ynet - ליאת איילון - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

ליאת איילון

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן? איך הזדקנו פה פעם, לפני עידן המטפלים הזרים? ומהי תוחלת החיים הממוצעת בימינו? ד"ר איילון פותחת חלון הצצה לתחום מחקר צעיר ובועט: גריאטריה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

המחקר שלי מתמקד באנשים מבוגרים ובטיפול בהם. ניתן לחלק את תחום העיסוק שלי לשני נושאים עיקריים: התחום הראשון מתמקד בטיפול בקשיש על ידי מטפלים פורמליים (בתשלום) ובלתי פורמליים (על ידי בני משפחה וחברים). מוקד המחקר השני שלי כולל פיתוח וההערכה של התערבויות פסיכו-חברתיות במטרה לשפר את מצבם הנפשי של אנשים מבוגרים ואלו המטפלים בהם.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

הגעתי לנושא בעקבות עבודה קלינית עם אנשים מבוגרים במרפאה לבריאות הנפש. במהלך העבודה, גיליתי שאני נמשכת לאוכלוסיה המבוגרת בגלל סיפורי החיים, חוכמת החיים והמורכבות של אוכלוסיה זו.

 

משום שעבודה קלינית ומחקר עם אנשים מבוגרים דורשים ידע לא רק לגבי צדדים פסיכולוגיים, אלא גם לגבי צדדים חברתיים, קוגניטיביים, פיזיולוגיים וביולוגיים הקשורים לאדם המבוגר, קיים צורך לשתף פעולה עם אנשי מקצוע וחוקרים בתחומים שונים לגמרי משלי, ואני רואה בכך אתגר ויתרון משום שהדבר מאפשר לי להמשיך ללמוד ולחקור את אותו נושא מזוויות שונות.

 

הצורך לשתף פעולה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים בולט גם בתהליך ההכשרה שלי: למרות שאת לימודי הדוקטורט עשיתי במחלקה לפסיכולוגיה קלינית, את ההתמחות עשיתי במחלקה פסיכיאטרית, את לימודי הפוסט דוקטורט במחלקה גריאטרית וכיום אני עובדת בבית הספר לעבודה סוציאלית.

 

אני מאמינה שגורם נוסף שמשך אותי לעבודה עם אוכלוסיה מבוגרת הוא החשיפה של בני משפחתי לשואה. כילדה קטנה אני זוכרת ששאלתי שאלות לגבי העבר ותמיד נעניתי בתשובה, "כשתגדלי נספר." אולם הסבים והסבות שלי נפטרו ומעולם לא סיפרו על עברם. כך שבמובן מסוים, ההזדמנות לעבוד עם אוכלוסיה מבוגרת, הן כפסיכולוגית והן כחוקרת, מהווה חוויה מתקנת עבורי ומאפשרת לי לשמוע את אותם סיפורים שבני משפחתי בחרו לא לספר.

 

ולבסוף, אני באמת מאמינה שחקר הזקנה הוא מקצוע העתיד. התהליכים המדהימים שעברה החברה במאה השנים האחרונות, הובילו לכך שקפצנו מתוחלת חיים של 47 שנים בשנת 1900, לתוחלת חיים של 77+ שנים בשנת אלפיים, וכמובן הצפי הוא שתוחלת החיים תמשיך לגדול.

 

שינויים מהירים ודרמטיים כל כך, משנים את כל התפיסה לגבי הזקנה ומצריכים הערכות מחדש של כלל החברה. אני שמחה שיש לי אפשרות לעסוק במקצוע כל כך "צעיר", בעל נחיצות כלל עולמית, אשר כרגע עדיין נמצא בחיתוליו וזקוק לחוקרים ולאנשי מקצוע.

 

במציאות של ימינו כמעט קשה לדמיין את תהליך ההזדקנות בלי נוכחותם של המטפלים הזרים. ובכל זאת, פעם הם לא היו כאן. מהן הסיבות ללידתה של תופעה זו?

 

עובדים זרים בתחום הסיעוד מהווים תופעה כלל עולמית. כחלק מתהליך הגלובליזציה, אנשים (ובעיקר נשים) ממדינות מתפתחות מציעים שירותים שונים בתחום הטיפול ומשק הבית במדינות המפותחות. הסיבות לכך הן רבות ונובעות בין השאר משינויים דמוגרפיים, דוגמת העלייה בתוחלת החיים שהביאה לצורך הולך וגובר במטפלים.

