כמו פטיש חמישה קילו על הראש. כך הרגישה לי שקד (40) כשקיבלה את הבשורה שהיא חולה במלנומה. קצת לפני גיל 38, כשהיא אמא לבת שנתיים ומניקה, הקרקע נשמטה תחת רגליה. צל העבר ריחף מעל: עשר שנים קודם לכן, אמה האהובה, עד אז אישה בריאה לחלוטין, נפטרה מסרטן בתוך חודשיים בלבד בגיל 57. עכשיו, אותה מחלה איימה גם על חייה שלה.
זה התחיל מנקודת חן ישנה בבית החזה, שהחלה לשנות צורה וצבע תחת הסערה ההורמונלית של ההיריון והלידה. חודשים ארוכים של המתנה ובירורים במערכת הציבורית, שבהם איש לא מיהר להרים דגל אדום, הסתיימו בניתוח ובאבחנה קשה: מלנומה עמוקה בשלב מתקדם.
"ביום חמישי קיבלנו את המכה, וביום ראשון התעוררנו ואמרנו: זה האתגר, ככה נתמודד איתו", מספרת שקד. "לרגע לא התחברתי לחוויה של אמא שלי, שהסתיימה באופן טרגי. ידעתי שאני הולכת לנצח את הדבר הזה. באותם ימים אנשים היו עם הילדים שלהם בשבי בעזה. הטרגדיה של אחד היא גם הפרופורציות או הנחמה של האחר. אני זוכרת שישבתי במרפסת ואמרתי לעצמי: 'אני ממש לא עומדת לרחם על עצמי. זו משימה שאני יכולה לה'".
בתוך הסערה המטלטלת הזו, נפתח בפניה שער לא צפוי לעולם הרפואה של המחר. לאחר שעברה ניתוח לכריתת הגידול היא שובצה למחקר הקליני בניהולו של פרופ' גל מרקל במרכז דוידוף בבילינסון, שהציע פרוטוקול טיפולי חדשני ששילב אימונותרפיה עם חיסוני mRNA מתקדמים שנועדו לאמן את מערכת החיסון לזהות ולחסל בעצמה את תאי המחלה. הטיפול החל בקבלת ביופסיה מהגידול במעבדה הגנטית. שם ריצפו המדענים את ה-DNA של הגידול הסרטני הספציפי שלה, זיהו את המוטציות הייחודיות לו, והדפיסו במיוחד עבורו מרשם מולקולרי זמני. שקד קיבלה זריקה שתכליתה אחת: לאמן את תאי ה-T שלה (שתפקידם לאתר ולחסל תאים שהפכו למסוכנים) לזהות את התאים הסרטניים שנותרו בגוף ולהשמיד אותם.
במשך חודשים ארוכים, אחת לשלושה שבועות, עברה שקד טיפול שגרם לתופעות לוואי פיזיות קשות, שלא הותירו מקום לספק אם היא מקבלת את התרופה האמיתית או פלצבו. "הקיטרודה, התרופה הרגילה נגד הסרטן שלי, מייצרת תופעות לוואי כמו כאבי מפרקים וחולשה, אבל אחרי הטיפול הניסיוני זה היה ממש קיצוני. במשך יומיים אחרי זה היה לי קשה לצאת מהמיטה בגלל חולשה מאוד-מאוד גדולה בכל השרירים", היא מספרת. למרות התשישות הפיזית הכבדה, היא סירבה לעצור את חייה, והמשיכה לעבוד מרחוק.
בינואר 2026, עם סיום שנת המעקב הראשונה, קיבלה שקד את הבשורה המיוחלת: גופה נקי לחלוטין מהמחלה והסרטן לא חזר. יחד איתה הגיעה בשורה מרגשת נוספת, שהמחישה את העובדה שהיא בריאה: הרופאים נתנו לה אור ירוק להרות. לפני חודש ילדה את בתה השניה, ניר. "היינו בטוחים שנצטרך להשתמש בעוברים שהקפאנו בשימור הפוריות, שיש לנו זמן לתכנן את ההיריון הזה, אבל זה קרה באופן טבעי".
