ynet - איל בנבנישתי - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

איל בנבנישתי

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית? כיצד משפיעה הגלובליזציה על עולם המשפט? אנחנו שואלים, פרופ' בנבנישתי משיב

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

אני חוקר בתחומי המשפט הציבורי, שעניינו היחסים בין האדם לשלטון, כלומר הזכויות שיש לאדם מול המדינה והחובות שלו כלפיה. יש היבטים מגוונים ליחסים אלה: שאלות של זכויות אדם וחובות השלטון לכבד ולספק אותן, שאלות שנוגעות להליך קבלת ההחלטות על-ידי גופים שלטוניים, כמו למשל החובה לתת לציבור הזדמנות להשתתף בעיצוב ההחלטות.

 

בשנים האחרונות, בהשפעת תהליך הגלובליזציה, יותר ויותר החלטות הנוגעות לחיי היומיום מתקבלות בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם או ארגון הסחר העולמי, והתשובות לשאלות שעניינן יחסי הפרט-שלטון הופכות מורכבות יותר, מחייבות גם משאים ומתנים בין מדינות, ומערבות משפט מדינתי יחד עם משפט בינלאומי. אלה השאלות שמעסיקות אותי במחקר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

אולי אתן דוגמה שתמחיש את התפתחות המחקר שלי. בתחילת שנות ה-90 ישראל היתה מצוייה במשבר מים שנבע מבצורת ממושכת. היות שמרבית מקורות המים של ישראל משותפים לה ולשכנותיה, החלטתי לחקור כיצד מתייחס המשפט הבינלאומי לניצול מקורות מים משותפים. כיצד, למשל, הוא קובע את חלוקת המים בין מדינות שחולקות ביניהן נהר משותף, או כיצד הוא מגדיר את החובה למנוע זיהום. באופן ספציפי חשבתי לבחון כיצד משפיע המשפט הבינלאומי על הזכויות למקורות המים המשותפים במזרח התיכון.

 

לימוד הסוגיה הביא אותי למסקנה שהמשפט הקיים לוקה בחסר בכמה תחומים ולכן הצעתי הצעות לשינוי הדגשים של המשפט הבינלאומי, כדי לחזק את החובות ההדדיות של המדינות. זוהי דוגמה אחת, ואם נכליל ממנה, העניין שלי הוא לבחון בעיות עקרוניות שמשפיעות על חיינו, ולהציע כלים משפטיים שיוכלו להסדיר אותן.

 

תוך כדי המחקר אני עושה שימוש בתחומי ידע חיצוניים למשפט, כגון תורת המשחקים והכלכלה הפוליטית, שמסייעים לי להבין ולתאר תהליכים חברתיים ופוליטיים שמשפיעים על טיב היחסים בין האזרח למדינה וגם על היחסים בין המדינות. תחומי ידע אלה מסייעים לי גם להציע כלים משפטיים מתאימים להסדרת הבעיות.

 

האם ואיזו השפעה יש לתהליך הגלובליזציה על המשפט?

 

תהליך הגלובליזציה יוצר תלות הדדית הדוקה בין מדינות וגם בין אזרחים ממדינות שונות. דוגמא: ממשלה שלא מקפידה על זכויות העובדים שלה, או מאפשרת זיהום של מפעלים בשטחה, מקטינה בכך את עלויות הייצור באותה מדינה, וכך מושכת משקיעים זרים לבנות בשטחה מפעלים שיתחרו עם תעשיה במדינות בהן עלויות היצור גבוהות.

 

כתוצאה מכך, מדינות שרוצות להגן על בריאות אזרחיהן ולדאוג לרווחתם, עלולות לשלם מחיר כבד של אבטלה גוברת בשטחן בשל עלויות הייצור הזולות במדינות האחרות. כך נוצר מתח בין מדינות ומתח זה מבקש את פתרונו גם במסגרות משפטיות. זוהי רק דוגמא אחת לתלות ההדדית הגוברת והולכת. כך מתעורר הצורך בתיאומים בין ממשלות, והסכמות על כללים אחידים להגנה על זכויות עובדים או איכות הסביבה וכן הלאה.

 

ממשלות משתמשות בכלים של המשפט הבינלאומי כדי ליצור את ההסכמות הללו וכדי לאכוף אותן: הן חותמות על אמנות בינלאומיות, מקימות ארגונים בינלאומיים ומסכימות ליישב סיכסוכים בבתי משפט בינלאומיים. אבל לגלובליזציה יש גם היבט של משפט פנימי, כי ההתחייבויות הבינלאומיות מגבילות את חופש הפעולה של המחוקקים בתוך המדינות, ואת יכולתם של הפרלמנטים לעצב מדיניות על-פי רצון ציבור הבוחרים.

