הוא היה בן 17 כשנטש את מגרש הכדורסל של מכבי ראשון-לציון לטובת תצוגה של ורסאצ'ה במילאנו. חתיכת מעבר. עכשיו, עשר שנים אחרי, ברק שמיר מסיים את חופשת המולדת שלו וממריא לניו-יורק בשאיפה להחזיר לעצמו את הטירוף והווליום שידע בעבר. "אתגר לא פשוט בכלל", לדבריו, והוא בשלב ההכנות הסופיות. "אני עובד עם הצוות שלי על כושר ותזונה. במלחמה הרשיתי לעצמי להתפרע, שכרתי דירה, מסיבות וזלילות ופלייסטיישן עם חברים, יש לי עוד חמישה קילו להוריד. בבוק אני 78 ק"ג, מותר לי לשקול פחות, אבל יותר? פחחחח".
אם יעמוד במשימה הוא ינחת בתפוח הגדול עם השרירים, הקוביות, השפתיים והמבט. כל המרכיבים שסייעו לו לקטוף בגיל 17 את הקמפיין הכי נחשק בעידן ההוא, לפוקס, עדיין שם. אבל בגרסתו הנוכחית, הבוגרת, בקליפים של רנואר, הנער הפך לגבר. ואין זכר לרעמת התלתלים המפוארת, שהייתה הסמל המסחרי שלו וליוותה אותו בפריצתו המטאורית מאפס לפסגה. קחו טישו. היא גם לא תחזור לעולם.
טקס הגז שעבר, במספרה תל-אביבית שאליה הגיע עם בת זוגו דאז, נועה קירל (שהייתה עוד תיכוניסטית) הפך להפקה תקשורתית נוצצת. המצלמות תיעדו את המעריצות שמתופפות על הוויטרינה ומבקשות שיעשה להן ילד.
זיהית את עצמך עם הגלח?
"בדקות הראשונות - לא, זה היה הלם, אבל אחרי שעה התרגלתי ללוק החדש ולמחרת כבר התחלתי לשמוח. למה? בגלל שזה לא קל לטפח תלתלים. הייתי חייב לחפוף שלוש-ארבע פעמים בשבוע ולמרוח מלא קרמים, חתיכת עבודה. עם גלח אתה תמיד נראה פרש ונקי".
הלכו התלתלים - הלכה הפרנסה?
"להפך. דין ודן קאטן, מכירה? הם מעצבי אופנה קנדים, תאומים זהים, שייסדו את מותג היוקרה דיסקוורד2. בעבר הצטלמתי למותג שלהם עם כל התלתלים, והם התעלפו כשראו את התמונות שלי בגלח וקראו לי שוב לקמפיין בסגנון צבאי. הייתה שם דוגמנית שהובילה את מה שהם קראו לו 'צבא האופנה של דיסקוורד2'. הייתי איתה יומיים על הסט, חוויה".
בחורה יפה במיוחד?
"מהממת, אבל בכלל לא זיהיתי אותה. רק כשחזרתי לארץ הבנתי שהצטלמתי עם אירינה שייק. חברים שלי, שאוהבים כדורגל, סיפרו לי שהיא האקסית המיתולוגית של כריסטיאנו רונאלדו".
עם יד על הלב, כמה כאב לך לגדוע את הקריירה הלוהטת בגלל הצבא?
"עם יד על הלב, זה לא כאב לי בכלל. איך? ידעתי שקרבי אני לא אהיה בגלל משהו בלב. לא משהו דרמטי. בגיל 13, בבדיקות הרפואיות שעשיתי בתור כדורסלן, גילו שאחד משני צינורות הלב שלי הולך בצורה עקיפה, משהו כזה. מאז אני במעקב, פעם בשנה, והכל בסדר, ברוך השם. על אף שידעתי שהפרופיל שלי יהיה נמוך, לרגע לא חשבתי להשתמש במסמכים הרפואיים כדי שיעבירו אותי לשירות לאומי או לאיזו מסגרת התנדבותית. רציתי להתגייס ולעשות צבא כמו כל אזרח במדינת ישראל. חוץ מזה, כולם אמרו שעם תיק עבודות כמו שלי אין מצב שלא אקבל מעמד של אמן פעיל".