× × ×
בשיא מגפת הקורונה, לפני שש שנים, העולם למד להכיר מונח חדש: mRNA. ראשי התיבות הללו הפכו בן לילה לגלגל הצלה עולמי. החיסון המהפכני אוחסן במקפיאי ענק בטמפרטורה של מינוס שמונים מעלות, ושונע למרפאות במשאיות משוריינות תחת מעטפת אבטחה חסרת תקדים. ישראל הובילה את מבצע ההתחסנות העולמי, והייתה בין הראשונות שדיווחו על תופעות הלוואי שלו. עד היום, ניתנו למעלה מחמישה מיליארד מנות ממנו ברחבי העולם. על פי ההערכות, הוא מנע עשרות מיליוני מקרי מוות מהמחלה, רובם בשנה הראשונה למגפה.
אבל ההיסטוריה, מתברר, שמרה את התפנית המסעירה יותר בתחום להמשך. בעקבות הצלחת החיסונים בתקופה המגפה, הוזרמו מיליארדי דולרים למחקר ופיתוח הטכנולוגיה הוותיקה. באוגוסט 2026, הראו תוצאות דרמטיות של ניסוי שלב 3 בחיסוני ה-mRNA למלנומה, סרטן העור הקטלני ביותר - האחראי בישראל מדי שנה ל-2,100 מקרים חדשים ול-230 מקרי מוות - צמצום דרמטי של קרוב למחצית בסיכון לחזרת המחלה או למוות ומניעה מוכחת של התפשטות גרורות, ואיתם פוטנציאל מרגש לשבור את כל תקרות הזכוכית של האונקולוגיה המודרנית.
מנתונים שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר עולה כי שנתיים לאחר הטיפול, החיסון נגד מלנומה של מודרנה ומרק, שניתן יחד עם התרופה האימונותרפית קיטרודה, הפחית את הסיכון למוות או לחזרת המחלה בניסוי קליני מתקדם ב-42 אחוז לעומת קיטרודה בלבד.
"החיסון החדש הוא משהו שמעולם לא ראינו קודם, במונחים של יעילות והדרך שבה הוא עובד", אמר ד"ר מייקל פוסטאו, מנהל שירות המלנומה במרכז הסרטן סלואן קייטרינג ל-CNN. מומחים ברחבי העולם הגדירו את התוצאות האלה "שינוי עמוק בגישה הטיפולית לסרטן".
צל ציבורי ותדמיתי. חיסון קורונה
(Shutterstock - Halfpoint, Shutterstock)
אם החזון המסעיר הזה יתממש, המשאיות המקוררות יובילו בעתיד הלא-רחוק לא רק חיסונים נגד מחלות זיהומיות, אלא גם מרשמים גנטיים אישיים שהונדסו לפי דרישה במעבדה, ותפורים בדיוק מילימטרי כנגד ה-DNA של גידול סרטני של חולה בודד. מה שתפס תאוצה כפתרון חירום למגפה עולמית, עשוי בעתיד הלא-רחוק להפוך למהפכה הגדולה ביותר בתולדות הרפואה: הרגע שבו הגוף האנושי יקבל פקודת מחשב ויהפוך אותה לנשק קטלני נגד שורת מחלות קשות, בראשן סרטן. אבל לא רק.
בשונה מחיסונים נגד מחלות ויראליות, כמו קורונה, שניתנים כמניעה לאנשים בריאים, השימוש בטכנולוגיה נגד סרטן הוא למעשה סוג של חיסון טיפולי, המותאם לחתימה הגנטית של כל גידול. הוא ניתן לאדם שכבר חלה בסרטן במטרה לעזור לגוף שלו להילחם בגידול באופן ממוקד ואישי. "מדובר בטיפול שמבוסס על שינויים ספציפיים שנוצרים בתא הסרטני של חולה מסוים, ובהם משתמשים כדי לייצר עבורו טיפול מותאם אישית", אומר פרופ’ גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון וסגן מנהל מרכז רפואי רבין מקבוצת כללית.