 

שינויים נוספים, כגון הירידה בשיעור הילודה, המעבר למשפחה גרעינית (אימא, אבא וילדים) לעומת משפחה מורחבת (סבים, סבות, ובני משפחה אחרים) שהיתה נפוצה בעבר, כניסתן של נשים לשוק העבודה ועזיבתן את תפקידן המסורתי כמטפלות, וכן העלייה בשיעור הגירושין והמשפחות החד הוריות - כל אלו הובילו לירידה משמעותית במספר בני המשפחה או החברים שיכולים לשמש כמטפלים והגבירו את הצורך במטפלים בתשלום.

 

הן הזקנים והן בני משפחותיהם נוטים לראות את הטיפול בבית כטיפול מועדף המשמר את כבודו ועצמאותו של הזקן, ורבים עושים כמעט הכל על מנת לשמר את הטיפול בזקן בביתו. אולם הערך הנמוך שקיים בחברה המערבית ביחס לטיפול בכלל, וביחס לזקנה ולחולי בפרט, הביא לכך שיש בחברה המערבית מעט אנשים אשר מוכנים לטפל בזקנים סיעודיים.

 

עובדים זרים נכנסו לנישה זו, בה ישראלים (כמו רבים אחרים בחברה המערבית) לא מוכנים לעבוד. טיפול על ידי מטפלים זרים גם זול יותר מטיפול מוסדי עבור המדינה, אשר למעשה מעודדת את הנושא. מטפלים זרים מקבלים, במקרה הטוב, שכר מינימום עבור עבודתם ועובדה זו הופכת אותם לאטרקטיביים גם עבור המשפחות והזקנים עצמם. וכמובן, ישנה ארץ המקור, שבמקרים רבים מתייחסת אל הגירת מטפלים כאל מקור הכנסה מרכזי ולפיכך מעודדת הגירה, במיוחד של נשים, אשר נוטות לשלוח חלק גדול מכספן בחזרה למשפחותיהן.

 

שאלת המשך – האם ניתן "ללכת אחורה"? האם יש היום פתרונות אחרים שיכולים להוות תחליף לעובדים הזרים?

 

אני מאמינה שיש היום הרבה גורמים במשק אשר מעוניינים "ללכת אחורה" ולבסס את הטיפול בזקן על כוח עבודה ישראלי. אחד הפתרונות שמועלים כיום הוא מעבר למטפלים ישראלים בתשלום. למרות האטרקטיביות של הצעה זו, יש מספר מכשולים אפשריים בתהליך.

 

לדעתי אחד המכשולים המרכזיים הוא הערך הירוד שניתן לזקנים ולטיפול בזקנים בחברה המערבית בכלל, ובישראל בפרט. ערך זה, בא לידי ביטוי הן בתשלום הנמוך הניתן עבור טיפול סיעודי והן ביחס כלפי העובדים הסיעודיים בחברה הישראלית. לפיכך, כאשר טיפול סיעודי ניתן על ידי ישראלים, הוא ניתן בדרך כלל על ידי קבוצות שנמצאות בשולי החברה - למשל, עולים חדשים ממדינות מחבר העמים, או ערבים ישראלים. ברגע שהעולים מתערים בחברה ומתבססים בה, יש ירידה בזמינות של אוכלוסיה זו לטיפול סיעודי ונראה כי אי אפשר לבנות עליה לטווח ארוך. במקרה של טיפול בזקן יהודי על ידי ערבי ישראלי, נשאלת השאלה האם בני המשפחה והזקן עצמו מוכנים להכניס ערבי ישראלי לתוך המשפחה.

 

למרות שבמחקריי לא שאלתי ישירות שאלה זו, מצאתי שהן העובדים הסוציאליים (האחראים על ההשמה של המטפל הזר) והן המשפחות והזקנים עצמם, מחזיקים באמונה שמטפל זר עדיף על ישראלי, משום שהמטפל הזר נתפס כערכי יותר ביחסו לזקן לעומת כוח העבודה הישראלי. אמונות שכאלו עשויות להכשיל את המעבר לטיפול סיעודי על ידי ישראלים.

 

בנוסף, לא ברור אם תגמול נדיב יותר עבור הטיפול הסיעודי, יעלה את ערך הטיפול ויוביל להיצע גבוה יותר של מטפלים ישראלים בתחום. וכמובן, לא ברור עד כמה שיפור תנאי התעסוקה בתחום בכלל אפשרי במצב הכלכלי כיום. מצד שני, יתכן שדוקא המצב הכלכלי יצליח להביא אוכלוסיות חדשות לתחום הטיפול הסיעודי. מכשול נוסף הוא העובדה כי מרבית המטפלים הישראלים לא מוכנים לעבוד מסביב לשעון, אלא רק מספר שעות ביום. אנשים הזקוקים לליווי צמוד ייאלצו לקבל טיפול ממספר מטפלים ולא ממטפל יחיד כפי שהיה נהוג עד כה, ולא ברור עד כמה חלופה כזו תהיה אטרקטיבית עבורם. 

