ynet - טל פבל - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

טל פבל

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד משפיע האינטרנט על העולם המוסלמי? איך הפך טוויטר לסמל ההפגנות באיראן? האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת? ד"ר פבל משיב

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום מחקרי (ואף אהבתי) הינו כל הקשור באינטרנט ובטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי, אך גם נושאים חוץ אזוריים דוגמת לוחמת מידע מקוונת בעולם, פריצות לאתרי אינטרנט ועוד. הואיל ושני התחומים; האינטרנט והמזרח התיכון, כל אחד מהם בנפרד הינו נושא מרתק ורחב, הרי שהשילוב של שניהם ייחודי, בעל עניין רב אך גם בעל רלבנטיות יומיומית לצד השלכות יישומיות.

 

בין הסוגיות שמעסיקות אותי: מקומו של האינטרנט והרשתות המקוונות שבו, בדיווח מרחובות טהראן בעת ההפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, תפקידו של האינטרנט בשינוי יחסי הכוחות בין הממשל לאזרח, סוגיית חקיקת האינטרנט שמטרתה להגביל גישה חופשית לתכנים, תפקודן של הרשתות החברתיות ככלי ליצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי, הנוכחות המקוונת של ארגוני טרור ובכלל זה גיוס כספים באמצעות האינטרנט לטובתם ועוד ועוד.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

אהבה לתחום ההיסטוריה, ולמזרח התיכון בפרט, שמורה בליבי עוד מימי בית הספר התיכון בזכות מורי דאז להסטוריה, פרופ' חיים גניזי. ידעתי שאפנה ללימודי המזרח התיכון ובתום התואר הראשון היה לי ברור שאמשיך הלאה בתחום. כבר בעבודת המאסטר עסקתי בהיבטים הקשורים במערכות המידע; בדקתי בסוף שנות ה-90 את דמותו של ארגון החזבאללה כמשתקף מאתרי האינטרנט שלו. מכאן ועד לבדיקת השינויים בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון (עבודת הדוקטורט), המרחק היה קצר וההמשך טבעי.

 

מה מאפיין את חדירת האינטרנט למשטרים הריכוזיים במזרח התיכון ?

 

מעטות המדינות באזורנו אשר הטמיעו את האינטרנט מטעמים של פוטנציאל כלכלי. מנגד קיימות מדינות דוגמת ערב הסעודית וסוריה, אשר התירו את השימוש הנרחב בו, רק לאחר שווידאו שיש בידן את מלוא היכולות הטכניות להגביל את השימוש החופשי באינטרנט ולנטר את הפעילות בו.

 

ברוב המשטרים הריכוזיים במזה"ת קורה תהליך דומה: בשלב הראשון ישנה נכונות של הממשל להכניס את המדיום החדש לחיי התושבים במדינה, זאת מתוך הבנה כי מטעמים שונים (בין השאר יוקרה ודימוי של הממשל) כדאי לפעול לקליטת האינטרנט. במסגרת החלטה ראשונית זו מבוצעת פריסת התשתית הטכנולוגית הנדרשת, ומוקמים המוסדות המתאימים. כמו כן ניתנת אפשרות לאוכלוסיה לרכוש מחשבים וציוד נדרש.

 

בשלב השני מגיעה ההכרה המאוחרת של הממשל כי האינטרנט עלול לשמש גם את מתנגדיו: לתת במה לפעילותם של ארגוני אופוזיציה וארגונים למען זכויות אדם, לאפשר העברת מידע "החוצה" אודות המצב במדינה ולהציג תכנים שיוצאים נגד לגיטימיות הממשל. נוסף על כל אלה - האינטרנט גם מהווה מקור לתכנים החותרים תחת ערכי המוסר והמסורת של אותה חברה מוסלמית. או אז מגיע השלב השלישי של הגבלת השימוש באינטרנט.

