איך הגיע ארגון החסד יד שרה להיות בעלים של מלון חדש, גדול ומפואר? במלון "ירמיהו 33", הממוקם סמוך לכניסה לירושלים, 15 קומות ו־214 חדרים. העיצוב עדכני, נקי, הייטקיסטי, עם צבע שחור דומיננטי בחזית, דוכן קבלה לבן, ולידו שתי עגלות מלונאיות למזוודות, בכסף ובזהב. בקומת הכניסה לובי עם כורסאות וספות ופינת קפה־מאפה קורצת. הרמז הראשון לכך שלא מדובר במלון 5 כוכבים רגיל ניתן בחוץ, משמאל לכניסה, שם יש שער ושלט המובילים ליחידה שאין באף מלון בעולם: "יד שרה השאלת מכשירים רפואיים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
ירמיהו 33 הוא מלון ייחודי המיועד למחלימים אחרי ניתוחים קשים, אירועים מוחיים, אירועי לב ואשפוזים, שמצד אחד עדיין לא נשלחים לשיקום מקצועי, ומצד שני גם לא יכולים לחזור הביתה כי הם עדיין תלויים בסיוע. המלון הזה מעניק להם אפשרות לשהות בתנאים מפנקים יחד עם בני ובנות זוגם, וגם יחד עם תיירים רגילים. הוא בנוי ומעוצב כך שלכל מי שמתארח בו יש בהחלט תחושה של מלון מפנק. ביד שרה מקפידים לומר שהמלון איננו מרכז שיקום, שכן אינו עומד בכל הקריטריונים להיקרא כך, אלא מקום של החלמה, אף שהוא מעניק מגוון של פעולות שיקומיות, כמו הידרותרפיה, פיזיותרפיה ועוד.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המלון נבנה בהשקעה של 180 מיליון שקל, באמצעות תקציב שהגיע בחלקו ממשרד התיירות ובחלקו מקבוצת תורמים. כל חדרי המלון מונגשים, עם כורסאות מתרוממות מעצמן, ובחלקם גם כל אביזרי הסיוע לנכים בכיסאות גלגלים. באחת הקומות, בין הספא והג'קוזי, יש חדר כושר עתיר מכשירים המסייעים לשיקום לאחר אירוע מוחי או ניתוחים, כולל גרם מדרגות לאימון בטיפוס וירידה, הפעילות הכי קשה אחרי ניתוחי החלפת מִפרק, כפי שמסבירים לי. יש גם חדר מיוחד שבו יסייעו לאורחים בעזרת מוסיקה לשקם זיכרון ולהירגע, וחדר חם של סאונה רטובה שמיועד לסייע בין השאר למי שנותקו ממכונות הנשמה ונמצאים בשיקום נשימתי.
אין סממנים מנקרי עיניים, לא ברזי זהב ולא נברשות קריסטל, אבל תשומת לב, אכפתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בולטות בכל פינה. "השקיעו את הנשמה כדי להפוך את השהות פה לחוויה", אומר לי היועץ השיווקי משה רוזנבלום, לשעבר מנכ"ל קניוני עופר, שהוא בין היועצים המלווים את הפרויקט בהתנדבות.
השיא הוא הבריכה השיקומית שבקומה ה־15. בריכה ענקית מוקפת חלונות שמהם נשקף נוף פנורמי של ירושלים. בבריכה קיים ציוד העזר השיקומי הנדרש על פי ההגדרות המקצועיות, אבל במעקה הייחודי שנבנה סביבה ניכר הלב הגדול של המתכננים, שרצו לאפשר לכל מי שרוצה להחליק בקלות למים מכיסא גלגלים, מבלי לעורר תשומת לב לנכותו.
משה כהן, מנכ"ל יד שרה, מסביר שבניית הבריכה בקומה ה־15 הגדילה מאוד את עלות הקמת המלון: "המיקום הטבעי לבריכה היה בקומת הקרקע. כמויות הבטון הנדרשות לשאת את כובד המים בקומה ה־15 חייבו את חיזוק הבניין כולו. אבל הרב אורי לופוליאנסקי (יו"ר ומייסד יד שרה) התעקש שהמחלימים הזקוקים לטיפולי שיקום יוכלו תוך כדי כך ליהנות מהנוף ב־360 מעלות, ושבני משפחה המתלווים אליהם, או סתם אורחים, ייהנו גם הם ולא ירגישו מסכנים".
