את העולם בשישה ימים", או "תורת האבולוציה כבר לא מקובלת בעולם המדע. הזוי לחשוב שבאנו מהקוף".
"אפשר לקחת את האמירה האלמותית של מירי רגב, 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו', ולהחליף את התאגיד באוניברסיטאות ובמחקר האקדמי", מוסיף הראל. זה מתחבר לניסיונות חקיקה דוגמת הצעת תיקון לחוק המל"ג מיולי שעבר, שלפיה תוכל המל"ג להורות למוסדות האקדמיים לפטר מרצים בגלל ביטוי שלדעתה יש בו משום הסתה לטרור או תמיכה בארגון טרור. מוסד שלא יציית, תקציבו יקוצץ. או במילים אחרות: הכפפת האקדמיה לשלטון, דבר שקורה במשטרים פשיסטיים.
פרופ' מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בשיבא: "כל ילד רביעי–חמישי שמגיע לא מחוסן לחצבת, ויש הרבה מקרי תמותה שלא היו צריכים לקרות. מטורף שתינוקות מתים ממחלה שכבר לא צריכה להתקיים. אנחנו הולכים אחורה"
ועד ראשי האוניברסיטאות הקים גוף שאמור להילחם בתופעת החרם האקדמי על ישראל. בראשו הוצב עמנואל נחשון, לשעבר דובר משרד החוץ ושגריר ישראל בבלגיה ובלוקסמבורג. לפני כחודש וחצי הוציא נחשון דוח ולפיו במהלך 2024 נאספו 200 דיווחים על אירועי חרם על מדענים ישראלים. ב-2025 כבר מדובר על כאלף דיווחים, והקצב ממשיך לעלות. "אין לי ספק שברגע שתיפתח שנת הלימודים, באירופה ובארצות-הברית, המצב רק ילך ויחמיר”, אומר נחשון. “כמובן שהרבה מאוד תלוי בהתפתחויות בזמן הקרוב".
באתם לכנסת והצגתם את הנתונים המבהילים. הממשלה נרעשה והחליטה לעשות הכל בשביל למנוע את החרם?
"דרור, אל תצחיק אותי. אמרנו שמבחינתנו החרם האקדמי מאיים לא רק על האוניברסיטאות, אלא על מדינת ישראל כולה, ומדובר בחזית שדורשת התמודדות בדיוק כמו חזיתות צבאיות. הממשלה עדיין לא מבינה את זה".
בעוד אחרים מדברים על חרם שקט, מוסדי, מדיני וכך הלאה, נחשון טוען שמדובר בקמפיין מאורגן וממומן של קטאר, איראן וטורקיה. "את ההוכחה הכי טובה קיבלנו כבר ב-8 באוקטובר, עם הפגנות 'ספונטניות' נגד ישראל ובעד חמאס. החרם האקדמי הוא חלק מהתוכנית שמטרתה בידוד ישראל. אנחנו פונים לאוניברסיטאות שעומדות להחרים אוניברסיטאות ישראליות, ואומרים: אתם עושים טעות, האקדמיה היא הגורם הכי סובלני וליברלי בישראל, אבל זה לא מעניין אותן. רובן החליטו על חרם בלי לשמוע את הצד הישראלי. זה מראה לך את מידת הקיצוניות". הוא מזכיר שקטאר שפכה עשרות מיליארדי דולרים למספר גדול של אוניברסיטאות בארה"ב: "כך הם גידלו בעצם אליטה חדשה ואנטי-ציונית בארצות-הברית, ששונאת יהודים ושונאת את ישראל".
הסבר אחר להתעלמות הממשלה מגיע מפרופ' מלאת שמיר, סגנית הנשיא לבינלאומיות באוניברסיטת תל-אביב ויושבת ראש פורום סגני נשיא לבינלאומיות של תשע אוניברסיטאות בישראל, המרכזת את נושא החרמות במישור הארצי. "יש זלזול מוחלט בדרג המקצועי של משרד המדע", היא אומרת, "ובמשרד החוץ מבינים ומנסים לעזור. אבל אנחנו לא מקבלים תמיכה, או אפילו הכרה, מהממשלה. אין לי ספק שמענישים אותנו על מה שהיה לפני המלחמה, כשהאוניברסיטאות היו דומיננטיות במאבק נגד הרפורמה".
× × ×
אחת המתקפות הבולטות של ממשל טראמפ על המדע היא כאמור בתחום חקר האקלים. אני מדבר עם פרופ' נגה קרונפלד-שור, שכיהנה עד לאחרונה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה והייתה, עד לפני כמה ימים, יושבת ראש של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. החודש היא נכנסה לתפקידה כרקטורית אוניברסיטת תל-אביב.
"זה שעומד טראמפ ואומר שאין שינוי אקלים - מערער את המעמד של המדע כמי שקובע עובדות. אנחנו המדענים, לעומת טראמפ, תמיד מכניסים איזושהי רמה של חוסר ודאות לקביעות שלנו, ובמיוחד בתחום שינויי האקלים שיש בו אי-ודאות מובנית".