 

האתגר לדמוקרטיה הוא כפול: במו"מ הבינלאומי יש משקל רב למדינות חזקות, ומשקל מועט למדינות חלשות, וכמו-כן יש משקל רב יחסית לאינטרסים של קבוצות לחץ (כמו תעשיינים, או בעלי הון), שמפעילות לחץ על הממשלות הנושאות ונותנות. האתגר למשפט הוא להציע מנגנונים שיצמצמו את פערי הכוחות הללו, וישמרו על יכולתם של האזרחים מכל המדינות להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בארגונים הבינלאומיים.

 

מה דעתך על המהלכים המתנהלים בימים אלו להעמדתם לדין של קציני צבא ישראלים בחו"ל?

 

מדובר בסוגיה מורכבת. המטרה הבסיסית של "סמכות השיפוט האוניברסלית" היא מטרה ראויה וחשובה. הצורך בסמכות כזו נובע מהמציאות בה מדינה מגנה על אזרחיה הפושעים ומונעת את העמדתם לדין, כמו שקרה עם אייכמן בארגנטינה, הגנרל פינושה בצ'ילה, או עם נשיא סרביה מילוסביץ'.

 

למעשה, ישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שאימצה את סמכות השיפוט האוניברסלית, כאשר בית המשפט העליון קבע בפסק דינו של אייכמן, כי עקרון הסמכות האוניברסלית מוכר במשפט הבינלאומי. רבים נוטים לחשוב שהחוק והפסיקה התייחסו רק לפושעים הנאציים, אולם זו טעות: המחוקק ובית המשפט העליון הדגישו את האופי האוניברסלי של הדין ואת חשיבותו להגנה על כל נרדף באשר הוא.

 

כפי שקיוו המחוקקים, הדין הישראלי היווה "דוגמה ומופת לעמים אחרים". החל מאמצע שנות ה-90, מדינות אחרות בעולם אימצו הוראות דומות המקנות להן סמכות שיפוט אוניברסלית במקרים של חשד לביצוע פשעי השמדת עם או פשעי מלחמה.

 

יחד עם זאת, עצם קיום הסמכות האוניברסלית יוצר הזדמנות לנצל אותה לרעה, באותן מדינות בהן אזרחים יכולים ליזום פתיחת חקירה פלילית (כמו בלגיה בזמנה, וכמו ספרד). במיוחד הדבר נכון כאשר ההאשמות מתייחסות לא לפשעים ברורים כמו השמדת עם, אלא לפעולות בעת לחימה שלגביהן קיים ספק רב אם אכן היוו הפרות ואם ההפרות היוו פשע מלחמה. בשל החשש של השימוש לרעה בסמכות האוניברסלית, קבעו מדינות רבות שפתיחה בהליך פלילי מכח סמכות זו, תיעשה רק באישור מראש של ראש התביעה הכללית במדינה.

צילום: רויטרס

 

בית הדין הבינלאומי לצדק, הזרוע השיפוטית המרכזית של האומות המאוחדות; מושבו בהאג שבהולנד. החל לפעול בשנת 1946...

לערך המלא


לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

משפט מפורסם של קרל מרקס אומר: "עד כה הפילוסופים רק פירשו את העולם בדרכים שונות; אבל המטרה היא לשנותו".

 

משפט זה העסיק אותי רבות. במיוחד הופתעתי לראות אותו חקוק באולם הכניסה של אוניברסיטת הומבולדט בברלין, כשהוא מכוון לסטודנטים ולחוקרים, ומציע להם אתגר שהוא לכאורה ההיפך ממחקר אקדמי טהור. המשפט הזה נוגע במתח הטבוע בין המחקר האקדמי שמתבצע ב"מגדל השן", לבין הנסיון האנושי לשנות את העולם ולהפוך אותו לטוב והוגן יותר.

 

האם חוקרים יכולים להיות חסרי פניות לחלוטין בחוקרם את המציאות החברתית? האם הם צריכים להיות כאלה? המתח הזה קיים במיוחד במחקר בתחומי מדעי החברה והרוח, וכמובן גם במשפטים. אבל כמו שמרקס עצמו הוכיח עם תורתו ששינתה את פני העולם, המתח הזה קיים רק על פני השטח.

 

הפילוסופים יכולים לשנות את העולם בעצם המחקר המדעי שלהם, באמצעות יכולתם להאיר את תפישת המציאות הרווחת בחברה באור חדש, תוך חשיפת הכשלים החשיבתיים שמאפיינים את דורם. כדי להצליח בכך המדענים צריכים להיות בעת ובעונה אחת מעורבים מאוד בחברה שלהם, אך תוך שהם שומרים על ריחוק שמאפשר התבוננות מבחוץ ונכונות לספוג ביקורת.

 

 
 הכיתה האינטראקטיבית

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
שאלת מחקר

יליד ירושלים, 1959. למדתי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, ותארים שני ושלישי בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ייל. לימדתי באוניברסיטאות שונות בארץ ובחו"ל, וכיום אני פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת ניו-יורק.

 

לאתר הבית של פרופ' בנבנישתי - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©