כשהגיעו אנשי יד שרה בפעם הראשונה למשרד התיירות עם התוכנית להקים מלון, פתחו מולם עיניים גדולות: אתם עושים דברים נפלאים, מדהימים, תמשיכו, מה הקשר שלכם למלונאות? כהן מסביר: "לא מעט מהמשתחררים מבתי חולים אחרי אשפוז בגלל אירוע מוחי, התקף לב, תאונת דרכים, ניתוח החלפת מפרק וניתוחים אחרים – עומדים לפניהם ימים או אפילו מספר שבועות עד שיהיו כשירים לשיקום אגרסיבי. אבל הם עדיין לא יכולים להגיע הביתה, כי בבית אין להם שום ציוד ויכולות להתחיל שיקום, ורוב הבתים והדירות אינם מונגשים. אחת הבעיות הגדולות בישראל היא פער הזמן בין האירוע לשיקום. ככל שהשיקום צמוד יותר לאירוע, גדל הסיכוי לחזרה לחיים רגילים. בישראל מתרחשים 20,000 אירועים מוחיים בשנה. אם בארה"ב יותר מ־90% מהאנשים חוזרים לתפקוד, בישראל זה רק 60%־70%, בין השאר כי אצלנו השיקום לא מתחיל מיד. זה למשל צורך שבו אנחנו רוצים לטפל. החזון הוא לספק מסגרת ביניים כזאת לשהות והחלמה, בתנאים מפנקים ויחד עם בני/בנות הזוג ועם תיירים מן השורה".
מחירי המלון מצחיקים בנוף התיירות בישראל: 900 שקל לזוג ללילה וארוחת בוקר באמצע השבוע, 1,250 שקל בסוף שבוע (משישי עד מוצאי שבת). מסכום זה, אומר כהן, יש לנכות את ההחזר של קופות החולים, כך שזה אפילו יותר זול. אורחי המלון עונדים צמידי סיליקון שמשמשים מפתח לחדר וגם מכשיר התרעה כשאורח נופל. "ישראל נמצאת במקום השני בעולם בכמות נפילות קשישים מעל גיל 65", אומר כהן. "נפילה שלא מאותרת יכולה להסתיים רע מאוד. אנחנו רוצים לאתר מיידית כל נפילה. הצמיד הזה מתריע כאשר אורח נופל. וזו צורה יותר מכבדת בהשוואה לאופציה של התקנת מצלמות למשל".
כשהמלונאי דוד פתאל, שהוזמן למלון כדי להתרשם ולהעיר הערות מקצועיות, סייר בין הקומות, הוא לא הבין את ההיגיון הכלכלי - את המסדרונות הרחבים, את העובדה שבכל קומת חדרים יש 24-22 חדרים בלבד, את חדרי האוכל הקומתיים. "אתם מפסידים כסף על הדברים האלו", אמר. כהן: "אנחנו שומעים כל הזמן מאנשי מקצוע 'אתם מטורפים, כל מלון אחר היה דוחס לשטח הזה 40 חדרים'. אבל אנחנו כאן לא כדי לעשות כסף, אלא כדי לתת פתרון לבעיה אמיתית".
מה הבעיה?
"מי שעבר אירוע לבבי, שיתוק מוחי או כל אירוע קשה אחר, קיבל זבנג. זה יכול לקרות לכל אחד. אלו יכולים להיות מפקדים בכירים בצה"ל, אנשים רמי מעלה, שביום בהיר חוטפים את שוק חייהם, טראומה נפשית ופיזית, ולוקח זמן להשתקם. אני פוגש בהם יושבים על המיטה, מחזיקים לך את היד ומתפרקים לחתיכות. הביטוח הלאומי והביטוחים המשלימים מבטיחים מספר טיפולים שוויוני למשתחררים מבתי חולים, אבל בני האדם וקצב התקדמותם שונים. מקומות ההחלמה השווים לכל נפש הם בדרך כלל בבתי חולים שיקומיים או מוסדות לדיור מוגן, שלא מתאימים לכל אחד, ובאזורים רבים כמו ירושלים יש גם מחסור במקומות כאלו. כאן יש אווירה מלונאית משפחתית, תמיכה לכל אורך הדרך, מהמילה הטובה, דרך הדיאטנית שמתאימה את התפריט, ועד לפיזיותרפיסטים ושאר אנשי מקצוע ועד למענה על צרכים כמו חדרי wework, למי שרוצה להמשיך בעבודה משרדית ואפילו לקיים ישיבות במהלך ההחלמה והשיקום, וגם חדרי אוכל קומתיים למי שלא נוח לו להופיע בחדר האוכל הגדול. השיקום הוא 90% פסיכולוגיה ו־10% עבודה מקצועית, שאני לא מזלזל בה".
