המון זועם ששוטף את הרחובות, שוטר פצוע, ניידת הפוכה ושתי חיילות מבוהלות שמחולצות מבית שבו הסתתרו. כך נראתה בתחילת השבוע בני-ברק, שהפכה ברגע אחד מעיר שלווה בלב המדינה למעוז של כאוס ואנרכיה. ראש הממשלה גינה בחריפות, פוליטיקאים הביעו זעזוע, רבנים הסתייגו, הרמטכ"ל והמפכ"ל סימנו קו אדום שנחצה. אבל לשיטת אנשי "צבע שחור", האחראים להוצאת ההמונים לרחוב, מדובר בסיפור הצלחה.
"ראינו שתי חיילות מגיעות באמצע היום", מספר ביום שלמחרת אריה (השמות בכתבה בדויים), "הוצאנו התרעה והתאסף ציבור למחות. זה הגיוני, לגיטימי ומותר. החיילות נבהלו וברחו לתוך בית. ואז הביאו כוחות משטרה כדי להוציא אותן. המשטרה היא זו שחצתה קו אדום".
8 צפייה בגלריה
החיילות מחולצות מההמון בבני ברק
החיילות מחולצות מההמון בבני ברק
החיילות מחולצות מההמון בבני ברק
(צילום: דוד קשת)
איך? היא זו שהייתה צריכה לחלץ את החיילות מההמון. "מה זה לחלץ אותן? תוך 30 שניות הן היו כבר בתוך הרכב ונסעו. כן, רצו אחריהן, צעקו, מחו. מחאה בווליום נמוך יותר מהזמבורות בקפלן. אבל אף אחד לא נגע לרעה בחיילות. אנחנו סיימנו את האירוע אחרי 20 דקות. מערכת 'צבע שחור' הוציאה הודעה לכולם להתפזר בשקט ובסדר מופתי".
24 שעות מאוחר יותר, הם מאפשרים לי להיכנס למטה הפעילות של "צבע שחור". שם אני פוגש את אריה, חיים ויאיר, שלושה מהאנשים שעומדים בראש המערך המיוחד - מוקד חירום טלפוני שהוקם לתמיכה בחרדים עריקים שנמצאים בסכנת מעצר. זו גם המערכת שהייתה אחראית רק יממה קודם לכן להגעתם של אלפי החרדים לרחוב חגי בעיר, מתוך ההנחה שהחיילות - שהגיעו לביקור רווחה אצל מלש"ב - הן נציגות המשטרה הצבאית.
8 צפייה בגלריה
עמדת רישום למערכת "צבע שחור"
עמדת רישום למערכת "צבע שחור"
עמדת רישום למערכת "צבע שחור"
הם פועלים מתוך משרד מאולתר בתוך מבנה של ישיבה בעיר. החדר מלא בארגזים עמוסים בחוברות ודפי הסברה לחרדים המועמדים לגיוס, והמטרה המוצהרת שלהם היא אחת: לגרום למדינה להבין שהסיפור גמור. כל עוד זה תלוי בהם, וב-73 אלף המנויים לקו החירום שהקימו - לא יהיה גיוס של חרדי אחד לצבא.
"מבחינתנו, המדינה הכריזה מלחמה נגד היהדות", קובע אריה, "אנחנו יודעים שיהדות היא שמירת מצוות, ואנחנו יודעים שכל מי שהולך לצבא, סיכויים גדולים מאוד שהוא יאבד שם את הדת, את היהדות, והיהדות הרבה יותר חשובה מהמדינה. ולכן מבחינתנו כל המאבק - כן גיוס ולא גיוס - הוא מאבק אחד, קוראים לו 'שמד'. כן להישאר יהודים, לא להישאר יהודים. כן להישאר שומרי מצוות, לא להישאר שומרי מצוות.