"אומרים שהאהבה הראשונה נחרתת בלב לעולם, אבל אני ונועה קירל זה פרק שנגמר. באירוויזיון פירגנתי לה הכי בעולם, וכשיוצא לנו להתראות אנחנו מדברים, ואת דניאל פרץ, בעלה, אני מכיר מילדות. הוא בחור מדהים עם לב זהב. הם בעולמם ואני בעולמי וכולם מאושרים"
לא קיבלת?
"לא, ולא בגלל שלא הגיע לי. שלושה חודשים לפני שהתגייסתי הסידור הזה בוטל. המשכתי לטוס במהלך השירות, אבל לא באותה תדירות. עדיין עבדתי בטופ העולמי, עשיתי קלווין קליין עם הגלח, אבל הרגשתי שאני מתרחק. לא יכולתי לעשות משהו נגד זה. אני חייל. שיבצו אותי בממ"ד, מדעי המחשב, בתל השומר. תפקיד רגוע, סוג של פקיד. נעלמתי מהתעשייה לשלוש שנים וחיכיתי לרגע שאשתחרר, אבל גזרתי חוגר ישר לתוך הקורונה והתרסקתי כלכלית. אני עצמאי, וכשהתעשייה מושבתת בגלל מגפה אין עבודה, מה עוד שאני כבר לא עובד בתקציבים נמוכים. איך שהתחלנו להתאושש מהקורונה הגיע 7 באוקטובר והמלחמה שלא נגמרת. בטוטאל זה תשע שנים מתחת לרדאר. היעלמות ארוכה. החלום שלי הוא שעכשיו, בניו-יורק, הכל יקרה לי בבום, כמו שפרצתי כשהייתי ילד. אבל לכבוש מחדש את הטופ זה הרבה יותר קשה מלפרוץ".
ואתה שואף לחזור לטופ של הטופ כי?
"אני מת על זה. ואת יודעת למה? בגלל שדוגמנות היא לא משהו פיזי-חיצוני, לדגמן באמת זה לעבוד עם הראש".
× × ×
הכל התחיל בגיל 15. שמיר התגלה אז במקרה, בידי מנהל סוכנות הדוגמנות ניר סנדלר, שהיה בן הדוד של חברתו לכיתה, בזמן שלמדו יחד למבחן בהיסטוריה. ב-2019 סנדלר הואשם בעבירות מין בשמונה מתלוננים, שלושה מהם קטינים, והורשע ארבע שנים לאחר מכן, בין היתר במעשים מגונים ומעשי סדום במרמה. השופטים קבעו כי העדויות חשפו התנהגות “שיטתית, מתוחכמת ומניפולטיבית שנועדה להסיר מגננות, לבלבל, ולהקל עליו בביצוע מעשים מיניים בטענה שמדובר במעשים מקובלים בתחום הדוגמנות”.
כמו-כן קבעו השופטים כי עדותם של כל המתלוננים הייתה אמינה, וזאת בניגוד לגרסתו של סנדלר, לפיה “לא היו דברים מעולם”.
על סנדלר נגזרו שבע שנות מאסר וחצי וקנס של 150 אלף שקל.
נתקלת בהתנהגות חריגה מצד סנדלר כשהיית בסוכנות שלו?
"ניר היה הבן-אדם הכי חשוב בחיים שלי, הוא עשה ממני דוגמן ופתח לי את הדלת לעולם. למדתי ממנו המון ותמיד ראיתי סביבו בנות, לכן הופתעתי כל כך כשהוא הורשע בעבירות מין בקטינים. זה קרה שנתיים אחרי שעזבתי את הסוכנות שלו, מאז שנפרדנו לא היינו בקשר, לא יצא. אני לא מצליח להבין איך הוא קיבל שבע שנים וחצי בכלא ואילו סוכן אחר, שמלא בנות התלוננו עליו, לא".
שי אביטל?
"את אמרת".
מה קשה יותר - להיות דוגמן או להיות דוגמנית?
