זה לקח בדיוק כמה שניות בטלגרם, והגענו לערוץ בשם "הרופא הטוב".
היי הרופא הטוב, מה נשמע? אשמח להזמין :) קלונקס.
"בכיף. לאן? חבילה ב-300, 2 ב-550".
אורגינל אבל?
"כמובן. 2 מ"ג, 30 כדורים, תוקף, קופסה הרמטית סגורה".
מה יש עוד לשינה והרגעה?
"הכל. מה אתה אוהב?"
לא לקחתי אף פעם, פשוט לא נרדם עכשיו עם המצב וזה. מניח שיש עוד הרבה כמוני.
"כן. קלונקס טוב. זודורם טוב, בונדורמין, לוריוון, אסיוול".
מה המחירים? לזודורם ואסיוול.
"600 שקל כולל משלוח במרכז".
הבנתי. הרגו אותי האזעקות האלו בלילה.
הרופא הטוב: "את כולנו :(".
"הרופא הטוב" ממש לא לבד. לצידו פועלים בטלגרם גם "ערוץ הבריאות", "ד"ר דובי", "הרוקח המרכזי" ועוד רבים אחרים. רובם, תוך כמה לחיצות כפתור והליך שמכונה "אימות" (שבו הלקוח יידרש לשלוח צילום תעודת זהות, וצילום או סרטון סלפי), יספקו מיידית - עם שליח או באיסוף עצמי - כמעט כל תרופת מרשם אפשרית: מגלולות הרגעה ושינה, דרך שלל כדורי הקשב והריכוז ועד לאופיואידים הקשים. השוק השחור של התרופות בישראל פורח – ובעת מלחמה אפילו עוד יותר.
"זה שוק שמגלגל המון-המון כסף", אומר ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות. "באחת התפיסות האחרונות שלנו, בשיתוף עם תחנת לב תל-אביב של המשטרה, מצאנו אלפי תרופות, בשווי כולל של מאות אלפי שקלים, וזה רק בתפיסה אחת".
אתה יודע היקפים?
"את הרוב אנחנו לא תופסים".
השוק השחור של תרופות המרשם בארץ הוא לא חדש, אבל שנתיים וחצי של מלחמה, ואוטוטו חודש רצוף של לחץ וחוסר שינה במקלטים ובממ"דים - מתדלקים אותו מאוד. "אחרי שנתיים וחצי של דריכות גבוהה מאוד ושל רמות סטרס גבוהות מאוד, זה אך טבעי שאנשים יחפשו איזושהי דרך להירגע", אומר פרופ' שאולי לב-רן, פסיכיאטר ומייסד ומנהל אקדמי של ICA – המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש. "זה מתחיל ממה שזמין בפיצוצייה, כמו אלכוהול או חומרים אחרים, ועובר לתרופות מרשם. יש כאלה שמשתמשים בתרופות כמו שהרופא רשם להם, ויש כאלה שאין להם מרשם, אבל השיגו תרופות מהארון של ההורים וכדומה". ויש כאלה שנכנסים לטלגרם.
חלק מהנפגעים של כל אלו מגיעים בקצה לגמילה אצל פרופ' לב-רן. "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה של פי שניים בצריכת האופיואידים, למשל", הוא אומר. "זו עלייה שהתחלנו לראות כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה, והיא לא ירדה מאז. גם בחודשים שרמות הסטרס ירדו, השימוש המוגבר והמסוכן באופיואידים נשאר גבוה. כלומר, מי שכבר פיתח הרגל נשאר איתו גם כשהמערכה נגמרת".
השבוע צללנו לתוך השוק השחור של תרופות המרשם בעת מלחמה. שוחחנו עם סוחרים בטלגרם – שממש שמחו להציע לנו את כל מרכולתם ואף הוסיפו טיפים פרמקולוגיים – וגם עם מומחים וחוקרים, שמדליקים נורת אזהרה: התופעה המסוכנת הזו לא עומדת להיעלם, גם כשהמלחמה תהיה הרבה מאחורינו.