 

ההגבלות על השימוש החופשי באינטרנט מבוצעות באופנים שונים, אך על פי רוב באמצעות חקיקה מפורטת הכוללת פירוט של האתרים שיש לחסום כליל את הגישה אליהם, קביעת צורך ברשיון עבור אתרי אינטרנט, פיקוח הדוק על השימוש ב"אינטרנט קפה", מעצר בלוגרים והקמת משטרות אינטרנט.

 

בנוסף, קיימות הגבלות טכניות דוגמת ניטור הפעילות המקוונת, חסימת שרותים מקוונים מסויימים ואף הגבלת מהירות השימוש באופן גורף - כל זאת באמצעות שליטת המדינה בתשתית התקשורת ועל פי רוב גם על ספקיות האינטרנט. לכך נלוות הגבלות כלכליות בדמות קביעת רף מחירים גבוה לרכישת מחשב אישי וציוד נלווה, ואולי אף שמירה מודעת על רמה נמוכה יחסית של הון אנושי במדינה.

 

מנקודת מבטך – איזה תפקיד ממלא, או יכול למלא, האינטרנט במזרח התיכון?

 

לאינטרנט תפקיד רב חשיבות במזרח התיכון. בחברות שמרניות, ריכוזיות ונעדרות חופש ביטוי וחופש הפרט, מהווה האינטרנט לעיתים מוצא יחיד ליצירת קשרים אישיים, לקבלת מידע והעברתו, ליצירת קבוצות לחץ חברתיות ופוליטיות, מקור ביטוי יחיד כמעט לקבוצות שוליים שונות ובמה לשיח של נשים אודות מצבן.

 

על חשיבות האינטרנט במזרח התיכון יעידו ארועים שונים; באפריל 2008 התקיימה במצרים הפגנה רבתי שאורגנה באמצעות ה-Facebook במחאה על המצב הכלכלי במדינה. חודש לאחר מכן נעשה נסיון דומה בירדן. לאחרונה נמסר כי אף צעירים מוסלמים באוסטרליה הצליחו לארגן הפגנה בהשתתפות 150 איש אותם גייסו באותה רשת חברתית.

 

אולם העדות המוחשית ביותר, לטעמי, לעוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים, עלתה לנגד עינינו במהלך ארועי הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 וביתר שאת לאחריהן; כל ארבעת המתמודדים בבחירות עשו שימוש פעיל, נרחב ומגוון באינטרנט וברשתות החברתיות, לאור המודעות לעוצמתו ולתפוצתו הרבה של המדיום במדינה. אולם עם היוודע תוצאות הבחירות, הפך האינטרנט לכלי היחיד כמעט בו דיווחו המשתמשים אודות ההפגנות ברחובות הערים נגד הנשיא הנבחר, הם תעדו את המהומות והעלו באופן מיידי את שלל המידע מהשטח למגוון הרשתות החברתיות ומשם לרחבי העולם.

 

האינטרנט, ובעיקר Twitter, הפך כמעט לסימלן של מהומות אלו והיה למדיום היחיד שהצליח לשקף את רצון האיראנים בשינוי במצבם.

שאלת מחקר
צילום: איי פי

 

אסלאם (ערבית: התמסרות והכנעה בפני האל), אחת הדתות המונותאיסטיות הגדולות, שמאמיניה מונים למעלה ממיליארד נפש.

 

לערך המלא

 

שאלת מחקר

כשמדובר בעולם הערבי, מה מקומן של הנשים ברשתות החברתיות, דוגמת טוויטר ופייסבוק?

 

האינטרנט מהווה מקום מפלט ובמה כמעט יחידה עבור קהילות רבות במזרח התיכון ובכללן ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, הקהילה ההומו-לסבית, זרמים דתיים שונים ואף נשים.

 

ברשתות החברתיות ניתן למצוא פעילות ענפה של נשים מאזורנו (חלקן פעילות באופן גלוי וחלקן שומרות על חשאיותן), בה הן מספרות על "החיים מאחורי הרעלה": על המנהגים ההלכתיים המפלים אותן בחיי היומיום ובזמן התפילה, על הפרת זכויות האדם במדינותיהן, על העדר הסובלנות הדתית ועל בורותן של הנשים עצמן. הקול הנשי אף משמיע ביקורת נגד חשיבה המצדדת בטרור, קורא לחשבון נפש ציבורי ולמימוש חופש הביטוי.