אבל כשתייר רגיל בא לחופשה הוא לא רוצה להרגיש שהגיע למרכז שיקום.
"זה לא מרכז שיקום, אלא מרכז החלמה. למשל, לא מובטח שיהיה במקום רופא 24/7. המקום הוא פרה־רפואי, ורואה גם את בן/בת הזוג של המחלים/ה, כדי שלא ירגיש עצמו כסוג של נעבעך שמקריב את עצמו. גם הוא זוכה לחוויה מלונאית".
במשרדו של כהן, שבמרכז יד שרה, אני נדהמת מאסופת הכיסאות שמסביב לשולחנו. סמוך לכיסא שלו בולט כיסא מרופד בבד. "הוא 'נתפר' במיוחד לאחד המתנדבים שלנו שאני נפגש איתו כאן פעם בשבוע - האדריכל שלמה אשכול, שהיה מהנדס העיר ירושלים, גיבור ישראל שנפצע במלחמת ההתשה וחלק מרגלו נקטע. שלמה מתקשה לקום מכיסא מכל סוג. אז ביד שרה המציאו כיסא הכולל מנגנון הידראולי פנימי, ש'מרים' את היושב. גם כיסאות אחרים שאת רואה כאן הותאמו לצרכיהם של משתתפים קבועים בישיבות במשרד הזה. זה העיקרון שלנו, לרדת לפרטים, לענות לצרכים. ולכן גם פתחנו את המלון בהרצה שקטה, כדי שנוכל ללמוד מה הצרכים".
30 שנה מחוברים חייו של כהן (50) ליד שרה, מהן 13 שנים כמנכ"ל הארגון, בצמוד ליו"ר ולמייסד לופוליאנסקי, שאת הערצתו אליו איננו מסתיר. הוא ירושלמי, עבר את המסלול החרדי הטיפוסי של לימודים ב"חיידר" ובישיבות, התחיל כמתנדב בארגון וטיפס מעלה. הוא גר בביתר, נשוי, אב לחמישה וסב לחמישה, וממשיך להתנדב כנהג אמבולנס בשבתות, לפי הצורך. "אנחנו אומרים שמי שלא מזיל דמעה ליד חולה, לא ראוי להיות ביד שרה", הוא אומר.
איך השגתם מגרש למלון במקום אסטרטגי בירושלים?
"המגרש נתרם לפני שנים על ידי משפחת בנדהיים. במשך שנים יד שרה הפעיל בו מכבסה גדולה ובית מלאכה לתיקון מכשירים. כשהתייתר הצורך בהם והם נסגרו, הרב לופוליאנסקי הגה את הרעיון למלון ושלח אותנו ללמוד את הנושא. למדנו הרבה, גייסנו מומחים מכל התחומים. אנשי משרד התיירות, ועדה של יועצים רפואיים בראשות פרופ' שלמה מור ־יוסף, יועצים שיקומיים ועוד. הצוות הרגיל, מחדרניות ועד המנכ"ל, מגיע מעולם המלונאות. ולמרות המגדל והפאר, חשובה לנו רוח יד שרה שפועמת במקום - התמיכה, החיבוק, המילה הטובה. אנחנו זוכים כאן לראות רק את היפה והטהור בישראל. מסביב יהום הסער, ואני יושב כאן באי של שפיות. בין המתנדבים שלנו אני נפגש בקיבוצניק מהשומר הצעיר, מתנחל מנערי הגבעות, ולצידם יהודי ממאה שערים. הם לא מסכימים על דבר, אפילו לא על מזג האוויר, רק על דבר אחד: לעשות טוב".
היה לכם ממי ללמוד בפרויקטים דומים בעולם?
"לא. כל מנהלי המחוזות של קופות החולים הגיעו והודו שאין דבר כזה. יד שרה היא סטארט־אפ. שאלתי את אורי מדוע הוא לא רושם את הרעיון כפטנט, כמו ששאלתי אותו מדוע לא נרשום כפטנטים את 250 הפיתוחים שנולדו אצלנו, והוא השיב: להפך, אני רוצה שיעתיקו. לעשות טוב בעולם".
