ynet - יובל גרעיני - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

יובל גרעיני

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד מצליחה שיטה אופטית חדשנית להביא לגילוי מוקדם של סרטן? כיצד ייתכן כי רוב מנגנוני החיים מבוססים על תנועה אקראית? ד"ר יובל גרעיני מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר המרכזי שלי הוא ביופיסיקה - תחום המשלב ידע בפיסיקה, בביולוגיה ובמדעי החיים. כדי להסביר מהי ביופיסיקה, אפשר להתחיל בשאלתו של הפיסיקאי המפורסם וחתן פרס הנובל ארוין שרדינגר - "מהם החיים?". זהו גם שם ספרו של שרדינגר, בו ניסה לענות על השאלה תוך כדי התייחסות לעובדה שכל מנגנוני החיים מתבססים בראש ובראשונה על חוקי הפיסיקה.

 

באופן ספציפי, חלק מהמחקר הנערך אצלי במעבדה מתמקד בפיתוח שיטות חדשניות לחקר התא החי ומרכיביו, בעיקר שיטות אופטיות הכוללות מיקרוסקופיה וספקטרוסקופיה. בחלק אחר של המחקר אנו משתמשים בשיטות אלו כדי לחקור את המבנה וארגון הגנום בתוך גרעין התא. זהו נושא מרתק, שאני מאמין כי יביא לתוצאות משמעותיות, הן בהבנה טובה יותר של התא האנושי, והן בפיתוח שיטות אבחון וטיפול טובות יותר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

פיסיקה עניינה אותי מאז ומתמיד. לימודי הפיסיקה הם מרתקים, ואם מצליחים להתגבר על הקושי שבהבנת החוקים ויישומם המתמטי, מגלים איך באמת פועלים חוקי הטבע. לחלק ה"ביו" שבביופיסיקה הגעתי קצת מאוחר יותר. כבר במהלך לימודיי לתארים גבוהים חשתי כי השילוב של היכולת והידע בפיסיקה יכולים להיות בעלי ערך רב להבנה טובה יותר של מנגנונים בביולוגיה ובמדעי החיים.

 

גם כאן אצטט מספרו של שרדינגר: "כיצד ניתן להסביר את המאורעות המתרחשים באורגניזם החי בזמן ובמרחב באמצעות הפיסיקה והכימיה?". התשובה ברורה, כן, ניתן להסביר זאת, למרות שהבעיה מסובכת. בעיה זו נראתה לי מרתקת, והחלטתי לנסות ולענות עליה, או למען הצניעות חייבים לומר, לפחות לנסות ולענות על חלק קטן ממנה.

 

את השלבים הראשונים בתחום הביופיסיקה עשיתי דוקא בחברת סטרטאפ קטנה שהייתי ממקימיה במגדל העמק, Applied Spectral imaging. במסגרת החברה פיתחנו מערכת אופטית מתוחכמת ויישומים בגנטיקה. לאחר מכן המשכתי בביצוע מחקרים באקדמיה.

 

באלו מבין הישגייך המחקריים אתה גאה במיוחד?

 

במסגרת אותה חברת סטראט-אפ שהייתי ממקימיה, פיתחנו מערכת אופטית חדשנית המאפשרת לצלם תמונה תוך כדי איסוף מידע רב ביותר על הצבע המצוי בכל נקודה בתמונה (תמונה ספקטרלית). פיתוח המערכת היה קשה ומורכב, אבל זה עוד היה כאין וכאפס לעומת השלב הבא, שבו הפכנו אותה ליישומית. תהליך העבודה היה קשה אמנם, אך מרתק.

 

התוצאה הסופית היא מערכת המאפשרת בדיקות גנטיות ברמת הכרומוזום (מקטע דנ"א הנמצא בגרעין התא), ובזכותה אפשר לספק תשובות גנטיות שלא היה ניתן לקבל קודם לכן. אם ניקח לדוגמא את בדיקת מי השפיר שעושות נשים בהריון - הרי שהמערכת שלנו משכללת את פענוח תוצאות הבדיקה, ומאפשרת זיהוי מהיר וקל של כרומוזומים פגומים בעובר. אותה טכנולוגיה מסייעת גם בזיהוי מוקדם של גידולים סרטניים, כך שיעילות הטיפול בהם עולה.

 

המערכת הפכה להיות שימושית הן בתחום המחקר והן בתחום האבחון רפואי, ומשתמשים בה כיום במעבדות רבות מאוד בעולם.

 

פעם היו פיסיקאים והיו ביולוגים. היום נדמה כי ההפרדה הברורה בין תחומים אלו (וגם תחומי מדע אחרים) הולכת ונעלמת. למה בעצם?

