|
אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית? כיצד משפיעה הגלובליזציה על עולם המשפט? אנחנו שואלים, פרופ' בנבנישתי משיב |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
אני חוקר בתחומי המשפט הציבורי, שעניינו היחסים בין האדם לשלטון, כלומר הזכויות שיש לאדם מול המדינה והחובות שלו כלפיה. יש היבטים מגוונים ליחסים אלה: שאלות של זכויות אדם וחובות השלטון לכבד ולספק אותן, שאלות שנוגעות להליך קבלת ההחלטות על-ידי גופים שלטוניים, כמו למשל החובה לתת לציבור הזדמנות להשתתף בעיצוב ההחלטות.
בשנים האחרונות, בהשפעת תהליך הגלובליזציה, יותר ויותר החלטות הנוגעות לחיי היומיום מתקבלות בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם או ארגון הסחר העולמי, והתשובות לשאלות שעניינן יחסי הפרט-שלטון הופכות מורכבות יותר, מחייבות גם משאים ומתנים בין מדינות, ומערבות משפט מדינתי יחד עם משפט בינלאומי. אלה השאלות שמעסיקות אותי במחקר. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?
אולי אתן דוגמה שתמחיש את התפתחות המחקר שלי. בתחילת שנות ה-90 ישראל היתה מצוייה במשבר מים שנבע מבצורת ממושכת. היות שמרבית מקורות המים של ישראל משותפים לה ולשכנותיה, החלטתי לחקור כיצד מתייחס המשפט הבינלאומי לניצול מקורות מים משותפים. כיצד, למשל, הוא קובע את חלוקת המים בין מדינות שחולקות ביניהן נהר משותף, או כיצד הוא מגדיר את החובה למנוע זיהום. באופן ספציפי חשבתי לבחון כיצד משפיע המשפט הבינלאומי על הזכויות למקורות המים המשותפים במזרח התיכון.
לימוד הסוגיה הביא אותי למסקנה שהמשפט הקיים לוקה בחסר בכמה תחומים ולכן הצעתי הצעות לשינוי הדגשים של המשפט הבינלאומי, כדי לחזק את החובות ההדדיות של המדינות. זוהי דוגמה אחת, ואם נכליל ממנה, העניין שלי הוא לבחון בעיות עקרוניות שמשפיעות על חיינו, ולהציע כלים משפטיים שיוכלו להסדיר אותן.
תוך כדי המחקר אני עושה שימוש בתחומי ידע חיצוניים למשפט, כגון תורת המשחקים והכלכלה הפוליטית, שמסייעים לי להבין ולתאר תהליכים חברתיים ופוליטיים שמשפיעים על טיב היחסים בין האזרח למדינה וגם על היחסים בין המדינות. תחומי ידע אלה מסייעים לי גם להציע כלים משפטיים מתאימים להסדרת הבעיות. |
|
האם ואיזו השפעה יש לתהליך הגלובליזציה על המשפט?
תהליך הגלובליזציה יוצר תלות הדדית הדוקה בין מדינות וגם בין אזרחים ממדינות שונות. דוגמא: ממשלה שלא מקפידה על זכויות העובדים שלה, או מאפשרת זיהום של מפעלים בשטחה, מקטינה בכך את עלויות הייצור באותה מדינה, וכך מושכת משקיעים זרים לבנות בשטחה מפעלים שיתחרו עם תעשיה במדינות בהן עלויות היצור גבוהות.
כתוצאה מכך, מדינות שרוצות להגן על בריאות אזרחיהן ולדאוג לרווחתם, עלולות לשלם מחיר כבד של אבטלה גוברת בשטחן בשל עלויות הייצור הזולות במדינות האחרות. כך נוצר מתח בין מדינות ומתח זה מבקש את פתרונו גם במסגרות משפטיות. זוהי רק דוגמא אחת לתלות ההדדית הגוברת והולכת. כך מתעורר הצורך בתיאומים בין ממשלות, והסכמות על כללים אחידים להגנה על זכויות עובדים או איכות הסביבה וכן הלאה.
ממשלות משתמשות בכלים של המשפט הבינלאומי כדי ליצור את ההסכמות הללו וכדי לאכוף אותן: הן חותמות על אמנות בינלאומיות, מקימות ארגונים בינלאומיים ומסכימות ליישב סיכסוכים בבתי משפט בינלאומיים. אבל לגלובליזציה יש גם היבט של משפט פנימי, כי ההתחייבויות הבינלאומיות מגבילות את חופש הפעולה של המחוקקים בתוך המדינות, ואת יכולתם של הפרלמנטים לעצב מדיניות על-פי רצון ציבור הבוחרים.