× × ×
תרופות המרשם בשוק השחור מתחלקות לארבע קבוצות. את הבכורה – וגם את הסיכון המקסימלי – קוטפת קבוצת משככי הכאבים מסוג האופיואידים, כמו אוקסיקוד, פרקוסט ובראש ובראשונה הפנטה, מדבקות פנטניל שאותן מכנה ד"ר ברקוביץ' "הנסיך", "כי הוא הבומבה, הוא הכי-הכי חזק". זו מדבקה לטיפול בכאבים חזקים, שמיועדת בין השאר לחולי סרטן, וחזקה עד פי 100 ממורפיום. "בשנתיים האחרונות תפסנו כאלה בשוק השחור בכמויות אדירות". בקבוצה הזו יש גם משככי כאב נוספים, שאינם אופיואידים, כמו ליריקה למשל.
הקבוצה השנייה היא הממריצים, תרופות שמיועדות לשיפור הריכוז למתמודדים עם הפרעות קשב, ויכולות להגביר את התפקוד ואת תחושת החיוניות. בה נמצאות ויוואנס ואטנט. גם בשימוש בהן ד"ר ברקוביץ' מדווח על עלייה חדה בשנתיים האחרונות. אלו כמו גם האופיואידים נחשבים בישראל לסמים מסוכנים, וסחר לא חוקי בהם מהווה עבירת סמים, "בדיוק כמו סחר בהרואין או קוקאין", מבהיר ד"ר ברקוביץ'.
הקבוצה השלישית היא המדכאים, תרופות שמרגיעות את מערכת העצבים ומיועדות לטיפול בחרדה ובנדודי שינה כמו קלונקס, אסיוול וקסנקס. הסיפור שלהן הוא מעט שונה, מכיוון שאלו תרופות נגישות מאוד וזולות, ובדרך כלל רופאי משפחה רושמים אותן יחסית בקלות. למרות זאת, גם הן פופולריות מאוד בערוצי הטלגרם.
הקבוצה הרביעית היא תרופות הלייף סטייל, שכוללת בעיקר תרופות לאון גברי, ויאגרה, סיאליס ושות'. כאן רבים מהמשתמשים לא היו זוכים למרשם מרופא, ורבים מאלו שכנראה דווקא היו זכאים למרשם כזה לא מתגברים על מחסום הבושה, שעדיין קיים. הלהיט האחרון בקבוצה זו הן זריקות ההרזיה – אוזמפיק, וויגובי, מונג'רו – שהקריטריונים לקבלתן מקופות החולים הם קשיחים, כמו BMI משיעור מסוים או ערכים גבוהים של סוכר בדם. ככל שהצלחנו להסיק, בקבוצה הזו אין עלייה ניכרת בתקופת המלחמה. נראה ששינה במקלט משותף וזלילת פחמימות לילית לא ממש מעוררים שימוש, לא בוויאגרה ולא באוזמפיק.
הפער בין מחיר תרופה בבתי המרקחת לבין מחירה בטלגרם יכול לעלות למעל אלף אחוז במוצרים מבוקשים - מה שהופך את הסחר בטלגרם של התרופות לרווחי במיוחד: השווי המוערך של שוק התרופות השחור עומד על מאות מיליוני שקלים בשנה. חפיסת כדורי שינה כמו בונדורמין או אסיוול, שנמכרת עם מרשם בבתי מרקחת במחיר של כ-17 שקל, תימכר בטלגרם במחירים שינועו בין 150 ל-400 שקל. חבילה של חמש מדבקות פנטה בבית מרקחת תעלה 145 שקלים, ואילו בטלגרם מדבקה אחת תעלה בין 200 ל-350. חבילת תרופות לשיכוך כאבים מסוג ליריקה 150 מ"ג תעלה בבית מרקחת כ-170 שקלים ובשוק השחור כ-400 שקל.