 

כדי לענות על שאלה זו, אני משווה זאת לעיתים לאופן שבו גדל יער. כאשר העצים צעירים, כל אחד מהם עומד בפני עצמו ואין ביניהם כל קשר. לעומת זאת, כאשר היער מתפתח, הצמרות גדלות ומתערבבות זו בזו עד כדי כך שכאשר אוחזים בעלה באזור הצמרות, לא בקלות ניתן לדעת למי מהעצים הוא בעצם שייך. באותו אופן התפתחו גם המדעים. במשך זמן רב התמקד כל מדע בתחום עניינו, והיה מעט מאוד קשר בין המדעים השונים. כיום לעומת זאת, ההתפתחות הובילה לחיבור בין כל המדעים כולם.

 

הביולוגיה אפשרה להסתכל יותר ויותר לעומק המערכות עד לרמת המולקולה, והאופן שבו היא משפיעה על תהליכי החיים. הפיסיקה עשתה את ההיפך - היא התחילה מלמטה, מהחלקיק הבודד והכוחות הפועלים עליו, ובמשך הזמן התפתחה כלפי מעלה, לחקר מערכות המכילות אטומים רבים, מולקולות ואף מבנים מורכבים יותר, עד רמת היקום כולו. המפגש באמצע הדרך בין הביולוגיה והפיסיקה, היה לפיכך בלתי נמנע.

צילום: Index Open

 

תורת הקוונטים, תיאוריה מרכזית של הפיסיקה. התפתחותה של תורת הקוונטים היא בבחינת המהפכה המתמשכת החשובה ביותר בפיסיקה של המאה ה-20

לערך המלא


לו יכולת להיות עד לכל ניסוי שנעשה אי פעם בתולדות המדע – באיזה ניסוי היית בוחר?

 

ללא ספק, הייתי רוצה להיות חלק מהשנים הסוערות שבתחילת המאה ה- 20, שבהן התגלתה והתפתחה תורת הקוונטים בפיסיקה. תורה זו הובילה למהפכה הטכנולוגית שבה אנו חיים היום. בתקופה זו נתגלו גילויים מרתקים שהוכחו במגוון ניסויים.

 

באופן ספציפי יותר, הייתי שמח לראות את הניסוי של פיזור האור, שנעשה על ידי ארתור קומפטון ב-1922, בו הוכח כי לאור יש גם תכונות של חלקיק, מה שקרוי היום "השניות של האור". ואם אני כבר במנהרת הזמן, הייתי שמח להצטרף גם לניסוי הקרוי "פיזור רתרפורד", אותו ערך ארנסט רתרפורד ב-1909 ובו הוכח כי מבנה האטום בנוי מגרעין הטעון במטען חשמלי חיובי ואלקטרונים הטעונים במטען שלילי סובבים סביבו.

 

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי ניסויים אלו היוו אבנים קטנות במבנה אדיר ממדים של תורה מדעית מורכבת, שנבנתה בזכות תרומתם של מדענים רבים, וכנראה גם בקצב שלא יהיה שני לו. שנים אלו תועדו בקצרה בספר "30 השנה שזעזעו את הפיסיקה" מאת ג'ורג' גאמוב. למי שמסתקרן, מומלץ לקרוא גם את הספר המרתק, "העולם החדש של מר טומפקינס" מאת ג'ורג' גאמוב וראסל סטנארד.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר יובל גרעיני מציג נקודה למחשבה:

 

עד כמה שזה ישמע מוזר, רוב מנגנוני החיים מבוססים על תנועה אקראית. כאשר למשל שני חלבונים בגרעין צריכים להפגש בתא, הם עושים זאת פשוט על ידי תנועה אקראית במרחב בו הם נמצאים, עד שהם מגיעים לידי קירבה מספקת שתאפשר את המשיכה ביניהם.

 

כיצד זה יתכן? מה המשמעות של זה? כיצד יתכן שמנגנון המבוסס על אקראיות מוביל בסופו של דבר לתפקוד של מנגנונים חיים כה מורכבים? על העובדה שהמערכות החיות מתפקדות באופן נפלא, לא ניתן לחלוק, לכן חייבת גם להיות לכך תשובה.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

המדע והטכנולוגיה התפתחו בשנים האחרונות בקצב מסחרר, מה שעלול לגרום לנו להרגיש כל-יכולים. אסור שנאבד את מידת הצניעות, ונכיר גם בהיותנו מוגבלים. כפי שאומר הציטוט הבא:  

 

"כל אחד צריך שיהיו לו שני כיסים כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני מונח המאמר: 'בשבילי נברא העולם', ובכיס השמאלי: 'אנכי עפר ואפר'". (ר' שמחה בונים מפשיסחה, מתוך מרטין בובר, האור הגנוז- סיפורי חסידים)

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
באדיבות יובל גרעיני

יליד חיפה, 1960. חבר סגל במחלקה לפיסיקה ובמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון, שני ותואר דוקטור בפיסיקה השלים בטכניון בחיפה.

 

לאתר הבית של ד"ר יובל גרעיני - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©