לעשות הכול בחיוך: פרידה מרס"ן דוד שקורי, הלוחם שנפל למען הגנת המולדת
רס"ן דוד שקורי, סגן מפקד גדוד בחיל ההנדסה, היה ווינר אמיתי שהסתכל לכל אדם בגובה העיניים. הוא ניהל את חייו ואת שירותו הצבאי בצניעות, מתוך מסירות אין קץ לחייליו, למשפחתו ולארצו. ב-6 בפברואר 2024, במהלך משימה חיונית לחשיפת מנהרות טרור ברצועת עזה, נורה דוד על ידי צלף ונפל בקרב. בן 30 היה בנופלו, מותיר אחריו שובל של ערכים, חיוך בלתי נשכח ומשפחה אוהבת.
1 / 4
סיפורו של דוד מתחיל בראשיתו כבן בכור לגבריאלה, שעשתה עלייה מארגנטינה ארבע שנים לפני הולדתו. "ילד שזורם עם החיים, ואני זרמתי איתו", מספרת אמו בגעגוע. כבר בגן הילדים ניכרו בו תכונותיו הייחודיות - ילד נבון, שקדן, קשוב וחברותי, שניחן באינטליגנציה רגשית יוצאת דופן מלידה.
מגיל שש פיתח דוד קריירה ספורטיבית מרשימה כשחקן טניס מקצועי, והיה בין הטניסאים הטובים בארץ. למרות הישגיו, שכללו משחקים בחו"ל, שמר על צניעות מופלאה. אמו זוכרת משחק מפרך בן שעתיים וחצי שבו היריב כמעט התעלף, בעוד דוד המשיך להילחם עד הסוף, ובסיום חיבק את יריבו בחום. "הוא ידע להפסיד בכבוד, ותמיד הסתכל על האחר בגובה העיניים", היא אומרת.
בהגיעו לגיל גיוס דוד בחר בנתיב הלוחם והתגייס בנובמבר 2011 לחיל ההנדסה הקרבית. הוא לא הונע מחלומות על סיירות, אלא מרצון פשוט וחזק לתרום. מסלול קידומו היה מהיר: קורס מ"כים, קורס קצינים, ותפקיד ראשון כמפקד מחלקת צמ"ה בעזה במהלך מבצע 'צוק איתן'. דוד ביצע כמעט כל תפקיד אפשרי בחיל, ושאיפתו הגדולה הייתה לסגור מעגל כמפקד גדוד. חברו מיכאל נזכר בצחוק: "תמיד אמרתי שהוא יפרוש מהצבא רק בגיל 50. זה האופי של הבן אדם".
סגנון הפיקוד של דוד היה ביטוי מובהק לאישיותו - נקי, פשוט וחף מדיסטנס מלאכותי. אלמנתו, דפנה, אותה הכיר בתקופת הלימודים בעקבות הודעת ווטסאפ מקרית על חתימה חסרה, מספרת בגאווה: "הוא היה מסתכל על החיילים, גם אם דיבר עם המג"ד שלו וגם אם דיבר עם החייל הכי זוטר, ממש בגובה העיניים". ירין כהן, הרל"שית שלו לשעבר, מתארת מפקד שוויתר על עצמו למען אחרים, העמיד את החיילים תמיד במקום הראשון ושמר עליהם בחרדת קודש בתוך מצבי הלחץ הקשוחים של הלחימה. אימו גבריאלה מוסיפה בהתרגשות: "הוא היה מפקד כמו אבא. בנות שהיו איתו בעזה סיפרו שאילמלא הוא, הן לא היו נשארות שם. והכול בצניעות. 'אמא, הכול בסדר, אל תדאגי לי'".
בדצמבר 2022 נולדה בתו, יהלי. עשרה חודשים לאחר מכן פרצה המלחמה, ודוד כמעט שלא זכה להיות בבית פיזית, אך נוכחותו הורגשה בכל רגע. דפנה מתארת אבא מסור, תומך וקרוב שהיה שותף מלא דרך שיחות וידאו בלתי פוסקות: "הוא היה אבא הכי קרוב שיש, אבל פיזית הוא היה הכי רחוק שיש". כשדפנה ביקשה ממנו בעבר לשקול תפקיד עורפי, השיב בנחרצות: "נראה לך? אז אני לא נשאר בצבא. זה לא מה שמעניין אותי". דוד אהב את השירות ואת לוחמיו בכל ליבו.
הבשורה המרה על נפילתו הכתה במשפחה כרעם ביום בהיר. חברו מיכאל מדגיש את כוחו של דוד כלוחם: "אם זה לא היה צלף שמפתיע אותו מאחורה, הוא לא היה מנצח אותו בחיים. הוא היה ווינר וחזק מאוד, אבל ככה השם רצה. הגורל יותר חזק מהכול".
בהלווייתו, הביאו קצינותיו סטיקר שהכינו לזכרו עם המשפט שמקפל בתוכו את מהותו: "לעשות הכול בחיוך". אימו גבריאלה מסכמת: "אני מאמינה שדוד בא לעולם הזה כמלאך ל-30 שנה. הוא עשה את השליחות שלו. הוא היה יותר מדי טוב לעולם הזה, ואלוהים לקח אותו אליו". דוד השאיר לנו צוואה חיונית של אהבת אדם, צניעות וחיוך שמנצח את הכול.
רס"ן דוד שקורי, חיל הנדסה, נפל בתאריך 6.2.2024, בן 30 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ן
דוד שקורי