טלי יוגב: "לפנטה יש אפקט של סטלה מיידית שמחזיקה לאורך זמן. זה בעצם תחליף הרואין למי שיש כסף, וגם אנשים נורמטיביים, שקיבלו משככי כאבים אחרי ניתוח או כי שברו עצם ברגל, יכולים תוך שבועיים להגיע למצב שהם מחפשים עוד ועוד. והנה לך שוק שחור משגשג"
אבל בתקופת מלחמה, המחיר מהווה שיקול חשוב פחות, יותר אנשים קונים – ויותר גם מתמכרים. "אם ב-2022 היינו במצב של 3.8 אחוז מהאוכלוסייה שמצוי בשימוש ובסיכון מוגבר של תרופות מרשם, עכשיו אנחנו מעל עשרה אחוז מהאוכלוסייה", אומרת טלי יוגב, ראש אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי, "וכשיש היצף בביקושים במערכת הנורמטיבית - תמיד תהיינה זליגות לשוק השחור".
× × ×
הדרישה הגבוהה ביותר בערוצי הטלגרם, כך נראה, היא כאמור לאופיואידים למיניהם. הנה שיחה שניהלנו השבוע בערוץ הטלגרם "מנהל ההזמנות", שמוכר משככי כאבים בקלות.
היי, אשמח לבצע הזמנה.
"מה קורה מאמי, מה את צריכה?"
יש מדבקות פנטה?
"בטח. איזה מינון?"
50.
"יעלה 350 באיסוף. משלוח בתוספת תשלום".
לחבילה או מדבקה אחת?
"מדבקה אחת".
מתי אפשר להגיע?
"מתי שתרצי מאמי. את מגיעה לאסוף? צריך אימות: סרטון סלפי עגול עם כסף מזומן (להגיד 'מנהל הזמנות', תאריך ושעה), צילום תעודת זהות, צילום מסך של רשת חברתית, מספר טלפון לתיאום".
הפרטים האישיים של הרוכש, אגב, נועדו להגן על הסוחרים מפני מבצעי חשיפה של המשטרה. זה עובד ככה: בעבר דלפו רשימות של שוטרים, כולל פרטים אישיים, מארגונים שונים. הרשימות הללו, שחלקן כוללות גם תעודות זהות של שוטרים, ניתנות לרכישה בדארקנט, וגורמים פליליים משווים בין המספר שהלקוח שולח ל"אימות" לבין הרשימות הללו, כדי לוודא שלא מדובר בשוטר. לכאורה, לא מדובר במשוכה שזרועות החוק לא יכולות להתגבר עליה, אבל נדמה שהערוצים הללו ממילא לא נמצאים גבוה במדרג הטיפול המשטרתי. אולי הסיבה לכך היא שהסחר בטלגרם כולל לא מעט "יזמים קטנים", ולא רק ארגוני פשיעה גדולים. לדברי ד"ר ברקוביץ', מדובר לא אחת בעבריינים מקומיים, ואפילו ביוזמות של מטופלים פרטיים שמצאו אפיק הכנסה נוסף לעודפי התרופות שהם או סביבתם הקרובה מקבלים במרשם. "וכן", הוא אומר, "תפסנו בשנה האחרונה גם כמויות אדירות של אנשים שפשוט זייפו מרשמים".
פרופ' לב-רן מסביר למה דווקא במלחמה יש עלייה בשימוש באופיואידים: "בבסיס, כל דרך של אסקפיזם מַפְנָה את הקשב שלי הצידה ממה שקורה כאן ועכשיו. אם תרופות ממריצות מעלות את רמות הדופמין ונותנות יותר ריגוש, אז לתרופות לשיכוך כאב יש תופעות לוואי משמעותיות של הרגעה וטשטוש שמקילות, גם אם באופן רגעי, את ההתמודדות עם המציאות. וצריך לזכור שכאב הוא כאב, בין אם הוא פיזי או נפשי".
