"לא מפקד רגיל, לא אדם רגיל" - סיפורו של רס"ן טל גרושקה ז"ל
"ביני לבין טל יש 14 שנים של הפרש", מספרת הדר סיטון, אחותו של טל. "לקבל את הבשורה שאמא בהיריון כשזה תפס אותי בגיל ההתבגרות - זה היה מאוד מיוחד. כשהייתי בת 14 הוא נולד. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. טהור, עיניים כחולות, אף כפתור - להתאהב בו מהרגע הראשון. הרגשתי שקיבלתי מתנה, זה באמת היה סטאז' בהורות".
1 / 5
טל גרושקה נולד בכפר סבא ביום כ"א בחשוון תשנ"ח (21.11.1997), בנם של אדוה ויוסף (יוסי). הוא היה אח קטן לאיתי והדר - אחיו מנישואיה הראשונים של אמו, ולאיתי ויעל - אחיו מנישואיו הראשונים של אביו. מילדות ניכר בו כישרון נדיר, הוא ניגן בפסנתר כבר בגיל חמש, ובגיל תשע למד שופן. "אתה רואה את הידיים שלו הקטנות פורטות על הפסנתר," נזכר אביו יוסי גרושקה, "וזה משהו שאי אפשר להאמין. זה נראה כמעט על -אנושי".
הדר אחותו מספרת בחיוך על מקרה ילדות, "אמא ביקשה ממני להביא אותו בסל קל לסלון. השענתי אותו על הבטן - והסל קל נפל והוא על הראש. זה הפך לבדיחה קבועה שלנו שכל מה שקרה אחר כך, כל היצירתיות והכישרון שלו - זה בזכותי, שהזזתי לו את התאים במוח".
"לא היה בו פירור של רוע"
כבר בילדותו ניכרו בו רגישות ואינטליגנציה רגשית. "מאז שהוא נולד, לא היה לו פירור של רוע," מספר אביו יוסי. "באמת, אני לא זוכר שהוא אי פעם התרגז. הוא הלך תמיד לכיוון הטוב, ולא לכיוון הרע".
במקביל לאהבת המוזיקה, טל הצטיין גם בספורט. הוא שיחק כדורגל בקבוצות "הפועל כפר סבא" ו"ראש העין גיל גול" וזכה להערכה רבה. בהמשך, יחד עם חבריו מהשכונה, הקים את קבוצת הכדורגל "מ.ס. חניתה", שהפכה לבית שני. שם, היה שחקן נשמה ודמות מרכזית. "טל ואני הכרנו בערך בגיל שש או שבע, דרך הכדורגל," נזכר טל עדיני, חבר ילדות, "משם נוצר החיבור - לישון אחד אצל השני, ללמוד למבחנים, לאכול ביחד. אמא שלי תמיד הייתה מתפעלת כמה הוא מנומס. כל דבר - תודה, תודה רבה, בבקשה. דברים קטנים אבל ייחודיים".
עדיני ממשיך לתאר את טל כ"חבר הכי טוב של כולם" והוא מסביר כי, "טל הוא הכל מהכל. כל אחד מהחבורה יגיד שטל היה החבר הכי טוב שלו. הוא ידע לדבר לכולם, להצחיק את כולם, לגעת בכולם".
ילד שכותב על ציונות ועל כאב
אביו יוסי מספר כי כבר מגיל צעיר טל כתב שירים ומחשבות. הוא עסק בנושאים מורכבים, כמו ציונות ומשמעות השירות. "הוא כתב - למה לי להיות ציוני, למה לי להיות לוחם. מגיל צעיר הוא דיבר על המקום שלו בעולם - להציל אנשים, לעשות טוב, לקחת על עצמו תפקיד".
אפילו כשהתמודד עם קושי אישי, כמו היותו ילד נמוך, הוא הפך את זה לשיר - "קשה להיות נמוך". "הוא חווה את הכאב, הבין מה זה להרגיש קצת בצד", מספרת הדר אחותו, "ומתוך זה פיתח מיומנויות חברתיות. הוא היה החבר הכי טוב של כולם".
השירות הצבאי - קריירה של מצויינות
חברו עדיני מספר על תקופת הטרום גיוס, "רצינו שירות משמעותי ולתרום כמה שיותר למדינה. היה לנו ברור שקרבי זה הדרך, השקענו בזה לא מעט זמן. היינו הולכים פעמיים, שלוש בשבוע לכושר קרבי. לא היה לי ספק מהרגע הראשון שהוא יגיע למסגרת הצבאית שהוא יבלוט ויצטיין".
במרץ 2016 התגייס טל לצה"ל, שובץ כלוחם בסיירת "עורב" של חטיבת הנח"ל. הוא יצא לקורס מ"כים ולאחריו שימש כמפקד כיתה בביסל"ח, שם הצטיין. לאחר קורס קצינים חזר לסיירת "עורב" כמפקד צוות. בהמשך פיקד על פלוגה רובאית בגדוד 931, ובסוף קיבל את תפקיד חלומותיו - מפקד סיירת "עורב", אליו אמור היה להיכנס באוקטובר 2023.
