נכון, השמנת יתר הפכה למגפה עולמית. כן, מחקרים רבים מוכיחים את הסיכון לפתח מחלות ובעיות בריאותיות שונות בעקבותיה, ביניהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן מסוימים ועוד. אבל, וזה אבל גדול, מתברר שיש מספר לא מבוטל של בעלי עודף משקל שלא סובלים משום בעיה כזאת. בדיקות הדם המושלמות שלהם לא רק מפתיעות את הרופאים, אלא גם מעמידות אתגר מדעי להסביר את פשר הדבר. מחקר חדש עצום בהיקפו מספק לראשונה הסבר גנטי מפתיע לתופעה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
החוקרים, מאוניברסיטת קופנהגן ובית החולים הר סיני בניו־יורק, זיהו 62 גנים שמובילים גם לרמות גבוהות יותר של שומן בגוף אך בו זמנית גם לסיכון נמוך יותר למחלות קרדיו־וסקולריות (לב וכלי דם) ומטבוליות (כגון סוכרת). בממצאיהם, שפורסמו בכתב העת Nature Metabolism, מתארים החוקרים איך הגיעו לזיהוי באמצעות בחינת נתונים של מאות אלפי אנשים וחיפוש האזורים בגנום המקושרים גם עם אחד מהמדדים להשמנה (כמו BMI, אחוז שומן בגוף, יחס מותן־ירך) וגם עם אחד המדדים לבריאות מטבולית או קרדיו־וסקולרית (כמו כולסטרול, טריגליצרידים, רמות אינסולין וגלוקוז).
4 צפייה בגלריה
השמנת יתר, מדגישים החוקרים, היא מחלה מורכבת, ולא כל אחד עם משקל גבוה מדי נמצא בסיכון לפתח מחלות קרדיו־מטבוליות
השמנת יתר, מדגישים החוקרים, היא מחלה מורכבת, ולא כל אחד עם משקל גבוה מדי נמצא בסיכון לפתח מחלות קרדיו־מטבוליות
השמנת יתר, מדגישים החוקרים, היא מחלה מורכבת, ולא כל אחד עם משקל גבוה מדי נמצא בסיכון לפתח מחלות קרדיו־מטבוליות
(צילום: Shutterstock)
בחינת עומק נוספת גילתה כי הגנים שזוהו עוזרים לגוף לשמר רקמת שומן בריאה, בניגוד לגנים שהיו ידועים עד היום כקשורים למערכת העצבים המרכזית השולטת בשובע וכרוכים בהשמנה לא בריאה. השמנת יתר, מדגישים החוקרים, היא מחלה מורכבת, ולא כל אחד עם משקל גבוה מדי נמצא בסיכון לפתח מחלות קרדיו־מטבוליות. "הידיעה אילו גנים שומרים על אנשים מפני פיתוח המחלות האלה", כותבים החקרים, "תעזור לנו בסופו של דבר לאבחן טוב יותר ולטפל טוב יותר באנשים בעלי עודף משקל".
ד"ר יעל סופר, מומחית לאנדוקרינולוגיה ולרפואה פנימית, מנהלת מרפאת השמנה ומרפאת מעקב בריאטרי במכון לאנדוקרינולוגיה באיכילוב, מדגישה את חשיבות המחקר ומציינת כי הוא חדשני בגישתו. "המחקר למעשה נותן לנו פאנל שלם של גנים, שחקירתם תסייע לנו להבין מהם הדברים היותר חשובים כשמטפלים בהשמנת יתר. כך נוכל להפחית את הנזקים שלה בעתיד. היעד הוא לא בהכרח להביא למשקל תקין, אלא לשפר את איכות החיים. אם נבין אילו גנים עוזרים במניעת מחלות הכרוכות בהשמנה, הדבר בהחלט יעזור לנו בטיפול".