"לשניהם קשה נורא, אבל נראה לי שלבחורה קצת יותר בגלל שיש המון דוגמניות וההיצע הגדול עלול לגרום להתנהגויות לא נאותות. אני לא נתקלתי בהטרדות מיניות של דוגמניות מאחורי הקלעים. גם בי, בניגוד לרצוני, איש לא נגע. נראה לי שהסיפורים האלה שייכים לעבר הרחוק, לפני עידן מי-טו. זה כמו שפעם אמרו שכל הדוגמנים הבין-לאומיים הם גייז".
זה לא נכון?
"ממש לא. בואי נגיד שהזהות המינית היא לא חלק מדרישות התפקיד".
"בדצמבר 2023 יצא לי קמפיין ענק לאמפוריו ארמני, משהו חזק, ולראשונה בחיי חטפתי בפרצוף אנטישמיות מטורפת. אלפי תגובות של 'פרי פלסטיין’ ולמה ארמני מעסיק דוגמן ישראלי ויהודי. התנדנדתי בין גאווה לאומית לחרדה. לא יכולתי לשמוח על ההישג. גם הם נבהלו מעוצמת הטירוף"
הצלקת שעדיין צורבת בעורו מתייחסת לאירוע מסוג אחר. אחרי הצבא, לפני שחתם אצל הסוכן הנוכחי שלו שמייצג אותו בכל העולם חוץ מאשר בישראל, צלם צרפתי ידוע הזמין אותו לצילומים. "התכתבנו במייל, הסוכנות שלו קנתה לי כרטיס לרכבת, לחווה קסומה שנמצאת במרחק שעתיים מחוץ לעיר. הסשן הראשון היה בלוק הרגיל של החתיך עם ובלי חולצה, והצלם התלהב וטען שהתמונות האלה יביאו לי את ז'יבנשי ולואי ויטון והרמס. תוך כדי תנועה הוא התחיל לשכנע אותי למה כדאי לי להצטלם בעירום מלא, הראה לי רפרנסים ומפה לשם קנה את אמוני. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהצטלמתי בעירום מלא, מה אני לא אעשה בשביל ז'יבנשי ולואי ויטון והרמס, וסיכמנו שהתמונות האלה לא יופיעו בבוק שלי ושהוא יראה אותן רק למלהקים הכי בכירים בתעשייה.
“התמונות יצאו אש, הוא מצלם נדיר, ראיתי את כולן. בהמשך נכנסנו לבית שלו, הוא צילם אותי על הספה ועל המיטה שלו, עם ובלי תחתונים והייתי סבבה לגמרי. בין לבין הוא הציע לי מיץ תפוזים ומשום מה התעקשתי לשתות מים מהבקבוק שהיה לי בתיק. בסוף הצילומים התלבשתי, הוא הסיע אותי לתחנת הרכבת, נפרדנו בחיבוק וחזרתי לפריז".
שבוע לאחר מכן הוא קיבל טלפון מהסוכן שלו בצרפת. "ממנו נודע לי שדוגמן מתחיל נסע לחווה של אותו צלם, והגיש תלונה על הטרדה מינית במהלך צילומי העירום שבוצעו אחרי שהוא שתה ממיץ התפוזים שהציע לו המארח. המקרה הזה חולל מהומה גדולה בצרפת, המשטרה הגיעה לחווה, ערכה חיפוש והצלם נעצר. ברגע הראשון אמרתי 'איזה מזל שהתעקשתי על מים מהבקבוק, מי יודע מה הוא עירבב בכוס המיץ'. אחרי כמה דקות אמרתי 'פאק, מה הוא עשה בתמונות העירום שלי?' עד עצם היום הזה לא קיבלתי אותן. מבחינתי, על אף שהוא לא נגע בי, זאת הייתה החוויה הכי נוראה שעברתי בעולם הדוגמנות. נתתי אמון מלא באחד הסוכנים הגדולים באירופה, ובסוף מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בחיי בעירום מלא מול המצלמה - לחינם. הוא מכר לי חלום, השקעתי זמן ואנרגיה באשליה".
אתה חושש שביום מן הימים הוא יפרסם את התמונות?
"מבחינה חוקית אסור לו להשתמש בתמונות העירום ללא אישור שלי, אז מבחינתי הן גנוזות. אני לא מתבייש לדבר על זה משום שאני רוצה לעודד את הבחורים שפוחדים להתלונן. בניגוד לדוגמניות, רוב הדוגמנים עדיין מעדיפים לשתוק".
