|
איך נראה יום במעבדתה של בלשנית? מה הקשר בין סלנג לשירה? פרופ' תמר סוברן עונה ומציעה: חשבו על השפה - כראי של המחשבה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
יש לי שלושה תחומי מחקר הקשורים ביניהם:
1. התחום הכללי של מחקריי הוא הסמנטיקה
שהיא תורת המשמעות. ענף בלשני זה חוקר את הקשר בין המילים לעולם. אחת ההנחות של הסמנטיקה היא שמילים קרובות במשמעות מקובצות ל'שדות סמנטיים', וזה גם שמו של ספרי הראשון. ידוע לכל שהמילים 'ריח', 'אף' ו'בושם' קרובות במשמעותן, ואילו המילה 'נחושת' אינה נמצאת בשדה המשמעות שלהם. אני מתעניינת בשדות של מושגים מופשטים. שם הקשרים בין המילים נסתרים מן העין. כך למשל לא ברור מהו היסוד ה'שלילי' הקושר בין המילים: חסר, פגום, שבור, גיהינום, נעדר, הפוך, סטייה, חנק, חריג, ועוד. חקירה של קשרי המשמעות בין מילים קרובות כאלה חושפת טפח מן האופן שבו מאורגנים המושגים במוחנו ובתודעתנו.
2. חקר המטפורה
- הוא תחום מרכזי במחקר בגישת ה'סמנטיקה הקוגניטיבית' שבמסגרתה אני חוקרת. בתוך התחום הרחב הזה המתפתח במהירות אני מעוניינת במיוחד בהבחנה בין מטפורות בשיח ובדיבור כגון: 'מי תקע לך רעיון כזה במוח', לבין מטפורות שיריות יצירתיות כגון 'על ערפל גופך גופי מתגעגע' - אלתרמן, או 'פרחי אולַי' - רחל.
3. נושא שלישי שבו מתמקדות חקירותיי הוא תיאור שלבים בהתפתחות סגנון הפרוזה והשירה העברית מתקופת ההשכלה ועד ימינו בתהליך המופלא של חזרת העברית לחיי שפה מלאים.
|
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
אל לימודי הפילוסופיה, הספרות והלשון נמשכתי מנערותי בשל אווירת העיון וטיפוח הלשון והשירה שהייתה בבית-הוריי. בתחילת לימודיי חשבתי שתחום ההוראה והמחקר שלי יהיו ספרות ולשון. ואמנם במשך שנים ארוכות לימדתי לשון, ספרות ופילוסופיה בבית ספר תיכון. אבל כבר בשנת לימודיי הראשונה באוניברסיטה התברר לי שתחום המחקר המושך אותי הוא תחום הפילוסופיה של הלשון. ענף זה מגשר בין שלושה תחומי החקר: פילוסופיה, בלשנות וספרות.
לא מעט השפיעו על דרכי מרצים רבי השראה בשנות לימודיי באוניברסיטה. כל אחד מהם תרם לבחירה שלי בכיווני המחקר וההוראה, ושימש מופת בתחומו לחשיבה עמוקה, רחבה ומדויקת וליצירתיות אקדמית. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
הימים שלי אינם אחידים. באופן כללי יש בהם שילוב של הוראה וניהול של שתי המגמות שאני מופקדת עליהן, הדרכה של תלמידים, וכתיבה הכרוכה בחיפושים בספרייה ובמאגרי המידע. אני מקדישה שעות רבות להוראה, לשכלול ולהרחבה של הידע שלי בַּתחומים שאני מלמדת וחוקרת ואני משתדלת לגוון את שיטות ההוראה שלי. קיומם של אתרי קורסים מקוונים במִרשֶתֶת (באינטרנט) מאפשר דו-שיח חי ונמשך עם התלמידים גם מעבר לשעות ההוראה הקצובות, ורעיונות רבים למחקרים צמחו וצומחים מהשיג-והשיח הזה.
אני מתחילה את הבוקר מוקדם מאוד בקריאה, אחר כך עונה על הדואר האלקטרוני שמעתיר עליי שאלות ומשימות, בקשות להמלצות, וענייני ניהול. כשאני שקועה בכתיבת מאמר או ספר הוא מלווה אותי בתודעה בכל שעות היום, אפילו בזמן נהיגה, הדחת כלים, או בישול. אחרי שנאסף חומר הרקע והחומרים העובדתיים מוינו ונותחו, וכשאני מרגישה שהמבנה והטיעון של המאמר כבר מבוררים היטב בראשי, הכתיבה עצמה נעשית בשטף, תיקונים והגהות לעומת זאת הם עניין אִטי ותובעני.
אני מקדישה גם לא מעט זמן למשפחתי ובייחוד לשני נכדיי: אורי בן החמש ואמיר בן השנתיים. חידת התפתחות הלשון והתודעה שלהם היא פלא יום-יומי, והשתתפותי בתהליך מופלא זה ממלאת אותי גאווה ושמחה.
|
|
באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד?