האתגר לדמוקרטיה הוא כפול: במו"מ הבינלאומי יש משקל רב למדינות חזקות, ומשקל מועט למדינות חלשות, וכמו-כן יש משקל רב יחסית לאינטרסים של קבוצות לחץ (כמו תעשיינים, או בעלי הון), שמפעילות לחץ על הממשלות הנושאות ונותנות. האתגר למשפט הוא להציע מנגנונים שיצמצמו את פערי הכוחות הללו, וישמרו על יכולתם של האזרחים מכל המדינות להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בארגונים הבינלאומיים. |
|
מה דעתך על המהלכים המתנהלים בימים אלו להעמדתם לדין של קציני צבא ישראלים בחו"ל?
מדובר בסוגיה מורכבת. המטרה הבסיסית של "סמכות השיפוט האוניברסלית" היא מטרה ראויה וחשובה. הצורך בסמכות כזו נובע מהמציאות בה מדינה מגנה על אזרחיה הפושעים ומונעת את העמדתם לדין, כמו שקרה עם אייכמן בארגנטינה, הגנרל פינושה בצ'ילה, או עם נשיא סרביה מילוסביץ'.
למעשה, ישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שאימצה את סמכות השיפוט האוניברסלית, כאשר בית המשפט העליון קבע בפסק דינו של אייכמן, כי עקרון הסמכות האוניברסלית מוכר במשפט הבינלאומי. רבים נוטים לחשוב שהחוק והפסיקה התייחסו רק לפושעים הנאציים, אולם זו טעות: המחוקק ובית המשפט העליון הדגישו את האופי האוניברסלי של הדין ואת חשיבותו להגנה על כל נרדף באשר הוא.
כפי שקיוו המחוקקים, הדין הישראלי היווה "דוגמה ומופת לעמים אחרים". החל מאמצע שנות ה-90, מדינות אחרות בעולם אימצו הוראות דומות המקנות להן סמכות שיפוט אוניברסלית במקרים של חשד לביצוע פשעי השמדת עם או פשעי מלחמה.
יחד עם זאת, עצם קיום הסמכות האוניברסלית יוצר הזדמנות לנצל אותה לרעה, באותן מדינות בהן אזרחים יכולים ליזום פתיחת חקירה פלילית (כמו בלגיה בזמנה, וכמו ספרד). במיוחד הדבר נכון כאשר ההאשמות מתייחסות לא לפשעים ברורים כמו השמדת עם, אלא לפעולות בעת לחימה שלגביהן קיים ספק רב אם אכן היוו הפרות ואם ההפרות היוו פשע מלחמה. בשל החשש של השימוש לרעה בסמכות האוניברסלית, קבעו מדינות רבות שפתיחה בהליך פלילי מכח סמכות זו, תיעשה רק באישור מראש של ראש התביעה הכללית במדינה. |
|
| |
בית הדין הבינלאומי לצדק, הזרוע השיפוטית המרכזית של האומות המאוחדות; מושבו בהאג שבהולנד. החל לפעול בשנת 1946...
לערך המלא
|
|
לסיום, ציטוט חביב עליך:
משפט מפורסם של קרל מרקס
אומר: "עד כה הפילוסופים רק פירשו את העולם בדרכים שונות; אבל המטרה היא לשנותו".
משפט זה העסיק אותי רבות. במיוחד הופתעתי לראות אותו חקוק באולם הכניסה של אוניברסיטת הומבולדט בברלין, כשהוא מכוון לסטודנטים ולחוקרים, ומציע להם אתגר שהוא לכאורה ההיפך ממחקר אקדמי טהור. המשפט הזה נוגע במתח הטבוע בין המחקר האקדמי שמתבצע ב"מגדל השן", לבין הנסיון האנושי לשנות את העולם ולהפוך אותו לטוב והוגן יותר.
האם חוקרים יכולים להיות חסרי פניות לחלוטין בחוקרם את המציאות החברתית? האם הם צריכים להיות כאלה? המתח הזה קיים במיוחד במחקר בתחומי מדעי החברה והרוח, וכמובן גם במשפטים. אבל כמו שמרקס עצמו הוכיח עם תורתו ששינתה את פני העולם, המתח הזה קיים רק על פני השטח.
הפילוסופים יכולים לשנות את העולם בעצם המחקר המדעי שלהם, באמצעות יכולתם להאיר את תפישת המציאות הרווחת בחברה באור חדש, תוך חשיפת הכשלים החשיבתיים שמאפיינים את דורם. כדי להצליח בכך המדענים צריכים להיות בעת ובעונה אחת מעורבים מאוד בחברה שלהם, אך תוך שהם שומרים על ריחוק שמאפשר התבוננות מבחוץ ונכונות לספוג ביקורת. |
|
הכיתה האינטראקטיבית |
|
|
|
|
|
|
| | | יליד ירושלים, 1959. למדתי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, ותארים שני ושלישי בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ייל. לימדתי באוניברסיטאות שונות בארץ ובחו"ל, וכיום אני פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת ניו-יורק.
לאתר הבית של פרופ' בנבנישתי - לחצו כאן.
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|