זה לא גרם לך להתחרט על שבחרת במקצוע הזה?
"לא, כי זה יכול לקרות לכל אחד, בכל מקום. בכל העולם יש פדופילים וסוטים וחולי מין. מאז עברו כבר שלוש שנים ועדיין מרגיז אותי להיזכר במה שהיה, הוא ניצל אותי במחמאות ובהבטחות לקריירה גדולה, אבל צברתי המון חוויות נהדרות בקמפיינים ובצילומים, והפלוסים של המקצוע עולים בהרבה על המינוס הזה".
עדיין לא הבנתי מה הקשר בין צעידה על מסלול לבין הפעלת הראש.
"העבודה עם הראש מתחילה הרבה לפני העלייה למסלול, באודישנים ובהכנות. אתה מתחרה בדוגמנים הכי יפים בעולם, עם הגופים הכי חטובים, ובטופ העולמי מציבים לך דרישות מדויקות. יש לי צוות של מאמנים ותזונאים שהולכים איתי יד ביד. לקבוצת הווטסאפ שלנו הם קראו 'ברק לטופ' ואני מעדכן אותם בכל פרט. הגוף שלי הוא כלי העבודה שלי, אבל להיות דוגמן זה משהו מנטלי, זה אורח חיים. אני לא יכול להרשות לעצמי לאכול כל מה שבא לי, פיצות ופסטות זה פחות, המוח שלי כבר מתפקד כמו מחשבון".
הדוגמנות הפילה גם אותך להפרעות אכילה?
"בקורונה העליתי עשרה ק"ג ולא ידעתי כמה אצליח להוריד לפני שבוע האופנה. בדוגמנות אי-אפשר לחתוך שמונה קילו ביומיים כמו שעושים באמנויות לחימה. כדוגמן הרבה יותר קשה לעשות את זה מפני שבישראל בודקים אותך כל הזמן בזכוכית מגדלת. דימוי גוף הפך למכת מדינה. כולם מתעסקים בגוף של אחרים, לא מזמן יצאו על עדן פינס ועל כמה שהיא רזה".
זאת מחלה ישראלית?
"בהחלט. היא לא קיימת בארצות-הברית שבה אני גר. אצלנו, אנשים שאף שאיש לא מכיר אותם ולא באמת זוכר את קיומם, הבינו שכדאי להם להגיב בדרך כלשהי על דימוי גוף של דוגמנית או דוגמן בגלל שהפלוץ וחצי הזה יחזיר אותם לחיים ולתודעה. יש תקופות שבהן אני מגביל את עצמי מאוד באוכל וזה קשה לי מאוד, אבל אני לא מפסיק להריץ מול העיניים את הדוגמנים שמתחרים מולי בטופ העולמי. לא תמיד זה עובד. לפעמים הגוף והראש מתנגשים זה בזה ואני יכול למצוא את עצמי באמצע הלילה במטבח, אוכל בלי שליטה. הבנתי שזה לא רק עניין של משמעת עצמית, אני צריך לטפל במערכת היחסים המורכבת שהגוף שלי מנהל עם אוכל - אז עוד מטפל נכנס לצוות. בזכותו גם על זה אני כבר לא מתבייש לדבר. להפך, חשוב לי שתדעו, שמאחורי הגוף שאתם רואים בתמונות יש בן-אדם".