 

האינטרנט מאפשר את קיומן של יוזמות חברתיות שונות. כך למשל הבלוג האיראני "שינוי לשוויון" אשר פעל להחתמת מיליון מבקרים על עצומה התומכת במאבק הנשים במדינה לשינוי חוקים קיימים ולקבלת מעמד שווה במערכת המשפט. דוגמא אחרת היא תחנת רדיו בשם "רק בנות" אשר הוקמה במצרים ע"י נשים ועוסקת בענייני נשים בעולם הערבי. וישנו גם אתר אינטרנט שבו מועלות כתבות אודות מצב הנשים באפגניסטן, ואתר אחר של לסביות בעולם הערבי.

 

פעילות ענפה זו קיימת באינטרנט ואפשרית כמעט אך ורק בו. תופעה זו ממחישה שוב את חשיבותו ועוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון ככלי לשינוי חברתי ופוליטי, ובכך ייחודו מאזורים אחרים בעולם.

 

עד כמה תופעת ה'האקרים' נפוצה בקרב גולשים מוסלמים? מהם מניעיהם ומהם יעדיהם?

 

תופעת הפריצות לאתרים והשחתתם קיימת כדבר שבשגרה באזורנו, אולם אנו מודעים לכך רק כשנפרצים אתרים חשובים או רבים. השחתת אתר פירושה גילוי חור אבטחה באתר הנבחר, פריצה אליו והשחתת עמוד כלשהו באמצעות תכנים אותם הציב הפורץ שמטרתם להביע את מחאתו. פריצת אתרים והשחתתם משמשים את הפורץ כבמה רחבת תפוצה וחינמית להבעת מסר ברחבי העולם.

 

קיימים האקרים ערביים רבים (בין אם כבודדים ובין אם כקבוצות) המשחיתים שלל אתרים בעולם ובאזורנו וזאת ממגוון טעמים; דתי, לאומני, פוליטי, אידיאולוגי. במסגרת זו נפרצים כמעשה שבשגרה עשרות רבות של אתרים מדי יום. כך למשל, לאומנים תורכים פוגעים באתרים סינים, פורצים סונים ושיעים משחיתים אלו את אתריו של אלו, וישנם גם דיווחים על הפלת אתרים אופוזיציוניים בכמה ממדינות צפון אפריקה, ככל הנראה ע"י הממשלים המקומיים.

 

בנוסף, קיימים אתרים רבים אשר נפרצים ומושחתים בתכנים נגד המערב, ארה"ב וישראל משלל סיבות; המאבק בין הנצרות לאסלאם, נוכחות ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, היחס למיעוטים מוסלמיים בעולם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.

 

בעיתות משבר אזורי או בינלאומי ניתן לראות עליה משמעותית בכמות ובחשיבות האתרים הנפרצים, הדבר אמור בארועים דוגמת משבר 'קריקטורות הנביא מוחמד' שפורסמו בעיתונות הדנית, 'מבצע עופרת יצוקה' ועוד. במקרים שכאלו נפרצים אלפי אתרים מרחבי העולם, אפילו של גופים ומדינות חסרות כל קשר לארועים, רק בשל היותם במה נוחה להפצת מחאת הפורצים.

 

כמו כן, קיימים פורצים הפעילים באזורנו לשם האתגר שבדבר ועל מנת להאדיר את יכולתם הטכנית בתחום. ובכל זאת, בתחום זה מפגר המזרח התיכון אחר יתר העולם – עוד לא קיימת באזורנו תופעה של השחתת אתרים מטעמים כלכליים או ע"י ארגוני טרור. אולם להערכתי, כניסת גורמי פשיעה וטרור לתחום הלוחמה המקוונת היא רק שאלה של זמן – זמן קצר.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר פבל מציג נקודה למחשבה: 

 

שיעור גידול השימוש באינטרנט במהלך העשור הנוכחי במזרח התיכון גדול פי 5 לערך מהממוצע העולמי, ושיעור החדירה גדול במעט משיעור זה בעולם. האינטרנט מהווה חלק מרכזי בחייהם של רבים באזורנו ודי אם נזכיר כי באיראן שיעור זה מגיע כבר ל-49%. להערכתי, האינטרנט יהווה חיל החלוץ בתהליכים של דמוקרטיזציה באזורנו. כבר כיום הוא מהווה אתגר שלטוני ברבות ממדינות המזרח התיכון.