שלושתם עריקים בעצמם כבר מעל לעשור. הם בשנות ה-30 לחייהם, אחד מהם אב לתשעה ילדים, האחרים לארבעה וחמישה. "וזאת הסיבה ששלושתנו ועוד רבים עוסקים בזה בהתנדבות גמורה, שעות רבות, על חשבון המון דברים. ברוך השם, כולנו בעלי משפחות, כולנו לומדי תורה, חלקנו בעלי משרות תורניות, ובכל זאת משקיעים בזה שעות על גבי שעות. מבחינתנו, כמו באינקוויזיציה - אם הבחירה היא לאבד את היהדות או למסור את הנפש, עדיף למסור את הנפש".
יממה לאחר הפגנת הכוח שלהם, הם מפנים אצבע מאשימה דווקא אל מי שניסה לרסן אותם. "המפכ"ל החליט לחנך את בני-ברק", ממשיך אריה, "הוא אמר, 'הם הבריחו מכאן חיילים? אנחנו עכשיו נחנך'. הביאו פלוגות יס"מ שפשטו הלוך-חזור על הרחוב עם סירנות ואופנועים כדי להראות משילות. יש משם תיעודים מזעזעים של אלימות שוטרים, סתם ככה, בלי סיבה".
אתם טוענים שהאלימות הייתה רק מצד המשטרה? חיים: "חד-משמעית. יש תיעוד של מישהו שתוקף שוטר או חייל?"
שרפו אופנוע, הפכו ניידת. אריה: "כשיש 20 אלף תושבים שמרגישים לחוצים, רדופים על לא עוול בכפם, אז יש בחורים בני 15 ומטה, ילדים, לא פעילים שלנו, שמציתים גפרור, כי זו התפרצות של חבית שבוערת בקרבם. אנשים שמרגישים שמתייחסים אליהם כאפס, שהיחס אליהם הוא של 'דרוס כל דוס'".
יאיר: "אנחנו לא שואפים להגיע לאלימות הזאת, אבל זה ביטוי לאן שהביאו את הציבור החרדי".
8 צפייה בגלריה
המהומות בבני ברק
המהומות בבני ברק
המהומות בבני ברק
(צילום: שאול גולן)
תדמיתית, מבחינת האינטרסים שלכם, האירוע הזה פגע בכם או שהוא משרת אתכם? חיים: "אני חושב שגיוס חרדים מתרחק אחרי אירוע כזה, לא?"
אתה אומר שבעקבות אירועים כאלה יש פחות סיכוי שיגויסו חרדים. אריה: "הצבא אתמול הודיע שהוא מפסיק את ביקורי הבית של חרדים עד לבדיקת האירועים".
אז בסוף אתה מסמן את האירוע הזה כהצלחה? אריה: "כן, אבל עם הרבה כאב. הרבה כאב כי 'צבע שחור' מנהל מאבק הרבה יותר מכובד. אנחנו בשום פנים ואופן לא רוצים להתמתג עם אלימות. אנחנו רחוקים מזה".
× × ×
כך עובד מנגנון "צבע שחור": כשבחור חרדי בגיל גיוס שומע דפיקה בדלת, או רואה ניידת משטרה צבאית ברחוב, הוא מתקשר למוקד החירום ומתאר למוקדן שעונה את הסיטואציה. המוקדן מתעד את האירוע ומעלה לשיחת ועידה כמה מראשי המערך, פעילים מנוסים שרשאים לקבל החלטות. הם מנתחים את הסיטואציה, ומבינים אם קיים חשש אמיתי או שמדובר בהתרעת שווא.
אם החשש של המתקשר מתברר כמוצדק, מוזעק קריין תורן שמקליט הודעה על אירוע בביתו של פלוני אלמוני ברחוב כך וכך. ההודעה הזאת יוצאת לטלפונים של עשרות אלפי המנויים לקו, בפילוח לפי אזורים. בתוך דקות ספורות מאות חרדים עוזבים הכל ומגיעים למקום. האירועים האלו קורים בדרך כלל באמצע הלילה - השעות של מעצרים יזומים.
