|
כיצד משפיע האינטרנט על העולם המוסלמי? איך הפך טוויטר לסמל ההפגנות באיראן? האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת? ד"ר פבל משיב |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום מחקרי (ואף אהבתי) הינו כל הקשור באינטרנט ובטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי, אך גם נושאים חוץ אזוריים דוגמת לוחמת מידע מקוונת בעולם, פריצות לאתרי אינטרנט ועוד. הואיל ושני התחומים; האינטרנט והמזרח התיכון, כל אחד מהם בנפרד הינו נושא מרתק ורחב, הרי שהשילוב של שניהם ייחודי, בעל עניין רב אך גם בעל רלבנטיות יומיומית לצד השלכות יישומיות.
בין הסוגיות שמעסיקות אותי: מקומו של האינטרנט והרשתות המקוונות שבו, בדיווח מרחובות טהראן בעת ההפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, תפקידו של האינטרנט בשינוי יחסי הכוחות בין הממשל לאזרח, סוגיית חקיקת האינטרנט שמטרתה להגביל גישה חופשית לתכנים, תפקודן של הרשתות החברתיות ככלי ליצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי, הנוכחות המקוונת של ארגוני טרור ובכלל זה גיוס כספים באמצעות האינטרנט לטובתם ועוד ועוד. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
אהבה לתחום ההיסטוריה, ולמזרח התיכון בפרט, שמורה בליבי עוד מימי בית הספר התיכון בזכות מורי דאז להסטוריה, פרופ' חיים גניזי. ידעתי שאפנה ללימודי המזרח התיכון ובתום התואר הראשון היה לי ברור שאמשיך הלאה בתחום. כבר בעבודת המאסטר עסקתי בהיבטים הקשורים במערכות המידע; בדקתי בסוף שנות ה-90 את דמותו של ארגון החזבאללה כמשתקף מאתרי האינטרנט שלו. מכאן ועד לבדיקת השינויים בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון (עבודת הדוקטורט), המרחק היה קצר וההמשך טבעי. |
|
מה מאפיין את חדירת האינטרנט למשטרים הריכוזיים במזרח התיכון ?
מעטות המדינות באזורנו אשר הטמיעו את האינטרנט מטעמים של פוטנציאל כלכלי. מנגד קיימות מדינות דוגמת ערב הסעודית וסוריה, אשר התירו את השימוש הנרחב בו, רק לאחר שווידאו שיש בידן את מלוא היכולות הטכניות להגביל את השימוש החופשי באינטרנט ולנטר את הפעילות בו.
ברוב המשטרים הריכוזיים במזה"ת קורה תהליך דומה: בשלב הראשון ישנה נכונות של הממשל להכניס את המדיום החדש לחיי התושבים במדינה, זאת מתוך הבנה כי מטעמים שונים (בין השאר יוקרה ודימוי של הממשל) כדאי לפעול לקליטת האינטרנט. במסגרת החלטה ראשונית זו מבוצעת פריסת התשתית הטכנולוגית הנדרשת, ומוקמים המוסדות המתאימים. כמו כן ניתנת אפשרות לאוכלוסיה לרכוש מחשבים וציוד נדרש.
בשלב השני מגיעה ההכרה המאוחרת של הממשל כי האינטרנט עלול לשמש גם את מתנגדיו: לתת במה לפעילותם של ארגוני אופוזיציה וארגונים למען זכויות אדם, לאפשר העברת מידע "החוצה" אודות המצב במדינה ולהציג תכנים שיוצאים נגד לגיטימיות הממשל. נוסף על כל אלה - האינטרנט גם מהווה מקור לתכנים החותרים תחת ערכי המוסר והמסורת של אותה חברה מוסלמית. או אז מגיע השלב השלישי של הגבלת השימוש באינטרנט.
ההגבלות על השימוש החופשי באינטרנט מבוצעות באופנים שונים, אך על פי רוב באמצעות חקיקה מפורטת הכוללת פירוט של האתרים שיש לחסום כליל את הגישה אליהם, קביעת צורך ברשיון עבור אתרי אינטרנט, פיקוח הדוק על השימוש ב"אינטרנט קפה", מעצר בלוגרים והקמת משטרות אינטרנט.
בנוסף, קיימות הגבלות טכניות דוגמת ניטור הפעילות המקוונת, חסימת שרותים מקוונים מסויימים ואף הגבלת מהירות השימוש באופן גורף - כל זאת באמצעות שליטת המדינה בתשתית התקשורת ועל פי רוב גם על ספקיות האינטרנט. לכך נלוות הגבלות כלכליות בדמות קביעת רף מחירים גבוה לרכישת מחשב אישי וציוד נלווה, ואולי אף שמירה מודעת על רמה נמוכה יחסית של הון אנושי במדינה. |
|
מנקודת מבטך – איזה תפקיד ממלא, או יכול למלא, האינטרנט במזרח התיכון?