מפקדו, סא"ל ע' סגן מפקד סיירת נח"ל מספר על טל כאדם נדיר, "כשהוא סיים בה"ד 1 וקיבל מנדט להיות מפקד צוות - זה נדיר. יחידי סגולה עושים את זה. כשאתה מדבר על קצין ארץ ישראל - זה טל. הוא ידע לדרוש מהלוחמים, להיות מקצועי, אבל גם להיות החבר שלהם. איזון שקשה להשיג".
טל ראה בשירות הצבאי שליחות, ולא רק דרגות. כקצין חזר טל לסיירת "עורב" ושימש כמפקד צוות במשך כשנתיים. באותה תקופה זיהה ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בקרב צעירים ויזם פנייה לראש עיריית כפר סבא. במכתבו הציע להקים את פרויקט, "מתלבושת אחידה - ליחידה", שבמסגרתו לוחמים בוגרי התיכון ישתפו מניסיונם האישי כדי לעודד את הדור הצעיר לבחור בשירות קרבי משמעותי.
סא"ל ע' מתאר כי, "הוא ידע מתי להפגין עוצמה ואגרסיביות, ומתי לתת כוס מים לילד פלסטיני שלא קשור. רוח צה"ל הייתה נוכחת בו תמיד".
מנהיגות אחרת - גם בחיי היומיום
מעבר להיותו מפקד מקצועי, טל דאג לחייליו כבני אדם. הוא הקפיד על ערכים בסיסיים - כבוד, שוויון, נתינה. לפני כל סוף שבוע ביקש מחייליו להתקשר לסבים ולסבתות ולאחל שבת שלום. ההנחיה הזו הפכה למורשת שהמשיכה גם לאחר מותו.
"זה היה הראש שלו", מספר מפקדו. "תמיד להיטיב עם אחרים. להראות כמה שהוא בסדר - כדי שגם אחרים יהיו בסדר. לפני טל הקצין - זה טל האדם".
בכל מקום היה נוכח. "לא הייתה סיטואציה שהוא ישב בספה ונעלם עם הפלאפון," מספרת אחותו הדר. "תמיד מחבק, מצחיק, שנון, נוגע באנשים".
השבעה באוקטובר – הקרב האחרון
בשבת, שמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023), טל היה בבסיס הנח"ל בגוש עציון. עם תחילת מתקפת החמאס הוקפץ דרומה עם חייליו. בדרכם לכפר עזה נתקלו במארב. "טל צעק לחייליו 'היתקלות' - ובכך הציל אותם מהלם ראשוני", מספר מפקדו ע'. "הוא חתר למגע, סגר את דלת הרכב והציל את הנהג, אבל נפצע אנושות. כל עולם הערכים שלו התנקז לרגע הזה - עם הלוחמים שלו, עם הארץ שלו, עם העם שלו".
"את היום הזה אני לעולם לא אשכח", מספר אביו יוסי. "הגיעו שלושה קצינים לבית המשפחה ודפקו על הדלת. "אתה מרגיש שהדם אוזל מהגוף". מתאר אביו יוסי, "הראש מתרוקן. אתה יודע שהדבר הכי גרוע קרה".
רס"ן טל גרושקה נפל בקרב בכפר עזה. בן 26 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, והועלה לדרגת רב סרן לאחר מותו.
מורשת של אהבת אדם
מאז נפילתו, משפחתו וחבריו מנציחים את זכרו בדרכים שונות. קבוצת הכדורגל שלו שינתה שמה ל - "מ.ס. גרושקה חניתה", נערך טורניר שנתי לזכרו, שירים נכתבו והולחנו על בסיס מילים שכתב, מיזמים חינוכיים נוצרו - כולם נושאים את רוחו של טל.
אחותו הדר כתבה עליו שיר: "נזכרת בך תינוק… פסנתר שגדול ממך… חייל נחוש, אנושי… זה הטל עוד יהיה רמטכ"ל".
ח"כ חילי טרופר כתב: "טל היה צעיר ברוך כישרונות. שילוב נדיר בין נגן פסנתר מחונן ולוחם אמיץ. הכול היה מבחינתו דרך חיים של נתינה ואהבת אדם".
אחותו הדר מסכמת, "מאז השבעה באוקטובר, בועה מאוד גדולה בחיים שלנו התנפצה. לא יהיו לנו עוד נכדים. אבל מה שנותן נחמה זה שטל הכתיב לנו בדיוק מה לעשות. יש לנו את צוואתו, את הערכים שהשאיר. אנחנו רוצים להמשיך לחנך את הילדים שלנו ככה - עם הערכים שטל השאיר אחריו".
יהי זכרו ברוך.
רב סרן
טל גרושקה