אלון קליינמן ז"ל נפל בחאן יונס: "לא חשב על עצמו ברגעים האלה"
עבור רס"ל אלון קליינמן ז"ל, המילה "בלתי אפשרי" פשוט לא הייתה קיימת בלקסיקון. אם זה היה במגרש הכדורסל כשנלחם על מקומו למרות פציעה, או כשביקש מהמפקד שהדיח אותו ממטכ"ל דף עם "נקודות לשיפור" – אלון תמיד חתר למגע עם המצוינות. ביום ה-11 בפברואר 2024, בלב חאן יונס, הנחישות הזו קיבלה ביטוי גורלי: אלון לא היסס ונכנס אל תוך מבנה בוער תחת אש RPG כדי לחלץ את חבריו לצוות מגלן. הוא נפל כגיבור, בן 21 בנופלו, כשהוא מותיר מורשת של רעות עמוקה ומרחב שלם של אחדות שהוקם לזכרו. אלון הוא בנם של לילך וגיא, אח תאום לארז, שניהם אחים צעירים לגל.
"האגרוף שלך": הבית שבו צמחה הנחישות
אלון גדל בבית שבו המשפחה היא ערך עליון. אחותו גל מתארת קשר הדוק ומיוחד: "אני, ארז ואלון תאומים, וגדלנו ממש כשלישייה כי אנחנו בהפרש מאוד צמוד של שנתיים בינינו. גדלנו בתוך חינוך מאוד עמוק שאין דבר יותר חשוב ממשפחה, ואתם החברים הכי טובים אחד של השני". ארז, אחיו, מוסיף על הקשר הסימביוטי: "אח תאום הוא החבר הכי טוב שלך... תמיד אתה יודע שלא משנה מה יקרה – יש לך את הגב שלך, יש לך את האגרוף שלך".
כבר כילד, אלון בלט בסדר ובדייקנות שלו. גל נזכרת איך היו מקבלים דמי כיס מסבתא: "אלון היה אוסף את הכסף בצורה מאוד מסודרת ומחושבת ורושם בפתקים. והיה לו מתישהו כבר מלא כסף, ואיכשהו לארז – לא נשאר". היכולת הזו לתכנן ולשאוף לשלמות ליוותה אותו לכל אורך הדרך. "זה בן אדם שהוא פשוט שואף לשלמות", מספר ארז. "אני תמיד הייתי מסתכל ואומר 'וואו', כאילו זו דמות להערצה כזאת. שבאיזשהו מקום זה כבר התחיל להיות מעצבן – כמה אתה יכול לשאוף לרף הזה".
הנחישות של אלון עמדה למבחן על מגרש הכדורסל. "כמה שהוא אח קטן שלי, הוא גם היה דוגמה בשבילי", אומרת גל. "היה שלב שאלון נפצע והוא פחות טוב בכדורסל, והוא לא ויתר... הוא היה תצוגת תכלית של נחישות ודבקות במטרה". שיר כהן, בת זוגו, נזכרת בריצות המשותפות שבהן התגלה המנוע הפנימי שלו: "הוא אומר לי 'שיר, את לא מבינה, זה בשביל עצמי, זה לנפש'. היו פעמים שהייתי באה איתו לריצות – הוא רץ ואני על אופניים".
הדרך למגלן: "בבקשה תיתן לי נקודות לשיפור"
השאיפה לשירות משמעותי ניצתה בעקבות כתבה על יחידת מגלן. אלון סחף את חבריו לאימוני כושר קרבי מפרכים. מסלולו הצבאי לא היה חף מאתגרים; הוא החל בקורס טיס, עבר לסיירת מטכ"ל ולבסוף הגיע למגלן. גל מספרת על הרגע שבו הודח ממטכ"ל, רגע שחשף את אצילות נפשו: "כשאמרו לו שהוא לא ממשיך, הוא חזר אחרי חמש דקות עם דף ואמר למפקד: 'אין בעיה שאני מודח, אני מקבל את זה, רק בבקשה תיתן לי נקודות לשיפור'".
ביחידה, אלון היה הרבה יותר מלוחם טכני. י', חברו לצוות, מספר על הרגישות יוצאת הדופן שלו: "מה שתפס אותי הכי הרבה זו הרגישות שלו לסביבה. היכולת שלו באמת לגעת בכל אחד בצוות ולהבין את המורכבות. באוכלוסייה שכולם לוחמים קשוחים, צריך את האנשים האלו שיראו אחד את השני".
הקרב האחרון התרחש בחאן יונס, באזור בית חולים נאצר. במהלך סריקת מבנים, נורה RPG לעבר הכוח. אלון, שפעל תמיד מתוך אינסטינקט של נתינה, לא נשאר מאחור. "אלון לא חשב על עצמו ברגעים האלו", מספרת שיר. "הוא לא נשאר מחוץ לחדר. הוא נכנס. כי היה לו חשוב להציל את החברים שלו". RPG שני שנורה למבנה פגע בו פגיעה קשה. הוא פונה במסוק, אך מותו נקבע בדרך.
המורשת: אופטימיות בתוך החור שבלב
הבשורה המרה חילקה את חייה של המשפחה לשניים. "החיים שלי מתחלקים לעד ה-11 לשני 24', ומה-11 לשני 24'", אומרת גל. אך מתוך התהום, בחרו הוריו של אלון בחיים. "ממש יום אחרי השבעה, ההורים תופסים אותי ואת אחותי ואומרים: 'קרה לנו הנורא מכל, תמיד יהיה לנו חור בלב בצורה של אלון, אבל אנחנו ממשיכים קדימה'".
לזכרו של אלון הוקם מצפה, שנועד להיות מרכז של אחדות ואהבת הארץ. "אני מקווה שהוא ישלח כמו זרועות של תמנון לכל המדינה", אומר ארז. "ייקח טיפה מהערכים שלו לכל מקום. טיפה יותר רעות, אחדות. אז יש אופטימיות, יש תקווה".
שיר מסכמת את ההשראה שהותיר אחריו: "כמות האנשים שניגשו אליי אחרי שהוא נהרג ואמרו לי 'את לא יודעת כמה אלון ליווה אותי'. הוא באמת היה דמות להערצה". המורשת של אלון קליינמן ז"ל היא של נחישות ללא פשרות, רגישות אנושית עמוקה, והיכולת להחליט מה חשוב - ולבצע זאת עד הסוף.
רס"ל אלון קליינמן ז"ל, מגלן, נפל ביום ג' באדר א' תשפ"ד 11.2.2024, בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

רס"ל
אלון קליינמן