לאינטרנט תפקיד רב חשיבות במזרח התיכון. בחברות שמרניות, ריכוזיות ונעדרות חופש ביטוי וחופש הפרט, מהווה האינטרנט לעיתים מוצא יחיד ליצירת קשרים אישיים, לקבלת מידע והעברתו, ליצירת קבוצות לחץ חברתיות ופוליטיות, מקור ביטוי יחיד כמעט לקבוצות שוליים שונות ובמה לשיח של נשים אודות מצבן.
על חשיבות האינטרנט במזרח התיכון יעידו ארועים שונים; באפריל 2008 התקיימה במצרים הפגנה רבתי שאורגנה באמצעות ה-Facebook במחאה על המצב הכלכלי במדינה. חודש לאחר מכן נעשה נסיון דומה בירדן. לאחרונה נמסר כי אף צעירים מוסלמים באוסטרליה הצליחו לארגן הפגנה בהשתתפות 150 איש אותם גייסו באותה רשת חברתית.
אולם העדות המוחשית ביותר, לטעמי, לעוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים, עלתה לנגד עינינו במהלך ארועי הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 וביתר שאת לאחריהן; כל ארבעת המתמודדים בבחירות עשו שימוש פעיל, נרחב ומגוון באינטרנט וברשתות החברתיות, לאור המודעות לעוצמתו ולתפוצתו הרבה של המדיום במדינה. אולם עם היוודע תוצאות הבחירות, הפך האינטרנט לכלי היחיד כמעט בו דיווחו המשתמשים אודות ההפגנות ברחובות הערים נגד הנשיא הנבחר, הם תעדו את המהומות והעלו באופן מיידי את שלל המידע מהשטח למגוון הרשתות החברתיות ומשם לרחבי העולם.
האינטרנט, ובעיקר Twitter, הפך כמעט לסימלן של מהומות אלו והיה למדיום היחיד שהצליח לשקף את רצון האיראנים בשינוי במצבם. |
|
| |
אסלאם (ערבית: התמסרות והכנעה בפני האל), אחת הדתות המונותאיסטיות הגדולות, שמאמיניה מונים למעלה ממיליארד נפש.
לערך המלא
|
|
כשמדובר בעולם הערבי, מה מקומן של הנשים ברשתות החברתיות, דוגמת טוויטר ופייסבוק?
האינטרנט מהווה מקום מפלט ובמה כמעט יחידה עבור קהילות רבות במזרח התיכון ובכללן ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, הקהילה ההומו-לסבית, זרמים דתיים שונים ואף נשים.
ברשתות החברתיות ניתן למצוא פעילות ענפה של נשים מאזורנו (חלקן פעילות באופן גלוי וחלקן שומרות על חשאיותן), בה הן מספרות על "החיים מאחורי הרעלה": על המנהגים ההלכתיים המפלים אותן בחיי היומיום ובזמן התפילה, על הפרת זכויות האדם במדינותיהן, על העדר הסובלנות הדתית ועל בורותן של הנשים עצמן. הקול הנשי אף משמיע ביקורת נגד חשיבה המצדדת בטרור, קורא לחשבון נפש ציבורי ולמימוש חופש הביטוי.
האינטרנט מאפשר את קיומן של יוזמות חברתיות שונות. כך למשל הבלוג האיראני "שינוי לשוויון" אשר פעל להחתמת מיליון מבקרים על עצומה התומכת במאבק הנשים במדינה לשינוי חוקים קיימים ולקבלת מעמד שווה במערכת המשפט. דוגמא אחרת היא תחנת רדיו בשם "רק בנות" אשר הוקמה במצרים ע"י נשים ועוסקת בענייני נשים בעולם הערבי. וישנו גם אתר אינטרנט שבו מועלות כתבות אודות מצב הנשים באפגניסטן, ואתר אחר של לסביות בעולם הערבי.
פעילות ענפה זו קיימת באינטרנט ואפשרית כמעט אך ורק בו. תופעה זו ממחישה שוב את חשיבותו ועוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון ככלי לשינוי חברתי ופוליטי, ובכך ייחודו מאזורים אחרים בעולם. |
|
עד כמה תופעת ה'האקרים' נפוצה בקרב גולשים מוסלמים? מהם מניעיהם ומהם יעדיהם?