הסחר באופיואידים משגשג במלחמה. הפסיכיאטר פרופ' שאולי לב–רן: "לתרופות לשיכוך כאב יש תופעות לוואי משמעותיות של הרגעה וטשטוש שמקילות, גם אם באופן רגעי, את ההתמודדות עם המציאות. וצריך לזכור שכאב הוא כאב, בין אם הוא פיזי או נפשי"
טלי יוגב: "לפנטה יש אפקט של סטלה מיידית שמחזיקה לאורך זמן. זה בעצם תחליף הרואין למי שיש כסף. וגם אנשים נורמטיביים, מה שהכי גורר אותם למטה להתמכרויות זה משככי כאבים. אנשים מסוימים, שקיבלו משככי כאבים אחרי ניתוח או כי שברו עצם ברגל, יכולים תוך שבועיים להגיע למצב שהם מחפשים עוד ועוד. אבל רופאים הם אחראיים, והם לא ייתנו סתם פנטניל בכמויות לאנשים. אז אותו אדם ינסה להוציא מרשמים מרופאים שונים, ואחר כך יגיע לחדר מיון ויגיד שהוא משתגע מכאבים וחייב תרופה עכשיו. ובהמשך הוא יחפש ערוצים אחרים, גם פחות לגיטימיים, להשיג את התרופה. על זה תוסיף את המצב המתמשך של fight or flight שאנחנו נמצאים בו ואת השכיחות הגבוהה של מתמודדים עם פוסט-טראומה באוכלוסייה שמחפשים מענה מיידי שיקל את הסבל, והנה לך שוק שחור משגשג".
× × ×
קבוצת התרופות הפופולריות הנוספת בערוצי הטלגרם היא כאמור כל כדורי הקשב והריכוז. הנה לדוגמה שיחה שניהלנו בערוץ "הרוקח" השבוע.
היי, הרוקח.
"אהלן".
נתקעתי בלי אטנט.
"איזה מ"ג צריך".
20.
"בוא לאסוף ב-750 אחשלי. קרחנה. אזור פתח תקווה".
סגור אורגינל?
"כן, אחי".
קצת יקר.
"הכי זול בפער".
וואלה? אף פעם לא קניתי בטלגרם.
"אני הראשון והאחרון שלך".
מה אתה צריך בשביל להתקדם?
"צילום מסך פייסבוק. צילום תעודת זהות. סרטון שלך אומר: 'הרוקח אשמח לבצע הזמנה' ואומר את מספר הפלאפון שלך".
בימי שלום, שיאי הזמנת התרופות לקשב וריכוז בטלגרם דווקא מתמקדים סביב תקופות המבחנים באקדמיה ובחינות הסמכה גדולות. "יש אנשים שחושבים שזה יהפוך אותם לסופרמן", אומר חגי שור, מנכ"ל רשת בתי המרקחת שור טבצ'ניק. "הם חושבים שאם הם ייקחו את התרופה אז הם לא יישנו שלושה-ארבעה ימים וילמדו למבחן בריכוז גבוה. אבל זה לא נכון. אם אין לך קשיי קשב וריכוז זה לא יעשה אותך לסופרמן, אפילו יכול להיות שזה לא יעשה לך שום דבר, מלבד תופעות לוואי".
רק שעכשיו מלחמה, אין אקדמיה ואין מבחנים, ועדיין - כדורי הקשב והריכוז פופולריים מאוד בערוצי הטלגרם. הסיבה היא דווקא האופי הספציפי של סבב הלחימה הנוכחי, שמתמקד בלילות. "אנשים שלא ישנו כמו שצריך בלילה זקוקים למשהו שיעיר אותם ביום", אומרת טלי יוגב, ומתייחסת בייחוד לתקופה הזאת, שבה הורים במחסור קריטי של שעות שינה נדרשים גם להמשיך לעבוד וגם לטפל ולהעסיק את הילדים לאורך כל היום. "ואז הם לא נרדמים בלילה, אז הם לוקחים כדורי שינה. זה מין מעגל קסמים אכזרי. זו תופעה מוכרת בעיקר בקרב המתמודדים עם פוסט-טראומה, שהשימוש בכדורים נותן להם תחושה של שליטה במצב ושליטה ברגשות. כאילו שבאמצעות התרופות הם אלו שמנהלים את הרגשות והמחשבות ולא להפך. אבל זה לא באמת, זו אשליה שגורמת לניתוק. מנגנון שכזה עלול להוביל להגברת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ובהמשך גם להתמכרויות".
