1. בראש השנה קראתי כל מיני פרויקטים לחג, ולכבוד יום כיפור המתקרב חשבתי לספר לכם מיהם אנשי השנה שלי. בשבוע שעבר קיבלתי תמונה מאדם מקסים שהכרתי, בכיר מאוד בחברת רכב גדולה. הוא הצטלם עם מילואימניק שנפצע במלחמה והפך משותק. לפני הפציעה, המילואימניק המתוק אהב מאוד לרכוב על אופנוע בשטח. זה גרם לו להרגיש חי. הוא זקוק לזה היום יותר מתמיד. חיברנו ביניהם, והם עובדים ביחד על הנגשת אופנוע שטח במיוחד בשבילו. כמובן, ללא עלות. באותו יום קיבלתי גם תמונה של אלמנת חרבות ברזל שטסה לחווה של ישראלי מקסים בספרד להתארח שם בחג. מאז שבעלה נפל, היא חששה לטוס לחו"ל עם הילדים. כשסיפרתי על כך לחבר, הוא תפר לה טיול ואירוח כזה שהיא לא יכלה לסרב לו. יום לפני כן, הייתי בפגישה עם לוחם שנפצע במלחמה והשתקם, אבל נותר עם קושי וחרדות שמעכבים אותו מאוד תעסוקתית. לקחתי אותו לפגוש חבר שיש לו עסק בתחום שלו. הוא הציע לו להתחיל לעבוד אצלו יום-יומיים בשבוע, מתי שירצה, ומשם להתקדם. ואלה דוגמאות מקריות רק מהימים האחרונים. אפשר לומר כי בכל יום יש איזה צדיק כזה שאנחנו פונים אליו עם איזה מקרה, והוא נרתם לעזור.
אז מיהם אנשי השנה שלי? הצדיקים האלה, התורמים בסתר. אלה שפונים אלינו כדי לעזור, או שאנחנו נופלים עליהם ומיד נרתמים.
"יהודי מתפלל" של מארק שאגאל, 1912 ־ 1913 . אל תפנה לשמיים עם בעיות שיצרת בארץ
אלה שאני מדבר עליהם יודעים מיהם, ואני רוצה לומר להם: תודה שאתם לא מתעייפים מאיתנו. תודה שאתם מזכירים לנו כמה טוב יש בעם הזה.
2. הלאה. בואו נדבר על יום כיפור, ונעשה זאת דרך כמה אגדות נפלאות של חז"ל. איזה אוצרות יש במקורות שלנו, תקשיבו. זה לא נורמלי. באמת. לא בקטע של מחזיר בתשובה או משהו. פשוט יש טקסטים במקורות שבאמת מעיפים את הראש ומשמחים את הלב. נתחיל עם אמירה יפה של רבותינו שלפיה "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו". כלומר, במילים פשוטות: מי שמוחל על דברים שפגעו בו ולא מדקדק בלהשיב מידה כנגד מידה - עבירותיו שלו נמחלות.
כדי להסביר זאת, הגמרא מספרת על רב הונא, שחלה עד כדי כך שכבר חשבו שהוא עומד למות. לאחר שהבריא, סיפר שבדין של מעלה נאמר עליו: מכיוון שהוא אינו עומד על שלו ואינו מתעקש עם אנשים שפגעו בו - גם אתם אל תדקדקו איתו בדין. זה סיפור נפלא בעיניי, כי אני בכיפור תמיד הייתי פונה לאלוהים ומבקש שלא יהיה קטנוני איתי. שיחליק. שיבין את הנסיבות. ופה הגמרא בעצם שואלת אותי: ואתה עושה את זה לאחרים? כי אם אתה לא תהיה שיפוטי, לא נהיה שיפוטיים איתך. הֱיה סלחן כלפי אחרים, ואחרים יהיו סלחנים כלפיך.
3. במסכת תענית יש סיפור נפלא על רבי אליעזר, שהתפלל לגשם ולא נענה. אחריו יורד רבי עקיבא לפני התיבה, אומר "אבינו מלכנו", והופ – הממטרים נפתחים. החכמים התחילו לצאת עם פושים: אולי רבי עקיבא גדול מרבי אליעזר? ואז יוצאת בת קול ואומרת: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו".
מאיר אריאל שואל את אהובתו באחד משיריו הנפלאים ("היכנסי כבר לאוטו וניסע"): "מה את כל כך צודקת". נדמה לי שמה שלומדים מהסיפור של רבי עקיבא הוא שיותר משחשוב להיות צודקים, חשוב לדעת לא להיות צודקים עד הסוף.
עכשיו, לפני הבחירות, כולם מסבירים עד כמה מסוכן הוא האחר. זה מבאס, אבל ככה זה בחירות. כשזה ייגמר, נצטרך גם לבקש סליחה וגם לתת צ'אנס למי שצריך לבקש מאיתנו סליחה אמיתית - לעשות זאת
4. אבל המשפט היסודי ביותר בעניין הסליחה וכיפור נאמר במשנה: "עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו".
אני לא מפסיק להתפעל מהמשפט הזה כבר עשרות שנים. בעיניי יש כאן רעיון כמעט חתרני על גבולות הדת: יש דברים שאפילו אלוהים לא יסדר בינך לבין אדם אחר. אתה יכול לצום 25 שעות, להתפלל נעילה וללבוש לבן; אבל אם הכאבת למישהו - לא יעזור לך דבר חוץ מלגשת אליו ולבקש סליחה. אין לך מה לפנות לשמיים עם בעיות שיצרת בארץ.
אחד הדברים העמוקים, ובעיניי גם המנחמים, נאמר על ידי ריש לקיש, מגדולי בעלי התשובה בתלמוד: הוא קבע כי "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות". וזה ההסבר שאני אוהב לאמירה שלו: מי שעושה תשובה מאהבה, עובר תהליך. תשובה איננה מחיקת ההיסטוריה. האדם נשאר עם הביוגרפיה שלו, אבל בתהליך התשובה הוא נותן לה משמעות חדשה.
יתרה מכך: במקרים רבים, הטעות שעשית היא שהופכת אותך לאדם טוב יותר.
5. במסכת יומא מספרים על רבי זירא כי כאשר היה לו סכסוך עם מישהו, הוא היה מצוי לפניו ומסתובב באזור שלו, כדי שאותו אדם יוכל לבוא ולבקש ממנו מחילה. בדרך זו הוא ניסה להקל על הפוגע לעשות את הצעד שלא תמיד פשוט ולבקש סליחה.
נראה לי שאחרי הבחירות נצטרך כולנו גדלות נפש מהסוג הזה. עכשיו כולם מטפסים על עצים. מחדדים חניתות. מסבירים עד כמה מסוכן הוא האחר. וזה בסדר. כן, זה מבאס, אבל זה בסדר. ככה זה במערכת בחירות. אבל כשזה ייגמר נצטרך להיות רבי זירא. לא להקפיד אחד על השני אלא לבקש סליחה וגם לתת צ'אנס למי שצריך לבקש מאיתנו סליחה אמיתית - לעשות זאת.
שבת שלום וגמר חתימה טובה.