 

טיפול על ידי בן משפחה בתשלום, אף הוא נתפס כאפשרות חלופית לטיפול על ידי מטפל זר, בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית או העלייה החדשה מחבר העמים. בקרב הישראלים הוותיקים לא סביר שאפשרות זו תזכה לפופולריות רבה, משום שישראלים רבים נוהגים לראות בטיפול הפיזי בהורה סוג של טאבו.
צילום: סי די בנק

 

הזדקנות, מכלול התהליכים ההתפתחותיים המתרחשים באורגניזם ומתבטאים בהידרדרות התפקודים הביולוגיים השונים שלו, עד לנקודה שבה הוא מת.

לערך המלא


כיצד משפיעה נוכחות העובד הזר על חלוקת התפקידים ויחסי הכוחות בין האדם הזקן המטופל לבין בני משפחתו?

 

במחקריי, מצאתי שבני המשפחה נוטים לספח את המטפל הזר לחיק המשפחה ורואים בו בן בית. סיפוח זה בדרך כלל מרחיב את תפקידיו של המטפל הזר מעבר לעבודתו הפיזית כמטפל, ודורש ממנו מילוי של תפקידים חברתיים ורגשיים עבור הזקן. בני משפחה רבים הביעו את האמונה והתקווה שהמטפל הזר אוהב ומעריך את הזקן, ורואה בו בן משפחה או חבר.

 

במקביל, מצאתי שעם ההידרדרות במצבו של הזקן וכניסתו של המטפל הזר, בני המשפחה נוטים לתפוס תפקידים מנהליים, הקשורים לפיקוח על הטיפול בזקן, ולהשאיר את התפקידים החברתיים והרגשיים בידי המטפל הזר. בניגוד לבני המשפחה הישראלים שדיווחו על תחושת ריחוק רגשי מאותם זקנים ירודים קוגניטיבית, המטפלים הזרים נטו לדווח על תחושה הפוכה - הטיפול הרגשי דווקא התעצם כשדובר באותם זקנים הפגועים ביותר.

 

הרבה מהמטפלים הזרים שראיינתי, דיברו על הטיפול בזקנים במונחים של אהבה ודאגה ואף קראו להם סבא או סבתא, כאילו היו בני משפחה. למרות זאת, הם היו אמביוולנטיים יותר לגבי כניסתם לחיק המשפחה הישראלית. אמביוולנטיות זו מובנת משום שעם כניסתם לחיק המשפחה הישראלית, אמורים המטפלים הזרים לוותר על נאמנותם למשפחת המקור בארץ המוצא.

 

לבני המשפחה הישראלים, לעומת זאת, ישנם רווחים רבים "מהפיכתו של המטפל לבן משפחה": הרחבת גבולות התפקיד של המטפל הזר, ובעיקר הפיכתו של אותו אדם זר, המספק את השירותים האינטימיים ביותר, לבן משפחה ממנו אין צורך לחשוש או להתבייש.

 

מהי תמונת המחקר ביחס לעובדים הזרים העוסקים בסיעוד? האם הם שבעי רצון מעבודתם? מהחיים בישראל?

 

קיימת נטייה להגדיר את המטפלים הזרים כ-"transnational migrants", כלומר, מהגרים בעלי קשרים מרובים הן לארץ המקור והן לארץ בה הם שוהים. פעמים רבות, השינוי האישי אותו עוברים המטפלים הזרים בארץ הקולטת הוא כה משמעותי, עד שהם לא יכולים כלל לחזור לארץ המוצא. לדוגמה, מטפלות רבות לומדות לעמוד על זכויותיהן ולהשמיע את קולן, התנהגות שאינה מקובלת בארץ המקור. פעמים אחרות, החיים אותם השאירה המטפלת מאחוריה השתנו בלי היכר, והמעבר לישראל או למדינות מערביות אחרות משמש למעשה מעין גירושין "בנוסח קתולי" לאוכלוסיה זו.

 

נמצא כי במקרים רבים המטפלים הזרים לא חוזרים חזרה לארץ המקור, אלא ממשיכים הלאה לארצות אחרות. בישראל למשל קיימת תופעה הקרויה "פיליפינים כשרים". אותם מטפלים אשר טיפלו מספר שנים בישראל ורכשו ידע, ניסיון והכשרה, זכאים לרישיון עבודה בארצות אטרקטיביות עוד יותר מבחינתם, כדוגמת אנגליה או קנדה, בהן השכר גבוה יותר ויש סיכוי רב יותר להפוך לאזרחי המדינה הקולטת.