לדבריה, המחקר עוזר גם להבין את תפקיד תאי השומן בגוף. "אוהבים להשמיץ את תאי השומן אבל יש בהם גם דברים טובים. תאי שומן תת־עוריים, שנוטים לשבת בירכיים ופחות בבטן, מפרישים חומרים טובים ומגינים. לעומתם, תאי שומן בטניים מייצגים השמנה עמוקה יותר המקיפה את האיברים הפנימיים, ויש בהם מאפיינים של דלקת. המחקר החדש הראה כיצד הגנים שזוהו, משפיעים גם על אופן פיזור השומן בגוף כך שההשמנה יותר תת־עורית ומועילה לבריאות. "בנוסף, ההסתכלות על מספר אדיר של אנשים והבחינה לעומק שנעשו במחקר, אפשרה לתקף את הממצאים בצורה מקיפה".
האם יש הבדל בין 62 הגנים?
"הגנים חולקו לקבוצות על פי התנהגותם והשפעתם. קבוצה אחת, למשל, משפיעה על רמות סוכר נמוכות יותר, קבוצה אחרת משפיעה על רמת כולסטרול נמוכה יותר. כך נפרשה יריעה שלמה של גנים שחשוב להכירם".
4 צפייה בגלריה
ד''ר יעל סופר. ''אוהבים להשמיץ את תאי השומן אבל יש בהם גם דברים טובים''
ד''ר יעל סופר. ''אוהבים להשמיץ את תאי השומן אבל יש בהם גם דברים טובים''
ד''ר יעל סופר. ''אוהבים להשמיץ את תאי השומן אבל יש בהם גם דברים טובים''
(צילום: אלבום פרטי)
עם זאת, ד"ר סופר מעלה הסתייגות שכדאי להביא בחשבון. "המחקר התמקד במחלות קרדיו־מטבוליות, שהן באמת מרכזיות בתחום ההשמנה, אולם הן לא הסיכון היחיד. השמנה נמצאה כמגבירה סיכון גם למחלות סרטן מסוימות, וגם כאן יש יסוד סביר להניח שחלק מהעניין נובע מגנים שקשורים לדלקתיות. השמנה עלולה לגרום גם לבעיות מפרקים, ירידה קוגניטיבית, דיכאון, דום נשימה בשינה ועוד, ואני מקווה שהמחקר ימשיך בעתיד גם לכיוונים אלה".
החוקרים מציינים כי זיהוי חלק מהגנים יאפשר בעתיד גם טיפול אישי טוב יותר.
"הפוקוס הגנטי אכן יאפשר בעתיד טיפול טוב יותר כאשר נגיע לרפואה מותאמת אישית, ונוכל לכוון במדויק מה מתאים לכל אחד. אנחנו עדיין לא שם. לא אמליץ כרגע לעשות בדיקות גנטיות מורחבות גם אם עלותן תלך ותרד, כי עדיין לא קיימת משמעות טיפולית. הבנת הגנום היא הבנת ספר ההוראות של הגוף, אבל עדיין נדרשת עבודת מחקר כדי להבין בצורה מדויקת איך הכל עובד.
4 צפייה בגלריה
לאור הגילויים החדשים יהיה אפשר להימנע לפחות מהלחצים שמופעלים על חלק מהשמנים להוריד במשקל
לאור הגילויים החדשים יהיה אפשר להימנע לפחות מהלחצים שמופעלים על חלק מהשמנים להוריד במשקל
לאור הגילויים החדשים יהיה אפשר להימנע לפחות מהלחצים שמופעלים על חלק מהשמנים להוריד במשקל
(צילום: Shutterstock)
"צריך לזכור כמובן גם את חשיבות ההשפעה הסביבתית. ב־50 השנים האחרונות היה זינוק עצום בהשמנה בכל העולם, וההשמנה הפכה להיות אפידמיה. הגנים לא השתנו במהלך התקופה הזאת, ולכן ההשפעה הסביבתית של תרבות השפע היא משמעותית יותר כנראה. עם זאת, אין שום ספק שבעולם שבו עוד כמה שנים שליש מהאוכלוסייה תסבול מהשמנת יתר, המחקר הגנטי יכול לפרוץ דרך ולהביא לטיפולים מוכוונים וטובים".
אז בסופו של דבר אפשר לומר שיש השמנה בריאה?
"כן, והמחקר הנוכחי בהחלט נותן חיזוק לכך בוויכוח שקיים בנושא בספרות המקצועית. אבל אני מציעה להגיד שזה בעירבון מוגבל. זה נכון שיש אנשים שהם יותר מוגנים, אבל בריאות זה כאמור לא רק מחלות לב, וגם בעניין זה יש גבול עד כמה זה יכול להגן.