עוד קבוצה – ככל הנראה קטנה בהרבה – של רוכשי כדורי קשב וריכוז בטלגרם היא מבוגרים שאכן סובלים מקשיי קשב וריכוז, אבל לא עברו את התהליך הארוך (ושעלול להיות גם יקר למדי) של אבחון בדרך למרשם. "אין להם את הסבלנות ואורך הרוח לעבור את הפרוצדורות שקשורות בקבלת התרופה", מסביר שור, "אז הם מחפשים קיצורי דרך".
אבל כדורי הקשב והריכוז למיניהם גם פופולריים מאוד בקרב אנשים קצת פחות נורמטיביים: מכורים שבצוק העיתים משתמשים בריטלין ובדומיו כתחליף לקוקאין. הסיבה: קצת יותר קשה להשיג במלחמה את הדבר האמיתי. "ריטלין זה בהחלט לא קוקאין", אומר שור, "אבל מי שמכור ואין לו כרגע אספקה של סמים - אז יכול להיות שהוא ייקח ריטלין כדי להרגיע את הקריז".
× × ×
דווקא קבוצת תרופות ההרגעה וכדורי השינה למיניהם מעוררת לא מעט תהיות. כאמור, מרבית התרופות הללו יחסית זמינות מאוד, ניתנות בקלות על ידי הרופא ולרוב ללא צורך בבדיקות ובתורים למומחים, והן בדרך כלל מאוד-מאוד זולות. חלק מקופות החולים הוסיפו שירות של משלוח תרופות באמצעות שליח ללא עלות, אז גם החשש להתרחק מהממ"ד לא רלוונטי. אבל למרות זאת, גם תרופות ההרגעה והשינה פופולריות מאוד בערוצי הטלגרם בעת המלחמה. כמה זה פשוט? הנה שיחה שניהלנו השבוע עם ערוץ הטלגרם המתכנה "עולם הבריאות":
"היי, מה אפשר לעזור?"
צריך סטילנוקס לאזור צפון ים המלח / מעלה אדומים. אפשרי?
"מעלה אדומים כן".
כמה כדורים?
"קופסה סגורה 14 כדורים. יעלה לך 500 כולל משלוח".
סטילנוקס היא תרופה פופולרית המסייעת לשינה. הקופסה שהוצעה לנו למכירה ב-500 שקל עולה, למשל בבתי המרקחת של מכבי, 14.02 שקל בלבד. אם כך, מדוע להסתכן ולהזמין בטלגרם?
ראשית, המלחמה – ובוודאי זו הנוכחית – אכן פוגעת לישראלים בשינה. כבר בדצמבר 2023 פרופ' שהם חשן-הלל, חוקרת קבלת החלטות מבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, יצאה למחקר בנושא. היא צירפה את בעלה, הרופא וחוקר השינה פרופ' אלכס גיללס-הלל, ואת החוקרת ד"ר הדר נפתלוביץ לביצוע מחקר מעקב שינה מתמשך למדגם מייצג של האוכלוסייה. "אף אחד לא חקר קודם את השפעת המלחמה על השינה בעורף. הדבר היחיד שמצאנו, זה מאמר אחד מאנגליה עם סיפורים של אנשים שלא מצליחים לישון בתחנות רכבת בזמן מלחמת העולם השנייה", היא אומרת. "גילינו שלמלחמה יש השפעה אדירה על השינה של האזרחים".