 

מבחינת היחס למטפלים הזרים בישראל, נמצא כי מטפלים רבים חשופים לתנאי העסקה בלתי נאותים. לדוגמה, מרבית המטפלים מהפיליפינים משלמים בממוצע למעלה מ-3,000 דולר, רק על מנת לקבל עבודה בישראל. עובדה זו כמובן כובלת אותם למקום עבודתם, משום שמרביתם לא יכולים להחזיר סכומי כסף אלו בלא עבודה.

 

בנוסף, פעמים רבות נדרש המטפל הזר לבצע מלאכות נוספות בלא תוספת תשלום - עבודות נקיון ותחזוקה של הבית וכד'. קושי מרכזי נוסף הוא אוכל בלתי מספק, אם משום שהזקן או בני משפחתו לא מודעים לצרכיו התרבותיים של המטפל הזר ולא מאפשרים לו לאכול את האוכל אליו הוא רגיל, או משום שהזקן מנסה לחסוך בהוצאות ומקציב למטפל הזר מזון בכמות מוגבלת.

 

לו יכולת לבחור את המדינה ו/או התרבות המושלמת להזדקן בה, באיזו מדינה היית בוחרת?

 

כמו שכבר ציינתי, בחברה המערבית קיים יחס של פחד ויראה מהזקנה, המלווה בתחושת הערצה לצעירים. למרות הנטייה לאידיאליזציה של תפיסת הזקנה בעבר הרחוק ובתרבויות מסורתיות שונות, לא ברור עד כמה באמת היחס כלפי הזקן היה טוב יותר בתקופה המסורתית: מחד, זקנה היתה תופעה יוצאת דופן בעבר, ולפיכך רק החזקים והמיוחדים ביותר שרדו והפכו לזקני השבט ולמנהיגיו. אולם מאידך, קיימות תרבויות מסורתיות בהן הזקנים והחולים נשלחו למות לבד.

 

גם בתורה אנו מוצאים חוקים דוגמת "והדרת פני זקן" או "מפני שיבה תקום", שכביכול מעידים על היחס הטוב כלפי הזקן והרצון לגונן עליו. אך מצד שני, עצם העובדה שהיה צריך לחוקק חוקים אלו, מעיד על כך שהיה צורך ממשי להגן על הזקן מפני מי שלא שמרו על כבודו.

 

ובחזרה לימינו אנו - המטפלים האסיאתים נתפסים בעיני רבים כאידיאל טיפולי, משום שהם באים מתרבות מסורתית המעריכה את הטיפול בזקן. עם זאת, במדינות אלו קיים כיום מחסור הולך וגובר במטפלים בזקנים, משום שנשים רבות עוברות לעולם המערבי ומציעות את שרותי הטיפול שלהן שם. עם התרחבות תהליכי הגלובליזציה, וההשפעה של ערכי העולם המערבי על המדינות המתפתחות, לא ברור מי יסכים לטפל בזקנים ובחולים.

 

לפיכך לא ברור אם יש תרבות מושלמת להזדקן בה. אולי התשובה טמונה באדם עצמו - פיתוח אורך חיים בריא, וראיה חיובית של החיים ושל תהליך ההזדקנות, הם אלו שעשויים להפוך את תהליך הזדקנותו של האדם למוצלח יותר.

 

לסיום, ציטוט חביב עלייך.

 

"If you can't beat them, join them".

 

כמרצה, אני נתקלת שוב ושוב בסטודנטים מבוהלים שלא מבינים למה אני חוקרת, מלמדת ועובדת בתחום הזיקנה. אחד המסרים שאני מנסה להעביר לתלמידיי הוא שבסופו של דבר, המטרה של כולנו היא להגיע לגיל הזיקנה ולהתמודד בכבוד עם האתגרים שהיא מציבה.

 

במחקרים שאני עורכת, אני לא מנסה להביס או לבטל את הזיקנה, אלא למצוא דרכים על מנת להקל את ההתמודדות עמה עבור הזקן עצמו ואלו המטפלים בו. כל עוד לא יימצא מנגנון מבטל זיקנה או מחלה, מחקר זה ישאר נחוץ ביותר.

 

שאלת מחקר
צילום: אמיר בן דויד

ילידת 1973, ישראל. פסיכולוגית ומרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. רכשה את התואר הראשון במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון ואת לימודי התואר השני והדוקטורט עשתה במחלקה לפסיכולוגיה קלינית ב-Illinois Institute of Technology שבארצות הברית.

 

את ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית ואת לימודי הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו. נשואה ואם לשני ילדים.

 

לעמוד הבית של ד"ר איילון - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©