תופעת הפריצות לאתרים והשחתתם קיימת כדבר שבשגרה באזורנו, אולם אנו מודעים לכך רק כשנפרצים אתרים חשובים או רבים. השחתת אתר פירושה גילוי חור אבטחה באתר הנבחר, פריצה אליו והשחתת עמוד כלשהו באמצעות תכנים אותם הציב הפורץ שמטרתם להביע את מחאתו. פריצת אתרים והשחתתם משמשים את הפורץ כבמה רחבת תפוצה וחינמית להבעת מסר ברחבי העולם.
קיימים האקרים ערביים רבים (בין אם כבודדים ובין אם כקבוצות) המשחיתים שלל אתרים בעולם ובאזורנו וזאת ממגוון טעמים; דתי, לאומני, פוליטי, אידיאולוגי. במסגרת זו נפרצים כמעשה שבשגרה עשרות רבות של אתרים מדי יום. כך למשל, לאומנים תורכים פוגעים באתרים סינים, פורצים סונים ושיעים משחיתים אלו את אתריו של אלו, וישנם גם דיווחים על הפלת אתרים אופוזיציוניים בכמה ממדינות צפון אפריקה, ככל הנראה ע"י הממשלים המקומיים.
בנוסף, קיימים אתרים רבים אשר נפרצים ומושחתים בתכנים נגד המערב, ארה"ב וישראל משלל סיבות; המאבק בין הנצרות לאסלאם, נוכחות ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, היחס למיעוטים מוסלמיים בעולם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.
בעיתות משבר אזורי או בינלאומי ניתן לראות עליה משמעותית בכמות ובחשיבות האתרים הנפרצים, הדבר אמור בארועים דוגמת משבר 'קריקטורות הנביא מוחמד' שפורסמו בעיתונות הדנית, 'מבצע עופרת יצוקה' ועוד. במקרים שכאלו נפרצים אלפי אתרים מרחבי העולם, אפילו של גופים ומדינות חסרות כל קשר לארועים, רק בשל היותם במה נוחה להפצת מחאת הפורצים.
כמו כן, קיימים פורצים הפעילים באזורנו לשם האתגר שבדבר ועל מנת להאדיר את יכולתם הטכנית בתחום. ובכל זאת, בתחום זה מפגר המזרח התיכון אחר יתר העולם – עוד לא קיימת באזורנו תופעה של השחתת אתרים מטעמים כלכליים או ע"י ארגוני טרור. אולם להערכתי, כניסת גורמי פשיעה וטרור לתחום הלוחמה המקוונת היא רק שאלה של זמן – זמן קצר. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר פבל מציג נקודה למחשבה:
שיעור גידול השימוש באינטרנט במהלך העשור הנוכחי במזרח התיכון גדול פי 5 לערך מהממוצע העולמי, ושיעור החדירה גדול במעט משיעור זה בעולם. האינטרנט מהווה חלק מרכזי בחייהם של רבים באזורנו ודי אם נזכיר כי באיראן שיעור זה מגיע כבר ל-49%. להערכתי, האינטרנט יהווה חיל החלוץ בתהליכים של דמוקרטיזציה באזורנו. כבר כיום הוא מהווה אתגר שלטוני ברבות ממדינות המזרח התיכון. |
|
ולסיום, ציטוט חביב עליך
בחרתי במשפט המיוחס לסופר ריצ'ארד באך:
"Sooner or later, those who win are those who think they can."
(בתרגום חופשי: במוקדם או במאוחר, אלה שמנצחים הם אלה שחשבו שהם מסוגלים לנצח)
משפט זה משקף את האמונה שלי כי כאשר יש בפניך מטרה ברורה להשיג, חלום בהיר להגשים ויעוד מוחשי לממש, דבר לא יוכל להסיט אותך מדרכך או לרפות את ידיך.
השיגו את מטרותיכם, הגשימו את חלומכם וממשו את יעודכם. |
|
|
| | | יליד 1967. מנתח מערכות מידע בכיר, מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי ולמשברים מקוונים.
אני עוסק בשני תחומים שונים אשר בהדרגה הולכים מפרים ומשלימים זה את זה; ד"ר למזרח תיכון (תארים ראשון ושני באונ' העברית ותואר שלישי באונ' בר-אילן) ובמקביל עוסק כמנתח מערכות מידע ומכך פרנסתי כיום.
הקווים המקבילים הללו לאורך השנים הרימו יותר מגבה אחת בעבר, אבל כפי שאתם מבינים – הם אפילו מצליחים להשיק. אבא לנועם, רותם ויובל.
האתר של ד"ר פבל
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
|
| | | | |
|
|