טכנולוגיית ה-mRNA פועלת להשמיד את הגידול הסרטני במקום שבו הטיפול האונקולוגי נכשל. במקום לנסות לתקוף אותו באופן ישיר, היא משתמשת במערכת החיסון של החולה כדי לזהות ולחסל אותו. לא רק שההפעלה הזו ממוקדת רק נגד תאי הגידול, היא מכוונת במדויק נגד הגידול הספציפי של המטופל עצמו.
איך קורה הנס הזה? תחילה, לוקחים דגימה מהגידול וממפים את המוטציות הייחודיות שלו, כלומר את החלבונים החריגים שעל מעטפת התא הסרטני, שאינם קיימים בתאים בריאים. לאחר זיהוי החלבונים הללו, מייצרים מולקולת mRNA סינתטית, שמכילה את ההוראות הגנטיות המדויקות לייצור חלבונים כאלה. החיסון הזה מוזרק למטופל ונכנס לתאי מערכת החיסון, שמייצרים את חלבוני הסרטן. תאי הדם הלבנים מזהים את החלבונים הללו כפולש זר, משתכפלים וסורקים את הגוף כדי לזהות ולהשמיד תאים שמכילים אותם, תוך פגיעה מינימלית בתאים בריאים.
פרופ' טל זקס: "כשהתקבלו תוצאות הניסוי, המנכ"ל שלח לי הודעה ואמר: 'כל הכבוד, החזון שלך התגשם. אנחנו עומדים להודיע לעולם שזה עובד'. אמרתי לילדים ולנכדים שלי 'ריפאנו את הסרטן'. זה היה בוקר נפלא"
"מערכת החיסון שלנו נועדה להבדיל בין גורם עצמי לגורם זר", אומר פרופ' מרקל, בעצמו מומחה לגידולי עור ולמלנומה. "קל לה לזהות וירוס שחדר לגוף, כי ה-DNA שלו אחר משלנו, והחלבונים שלו שונים. זיהוי תא סרטני כפולש הוא הרבה יותר מורכב, כי הוא נוצר מתא תקין, נורמלי. בטיפול החדש לוקחים את הקלסתרון האימונולוגי הספציפי של המחלה הספציפית של החולה הספציפי, ומלבישים את כל המוטציות האלה על מולקולת mRNA אחת. ברגע שמזריקים אותה לחולה, מולקולת ה-mRNA הזו נבלעת על ידי תאים של מערכת החיסון, וככה המערכת יכולה להפעיל בצורה מאוד-מאוד ממוקדת, כמו פרוז'קטור, את התגובה החיסונית של התאים ספציפית כנגד אותו קלסתרון".
כאמור, הטיפול הזה נתפר במדויק לפרופיל המוטציות הספציפי של הגידול של כל מטופל. שני חולים עם אותו סוג סרטן יקבלו חיסונים שונים לחלוטין. השילוב עם תרופות אימונותרפיות קיימות נועד למנוע מהגידול לחמוק בזמן שמערכת החיסון של הגוף תוקפת אותו. הוא ניתן בזריקה פשוטה לתוך השריר כל שלושה שבועות, עד תשע מנות, ותופעות הלוואי שלו נחשבות לקלות. "הן דומות במידה מסוימת למה שאנחנו מכירים מחיסוני הקורונה", אומר פרופ' מרקל. "יש כאב ותגובה מקומית באתר ההזרקה, תחושת חולי ליום או יומיים. באופן יחסי מדובר בטיפול עם סבילות גבוהה מאוד, שנחשב מאוד בטוח".
× × ×
אבל מה שמוגדר בעולם הרפואה כתופעות קלות יחסית לא תמיד נחווה ככה. בשיא המחלה שלה, יצרה תמר (שם בדוי), עורכת דין ומגשרת משפחתית, פסל קטן מחימר: דמות אישה שוכבת, מתפתלת, נאנקת מכאב. בימים אפלים, כשגופה בער מחום, הפסל הזה דיבר במקומה. "כעורכת דין, מילים הן כלי העבודה שלי", היא מספרת. "אבל במחלה מצאתי את עצמי פשוט לא רוצה לדבר. האמנות הייתה המקום היחיד שבו יכולתי לצרוח את הפחד".
