הלוחם יאיר כץ ז"ל חזר בתשובה ולא ויתר על מילואים: "חיבר בין עולמות"
ביום ו' בשבט תשפ"ד (16.1.2024), במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, נפל רס"מ יאיר כץ, לוחם בחטיבת השריון, והוא בן 34. יאיר, בן עדנה ויוגב, לא היה רק חייל במילואים; הוא היה דמות שחיברה בין עולמות, אדם שחי לפי מצפן פנימי ייחודי ולא חשש לסטות מהתלם כדי למצוא את ייעודו. הוא היה אח קטן אח קטן ליואב וגיל.
1 / 7
הילד שחיפש את דרכו
יאיר היה הילד הצעיר במשפחת כץ, וכבר מראשית דרכו ניכר כי ניחן באופי יוצא דופן. אביו, יוגב כץ, נזכר בדמותו של בנו הצעיר: "יאיר היה הילד הצעיר שלנו, ומבין שלושת האחים הוא היה הדעתן ביותר, העקשן ביותר וגם הייתי אומר השונה מביניהם במובן הזה שהוא בחר כיוונים בחיים שלו שלא היו תמיד בתלם, אבל תמיד אלו היו בחירות עם משמעות".
אחיו, יואב, מתאר ילדות רצופת חיוכים ושובבות שהפכה עם השנים לדמות עוצמתית: "היה ילד שובב, קרא לזה גם פלספן אולי, חייכן, פעלתן, עם הרבה חברים". יואב נזכר בחיוך בשינוי הפיזי שעבר יאיר: "הוא גדל להיות 1.85 ס"מ, אהב להתאמן בחדר כושר, איגרוף תאילנדי, גדל להיות בחור גדול ותמיד הוא אהב להדגים עליי ולהראות לי את האיגרוף התאילנדי ותמיד זה גם היה לא מאוד בעדינות. והרגשתי בתוכי שהוא קצת מחזיר לי על הילדות".
הנפש הרגישה שמאחורי החספוס
למרות המראה המרשים והעיסוק בספורט לחימה, יאיר נשא בתוכו רגישות נדירה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר שמתאר אביו נוגע לקשר העמוק שלו עם סבתו: "הוא לקח על עצמו להיות עם סבתא, אמא שלי, כל ערב גם אחרי שאבי נפטר, לאכול איתה ארוחת ערב, והוא משך את זה עד הפטירה שלה". יאיר היה אז נער מתבגר, גיל שבו לרוב מעדיפים לבלות עם חברים, אך הוא בחר אחרת: "הוא כבר היה בן 15 קרוב ל-16, עם חברים... והוא כמו שעון שוויצרי היה מגיע, היא כבר הייתה עומדת בחלון והוא היה מגיע לשבת, לאכול איתה, לארח לה חברה. זה מעיד על הנפש שלו, שמבחוץ הוא היה מחוספס ומאצ'ואי, אבל היחס שלו לאנשים והאנשים שהכירו אותו, אלו היו תמיד קשרים עמוקים".
האב מדגיש כי התכונה המרכזית של יאיר הייתה היושרה שלו: "הדברים שמאוד בלטו אצלו זה האמת הפנימית והחתירה העיקשת להגיע למקום, ליעד, לסטנדרט שהוא האמין בו. זה היה כרוך בהרבה קשיים כי הוא תמיד אתגר את עצמו. זה לא היה הנורמה, זה היה מעבר".
מהחזרה בתשובה אל צריח הטנק
בגיל ההתבגרות עבר יאיר תהליך של חזרה בתשובה, תהליך שהציב אתגרים בפני המשפחה החילונית. "כשהיה בין 15 ל-16 שנים יאיר נכנס לתהליך הזה של החזרה בתשובה, אבל לא ידענו באיזו רצינות הוא לקח את זה עד כדי כך שבגיל 17 או 17 ומשהו הוא בא אליי יום אחד ואומר: 'קיבלתי פטור מהגיוס'", משחזר אביו.
יוגב מוסיף: "כל העניין הזה עמד בניגוד לכל הערכים שאנחנו מאמינים בהם, ואמרתי לו: 'תשמע, גיל (האח), שמשרת בשריון, למה שלא תדבר איתו ותחליט?'". השיחה עם האח הבכור הכריעה את הכף. יאיר החליט להתגייס לשריון, והפך ללוחם מסור באופן יוצא דופן. "הוא עשה למעלה מ-13 שנה מילואים שהוא לא החמיץ", מספר האב בגאווה.
הקרב האחרון בשג'אעיה
כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל", יאיר התייצב מיד. הוא שירת קרוב ל-100 ימים תחת אש. "זה היה אחרי כמעט 100 ימים של המלחמה, זה היה התמרון השני או השלישי שהם נכנסו חזרה לעזה", מספר יוגב בכאב. הגורל היה אכזר במיוחד, שכן יאיר עמד ממש לפני שחרורו: "זה היה נדמה לי עשרה ימים או שבועיים לפני סיום תקופת המילואים, היו אמורים להשתחרר".
במהלך פעילות בשג'אעיה, נתקל הטנק של יאיר במארב. "הם חזרו דרך הציר הצפוני לכיוון שג'אעיה, ובאזור שהם כבר היו בו קודם היה מארב נ"ט. הטנק שלו ספג טיל שנכנס לא בזווית קונבנציונלית". יאיר נהרג יחד עם חברו לצוות, זכריה הבר ז"ל. אביו של יאיר רואה בחיבור ביניהם סמליות עמוקה: "הם היוו חיבור של שני העולמות לעולם שלם, ושניהם נהרגו".
המנטור השקט: הצוואה שנתגלתה בשלושים
רק לאחר מותו, החלו להתגלות ממדי ההשפעה של יאיר על סביבתו. במהלך טקס השלושים, הופיע אדם זר שסיפר סיפור מדהים. "אני רואה כל הזמן בפינת העין איזה מישהו עומד בחוץ", משחזר יואב. "הוא מגיע, אומר: 'תקשיבו, אני לא יכולתי להגיע לא לשבעה ולא יכולתי להיכנס לבית הכנסת, אני עומד פה כבר שעתיים בחוץ. לא יודע למה, כאילו לא היה לי כוחות נפשיים. אני רוצה לספר שיאיר שינה את החיים שלי, איפה שאני נמצא היום זה בזכות יאיר'".
אותו אדם תיאר כיצד יאיר לקח אותו תחת חסותו כשהיה אבוד: "הוא אמר 'בזכות יאיר התגייסתי ואמרתי שאני מתגייס רק לשריון והתאמנתי בחדר כושר ואני מתאמן עד היום. יאיר מהשלב הזה עשה לו מנטורינג של 360 מעלות". הסיפור הזה טלטל את המשפחה. "הכרתי את העומק שלו", מסכם יואב. "אבל לא הכרתי ברמה הזאת שמישהו שהוא בקושי הכיר הוא שינה לו את החיים".
רס"ם יאיר כץ השאיר חלל עצום בלב משפחתו. "באמת הקשר היומיומי, כי הוא גר לא רחוק מאיתנו, אז היה קשר ותקשורת יומיומית... וזה חסר", חותם אביו את דבריו. יאיר נפל כפי שחי - מתוך מחויבות מוחלטת לאמת שלו, לחבריו ולמדינתו.
יהי זכרו ברוך.
רס"מ
יאיר כץ