בחייהם ובמותם לא נפרדו: סיפורם של האחים נועם וישי סלוטקי ז"ל
בבית משפחת סלוטקי, הערכים מעולם לא היו רק מילים שנאמרו סביב שולחן השבת; הם היו אוויר לנשימה, מצפן פנימי וכוח מניע. בבוקר השחור של ה-7 באוקטובר, כשהארץ רעדה וקולות המלחמה עלו מהדרום, המצפן הזה כיוון את האחים נועם וישי לאותו המקום בדיוק: אל קו האש. הם לא חיכו לצו, לא השתהו בפרידות ארוכות. הם יצאו כפי שחיו - בנחישות, באומץ, ובעיקר יחד.
1 / 9
האח הבכור והתאום שבלב
משפחת סלוטקי היא משפחה ברוכת ילדים, שבעה אחים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אורי הבכור, אחריו נועם, אביה, שפרה האחות היחידה, ישי ויונתן התאומים, וצביקי בן הזקונים. בתוך המארג הצפוף הזה, נועם וישי היוו עמודי תווך של חיות ומרץ.
נועם, בן 31 בנופלו, גדל על ברכי הערכים של קיבוץ עין הנצי"ב. עדי, אלמנתו, מתארת נער שהיה "אש בעיניים". "הייתה לו ילדות קיבוץ קלאסית שהוא ספג ונהנה מכל רגע ממנה", היא מספרת בגעגוע. "הוא היה בחור נועז, תמיד סוחף אחריו חברים, מייצר חוויות מצחיקות וכיפיות. אבל גם אז, בגיל השטותי, היה לו סנטר מאוד חזק של ערכים".
ישי, שהיה בן 24 בנופלו, היה ה"קונדסון" של המשפחה. אביה, אלמנתו, נזכרת בחיוך בעיניו הכחולות והעמוקות שאי אפשר היה לעמוד בפניהן. "הוא היה קצת ערס", היא צוחקת. "אשכנזי עם עיניים כחולות אבל עם קסם שגרם לכל מי שהכיר אותו להתאהב בו. חביב האימהות". הקשר של ישי עם אחיו התאום יונתן היה כמעט טלפתי. "ביסודי היינו מחליפים מקום וכיפה, והמורה היה בטוח שזה אותו אדם", מספר יונתן. עבורו, האובדן של ישי הוא לא רק אובדן של אח, אלא "איבוד של חלק ממי שאתה".
המעבר מלוחמים לאבות
נועם וישי לא היו רק לוחמים בשירותם הצבאי. הם היו, לפני הכל, אנשי משפחה. נועם ועדי בנו את חייהם יחד מאז 2016, ונועם מצא את ייעודו האמיתי כשנולד בנו. "הוא היה אבא מאוד נוכח ומחובר", מעידה עדי. "כל דקה איתו הייתה משמעותית. הוא הכניס רוגע לתקופה הלחוצה של הורות חדשה".
גם ישי מצא את שלוות הנפש שלו בזוגיות עם אביה ובלידתו של בארי הקטן. "ישי ובארי זה היה הדבר הכי חמוד בעולם", מספרת אביה. היא נזכרת ברגע שבו עמדו על המרפסת בירושלים, וישי, בביטחון שאפיין אותו, שאל "אז ילדים?". למרות החששות הכלכליים הטבעיים של זוג צעיר, לישי לא היה ספק. הם חיו באושר מזוקק במשך חודש וחצי מאז הלידה, חודש וחצי של תמונות, חיוכים ותקווה, עד שהגיע בוקר שמחת תורה.
הקרב האחרון: "אם אתה הולך אני בא איתך"
האזעקות של ה-7 באוקטובר תפסו את שתי המשפחות בבתיהן. ישי, בחושיו המחודדים, הבין מיד שמדובר באירוע בסדר גודל אחר. "הוא נכנס למוד של ישי", משחזרת אביה. "הגבות שלו התכווצו, והוא התחיל להתארגן. הוא אמר לי: 'אביה אני נוסע לכיוון שדרות'".
הוא ליווה את אביה ואת בארי התינוק לביתם של נועם ועדי, כדי שיהיו במרחב מוגן. כשפתחו את הדלת, נועם כבר היה מעודכן. הטלוויזיה הייתה פתוחה, והידיעות על הטבח במסיבת ה"נובה" וביישובי העוטף החלו לזרום. בין שני האחים התנהל שיח קצר וגורלי שבסופו הם יצאו לדרך האחרונה.
הגבורה והמורשת
בשעה שש בערב, כשהדאגה בבית הגיעה לשיאה, עדי נכנסה למחשב ועקבה אחרי המיקום של נועם דרך גוגל מפות. הנקודה נעצרה ליד קיבוץ עלומים. שם, בלב התופת, נמצאו השניים. הם נהרגו ממש אחד ליד השני, מגינים בגופם על הארץ שכה אהבו, וזה על זה.
"האובדן שלהם שונה מבחינתי", אומר אחד האחים. "נועם היה האח הגדול המושלם, וישי היה החלק השני של הנשמה". עבור המשפחה, הנחמה היחידה היא הידיעה שהם עשו בדיוק את מה שהאמינו בו. "מה שישי עשה היה מדהים. הוא שיכנע את נועם לבוא איתו כי זה מה שצריך. זה מעבר לדת, זה עם ישראל".
נועם וישי סלוטקי הותירו אחריהם חלל עצום, אבל גם מורשת של גבורה יהודית ואחוות אחים שאין לה אח ורע. ילדיהם יגדלו בצל סיפור הירואי על שני גיבורים שיצאו להושיע את עמם ולא חזרו.
רס"ם נועם סלוטקי ז"ל ורס"ר ישי סלוטקי ז"ל מחטיבת גולני, נפלו ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד 7.10.2023, בני 31 ו-24 בנופלם.
יהי זכרם ברוך.
נועם וישי סלוטקי