שני חולים עם אותו סוג סרטן יקבלו חיסונים שונים לחלוטין. השילוב עם תרופות אימונותרפיות קיימות נועד למנוע מהגידול לחמוק בזמן שמערכת החיסון של הגוף תוקפת אותו. הוא ניתן בזריקה פשוטה כל שלושה שבועות, עד תשע מנות, ותופעות הלוואי שלו נחשבות לקלות
עשור קודם לכן כבר התמודדה תמר עם סרטן השד והחלימה, אך הפעם האויב היה אלים וחסר רחמים. הסיוט שלה החל בספטמבר 2023. נקודה קטנה על האמה, שלא נראתה מאיימת במיוחד, נחשדה תחילה כנגע שפיר, אולם הטלפון שהזעיק אותה לכירורג בדחיפות גילה את האמת המרה. "הוא אמר לי: 'יש לך מלנומה'. לא היה לי מושג אפילו מה זה אומר", משחזרת תמר. "שאלתי 'מה זה מלנומה'?, והוא עונה 'סוג של סרטן'. צעקתי: 'עוד פעם סרטן'?"
כשפרצה המלחמה, וחדרי הניתוח התרוקנו, הובהלה תמר לניתוח לכריתת הגידול. זו הייתה רק יריית הפתיחה לרכבת שדים בלתי נתפסת: המלנומה הפכה גרורתית, שלחה שלוחות לבלוטות הלימפה והתפשטה בגוף במהירות מסחררת. בתוך שבעה חודשים עברה תמר עשרה ניתוחים שונים בניסיון לסלק את הגידול. "כל פעם מצאו עוד נגע ועוד נגע. זה היה גיהינום", היא מספרת. "אמרו שיש לי 50 אחוזי סיכוי לחיות. כמשפטנית, התכוננתי למות בכל המובנים: כתבתי צוואה, חתמתי על ייפוי כוח רפואי לפי חוק החולה הנוטה למות, אפילו מילאתי טופס תרומת גופה למדע. אמרתי לעצמי: בגיל 70 כבר עשיתי את שלי, אני יכולה ללכת".
ואז, בתוך הייאוש, נפתח עבורה צוהר של תקווה: גם היא הוזמנה לקחת חלק במחקר של פרופ' מרקל בבילינסון. "הובהר לי חד-משמעית שזה מעלה את הסיכוי שלי לחיות", היא מסבירה. "במצב שבו יש לך רק 50 אחוזי סיכוי מול סרטן שמתפשט ברמה מטורפת בכל הגוף, זו הייתה הדרך היחידה לבלום את המחלה. הסיבה השנייה שהסכמתי להשתתף בניסוי הייתה עצה של חברים וחברות, חלקם רופאים, שאמרו לי: 'תמיד טוב להיות במחקר'. בדיעבד, הם צדקו. יש לי חברה שמטופלת היום במסדרונות עמוסים, מחפשת איזה כוך קטן לשבת בו כדי לקבל עירוי. לי הייתה פינה משלי, בשקט שלי, עם יחס אישי וידיעה שאני עטופה לחלוטין".
במשך שנה שלמה, אחת לשלושה שבועות, התייצבה תמר בבית החולים לקבל את הטיפול. המחיר הפיזי היה כבד. "אלו היו ימים של חום גבוה, 39.4 מעלות ותשישות שאי-אפשר לתאר, ברמה שלא הצלחתי לקום מהמיטה", היא נזכרת. "אבל ידעתי שכל תופעת לוואי היא סימן שהמערכת עובדת".
בבדיקות ההדמיה האחרונות התרחש נס: המחלה נעלמה כלא הייתה. לאחרונה חגגה תמר את יום הולדתה ה-70 באירוע אינטימי ומרגש שכולו שיר הלל לחיים. "המחלה הזו השאירה בי את אותותיה", היא אומרת. "אבל אני חיה, רוקדת, בועטת, נושמת וממשיכה לעזור לאנשים. המחלה הייתה לצידי אבל היא מעולם לא ניהלה אותי. נולדתי מחדש".