המקום פתוח לכולם, גם לחילונים?
"בהחלט, כמו חדר המיון שלנו וכמו כל שירותינו. השאיפה שלנו היא להגיע לכך שמחצית מן האורחים יהיו מחלימים ומחצית תיירים. המקום שומר שבת. המעליות פועלות בשבת: שבע מהן במתכונת מעליות שבת, ואחת רגיל למקרי חירום. הבריכה פועלת בשעות נפרדות לגברים ולנשים, האוכל בכשרות בד"ץ העדה החרדית, אבל בחדרים יש טלוויזיות, ויש WiFi בכל המלון".
איך מי שהשתחרר מאשפוז וזקוק להחלמה מגיע להתארח במלון?
"עלינו לקבל קודם כל את התיק הרפואי, שמועבר לשני רופאים מאנשי יד שרה. אחרי שהם מאשרים - למשל הם יבדקו שהוא אינו נושא חיידק אלים שעלול להדביק אחרים - יעבירו את התיק לאחות שנמצאת במלון. אנחנו מארגנים פה צוות של אחיות. אחרי שהיא מאשרת, היא תקבע בשיתוף עם אנשי המקצוע השיקומיים מה המסלול הנכון לו. ואז עובר הכול לאיש המקצוע הרלוונטי, שקובע לו את סדר היום".
אתם מספקים תנאי מלון 5 כוכבים ולא גובים על שירותי שיקום כמו פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד. איך אתם רוצים להיות כלכליים?
"אנחנו פועלים בהתאם לתוכנית כלכלית שמטרתה איזון כלכלי, ולא הגדלת רווחים. נשאלנו שאלה דומה כשיד שרה איפשרה למי שמעוניין לקבל ציוד רפואי ושיקומי לשימוש קבוע במחירי עלות. אנחנו לא מעוניינים להגיע למצב שבו שהות בירמיהו 33 תהפוך ללוקסוס לעשירים בלבד. גם אדם מעוט יכולת שזקוק למרגוע או לאירוח נגיש, יוכל לקבל אותו. זהו החזון שלנו".
מה מחזירות קופות החולים?
"הסכומים משתנים בין קופה לקופה, לפי סוגי הביטוחים, סוג האירוע ועוד. אחד האתגרים הקשים הוא לדעת מה הקופות נותנות, ואיך. יש קופות שאומרות: לך לאן שבא לך, בתנאי שלמקום יש אישור ממשרד התיירות. יש שאומרות: לך רק למקום שאנחנו אישרנו. הכיסוי נע בין 7 ל־14 ימים. גם הסכומים ליום משתנים, תלוי באירוע, טיב הביטוח, וגם כמה אתה רב עם הקופה. כי קופות החולים הפכו לסוג של שוק. ככל שתלחצי יותר כך תקבלי. המטרה שלנו היא להגיע מול הקופות להסדרי השתתפות עצמית מופחתת, בלי שיצטרכו לשלם ולקבל החזרים. אני מעריך שמדובר בתהליך שייקח כשנה.
"אני מבין את הדילמה של הקופות. הקופה עושה חשבון איפה יעלה לי יותר זול, בבית החולים עם יום אשפוז שעולה 2,000 שקל, או במרכז החלמה מכל סוג שעולה לי 800 שקל. ברור שהיא רוצה להוציא את החולה מבית החולים מהר ככל האפשר ולהעביר אותו לאופציה הזולה יותר. מצד שני, היא מפחדת שהאדם יגיע למסלול ההבראה ולא ייצא משם כי טוב שם וכי הוא חושש לחזור הביתה. ולכן אחרי 5 ימים היא אומרת - נגמר לך הביטוח. ואז מתחיל הוויכוח עם הקופה, תממנו לי עוד יום".
למה המלון קרוי על שם הכתובת שבה הוא נמצא, אופנה תל־אביבית כל כך?
"למשפחת לופוליאנסקי יש משהו עם המספר 33, שהיה מספר הבית ברחוב סירקוס גאסה בווינה, שבו התגוררו בני המשפחה לפני השואה, כולל שרה הי"ד, סבתא של אורי שנספתה, ועל שמה נקרא יד שרה. אבל אם יבוא תורם ויתעקש על שם אחר, נשנה בלי בעיה".
פורסם לראשונה: 07:23, 03.02.23