יאיר: "הם אוהבים לעבוד במחשכים, יותר קל לבצע מעצרים כשהרחובות ריקים. אבל ברגע שמגיע הציבור זה נהפך לאמצע היום, מוקד של פעילות, של שירים ומחאות. הם לא אוהבים את הבלגן הזה. בסוף, מדובר בחיילים בגילי חובה, אין להם סיבה להשקיע יותר מדי מאמצים בשביל לעצור עריק אחד".
אתם לא חוששים שעכשיו בכל פעם שיגיעו חיילי משטרה צבאית, הם ילוו בשוטרי מג"ב ובחיילים שגם מוכנים להפעיל כוח? אריה: "לא חוששים אצלנו ממג"ב. אנחנו מגיעים לתת תמיכה, לא להתעמת. אנחנו גם לא חושבים שזה יקרה, אבל לכל דבר שנצטרך - ניתן מענה. תראה, ישראל יודעת לעשות מבצעים מדהימים בכל העולם. אבל כשנגנב רכב ונכנס לקלקיליה, המשטרה אומרת שאין מה לעשות. מה? היא לא יודעת להיכנס עם כוחות ולהוציא את הרכב? אבל מה, עכשיו לילה-לילה יפעילו פלוגות מג"ב בשביל להוציא רכב מקלקיליה? זה מיותר. ככה גם כאן, אם הם יודעים שבשביל כל מעצר הם צריכים להשתיק חצי מדינה, להכין פלוגות, בשביל שמעצר אחד אולי יצליח, ואולי בכלל הבחור לא בבית?"
יאיר: "ראש אכ"א אמר בדיון בוועדה בכנסת שבאים לגייס אנשים כדי להגדיל את סדר הכוח. אבל אם בשביל כל מעצר צריך להוציא פלוגה שלמה של מג"ב, אז מה עשינו בזה?"
אז מבחינתכם אמירה כזאת היא תעודה להצלחתכם? חיים: "בדיוק. זו הוכחה ברורה שהיהדות תמיד תנצח. כשהשלטון יעמוד מול פלוגות של מתאבדים, גיבורי רוח, שכל כפייה לא תוכל להן, השלטון יתפורר".
8 צפייה בגלריה
פרשים משטרתיים בהפגנת החרדים בבני ברק
פרשים משטרתיים בהפגנת החרדים בבני ברק
פרשים משטרתיים בהפגנת החרדים בבני ברק
(צילום: שאול גולן)
זאת אומרת שאם יהיו פלוגות של צה"ל שנכנסות עכשיו לשכונות בבני-ברק, יעמדו מולן פלוגות של בני ישיבות? יאיר: "אנחנו מקבלים על עצמנו ‘נמות ולא נתגייס’, אז בטוח מקובל עלינו שכולנו נשב בכלא".
מה בעצם המטרה העיקרית של הפעילות שלכם?
אריה: "הפעילים באים כדי לתמוך ולשיר בשביל הבחור. המטרה היא להרים את רוחו, שילך בגב זקוף. אנחנו מדגישים במפורש, כמו שהדגשנו גם לפני האירוע האחרון, בשום פנים לא לפעול באלימות, אנחנו מגיעים לשיר ולשמח".
אין לכם מטרה למנוע את המעצר? חיים: "כל עוד זה נעשה בדרכים חוקיות, בוודאי שכן. אבל זו מטרה משנית. אני לא אקרא לאנשים למנוע מעצר, אבל בטח שאני שמח מכל מעצר שנמנע. יש פה אמירה מול הצבא, אתם לא באים פה מול יחיד, אתם באים מול ציבור. לא באתם לעצור יחיד, באתם לעצור ציבור, אנחנו כולנו שם איתו".
