ynet - דוד פסיג - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

דוד פסיג

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


יש סיכוי שבשנת 2020 תפרוץ מלחמת עולם במעורבות ישראל, יש סיכוי שבעתיד המדע יתפוס את מקומו של ההייטק, וקיים גם סיכוי פרוע שארה"ב תחליט לנתק את קשריה עם ישראל. פרופ' דוד פסיג חוזה את העתיד

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר המרכזי שלי הוא חקר עתידים, והוא מתפצל לשניים. אני מאמין שלטכנולוגיות שהמין האנושי מייצר יש כוח מכריע בשינויים מרחיקי לכת שעתידה האנושות לעבור במאה ה-21. משום כך אני חוקר טכנולוגיות עתידיות והשלכותיהן על מגוון משתנים - החל בהשלכות חברתיות וכלכליות ובמיוחד השלכות קוגניטיביות.

 

כראש המעבדה למציאות מדומה אני משקיע רבות בניסיון לבחון כיצד טכנולוגיות תלת מימד משפיעות על היבטים קוגניטיביים שונים. במסגרת זו אנו מצליחים להוכיח שמציאות מדומה מסוגלת לשפר מיומנויות קוגניטיביות רבות של אוכלוסיות עם קשיים וגם אוכלוסיות נורמטיביות. הצלחנו, למשל, לשפר יכולות קוגניטיביות של מפגרים באופן ששום טכנולוגיה אחרת לא הצליחה עד כה.

 

תחום המחקר השני שלי הוא פיתוח שיטות מחקר בעזרתן אפשר לשפר את חקר העתיד כיום. אני מתקף אותן ועורך בעזרתן מחקרים בתחומים שונים ועם ארגונים וחברות עסקיות מגוונות.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

לתחום הגעתי במקרה (או שלא), מיד אחר מלחמת לבנון הראשונה. בתקופת המלחמה הייתי מילואימניק צעיר והגדוד שלי ספג נפגעים רבים במהלך אחד הקרבות הקשים עם הסורים. כשהשתחררתי, אבי ראה שאני במצב נפשי ירוד ושלח אותי לפוש אצל משפחה באירופה. יום אחד, בעודי מטייל להנאתי ברחוב הומה, נתקלתי במודעה גדולה המזמינה להיכנס לתערוכה מיוחדת על הבית העתידי. נכנסתי והתאהבתי ממבט ראשון בתחום.

 

זה היה בשנת 1982, עוד בימיו הראשונים של המחשב האישי. בתערוכה הראו כיצד בשנת 2000 יהיו בבתים מסכים דקים גדולים שייקראו פלזמות. כיצד ילדים ישבו בחדרים שונים וישחקו עם חבריהם ברחבי תבל דרך רשת אלחוטית שתחבר גם את כל יושבי הבית. כיצד ההורים יעשו העברות בחשבון הבנק שלהם דרך מסך דק ומעוצב להפליא, ועוד. היממה אותי העובדה שהאנשים אשר יצרו את התערוכה, יכלו לדמיין כך את אשר יהיה בעתיד. מאז לא מרפה ממני ההתפעמות שחוויתי באותו היום, והיא אשר דחפה אותי ללכת ללמוד את התחום.

 

האם העתידן של ימינו הוא בעצם גלגולו המודרני של הנביא?

 

מאז ומתמיד עסק המין האנושי בניסיון לזהות את עתידו. הצורך בידיעת העתיד הוא צורך קיומי - בלעדיו אנחנו לא יכולים לתכנן את צעדינו ולהיות יעילים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בכל תחום. חשיבת עתיד לאורך השנים היתה נחלתם של הוגים או מעלים באוב. להמון לא היתה שום אפשרות לבחון את מקור החיזוי או את תקפותו.