במחקר הושוו נתונים של הלמ"ס, שהצביעו על נדודי שינה קליניים בשיעור של כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה לפני המלחמה, לתוצאות השאלון שמילאו המשתתפים בדצמבר 2023. התוצאה: גידול של למעלה מפי 3.5. 25 אחוז מהנבדקים נמצאו מעל לסף הקליני של נדודי שינה (אינסומניה). ביוני אשתקד, במהלך מבצע עם כלביא, שיעור האינסומניה באוכלוסייה הגיע לרמה גבוהה במיוחד של 41 אחוז. "הגבוהה ביותר אי פעם", לדברי חשן-הלל. אלא שאף אחד לא יופתע אם גם השיא הזה כבר נשבר בשבועות האחרונים.
ומה עם כדורי שינה בזמן הזה?
"בדצמבר 2023 11 אחוז דיווחו על שימוש בכדורי שינה, שזה המון. בשגרה זה בסביבות ארבעה אחוזים".
ואכן, הישראלים נוהרים לבתי המרקחת ומצטיידים בתרופות הרגעה ושינה. לפי דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, בשבועיים האחרונים רואים עלייה של כ-30 אחוז בצריכה של תרופות מדף מהסוג הזה (נתונים מדויקים על תרופות מרשם מצויים בידי קופות החולים, אך אינם מפורסמים לציבור – ג"א). "בכל פעם שיש מתיחות ביטחונית יש עלייה בצריכה של תרופות", אומר פפו. אלא שהישראלים, מתברר, כבר ידעו איך להשיג תרופות בטלגרם עוד לפני המלחמה, וכשזו הגיעה, הם הוסיפו לסל שלהם תרופות חדשות. "הערוצים הלא-חוקיים בטלגרם מגיעים כבר שנים לפיקים בתקופות של מבחנים באוניברסיטה", אומר הרוקח הבכיר. "בכל פעם שיש תקופות מבחנים יש עלייה בצריכה של אמפטמינים, ריטלינים וקונצרטה למיניהם. אנחנו רואים את זה בבחינות לשכה של עורכי הדין, בבחינות הרישוי של רופאים ובכל בחינות ההסמכה הגדולות".
אז יכול להיות שאנשים נכנסו לערוצים האלה כדי להשיג תרופות לריכוז לפני מבחן, ועכשיו כבר יודעים לאן לפנות כשקשה להם להירדם ואין להם מרשם זמין?
"יותר מזה, גם אחד שמשיג מרשם חוקי ל-60 כדורים, צורך 20 ואת היתר הוא מוכר, וכולם כבר יודעים למי לפנות".
זה דבר נפוץ שאנשים קונים שלא דרך בית מרקחת?
"כן. משיחות עם מטופלים עולה שזה נפוץ מאוד. אבל זה בדרך כלל לא יהיה תרופות הרגעה ושינה, שהן זמינות מאוד והרופאים בקהילה יודעים לתת את המענה כשצריך. זה נפוץ למשל בזריקות הרזיה, שאז מי שלא מצליח להשיג מרשם פונה לערוצים האלה".
בימי שלום, שיאי הזמנת תרופות הקשב והריכוז הם במועדי המבחנים באקדמיה ומבחני ההסמכות הגדולים. אז מה גורם לזינוק בהזמנות דווקא עכשיו? הורים עם חוסר שינה שמחפשים איך להתפקס בעבודה - ולהבדיל, מכורים, שהמלחמה פגעה באספקת הסמים הרגילה שלהם
השאלה היא למה תרופות שכל כך קל להשיג עדיין פופולריות בשוק השחור. ישנם כמובן הצרכנים הנורמטיביים, שלא ישנו כמה לילות ורוצים תרופה דחוף, לא משנה המחיר ועזוב אותנו עכשיו מרופא. אבל יש גם קבוצה נוספת: שוב, המכורים, שבעת מלחמה נתקלים לא פעם בקושי בזמינות סמי הרחוב. "בשוק השחור תפסנו יחד עם המשטרה שהרבה פעמים מוכרים את התרופות האלה בכדורים בודדים. כל כדור בעשרות שקלים", אומר ד"ר ברקוביץ'.
מה הם עושים עם זה?