זו לא היתממות להגיד "אנחנו לא קוראים למנוע מעצרים" ו"אנחנו מבקשים להימנע מאלימות", כשבפועל זה מה שקורה?
אריה: "האירועים בדרך כלל לא היו אירועים שהסתיימו באלימות. אתמול הייתה פה חציית קו מצד הצבא והמשטרה, הם התנהלו בצורה מחפירה".
× × ×
התארגנות "צבע שחור" התחילה באופן ספונטני לפני כשנה וחצי, כשהתחילו להישלח צווי הגיוס הראשונים. "בא איזה אברך אחד, הניח דוכן באיצקוביץ' (בית הכנסת איצקוביץ' בבני-ברק, שנחשב לאחד ממרכזי העצבים של הציבור החרדי בעיר – ג"א) והתחיל להכריז 'מי שקיבל צו גיוס או שמכיר מישהו שקיבל צו גיוס, שיבוא לפה וייתן את הפרטים שלו'", משחזר חיים.
8 צפייה בגלריה
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
(צילום: יאיר שגיא)
בתחילה, מסבירים הקודקודים, הצבא שלח צווים מטורגטים, לפי קריטריונים. למשל, נשלחו צווים רק למי שמקבל משכורת, או כאלו שיש להם רישיון על משאית. הבחורים האלו היו בבעיה כפולה - הם לא היו יכולים להיחשף ולהתייעץ עם איש. "אם בחור כזה יגיד לראש הישיבה שלו ששלחו לו צו, מיד יבינו שהוא עובד בלילות לדוגמה, אז הוא שתק", מסביר חיים. בדיוק מהסיבה הזו - כדי להגיע לבחורים האלו - נוצרו הרשימות בדוכן באיצקוביץ', "התארגנו כמה חברים והתחילו להרים טלפונים למקבלי הצווים".
יאיר: "שמענו אותם, הרגענו אותם, הסברנו להם את הרקע המשפטי, מה יכול לקרות, מה הסיכונים בגיוס, מה אפשר לעשות וכדומה. זו הייתה הפעילות הראשונית".
ככל שהיקף הצווים גדל - כך הלך והשתכלל המערך. כיום חברים בו כ-200 מתנדבים שפעילים במוקד ועוד עשרות אלפים שמוכנים לדקת קריאה ברחבי הארץ. המארגנים מבקשים לציין שזו התארגנות חוצת קהלים, ואף שיש בה ייצוג דומיננטי לפלג הירושלמי, לוקחים חלק בפעילות אנשים מכל חלקי המגזר החרדי.
אריה: "התחלנו לאבחן את אלה ששוקלים גיוס ומצאנו שאחת הסיבות העיקריות היא פחד. פחד ממעצר, פחד מהלא-נודע, זו הייתה בעיה גדולה. אז צבע שחור נועד לתת מענה לפחד".
יאיר: "מאחורי כל צו שבחור מקבל עומד גוף גדול, חזק ומאיים, ובעצם לא הייתה קונטרה, לא היה גוף שייתן גב. בחור מקבל צו, כתוב לו, אם אתה לא מתייצב אתה נענש. אז מה עולה לו בראש? אולי עכשיו אני אשב 20 שנה בכלא? אז התחלנו לתת מידע, מאיזה יום הוא נחשב עריק, עם איזה סנקציות הוא עלול להיפגש, אם מותר להיכנס אליו הביתה".
הבשורה עברה מאוזן לאוזן, מקהילה לקהילה, בכל רחבי הארץ, ועד מהרה נוצרה קואליציה של ארגונים שנותנים מענים שונים לחייבי גיוס. מלבד מערכת "צבע שחור" הוקם גם מערך של תמיכה בשעת מעצר.