 

לעומת אלו, חקר העתיד המודרני משתמש בכלים מדעיים מקובלים כדי להפקיע את חשיבת העתיד מהוגים, אנשי רוח או שרלטנים, ולמעשה מאפשר לכולנו לבחון את הדרך בה החוקר הגיע למסקנותיו בדבר העתיד, או לשחזר את התהליך כדי לראות אם מגיעים שוב לאותה התוצאה. השוני העיקרי בין הנביאים של העבר לבין חוקרי עתיד של היום, הוא שהם האמינו באמונה שלמה שזה מה שהולך להתרחש ונותר רק לחכות לראות מה יילד יום. האמונה היתה כי העתיד הוא הגורל שאין להימנע ממנו. לעומת תפישה זו, חקר העתיד של היום יוצא מנקודת הנחה שיש אין סוף עתידים. צריך לברר ולחקור עתידים אלו על מנת לשפר עוד יותר את העתידים הטובים או להימנע מהעתידים השליליים.

 

האם יש תחומים שחקר העתיד נמנע מלעסוק בהם?

 

חקר העתיד היום עוסק במגוון גדול של תחומים. הוא נמנע מלעסוק בתחומים הנושקים לפרפסיכולוגי או לטרנסנדנטלי.
צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

חקר העתיד. תחום מחקר הבוחן את התהליכים שבהם התמורות של ההווה הופכות להיות המציאות של המחר.

 

לערך המלא


באילו מבין הישגייך המחקריים אתה גאה במיוחד?

 

פיתחתי סולם של מיומנויות חשיבה עתידיות. זהו סולם של מיומנויות קוגניטיביות שיהיו נדרשות בעתיד מכל אדם, כדי שיוכל לשרוד בסביבות חברתיות ועסקיות מורכבות. כמו כן, כראש המעבדה למציאות מדומה אנחנו מצליחים להוכיח שטכנולוגיות תלת מימד מסוגלות להעצים מיומנויות קוגניטיביות שונות, גם אצל אנשים שהמיומנויות הללו היו נמוכות במיוחד.
 

האם תוכל לתאר את פניה העתידיות של החברה הישראלית?

 

לאחרונה הוצאתי ספר - "צופן העתיד" - ובו אני מרכז 16 תחזיות על מדינת ישראל שנערכו בעזרת מתודולוגיות שונות. להלן רשימה קצרה של תחזיות מהספר:

 

תסריטים סבירים (70%-60% סבירות שיתממשו)

 

1. בני דור המנהיגים של העשור השני והשלישי של המאה ה-21 יהיו מתקני עולם, והרגשות שיניעו אותם יהיו רוויי אשמה כבדה על כך שאבותיהם כמעט גרמו לקריסתן של מערכות חברתיות, פוליטיות כלכליות, אקולוגיות ועוד.

 

2. בהתבסס על מחזורי המלחמות שהתקיימו באלפיים השנים האחרונות, צפויה בשנת 2020 מלחמה מכוננת שתעצב את המאה ה-21.

 

3. מדינת ישראל תהיה צד במלחמה כלל עולמית זו ויש ביכולתה להביא למלחמת הכרעה נוספת על רקע הסכסוך המקומי.

 

4. העשור השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית למדינת ישראל. סביר כי הצמיחה תעלה על 7%-5%. בסוף העשור תוכל מדינת ישראל להימנות עם 15-10 המדינות המפותחות בעולם.

 

5. הסולידריות בין הקבוצות בישראל תלך ותתפרק עד לשנת 2030. לא מן הנמנע כי יתרחשו גם אירועים שיתפסו בבחינת מלחמת אזרחים

  

תסריטים אפשריים (50%-40% סבירות שיתממשו)

 

1. אפשר שמדינת הרווחה תקרוס עד לשנת 2020. במקומה יקומו מוסדות קהילתיים רבים.

 

2. פעילות הטרור בעולם מאורגנת במבנים ארגוניים מתוחכמים שיש ביכולתם לגבור ולנצח את המערכה נגדם. כדי שזה לא יקרה תצטרך החברה לקבל החלטות ערכיות קשות.

 

3. תעשיות העתיד אינן תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים (היי-סיינס), לשם כך דרושה אסטרטגיה שונה לתכנון תוכניות לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

 

4. אם אזרחי מדינת ישראל ימירו את הדמוקרטיה הייצוגית בדמוקרטיה הסכמית (קרי, מדינה דו-לאומית) הלבנוניזציה של ישראל תביא למצב קשה יותר מזה שרואים כיום בלבנון.