"תוך כדי הסשן, הצלם משכנע אותי למה כדאי לי להצטלם בעירום, וקונה את אמוני. בין לבין הוא מציע לי מיץ תפוזים, אבל התעקשתי לשתות מבקבוק המים שהיה לי בתיק. שבוע אחר כך התברר שהוגשה נגד הצלם תלונה על הטרדה מינית, מדוגמן ששתה ממיץ התפוזים שהוא הציע לו"
× × ×
אי שם במוח יש לו תיקייה עם תמונות שהוא היה מעדיף למחוק מהזיכרון, כמו פברואר 2020, ניו-יורק. "טסתי לניו-יורק בתקווה להחזיר את עצמי לתודעה אחרי הצבא ואחרי שבועיים ברחתי חזרה. בחסות הקורונה אנשים הפרו חוזים, דחו תשלומים, ביטלו לי את הקמפיין לאיב סאן-לורן. אבל כולנו היינו באותה סירה, באותו סגר והרגשתי שיש קצת אור בסוף המנהרה. סיימנו את הקורונה, ברוך השם, חזרתי לתזונה ולכושר ואיך שהתחלתי להתאושש הגיע 7 באוקטובר. איבדתי חברה טובה במיגונית. פחד מוות, חרדות. בסוף דצמבר 2023 יצא לי קמפיין ענק לאמפוריו ארמני, משהו חזק, ובפעם הראשונה בחיי חטפתי בפרצוף אנטישמיות מטורפת. אלפי תגובות של 'פרי פלסטיין' ולמה ארמני מעסיק דוגמן ישראלי ויהודי. גם הם נבהלו מעוצמת הטירוף נגדי ובעדי".
מה זה עשה לך?
"התנדנדתי בין תחושה מדהימה של שליחות וגאווה לאומית לבין חרדה. כל כך חיכיתי לארמני הזה, לא יכולתי לשמוח על ההישג ועל התוצאה. אחרי החובות שצברתי בקורונה ובמלחמה חזרתי למשחק בתצוגה של דולצ'ה וגבאנה בינואר השנה, במילאנו. הם ליהקו את מאה הדוגמנים הכי סקיניים, חתיכים וגבריים וכמעט כולם היו בטייפ של הגבר האיטלקי. היה על זה המון באזז תקשורתי, ומי שיצאה נגד דולצ'ה וגבאנה היא החוצפנית הראשית, גברת בלה חדיד. מטומטמת, את יורה לעצמך ברגל, איך את יוצאת נגד המלהק הכי גדול בעולם שסידר לך פרנסה?".
מה היא עוללה?
"גברת בלה חדיד העלתה את הפאקט של הדוגמנים, ואני ביניהם, וטענה שזה גזענות וביזיון. לדעתי, דולצ'ה וגבאנה הם אנשים מאוד קריאייטיביים, הם תמיד לוקחים דוגמנים בכל הצבעים והמידות ובתצוגה הספציפית הזאת היה להם ויז'ן מסוים. זכותם. איתי הם היו יותר מבסדר. הטיסו אותי מניו-יורק למילאנו בביזנס, סידרו לי מלון חמישה כוכבים, ואחרי ארבעה ימים של מדידות הודיעו לי שהתקבלתי ביג טיים. עד עכשיו אני לא קולט איך דוגמנית שעשתה לעצמה טיפול עשרת אלפים כדי שלא יורידו אותה מהמסלול מעיזה לדבר ככה לגדול המלהקים. אפס נימוס, אפס כבוד, אפסה".
אז למה כל כך דחוף לך לחזור לניו-יורק?
"בארץ יש תקרת זכוכית, ובארץ קטנה התקרה נמוכה. אני פרזנטור של רנואר כבר שבע שנים ואין יותר מזה בקטגוריה של ‘מייד אין יזראל’. בקורונה, כשהייתי מובטל, רציתי לעשות עוד דברים וקצת נגעתי במשחק, עשיתי את 'נעלמים' ועשיתי סרט סטודנטים וקיבלתי אחלה ביקורות, אבל הרגשתי שאני לא שלם עם זה. לא בא לי שבעוד עשר שנים, בעזרת השם, אני אראה לילדים שלי סרט שבו השתתפתי ואתבאס. בארץ אנשים עושים הכל משום שהם מפחדים להיעלם, אבל לא בא לי להיסחף עם הזרם ולחפש עוד הזדמנויות במשחק רק כדי לא להיעלם מהנוף. כמו שנכנסתי למשחק, ככה יצאתי מהמשחק. העדפתי להרגיש שלם עם מה שאני עושה כמו שאני שלם עם עולם הדוגמנות והאופנה. הלב שלי פועם על מאתיים כשאני עושה את זה. גם עכשיו, עשר שנים אחרי ההתחלה, הריגוש לא פסק".
ברק שמיר. "הלב שלי על מאתיים כשאני על המסלול"
(עמית מוסר)
והאנטישמיות?