יאיר: "זה רגע של שבירה. לוקחים את הבעל מהבית מול הילדים הקטנים והאישה. זה מלחיץ את כל המשפחה, את השכנים. ואז, כשבעת המעצר כולם מתאספים, זה מרגיע. האישה והילדים מקבלים תמיכה, השכנים רואים בזה עוצמה. במקום שהמעצרים יביאו להחלשה, אנחנו הופכים את המעצרים לאירוע מחזק".
חיים: "זה הרבה יותר מזה, בחור שהולך לכלא מתמודד בעיקר עם חוסר נעימות, צעקות, השפלות. זה לא מכות ולא הרעבה. ברגע שאתה מגיע לשם עם גב זקוף, כל השהייה שם שונה לגמרי. אתה יכול להתמודד עם כל דבר. המשפחה יותר חזקה, השכונה והרחוב החרדי כולו חזקים יותר. נוצר מצב שברגע שהצבא מגיע למשפחה הביתה, באותו רגע הם הופכים למשפחה של כלל ישראל. גם אם המעצר נמנע, רוקדים, מחזקים אותם, קונים שי יוקרתי למשפחה, נמצאים אצלם למשך הלילה וממשיכים ללוות אותם עד שהכל חוזר לשגרה. אם חלילה זה מסתיים במעצר, אז מקבלים ליווי צמוד של כל מה שהם צריכים".
יאיר: "המשפחה מקבלת משלוחים לשבת, טלפונים לנשים, מסבירים להם הכל. אחר כך, בזמן השחרור, מגיע רכב פאר לקחת אותם הביתה, אחרי כמה ימים עושים לכבודם תהלוכה חגיגית בעיר, עם מקהלה, ומרימים אותם על הכתפיים ומתייחסים אליהם כגיבורים. יש איגוד של בוגרי הכלא, הם נפגשים ועושים אסיפות".
חיים: "לפני כמה חודשים מתקשרת אמא מאזור המרכז בשתיים בלילה וממש בוכה בדמעות. הבן שלה, לא בחור ישיבה, עובד וגר אצלה בבית, ועכשיו, בפעם השלישית, משטרה צבאית דופקת אצלה בדלת. היא חולת לב ומתחילה להרגיש תעוקה בחזה. היא מתקשרת למוקד בלחץ ומרגישה שהלב שלה לא עומד בזה".
מה עשיתם? "אימתנו את הפרטים ומיד שלחנו אליה קבוצות של 'צבע שחור'. בינתיים היא הזמינה ניידת של שחל. הפעילים במקום התחילו לעשות שמח עד שהשוטרים הלכו. אחר כך הגיעו המטפלים של שחל, אבל היא לא הסכימה לפתוח להם את הדלת. היא פחדה שאולי אלה שוטרים במסווה או ששוטרים מתחבאים בסביבה. התקשרנו אליה, הרגענו אותה ושלחנו אנשים לעשות בדיקה במקום. רק אחרי שווידאנו שאין אף שוטר בסביבה היא הסכימה לפתוח את הדלת, ושחל העניקו לה טיפול רפואי".
מלבד מערך הטלפנים ואנשי השטח, ל"צבע שחור" יש ליווי צמוד של עורכי דין, גם לפעילות השוטפת וגם בייעוץ למקרים של מעצרים. לדברי המארגנים, למעט עורכי הדין כל הפעילים פועלים בהתנדבות, אין אף אחד שמקבל שכר והפעילות נשענת על תרומות שלא מגיעות לשום עמותה אלא ישירות לעוסקים במלאכה, למשל לבית הדפוס שמדפיס את העלונים שהם מפיצים.
8 צפייה בגלריה
החוברת שמחלק ארגון "צבע שחור"
החוברת שמחלק ארגון "צבע שחור"
החוברת שמחלק ארגון "צבע שחור"
אבל גולת הכותרת של הפעילות שלכם היא השיחות למוקד החירום. אריה: "הדרישות מהמוקדנים הן מאוד גבוהות. צריך המון טקט כדי לדבר עם אנשים בשעות לחוצות מאוד, וצריך המון חוכמה לזהות את הסיטואציה, להבין שהדובר מעבר לקו מדבר אמת, ולהנחות אותו כראוי".
