מנהיג שקט, איש ספר ואדמה: סיפורו של סגן יוחאי דוכן ז"ל
בספר הזיכרון של העם היהודי, ישנם גיבורים שגבורתם אינה מתחילה בשדה הקרב, אלא נרקמת לאט ובשקט בין דפי הספר ועבודת האדמה. כזה היה סגן יוחאי דוכן ז"ל, מפקד מחלקה בחטיבת גולני, שנפל בשבעה באוקטובר 2023 והוא בן 26 בלבד. יוחאי, שאיבד את אביו בפיגוע בשנת 2002, גדל בקריית ארבע. הוא הותיר אחריו מורשת מופלאה של מנהיגות טבעית, ענווה עמוקה ונאמנות מוחלטת לערכיו.
1 / 4
בין עבודת המידות לחיבור לארץ
מי שפגש את יוחאי, פגש תמיד את אותה האישיות הבהירה והיציבה. מצד אחד, הוא היה בחור חסון, עקשן ועצמאי; מן הצד השני, עניו, צנוע וביישן. משפחתו מספרת כי התכונות הללו לא הגיעו אליו בקלות, אלא היו תולדה של "עבודת מידות" יומיומית ועקשנית. הוא תמיד שאל את עצמו היכן הוא יכול להשתפר, ועיצב את אופיו במו ידיו.
האהבה הגדולה שלו הייתה נתונה לארץ. ארון הבגדים שלו מלא במפות סימון שבילים של כל קצוות המדינה, אותה הכיר ברגליו. הוא שילב בין שש שנות לימוד בישיבה באילת לבין עבודה פיזית מחוברת לקרקע. יוחאי היה "הנדימן" בנשמתו, וכשהיה חוזר הביתה מהצבא או מהישיבה, מיד נרתם לעזור לאמו - תיקן, בנה, וטיפח את הגינה עם ציוד מקצועי שאסף. הוא אף נטע כרם במו ידיו, לא מתוך אהבה ליין, אלא מתוך זיקה טהורה ואמיתית לאדמה.
המפקד שראה רק את הטוב
יוחאי התגייס לצה"ל בגיל 24, מתוך תחושת שליחות עמוקה ומשימתיות: "באתי להגן על עם ישראל". בגלל בגרותו, ניחן בגישה ייחודית לבני אדם. באחד המקרים, הצליח להרגיע ברוגע ובנועם אירוע מורכב ומתוח עם בני נוער באזור עלי, ללא צעקות, רק בזכות יכולתו לדבר בגובה העיניים.
כשקיבל כמפקד מחלקה קשה שעמדה על סף פירוק, הוא סירב לוותר על אף חייל. בפנקס המפקד שלו, לצד השמות ונקודות החולשה היבשות, הקפיד לכתוב: "תמיד להשתדל להסתכל על הטוב". הוא לא הסכים לשמוע או לדבר לשון הרע על לוחמיו, ותמיד מצא את הדרך להפוך את הקושי להזדמנות. ברוח זו, הפך את המחלקה המפורקת לאגרוף לוחם ומגובש.
הקרב האחרון במוצב
בשמחת תורה, ה-7 לאוקטובר, שהה יוחאי עם לוחמיו במוצב. עם תחילת מטחי הרקטות, קפץ למיגונית כשהוא אוחז במכשיר הקשר. תושייתו אפשרה לו להבין בשלב מוקדם מאוד כי לא מדובר רק בירי רקטי, אלא בחדירת מחבלים נרחבת. הוא ולוחמיו יצאו אל הגדר, ספגו אש, ומשם נעו אל החמ"ל, עליו הגן בחירוף נפש.
במשך כחמש שעות ניהל יוחאי קרב גבורה הירואי מתוך החמ"ל המכותר, כשהוא מחסל מחבלים ומגן על יושביו. במהלך הלחימה, נזרק רימון לתוך החדר. ללא היסוס, דחף יוחאי את חברו כדי להגן עליו ובא לקפוץ על הרימון. בנס, הרימון לא התפוצץ. יוחאי קם מיד, קרא "יאללה" והמשיך להילחם כאילו לא קרה דבר.
באותן שעות מורטות עצבים, הספיקה אחותו לתפוס אותו בטלפון. כששאלה לשלומו, ענה לה ברוגע שאיפיין אותו, מתוך הבנה עמוקה של גודל השעה: "כן, תתפללי. לא רק עליי, על כל עם ישראל". בסביבות השעה 12:00, לאחר שהמחבלים הבינו שלא יצליחו לחדור לחמ"ל, הם הציתו אותו. יוחאי וחבריו נספו באש.
המתחקר הצבאי אמר מאוחר יותר לבני המשפחה: "הקרב של יוחאי זה אירוע חריג בתוך אחד מהאירועים הכי חריגים של העם היהודי". יוחאי, ששילב בחייו הקצרים תורה, אדמה ואהבת אדם, הגשים במותו את הערכים עליהם עמל כל חייו. הוא נותר בליבם של אוהביו כמנהיג שקט, גיבור ועניו, שחי בדיוק כפי שדיבר - נאמן לעצמו, לעמו ולארצו עד הרגע האחרון.
סגן יוחאי דוכן ז"ל, חטיבת גולני, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 26 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סגן
יוחאי דוכן