 

ולסיום, ציטוט חביב עליך

 

בחרתי במשפט המיוחס לסופר ריצ'ארד באך:

 

"Sooner or later, those who win are those who think they can."

 

(בתרגום חופשי: במוקדם או במאוחר, אלה שמנצחים הם אלה שחשבו שהם מסוגלים לנצח)

 

משפט זה משקף את האמונה שלי כי כאשר יש בפניך מטרה ברורה להשיג, חלום בהיר להגשים ויעוד מוחשי לממש, דבר לא יוכל להסיט אותך מדרכך או לרפות את ידיך.

 

השיגו את מטרותיכם, הגשימו את חלומכם וממשו את יעודכם.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
ד"ר טל פבל

יליד 1967. מנתח מערכות מידע בכיר, מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי ולמשברים מקוונים.

 

אני עוסק בשני תחומים שונים אשר בהדרגה הולכים מפרים ומשלימים זה את זה; ד"ר למזרח תיכון (תארים ראשון ושני באונ' העברית ותואר שלישי באונ' בר-אילן) ובמקביל עוסק כמנתח מערכות מידע ומכך פרנסתי כיום.

 

הקווים המקבילים הללו לאורך השנים הרימו יותר מגבה אחת בעבר, אבל כפי שאתם מבינים – הם אפילו מצליחים להשיק. אבא לנועם, רותם ויובל.

 

האתר של ד"ר פבל

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


שערי נושא

היכל התהילה, תולדות הספורט
היכל התהילה

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

אנציקלופדיה ynet
  • האנציקלופדיה בפייסבוק
  • האנציקלופדיה בבלוגר
  • האנציקלופדיה בטוויטר

  • חדשות
    דעות
    כלכלה
    ספורט
    צרכנות
    תרבות ובידור
    רכילות Pplus
    מחשבים
    בריאות
    ירוק
    יהדות
    תיירות
    רכב
    אוכל
    יחסים
    סרטים
    הוט
    כלכליסט
    משחקים
    מקומי
    לימודים
    מדע
    לאישה
    דרושים
    ynet-shops
    ynettours
    winwin
    בעלי מקצוע
    ביגדיל
     

    אודות ועזרה
    כתבו אלינו
    עזרה
    מדיניות פרטיות
    תנאי שימוש
    מפת האתר
    ארכיון
    מרכזי המבקרים
    Israel News
     
    אודות האתר
    RSS
    הפוך לדף הבית
    ניוזלטרים
    פרסמו אצלנו
    אנציקלופדיה
    באבלס
    ערוצי תוכן
    חדשות
    כלכלה
    ספורט
    תרבות
    בריאות
    מחשבים
    נופש
    Xnet
    Yschool
    יהדות
    דעות
    צרכנות
    תיירות
    אוכל
    רכב
    בעלי חיים
    שופינג לאשה
    כיכר השבת
    יחסים
    אסטרולוגיה
    מעורבות
    ירוק
    לאשה
    דילים
    ynetArt
    kick
    כלכליסט
    בלייזר
    רכילות Pplus
    מנטה
    משחקים
    mynet
    מפות
    פרוגי
    כלים ושירותים
    קניות
    מניות
    דרושים
    מחירון רכב
    דירות להשכרה
    קופונים
    זיכרונט
    ידיעות בתי ספר
    ידיעות אחרונות
    דירות למכירה
    לוח רכב
    יד שניה
    בעלי מקצוע
    משחקים Games
    עברית
    דירות חדשות


    YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
    -nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©