× × ×
רעיון הרנ"א שליח (mRNA), הנושא את הקוד ליצירת חלבון מסוים, התגלה כבר ב-1961 והיכולת ליצור בעזרתו תרופות תוארה כבר בסוף שנות ה-80, אולם במשך שנים ארוכות תחום החיסונים לסרטן נכשל כישלון חרוץ. פרופ' טל זקס, מומחה ברפואה פנימית ובאונקולוגיה, לשעבר המנהל הרפואי של חברת מודרנה ומהמובילים של פיתוח חיסוני ה-mRNA האונקולוגיים, משחזר את המוטיבציה שהניעה אותו להמשיך במחקר גם כשהעולם המדעי היה סקפטי. "זה היה פחות עניין של אמונה בלתי פוסקת שזה יצליח ויותר תחושת חובה מוסרית", מספר פרופ' זקס. "אם יש לנו את התבונה המדעית שאומרת שמשהו יכול לעבוד - יש לנו את החובה לנסות".
פרופ' זקס
נקודת המפנה הגיעה עם הירידה לרמה הפרטנית: "למדנו שתאי ה-T של מערכת החיסון מזהים מוטציות אקראיות. בגלל שסרטן נגרם כתוצאה ממוטציות כאלה, לסרטן של אנשים שונים יש מוטציות שונות’ ולכן אם אני רוצה לשפעל את מערכת החיסון באופן יעיל צריך לרתום אותה כנגד המוטציות הרלוונטיות באותו חולה. כאשר אנחנו מטפלים בחיסון מותאם אישית, אנחנו תופרים את המענה המדויק לטביעת האצבע הגנטית של הגידול הספציפי הזה".
לדבריו של פרופ' זקס, פלטפורמת ה-mRNA היא הפלטפורמה האידיאלית לטיפולים אונקולוגיים משום שהיא מאפשרת לקודד רצפים שונים בקלות יחסית. "מה שלא היה ברור לנו”, הוא אומר, “היה האם באמת אפשר לעשות את זה בזמן אמת ובמחיר שהוא בר יישום".
השלב הבא בפיתוח דרש בחירת אסטרטגיה קלינית מדויקת: באיזה סוג סרטן להתחיל, ובאיזה שלב של המחלה? הבחירה נפלה על סרטן העור (מלנומה) בשלב המוקדם, מיד לאחר הניתוח להוצאת הגידול. "לסרטן העור יש את כמות המוטציות הגבוהה ביותר מבין כל סוגי הסרטן, כתוצאה מחשיפה לשמש", מסביר זקס. "ככל שיש יותר מוטציות בגידול, כך גדל הסיכוי שהאלגוריתם יזהה מתוכן את המוטציות האפקטיביות ביותר לבניית החיסון".
הדרך לא הייתה חפה מספקות. זקס מתאר את הדיונים הסוערים שהיו לו עם הנהלת החברה והעומד בראשה, סטפן בנסל, כאשר נדרשו להשקיע משאבים עצומים בדרך שתוצאותיה אינן מובטחות מראש. "הוא כל הזמן שאל אותי: 'תגיד, זה יעבוד'"? צוחק זקס. "עניתי לו: 'אני לא יודע, אבל זה שווה את המאמץ'".
כל אלה הגיעו לסיומם עם פרסום תוצאות הניסוי המתקדם, כשזקס כבר לא היה בחברה. "המנכ"ל שלח לי הודעה ואמר: 'כל הכבוד, החזון שלך התגשם. אנחנו עומדים להודיע לעולם שזה עובד'", הוא משחזר את הרגע שבו קיבל את את הבשורה. "אמרתי לילדים ולנכדים שלי 'ריפאנו את הסרטן'. זה היה בוקר נפלא".
פרופ' גילי רגב יוחאי: "בלי החיסון המגפה הייתה נמשכת הרבה יותר זמן והורגת הרבה יותר אנשים. רמות הקונספירציה הן אינסופיות, אבל זה חיסון מאוד יעיל ומאוד טוב. הוא ניתן לכל כך הרבה מיליארדים ברחבי העולם, שכל מה שאפשר היה ללמוד על תופעות הלוואי שלו - למדנו"
× × ×
מערכת ההפעלה הביולוגית שעמדת מאחורי הטכנולוגיה החדשה מתחילה להציע אופקים טיפוליים חסרי תקדים במגוון של מצבים רפואיים נוספים. במאי 2024 העניק ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אישור היסטורי לחיסון mRESVIA של מודרנה, המיועד להגנה מפני נגיף ה-RSV הגורם לדלקות ריאה ולאשפוזים ממושכים. בשלבים המתקדמים של הניסויים הדגים החיסון יעילות של מעל 83 אחוז במניעת מחלה של דרכי הנשימה התחתונות. האישור הזה היה הראשון שפרץ את גבולות הקורונה והוכיח כי פלטפורמת ה-mRNA יעילה גם נגד פתוגנים נשימתיים אחרים.