"השמנת יתר היא מחלה כרונית מורכבת. הבנת הגנום יכולה לעזור לנו להבין את המסלולים שלה, שלעתים מפצים זה על זה על מנת שהגוף ישמור על משקל מסוים. ההתאמה האישית היא הכיוון הטיפולי העתידי. כבר היום, אם מגיע אליי אדם עם משקל גבוה אך ערכי הכולסטרול הטוב שלו גבוהים גם הם, ברור שאתייחס אליו אחרת ממטופל שערכי הכולסטרול הטוב שלו נמוכים. המחקר הגנטי, ובכללו המחקר החשוב הנוכחי, יעזרו לנו להתקדם בהתאמת הטיפול הנכון לבריאות טובה".
זיהוי הגנים שמסייעים להשמנה בריאה יוכל להיות שימושי גם לטיפול בילדים בארץ ובעולם. פרופ' אורית פנחס־חמיאל, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, בהחלט אופטימית בהקשר זה. "בשנים האחרונות השמנת הילדים צוברת תאוצה, ואצל חלקם היא מגיעה לממדים חמורים. אנחנו רואים אותם פה, במרפאה, שאליה הם נשלחים מטיפות החלב ומבתי הספר ולא יודעים מי אלה שיפתחו תחלואה לבבית, סוכרת או מחלות אחרות. לחלק מהילדים יש פרופיל מדדים בריאותיים לא תקין כבר בגיל 16, ואנחנו יכולים לסייע להם. לגבי אחרים עם מדדים תקינים, סימני השאלה רבים. זיהוי הגנים החדשים יעזור לנו לדייק ולדעת אם הם באמת בקבוצת סיכון.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אורית פנחס-חמיאל. ''המחקר הגנטי מתקדם בקצב מטורף וכך גם הטיפול התרופתי בעקבותיו''
פרופ' אורית פנחס-חמיאל. ''המחקר הגנטי מתקדם בקצב מטורף וכך גם הטיפול התרופתי בעקבותיו''
פרופ' אורית פנחס-חמיאל. ''המחקר הגנטי מתקדם בקצב מטורף וכך גם הטיפול התרופתי בעקבותיו''
(צילום: אלבום פרטי)
"כבר כיום אנו עורכים בדיקות גנטיות ובודקים יותר מ־100 גנים שידועים כגורמים להשמנה. בעתיד נוכל לבחון את הגנים החדשים אחד־אחד ולשפר את דיוק האבחנה. כך נוכל להתאים את הטיפול התזונתי והתרופתי בצורה טובה יותר. המחקר הגנטי מתקדם בקצב מטורף וכך גם הטיפול התרופתי בעקבותיו. העולם הולך לכיוון הזה, ויש שם הרבה הבטחה לעזרה, גם אם זה ייקח עוד זמן".
במה חשיבות המחקר החדש?
"בעומק שלו שאִפשר לזהות מגמות בהשמנה. הם אפיינו למעשה מה זה שומן בכלל והצליחו לתאר תהליכים פיזיולוגיים של פירוק השומן, חלוקת השומן בגוף - שומן תת־עורי לעומת בטני - תהליכי מטבוליזם שונים.
"עד היום היה מושג שנקרא Jolly Fat, אנשים שמנים וטובי לב שמאיימים עליהם כל הזמן שהם חייבים לרדת במשקל, כי אם לא יעשו כך יהיו להם בעיות בריאות רציניות. עכשיו, עם הגילויים החדשים, יהיה אפשר להימנע לפחות מהלחצים שמופעלים על חלקם".
עם זאת, פרופ' פנחס־חמיאל מדגישה כי יש מקרים שבהם גם השמנה בריאה מחייבת טיפול. "צריך לזכור שגם מי שלא יפתח מחלה פיזית, לעתים יתקשה בהיבטים רגשיים. הבריאות הרגשית חשובה לא פחות, ואם השמנת היתר מלווה בתחושות עצב שמקורן בקשיים תפקודיים מסוימים או בהצקות של הסביבה, חשוב לטפל בה כמובן".