"הייתה ותהיה, אני לא חי בלה-לה-לנד, אבל האופטימיות שלי נובעת מהידיעה שהיום אני מנוהל על ידי הצוות הכי טוב שהיה לי. אני חתום אצל ג'ייסון קאנר, שהוא הסוכן הכי גדול בעולם לגברים, יהודי, שבנה הרבה דוגמני-על. הקלף הכי חזק שלו הוא צ'נינג טייטום ששיחק ב'סטפ אפ' ו'מג'יק מייק'. מלא אנשים בניו-יורק אומרים לי 'אתה דומה לצ'נינג טייטום' ואני מודה, יש בינינו דמיון, ומדוגמן הוא הפך לשחקן. זה מה שהסוכן שלי מסוגל לעשות".
ומה ג'ייסון אומר לך?
"שאנחנו הולכים לעשות היסטוריה, שאני אהיה אחד הדוגמנים הכי גדולים בעולם והדוגמן הישראלי המצליח ביותר בארצות-הברית. די, לא בא לי לצאת משתחצן. ג'ייסון אמר לי 'אני מאמין בך כמו שלא האמנתי במאות דוגמנים'. הוא מייצג אותי מול כל העולם בשיתוף פעולה עם עומרי יערי שהוא הסוכן שלי בישראל. עומרי הבין שמבחינה אסטרטגית הרבה יותר נכון שג'ייסון יהיה הפנים שלנו בעולם גם בגלל שאין טוב ממנו וגם בגלל האנטי לישראל. הוא יודע שהמצב בעזה פגע לי בתדמית, והוא עובד קשה יותר כדי שנגיע למטרה. דרך אגב, כל מי שרוצה לראות אותי בתלתלים מוזמנת לכתוב לג'ייסון. הוא זה שאוסר עליי לגדל".
למה?
"ג'ייסון טוען שהלוק הזה כבר פאסה. עכשיו מחפשים את הלוק הכמה שיותר גברי, עם לחיים מסותתות והבעה של מישהו שכבר ראה דבר או שניים בחייו".
במלחמה, כמו בקורונה, הוא השקיע את משאביו במשפחה, במיוחד באחיו, אביב, בן ה-16, שאף הוא כדורסלן. "הכדורסל הוא אהבת נעוריי", הוא מודה בחיוך מבויש. "הייתי שחקן מעולה, קראו לי אנקל ברייקר, שובר קרסוליים, שמרתי על היריבים שלי כמו צ'יטה, היה מאוד-מאוד קשה לעבור אותי, אבל ככל שהתרחקתי מהמגרש הבנתי כמה שלא טעיתי כשהחלטתי לפרוש ממנו לטובת דוגמנות".
כלומר?
"לא הייתי מצליח בכדורסל ברמה שאני מצליח בדוגמנות. לא היו לי הסקילס והביטחון להגיע לרמות הכי גבוהות. בכל פעם שלא הלך לי הייתי בוכה ומתעצבן ויוצא מהאיזון, אני בטוח שמאמן מנטלי היה עוזר לי להתפקס, אבל לא היה לי, וזה מה שאני מנסה להיות לאביב, אחי".
מה אתה מייעץ לו?
"לשאוף למצוינות, תמיד, ולא רק בלימודים ובכדורסל - בחיים, בעתיד".
החבר הכי טוב שלו הוא דני אבדיה. "הכרנו רק לפני שש שנים, אבל שנינו אנשים-של-אנשים והתחברנו חזק. אנחנו יד אחת ואנחנו עוברים המון, כל אחד בעולם שלו. הוא עושה היסטוריה ברמה לא נורמלית, הוא גאווה מטורפת, הוא הספורטאי הכי גדול שהיה במדינה. כשאני רואה אותו במשחק אני דלוק כמו ילד בן ארבע שראה את סופרמן. הוא הסופרמן שלי. לראות אותו משחק מול השחקנים הכי גדולים בעולם ומוביל את הקבוצה שלו על הגב זה מרגש ומעצים ומבורך. חוץ מזה הוא האיש הכי מצחיק בעולם".