באוגוסט השנה הוענק אישור מהפכני ל-mFLUSIVA, חיסון השפעת העונתית הראשון המבוסס על טכנולוגיית mRNA. מדובר באבן דרך דרמטית בבריאות הציבור, שעשויה לשנות את פני התחלואה העונתית. ייצור חיסוני השפעת המסורתיים שניתנים בימים אלה בקופות החולים ברחבי הארץ מתבסס על טכנולוגיה ותיקה של גידול נגיפים בביצי תרנגולת או בתרביות תאים. התהליך אורך כחצי שנה, אילוץ שמחייב את ארגון הבריאות העולמי להעריך כבר בחודש פברואר אילו זנים יתקפו בחורף הבא. לא פעם, עובר נגיף השפעת מוטציות במהלך חודשי הקיץ, והחיסון שמגיע לבסוף למרפאות מתגלה כבעל יעילות נמוכה.
טכנולוגיית ה-mRNA עשויה להגשים חלום מדעי ישן: פיתוח חיסון שאינו מכיל נגיפים מומתים או מוחלשים ויהיה יעיל כנגד זני השפעת העונתיים. סנתוז מולקולת ה-mRNA במעבדה אורך שבועות בודדים בלבד, גמישות שתאפשר למדענים להמתין כמעט עד הרגע האחרון ולהתאים את הרצף הגנטי בחיסון בדיוק מושלם לזנים שמסתובבים בשטח.
פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעת ובקרת זיהומים ב"שיבא", אומרת כי היתרון המובהק של הפלטפורמה מתבטא לפני הכל בזינוק דרמטי בשיעורי ההגנה לעומת החיסונים הרגילים. "החיסון של ה-mRNA נגד שפעת הרבה יותר יעיל מהחיסון הנוכחי. אנחנו מדברים על 80 אחוז יעילות, לפעמים יותר, בהשוואה ל-30-40 אחוז בלבד בחיסון הנוכחי. הייצור שלהם כל כך מהיר, שהוא מעניק אפשרות מעולה להתמודדות עם מגפות”.
פרופ' גילי רגב יוחאי
(איליה מלינקוב)
מיליארדי המנות של החיסון נגד קורונה, שניתנו עד היום ברחבי העולם מספקות, לדבריה, ודאות טובה באשר לבטיחות וליעילות החיסונים הללו. "החיסון עשה את העבודה, הוא הציל חיים רבים. בלי זה המגפה הייתה נמשכת הרבה יותר זמן והורגת הרבה יותר אנשים. רמות הקונספירציה הן אינסופיות, אבל זה חיסון מאוד יעיל ומאוד טוב. הוא ניתן לכל כך הרבה מיליארדים ברחבי העולם, שכל מה שאפשר היה ללמוד על תופעות הלוואי שלו - למדנו. כל העולם מבין היום שהחיסונים האלה הם פריצת דרך גדולה. אין ספק שזה העתיד, גם במחלות זיהומיות וגם בסרטן".
× × ×
בחודשים הקרובים יחל הליך אישור החיסון החדש למלנומה ברשויות הבריאות. "זה לוקח בדרך כלל בסביבות שנה, ואז מודרנה תשיק את החיסון הזה באופן רשמי", צופה זקס. שאלת מיליון הדולר כעת היא אם החיסון נגד מלנומה יהיה יעיל באותה מידה גם נגד מחלות ממאירות אחרות. חוקרים ברחבי העולם מנסים כעת את הטכנולוגיה על מגוון של גידולים סרטניים נוספים, בהם סרטן הלבלב, הריאות וסרטן שד. חברת ביונטק הודיעה החודש כי החיסון שלה לא עמד ביעדים הרצויים בניסוי נגד סרטן ראש וצוואר.