ביום חמישי האחרון, הם מספרים, התקשר אדם שנסע ברכב עם אשתו בשתיים בלילה והגיע למחסום בידוק אלכוהול משטרתי ליד הרצליה. כאשר עשו לו בדיקה והעלו את הפרטים שלו למסוף, גילו שהוא עריק. אחר כך השוטרים ביקשו ממנו להתקדם הלאה, בנסיעה, והוא זיהה ניידת משטרה צבאית שהתלוותה לבידוק המשטרתי.
"נפל לו הלב", משחזר אריה, "הוא כבר ראה איך הוא נפרד עכשיו מהמשפחה, מהילדים והולך אל הלא-נודע. אז הוא הרים טלפון למוקד, עניתי לו, פיענחנו את הסיפור והבנו שהסיכון שהמשטרה האזרחית תיצור קשר עם המשטרה הצבאית ותבקש להסגיר אותו הוא מאוד נמוך".
למה? חיים: "יש הנחייה במשטרה לא לעכב עריקים שנתפסו באקראי, אחר כך עושים לו הפגנות וחסימות כבישים ואין לו מספיק כוח אדם בשביל זה. במקרה ששוטר מחליט להסגיר, אנחנו לוקחים פרטים ומעבירים למי שאחראי עליו. בסוף המשטרה רוצה לשמור על הסדר, וכמונו גם הם רוצים לעבור את הלילה בשלום".

8 צפייה בגלריה
הכאוס ברחובות בני ברק
הכאוס ברחובות בני ברק
הכאוס ברחובות בני ברק
(צילום: שאול גולן)
אריה: "אז אמרנו לאותו אדם שהוא יכול להמשיך בנסיעה ללא חשש, אבל הוא היה בלחץ והתעקש שנישאר איתו על הקו עד שהוא עובר את הניידת. אנחנו מרגיעים אותו, אומרים לו שאם יקרה משהו אנחנו איתו, וממשיכים לדבר עד שהוא עובר את הניידת ואומר לנו, 'ברוך השם, עברתי בשלום!' זה בשבילי הדבר הכי משמח בעולם".
בסוף, למה אתם מצפים? שהמדינה תרים ידיים מגיוס החרדים? שתגיד "אנחנו מוותרים"? יאיר: "חד-משמעית, כן, זה מה שאנחנו צועקים כל הזמן. אנחנו שואפים למודל כמו של הערבים. כלומר אין מה לדבר מבחינת גיוס, זה פשוט לא שייך. אתה יכול לנסות לטעון טיעונים משפטיים מכאן ועד אפריקה, אבל חרדי וצבא, זה לא יעבוד. כל מה שאתה רואה פה זה רק סממן למה יכול לקרות, כל בני-ברק תתהפך עליהם, לא משנה כמה רימוני הלם יזרקו, זה לא יקרה. אחרי זה תדונו בבג"ץ. זה לא רלוונטי, לא שייך".
8 צפייה בגלריה
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
הפגנות חרדים מחוץ לבקו"ם
(צילום: יאיר שגיא)
אתם מתארים מאבק אזרחי לא אלים. מה המודל שלכם? אריה: "המאבק של החשמונאים ביוונים. היו יוונים עם המון-המון כוח, היו מעט חשמונאים עם המון-המון רוח. ובסוף הרוח ניצחה. אנחנו מייצגים את ההסכמה החרדית הרחבה, זה חוצה קהילות. האמירה שלנו היא שכשכולנו ביחד לא יעזור שום דבר, לא מעצרים, לא פלוגות מג"ב ולא אופנועי יס"מ. כשכל הציבור יתלכד באמירה הזאת, שם זה ייגמר. אז כל הכוחות שבעולם נגדנו לא יועילו".