העוצמה בנתינה לאחרים: משפחתו של ברק ממשיכה את מורשתו
רס"מ ברק חיים בן ואליד ז"ל, בעלה של אנה ואביה של נגה, ובנם של יפה ואבי ואח בכור לנועם ואילון, נפל ב-22 בינואר 2024 באסון המבנים בו נהרגו 21 לוחמים במלחמת 'חרבות ברזל' ברצועת עזה, כשהוא בן 33 בנופלו.
את השם 'ברק' נתנו לו הוריו כסמל לעוצמה. "כבר מגיל מאוד צעיר, היו בו תכונות כאלה של יושר, של ענווה", משתף אבי, אביו של ברק ז"ל, "היה לו איזה חוש צדק מפותח כזה, משהו באמת מיוחד שלא מתאים לילד קטן".
1 / 3
ברק גדל והתחנך בבאר שבע. הספורט והטניס ליוו את דרכו, וכך גם אהבתו לחבר ולעזור לאנשים שסביבו. אילון, אחיו של ברק ז"ל, נזכר בחיוך: "ברק היה הבכור, הוא גדול ממני בשמונה שנים, נועם גדולה ממני בחמש שנים. אני זוכר רק שהוא רב עם נועם כל הזמן. כשהיינו בבית, הם היו רבים על כל דבר, והוא תמיד היה מנצח, זה היה ויכוח שלא כדאי להיכנס אליו".
"ברק היחיד שראה אותי. עזר לי בכל מה שצריך"
אחרי מאמצים רבים, התגייס ברק לשייטת. "הוא הכין את עצמו שנתיים", מתארת אימו ומשתפת בסיפור שנחשפה אליו בשבעה. "במהלך השבעה הגיע בחור, ישב מולנו וסיפר: "הייתי עם ברק בטירונות. ברק היחיד שראה אותי. ניסה לעזור לי בכל מובן, בכל מה שהייתי צריך. הוא פשוט היחיד שראה אותי".
במסלול השייטת הצליח ברק מבחינה פיזית ומבחינה חברתית. "היה לו קשה שהייתה תחרות כזאת קשה", מתאר אביו ומספר על ההחלטה לעזוב את השייטת ולעבור ליחידה קרבית אחרת – כך הגיע לסיירת גבעתי.
"הכניסו אותו באמצע המסלול הוא מאוד אהב את סיירת גבעתי", מספר אביו, "הוא היה עם החבר'ה האלה שנים. הם היו זה לצד זה 15 שנים יחד".
לאחר שחרורו מהצבא, החליט ברק להמשיך בדרך המאתגרת וללמוד תואר בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. במקביל, עבר קורס של השב"כ ועבד כמאבטח בשדה התעופה – גם שם התקדם והיה מוערך מאוד. "בלילות הוא היה עובד – ומהעבודה הלך ישר לאוניברסיטה ללימודים", מתאר אביו, "הוא היה ישן כמה שעות בודדות בלילה ואף פעם לא ביקש עזרה. אני זוכר שלפעמים הייתי מעביר לו כסף לחשבון הבנק והוא היה כועס עליי", הוא נזכר בחיוך.
בעבודתו, הכיר את אנה אשתו, כשעבדו יחד. השניים נישאו ונולדה בתם – נגה. "הגננת תמיד אמרה לנו שאף פעם לא ראתה אבא כזה. שהיה מעריץ את הבת שלו והבת שלו הייתה מעריצה אותו", משתף אביו, "היה ביניהם קשר מיוחד. היא דומה לו".
בשנת 2022 החל ברק לעבוד כאנליסט במחלקת הפיתוח העסקי בחברת "טבע" ועמיתיו מתארים אותו כאדם מוכשר ומקצועי, שיודע לדייק גם בפרטים הקטנים יחד עם הומור וחברות.
"כולם רצו את הצוות של ברק – הם היו מומחים בחבלה"
באותה השבת הארורה, ב-7 באוקטובר, קיבלה משפחתו של ברק הודעה בקבוצה המשפחתית: "אני הולך למילואים". וכך, אותו הצוות ששירתו יחד בסדיר – המשיך להילחם גם שנים אחרי, במילואים.
"הם לקחו את הרכבים ואחד אסף את השני. עוד באותה שבת שלחו אותם לקיבוץ רעים", מספר אביו, "הם נלחמו שמה בלילה הראשון של המלחמה".
ברק והצוות שלו נודעו כמומחים בחבלה. "שמענו אחר כך מהרבה אנשים שכל הזמן רצו את הצוות של ברק – זה היה הצוות המועדף עליהם", מספרת יפה, אימו של ברק ז"ל.
בפעולה שבה נפל, הצוות של ברק נכנסו למרכז רצועת עזה כדי למלכד שלושה מבנים. "ארב מחבל במרחק לא גדול מהם", מספרת יפה בכאב, "הם היו חמישה חיילים במבנה, הוא ועוד ארבעה. ומסביב עוד 16 חיילים שעסקו באבטחה של המבנה ושני חבר'ה בטנק".
אותו מחבל, ירה RPG על הטנק ועל המבנה – וברק יחד עם לוחמים רבים נהרגו ונפצעו באירוע הקשה. "אני קיבלתי את ההודעה ראשונה", משחזרת אימו בדמעות, "וידעתי שמכאן בעצם החיים של כולנו הולכים להשתנות".
"אף אחד לא מכין אותך לזה, פשוט העולם שלך קורס ביום אחד", משתף אחיו על אותם רגעים כואבים.
אחרי נפילתו של ברק, החליטה משפחתו להמשיך את מורשתו הייחודית. המשפחה הקימה את פרויקט "בית בלב" – בית פתוח ללוחמים שמוגדרים כחיילים בודדים. ובנוסף, הוקם מיזם "רוחו של ברק" שמסגרתו מתקיימים קורסי גלישה עבור לוחמים שחוו טראומה במהלך שירותם.
"אתה רוצה לעשות את מה שברק היה רוצה שתעשה בשבילו - שזה לעשות טוב לאחרים", אומר אחיו ומוסיף כי היה רוצה שיזכרו את הטוב, את ראיית האחר, "את האהבה לאחר – בלי תנאים. להסתכל על אנשים בצורה אוהבת ומחבקת, להכניס את כל מי שצריך לחבורה, לקבל את כולם ושכולם ירגישו חלק".
יהי זכרו ברוך.
רס"ם
ברק חיים בן ואליד