לפני שנגיע למלחמה, איך היחסים עם הממשלה בתחומי האקלים והסביבה? מזכירים את ארה"ב?
"למזלנו לא. היחסים סבירים. הבעיה היא בתקציבים. המימון הממשלתי למחקר מאוד נמוך, בטח בתחומי סביבה, בריאות וחברה, גם בהשוואה בינלאומית. מעבר לכל הדברים האלה, אנחנו הולכים לשנים מאוד קשות של תקציב בעייתי, ואני מניחה שבמקום תמיכה בהשכלה הגבוהה, יהיו קיצוצים".
לפרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל (שמשמש כראש מערך הבריאות במטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים), יש הסבר נוסף לירידה בפרסומים משותפים של חוקרים ישראלים וחוקרים מאירופה, חוץ מהחרם. "אנחנו שנתיים במלחמה, וברור שזה משפיע על הפרודוקטיביות של המחקר הישראלי. אנשים בדיכאון, אנשים דואגים. המלחמה משבשת פעולות שדורשות שיתוף פעולה וריכוז גבוה. מאוד קשה לעשות מחקר איכותי במלחמה. גם אנחנו עסוקים בהישרדות".
"יש פה תנועת מלקחיים", אומר לוין, "מחד, יש אצלנו כוחות אנטי-גלובליים ואנטי-מדעיים שכופרים במדע ובקשר לעולם, ומצד שני כוחות בעולם ששואפים להחרים ולנתק את ישראל והאקדמיה הישראלית מהעולם. אלה עוזרים לאלה".
הוא מעלה עוד זווית למתקפה על המחקר בישראל. "המדען הראשי של משרד הבריאות סיים תפקיד לפני כשנה ולא מינו לו מחליף. אפילו ממלא מקום לא מינו. אין מדען ראשי למשרד הבריאות, אין מדען ראשי למשרד להגנת הסביבה, אין מי שיקדם את המחקר".
75 אחוזים מהמדענים בארה"ב שוקלים לעזוב, אחרי שטראמפ הכריז מלחמה על כל מה שמדע. לשינויי האקלים קרא "התרמית הגדולה אי פעם", לשר הבריאות מינה מתנגד חיסונים, וטען בלי קשר למציאות שנטילת כדור דומה לאקמול בהיריון היא הגורם לאוטיזם
מדוכא מעתיד המדע הישראלי, אני מחפש נחמה ופונה אל העתידן וחוקר העתידים, ידידי ד"ר רועי צזנה. "עם הסכם טראמפ וחזרה לאיזשהו סטטוס קוו, חלק מהסנטימנטים והפעולות האנטי-ישראליים יפסיקו. חלק הפיך".
תודה.
"מצד שני, הדברים שעשינו בעזה - בין מה שעשינו באמת ובין מה שהתקבע בתודעה - לא ילכו לשום מקום. דור שלם של צעירים השתתף בהפגנות נגד ישראל וראה שהיא מרעיבה והורגת ילדים - גם אם חלק מהתמונות זויפו, התודעה כבר התגבשה. חלק מהאנשים האלה יהיו מדעני העתיד, וחלק ממה שנעשה בלתי הפיך".
ולגבי המתקפות על המדע?
"חשוב לזכור", אומר צזנה, "שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. בעוד חמש עד עשר שנים העולם ישתנה שוב. חלק מהדברים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו יתחלפו בנושאים אחרים שנדבר עליהם בחשש עצום. זאת דרכו של עולם. אני אופטימי בטווח הארוך, אולי יותר ממה שראוי להיות. אני מסתכל על ההיסטוריה: שוב ושוב המין האנושי מוצא דרכים להתמודד עם הבעיות שצצות. אני מאמין שאם וכאשר שינוי האקלים יאיים ממש על האנושות, נצליח לפתח טכנולוגיות שיספחו פחמן דו-חמצני בחזרה מהאטמוספרה. אבל עד אז אנחנו נשחק על הקצה, זה מה שאנחנו עושים כבני אדם".
זה אופטימי זה?
"מה לעשות, אנחנו חיים בתקופה שייתכן מאוד שתיזכר בהיסטוריה כשנים הראשונות של מלחמת העולם השלישית. בתקווה שלא, אבל ייתכן. העולם משרטט את עצמו מחדש".
אבל בסוף רוח האדם תנצח. הקִּדמה, המדע - אלה לא ייעצרו, נכון?
"אני מקווה. אנחנו רואים עלייה מחודשת של האמונה הדתית, שבאה על חשבון החשיבה המדעית. אני שומע שאומרים שאנחנו צריכים לקבל על עצמנו את הערכים של הערבים כדי לנצח במלחמה. אבל אלה בדיוק הערכים שמדינות המפרץ מנסות להשיל מעליהן כדי שיוכלו להתקדם, אלה הערכים שמאפשרים לנו לייצר כאן כלכלה ומדינת הייטק שמסוגלת לתמוך באזרחים שלה. מי שקורא להתנער מערכים של קדמה, ליברליזם, נאורות ומדע, בעצם מנסה לקחת אחורה מבחינת יחסי הכוחות. זה לא מקום שאנחנו רוצים להיות בו".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.25