למרות ההתרגשות מתוצאות הניסוי האחרונות והחזון מעורר ההשראה, הדרך מהניסויים הקליניים אל מיטות החולים עוד ארוכה. “בקונספט זה נהדר. בפרקטיקה – עדיין צריך סבלנות”, אומר פרופ’ עידו וולף, יו”ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות של משרד הבריאות ומנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. “עד המחקר של מודרנה היו יותר מ-200 מחקרים קליניים על חיסונים לסרטן – כולם נכשלו, מה שמעיד על כך שתחום החיסונים נגד סרטן, עד כמה שהוא נשמע מלהיב, הוא עדיין מאוד-מאוד בעייתי. צריך לזהות את החלבונים שמופיעים על מעטפת התאים הסרטניים כתוצאה מהמוטציות הגנטיות שחלות בתא ואז למצוא דרך לעורר את מערכת החיסון בצורה מספיק טובה כדי שתחסל את תאי הסרטן. שני הדברים מאוד קשים ליישום. לכן המהפכה כאן היא קודם כל יותר קונספטואלית מאשר פרקטית. מצד שני, הרבה מהדברים שאנחנו עושים היום התחילו במהפכה כזו”.
פרופ' וולף
(ריאן פרויס)
מהפכת ה-mRNA צפויה להיתקל גם באתגרים משמעותיים הדורשים פתרון מערכתי: שמירה על שרשרת אספקה מורכבת ביותר עבור תרופות אישיות שמותאמות במיוחד לכל חולה, הצורך לייצר מסלולים מואצים לאישורים של תרופות שמשתנות מאדם לאדם, והצל הציבורי והתדמיתי שיצרו מתנגדי החיסונים. גם סוגיית המחיר והנגישות הנדרשת בסל הבריאות עוד לא באה על פתרונה. העלות של ייצור חיסון אישי יחיד היא אסטרונומית. כיצד יממנו מערכות הבריאות הציבוריות, בהן קופות החולים בישראל, שנאבקות בקיצוצים תקציביים ובסל תרופות מתכווץ, טיפולים שעולים מאות אלפי דולרים למטופל?
כל זה לא עוצר את המעבדות המובילות בעולם, שמתרגמות כיום את מודל ההוראות המולקולריות לשורה של תחומים רפואיים מהפכניים. הפוטנציאל העתידי של טכנולוגיית ה-mRNA לוקח את החזון הרפואי אל מעבר לגבולות המוכרים של חיסונים ותרופות מסורתיות. משימוש ב-mRNA כדי להורות לגוף לרפא את עצמו לאחר טראומה, דרך מחיקת אלרגיות, מאבק בחיידקי-על ואפילו הצערת תאים במטרה לדחות מחלות ניווניות הקשורות לגיל, כגון אלצהיימר.
מוקד המחקר עובר לטיפול במחלות כרוניות ורפואה מותאמת אישית. ניסויים קליניים מתקדמים נגד נגיפים מורכבים כמו HIV, CMV ואפשטיין-בר מתנהלים כל העת. במקביל, נבדק שימוש ב-mRNA להחלפת חלבונים פגומים או חסרים במחלות גנטיות, כמו סיסטיק פיברוזיס, וחוקרים רותמים כעת את הטכנולוגיה לפעולה הפוכה מזו שהורגלנו בה: חינוך המערכת החיסונית להפסיק לתקוף את רקמות הגוף עצמו כדי לרפא טרשת נפוצה, לופוס (זאבת) ומחלות מעי דלקתיות ללא צורך בדיכוי חיסוני כולל.
"אני מעריך שהשימוש בטכנולוגיה יורחב לממאירויות נוספות ויפתח דלת לשילובים חדשים", אומר פרופ' מרקל. "ייתכן מאוד שמלנומה היא רק הסנונית הראשונה. כבר היום ישנם תהליכי מחקר מתקדמים מואצים בשלל מחלות ממאירות כמו סרטן ריאה ודרכי השתן. בהחלט יש מקום לאופטימיות".