דני אבדיה. "הוא הסופרמן שלי"
(אמיר מאירי)
× × ×
הרזומה של בן ה-27 מכיל שלוש כוכבות ישראליות מהאיי ליסט. הזמרת נועה קירל והדוגמניות יעל שלביה ורומי פרנקל. "אני לא יודע אם שלושה סיפורי אהבה הם הרבה או מעט לבחור בגילי. מה שאני כן יודע הוא שכל אחת מהן הייתה אהבה אמיתית ומערכת יחסים רצינית. עם כל אחת מהן עברתי משהו אחר, הייתי בגיל אחר, וכל אחת מהן לימדה אותי מה באמת אני רוצה. התבגרתי, היו לי מלא כאבי גדילה ונראה לי שעכשיו אני בגרסה הכי טובה של עצמי".
איך אתה מרגיש כשאתה רואה את ההצלחה של נועה קירל?
"אומרים שהאהבה הראשונה נחרתת בלב לעולם, אבל זה פרק שנגמר. באירוויזיון פירגנתי לה הכי בעולם. היום אנחנו עוקבים, וכשיוצא לנו להתראות אנחנו מדברים, ואת דניאל (פרץ, בעלה) אני מכיר מילדות, הוא שיחק בקבוצה עם חברים מאוד טובים שלי והתחברנו, יצאנו ביחד לטיולים. הוא בחור מדהים עם לב זהב. הם חיים בעולמם ואני בעולמי וכולם מאושרים".
נועה קירל. "עוקבים זה אחרי זה"
(ענת מוסברג)
היא לא השאירה לך שום שריטה בלב?
"כשפרק נגמר אני סוגר אותו ונועל, לא מתעקש עליו לשנייה. זה האני מאמין שלי באהבה. כשאתה חושב על מישהי מהעבר שלך זה לא עושה לך טוב, זה מושך אותו לאחור. חברים שלי אומרים לי שזה היתרון שלי. אצלי אין להיפרד ולחזור, מה שהיה - היה ועכשיו תסתכל קדימה. כזה".
ומה היה עם יעל שלביה?
"סיפור של חצי שנה, היא יפהפייה וחמה ורגישה ונפרדנו יפה, אנחנו עושים ביחד את רנואר. שמחתי בשבילה כשהיא התאהבה בעומר (אדם) גם הוא חבר שלי. את בן זוגה הנוכחי אני לא מכיר".
יום הולדת 23 מאיה קיי
(צילום: אמיר מאירי)
ועם רומי פרנקל?
"יצאנו שלוש שנים, קצת יותר, הייתי בן הזוג הראשון שלה, היא הייתה בת 16, צוציקית - וממנה למדתי הכי הרבה. היא הייתה ילדותית מאוד וגם אני הייתי ילד, אבל היא עשתה תהליך עם עצמה והתבגרה ואני שמח בשבילה. אילו היינו מכירים עכשיו, בלי שיש מאחורינו היסטוריה של שלוש שנים, אני די בטוח שהיינו מתחתנים. היום אני יודע ומבין מה אני רוצה ואני מוכן לחתונה".
לא נסחפת קצת?
"למה? לא בא לי להתחתן בגיל 35, זה כבר כמעט זקן. אבא שלי התחתן כשהיה בן 26. מה רע?"
רומי פרנקל
(צילום: ענת מוסברג)
בשלוש השנים האחרונות הוא רווק. "ברור שהיו לי קשרים, אבל הם לא הגיעו לתקשורת ולא מפני שהבחורות לא היו מספיק מפורסמות", הוא מגחך. "זה בגלל שהיום אני יודע לנהל טוב יותר את הסיטואציה. לפעמים עדיף לא להגיע לאירוע שבו יתחילו לצלם את הזוג הטרי שעוד לא החליט שהוא בזוגיות. אשמח מאוד להכיר בקרוב את הבחורה שנכונה לי ולאהוב מחדש. בשורה התחתונה אין גבר שלא מחפש את הפרטנרית שתעבור איתו הכל ושהוא יהיה מאוהב בה מראשון-לציון עד ניו-יורק".
היום אתה יודע ומבין מה אתה רוצה?
"כן. את זאת שתעשה אותי מאושר. כמה פשוט - ככה מסובך".