"משתמשים כבדים ומכורים לסמים מרסקים את הכדור, ככה הוא פחות נספג בכבד, ומערבבים אותו יחד עם תרופות לכאבים אורתופדיים כמו ליריקה, או עם אופיואידים כמו אוקסיקונטין או פנטה ועם ממריצים כמו ריטלין, ויוואנס ואטנט. הם לוקחים את כל זה ומערבבים עם אלכוהול, וזה מאוד מגביר את האפקט עבורם".
× × ×
הצרכנים בשוק השחור של התרופות בערוצי הטלגרם לוקחים סיכון גדול מאוד. גם אם המוכר מצהיר כי "מדובר באורגינל", אין דרך לדעת אם לא מדובר בזיוף, ואולי כזה שמסכן חיים ממש. ואפילו אם מדובר בתרופות מקוריות – לא ברור באילו תנאים נשמרו. זריקות ההרזיה, למשל, צריכות להישמר בקירור 24/7. מי ערב לכך שאכן נשמרו בטמפרטורה הנכונה אצל הבחור האנונימי מהטלגרם? גם המינון הוא לא בהכרח מה שכתוב על האריזה. "אבל אנשים שמשתמשים בערוצים האלה לא מתלוננים", אומר פפו. "הם לא הולכים לא למשטרה ולא למשרד הבריאות – אז זה נשאר מתחת לרדאר".
אבל הסכנה המרכזית היא כמובן ההתמכרות. כאשר התרופות ניתנות על ידי רופא, המטופל במעקב. אלא שבטלגרם אין מי שיאמר למטופל "עצור, זה מסוכן". זה כמובן נכון לגבי האופיואידים, אבל גם לגבי תרופות השינה וההרגעה. "בנזודיאזפינים (תרופות פסיכואקטיביות מרגיעות כמו קלונקס, קסנקס ובונדורמין – ג"א) הן תרופות עם השפעה מאוד חזקה שעלולות לגרום גם להפסקות נשימה ואף דום נשימה ולמוות", אומר רופא השינה פרופ' גיללס-הלל. אבל גם לתרופות הבטוחות יותר עלולות להיות תופעות לוואי לא נעימות. פרופ' גיללס-הלל: "אנשים שמשתמשים בתרופות כאלה בצורה לא נכונה עלולים לחוות בלבול במהלך היום, ישנוניות מוגברת, טשטוש ומצבים דיסוציאטיביים".
ויש סיכון נוסף שפרופ' לב-רן מדגיש: הרגל שבדלת. ברגע שמישהו נכנס לשוק הלא-חוקי, הוא נחשף לכל התפריט שערוצי הטלגרם מציעים. "אדם נכנס לפעמים לסופר לקנות קילו עגבניות וקונה על הדרך גם לחם וביצים", הוא ממשיל. "אדם שרצה כדור שינה מוצא ליד זה ריטלין במבצע, והוא חושב לעצמו, אולי זה יעזור לי לעבוד על הפרויקט הזה שאני צריך להגיש עד סוף השבוע, אז הוא מוסיף גם את זה לסל, ומשם האצבע קלה על המסך גם בפעם הבאה".
מה עושים? מלבד אכיפה ופעולות משטרתיות, לדברי טלי יוגב מהרשות לביטחון קהילתי, המדינה יכולה לעשות יותר על מנת לנטר תרופות מרשם: לקצר את משך הזמן שבו ניתן לנצל מרשמים ידניים, לעדכן את מחשבי כל בתי המרקחת ברגע שאדם ניצל מרשם כדי למנוע שימוש כפול בבתי מרקחת שונים, ועוד. "אבל בסוף הסיפור הוא לזכור שלעיתים תרופות מרשם הן רק עזרה ראשונה כדי להפחית סימפטומים, ולא פתרון ארוך טווח", היא אומרת. "המערכת הרפואית צריכה תמיד להציע את האופציה של טיפול ותמיכה רגשית ונפשית. הכדורים לבדם לא יפתרו את הבעיה". וגם לא את המלחמה הבאה.