  

תסריטים פרועים (30%-20% סבירות שיתממשו)

 

1. תגרות רחוב וגילויי אלימות יווצרו בין תושבי ערים מבוססות ובין תושבי ערים כושלות בישראל.

 

2. בכל המדינות העוטפות את מדינת ישראל במעגל הראשון, השני והשלישי, חוץ מירדן, כבר החלו תהליכי התפוררות והן עלולות לקרוס. לכן יש לצפות לגלישת המונים ממדינות ערב מתמוטטות אל עבר גבולות ישראל המוכרים. הגבולות והחומות לא יעמדו בלחץ, וההסכמים בנוגע אליהם יופרו.

 

3. קבוצת טרוריסטים תצליח לייצר פצצת גרעין בינונית ותשתמש בה באחת מערי ארה"ב. ארה"ב תנתק עקב כך את קשריה האסטרטגיים עם מדינת ישראל.

 

4. האוונגליסטים יפנו עורף לישראל מפני שיראו בה אשמה בעיכוב שיבתו של ישו.

 

5. עד סוף העשור השני של המאה ה-21, מחיר חבית נפט עלול להאמיר ל-500 דולר. אם כך יקרה, עלולה התרבות הישראלית להידרדר לרמת מורכבות נמוכה יותר – דבר שיעודד אליטות רבות לעזוב את הארץ.

 

6. בשנות ה-40 של המאה ה-21 תקום תנועה חזקה כנגד מוסדות הדת במדינת ישראל ותצליח לנתק את הקשר האינטגרלי בין דת למדינה. זו תהיה מהפכה שאינה ארגונית בלבד, אלא גם אנטי דתית ברוחה.

 

תסריטים רצויים (התסריטים הרצויים מתוך כלל התסריטים הריאליים)

 

1. חסרונות השיטה הכלכלית הקפיטליסטית יתחילו לערער את מעמדו של הקפיטליזם ברחבי תבל. חוסר ההוגנות הטמון בשיטה עלול להתבטא בפרץ של מעשי אלימות קשים. האם תוכל ישראל להציע תיקונים משמעותיים לחולאי השיטה? מסתבר שיש למדינת ישראל תשתית ויסוד לעיצוב הגות כלכלית שתתרום לכלכלה העולמית.

 

2. אברהם בורג צודק בטענתו כי הציונות המדינית גמרה את תפקידה. ישראל צריכה להירתם להגדרה מחודשת של זכות קיומה – זכות המכונה ברית ייעוד. רק אם תתגייס המדינה למשימה חדשה זו כבר עכשיו, תבשיל ההגדרה ותתחיל לשאת פרי ב-2050.

 

3. יישוב הסכסוך עם הערבים יתאפשר רק בעוד כ-50 שנה, בעת שהייעוד הלאומי של העם היהודי יהיה מגובש ומקובל על הכול.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' פסיג מציג נקודה למחשבה: 

 

אני נוהג לומר שעתידן אשר ערך תחזיות ולבסוף התברר שתחזיותיו התאמתו, אינו אלא עתידן כושל.
 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

אלברט איינשטיין נהג לומר: "אם רעיון בתחילה אינו נשמע אבסורדי, אין לו תוחלת".

 

שאלת מחקר
צילום: גדי דגון

יליד 1957, בעיר מקנס שבמרוקו. את לימודי הדוקטורט בחקר העתיד עשה באוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב. מכהן בסגל של אוניברסיטת בר אילן מאז 1993.

 

כיום משמש כמרצה בכיר באוניברסיטה זו, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה. היחיד בעל תואר שלישי בחקר העתיד במדינת ישראל. לאחרונה ראה אור ספרו "צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל".

 

לאתר האישי של פרופ' דוד פסיג - לחצו כאן.

ראיון עם פרופ' דוד פסיג בערוץ האקדמי - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©