קשה לי לומר במה אני גאה במיוחד, אני בדרך כלל אוהבת את כל 'יַלדֵי רוחי', ושמחה בכל מה שאני כותבת. אני מרוצה מן הנתיב המחקרי שפילסתי לי בחקירת השדות הסמנטיים והלשון השירית. גאוותי על השילוב שאני משלבת בין שלושת תחומי הדעת - הפילוסופיה של הלשון, הספרות והבלשנות. שילוב זה מאפשר להבין משהו מעומקו של הפרדוקס של הלשון: מצד אחד השפה, כל שפה אנושית , היא מדויקת ומצייתת לכללים ולסדר, ומצד שני יש בה חופש יצירה והיא משתנה, מתחדשת ומתעשרת כל הזמן. כל תחומי החקר שלי מצביעים על הכפילות הזאת.
שם של מאמר אחד שלי מ-1993 מדגים זאת במיוחד. המאמר נקרא 'מטפורה כפיוס': שני אבריו של ביטוי מטפורי צריכים 'להתפייס' ולגשר על המרחק הסמנטי שביניהם. כיצד יחבר אלתרמן 'ערפל' החמקמק, הערטילאי הקשור לשדה המשקעים והאקלים עם 'גופך' המוחשי האנושי, האהוב? ומהו הגשר המושגי שבונה המשוררת רחל בין 'פרחים' שהם משדה הטבע והצומח אל המילה 'אולי', שהיא מילת שאלה, תהייה וספק? מהו מנגנון ההפשטה המאפשר את הצמדתם ליחידה אחת בעלת משמעות מעניינת, רגשית, עמוקה ויצירתית? על שאלות אלה ודומות להן אני מנסה לענות במחקריי. |
|
| |
השאלה (מטפורה), בלשון, בספרות ובתחומי אמנות אחרים - שימוש במלה כדי להצביע על דבר אחר...
לערך המלא
|
|
לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל יוצר/ת בתרבות העברית של המאה ה-20, במי היית בוחרת?
אני חושבת שהייתי רוצה לפגוש את לאה גולדברג
ולשמוע אותה מדברת על הספרים שקראה, על המקומות שביקרה בהם, על עבודתה כפרופסור באוניברסיטה וכסופרת ומשוררת לילדים ולגדולים ועל מחקריה. במיוחד הייתי רוצה לשמוע על האופן שבו נולדו שיריה לגדולים ולקטנים. הייתי רוצה לעמוד על סוד החיבור בין פשטות לעומק, בין פיוט לשכל שבשירתה. העובדה שהביוגרפיה הליטאית שלה דומה לזו של אמי המנוחה גורמת לי להרגיש קרובה אליה, ולשון שירתה עדיין מחכה ומפתה אותי לתאר ולחקור אותה. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - פרופסור תמר סוברן מציגה נקודה למחשבה:
אני מציעה לחשוב על השפה, גם כשלומדים דקדוק וספרות, כעל ראי של המחשבה. על האופן שבו הדיבור והכתיבה האוטומטיים שלנו משקפים חוקיות וסדר לוגי, אבל גם חוויות ורגשות פרטיים וחבויים, ויוצרים מוכשרים מבטאים בכל דור דקויות ומורכבויות בעזרת צירופים והרכבים חדשים ומפתיעים.
אני גם מציעה לכולנו, צעירים ובוגרים, לפני ואחרי בחינות הבגרות, לחזור ולקרוא את יצירותיהם של ענקי דור התחייה גם אם לא מלמדים אותם עוד בבית הספר: ביאליק,
טשרניחובסקי,
ברדיצ'בסקי,
גנסין,
ברנר,
עגנון
ובני חוגם. גם 'ספר האגדה' הוא אוצר לשוני רגשי ומחשבתי. מעט מהחזרה הזאת אל הכתובים אני מעודדת בשיעוריי 'לשונה של הסיפורת העברית החדשה' ו'לשונה של השירה' ו'עיונים בלשון השירה'
|
|
ולסיום, מטבע לשון שחביב עליך במיוחד:
"למד מאהבה - וסוף הכבוד לבוא". תלמוד בבלי, מסכת נדרים דף סב עמוד א.
|
|
|
| | | ילידת 1948, ראשון לציון. רכשה את תאריה בלשון עברית ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.
משמשת כראש המגמה ללשון העברית וראש המגמה הבין-תחומית ללימודי התרבות העברית והיהודית בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב.
רשימת ספרים: "שדות סמנטיים", ירושלים תשנ"ד, "חקירות בסמנטיקה מושגית", ירושלים תש"ס, "שפה ומשמעות - סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים", חיפה תשס"ו.
אתר אישי - פרופ' תמר סוברן
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|