כשרואים את הקליפ של ילדי הפסטיגל, אי־אפשר להתעלם מדניאל נזרי (13), תלמיד כיתה ז' מקריית אונו, שבולט שם הן בכישרונו הגדול והן בחריגותו. למרות צליעתו הניכרת, דניאל רוקד ומפזז עם הרבה ביטחון וקסם, ורואים שהוא נהנה מהמעמד שהוריו יעל (40), בנקאית במזרחי־טפחות ושי (48), אחראי משתלים אורתופדיים בתל־השומר, יכלו רק לחלום עליו כשהוא נולד.
דניאל מככב גם ב"נבחרת ילדי הפסטיגל", סדרת דוקו־ריאליטי שמשודרת ב־Free TV (וניתן למצוא אותה גם ביוטיוב). "דניאל הוא ילד חזק ומיוחד. הוא התקבל לפסטיגל בלי הנחות, ועוד לתפקיד ראשי, זה מדהים", אומרת אמו.
דניאל, אח תאום ליובל, נפגע בלידה שהסתבכה. בגיל ארבעה חודשים חלה בהמופגוציטוזיס, מחלת דם נדירה ומסכנת חיים, שמטופלת כמו לוקמיה ומצריכה השתלת מח עצם.
נתנו לו שעתיים
בחודש הרביעי להיריון התפרץ אצל יעל קרוהן (מחלת מעיים). היא נכנסה לשמירת היריון במרפאת היריון בסיכון. "זה היה היריון ראשון והיו לי כאבי בטן עזים", היא מספרת. "כשלא יכולתי לסבול יותר, שי לקח אותי לתל־השומר, ושם בישרו לי: 'חלית במחלה כרונית'. כשחזרתי לשם כדי ללדת הייתה לי ירידת מים חלקית. אחרי הרבה שעות בלי התקדמות פקעו לי את המים כדי לזרז את הלידה ופגעו בעורק הראשי של השליה של דניאל. התחלתי לדמם בכמויות משוגעות, הדופק צנח, והתחיל תסריט של לידת חירום. הריצו אותי לחדר הניתוח, דניאל נולד ראשון ולקחו אותו מיד להחייאה בחדר אחר. יובל יצאה בסדר, אבל דניאל כמעט לא היה איתנו. הוא עבר החייאה ממושכת, אמרו לנו שהוא לא ישרוד שעתיים. התחלנו את דרכנו בתור הורים בצורה מפחידה.
"הוא היה שבועיים בטיפול נמרץ בתוך חליפת קירור. הורידו לו את הטמפרטורה של הגוף כי הוא לא קיבל חמצן הרבה זמן. אמרו לי, 'אתם יוצאים לדרך ארוכה. צריך לעקוב אחר ההתפתחות הנוירולוגית שלו כל שלושה חודשים'. הרופאים צפו פגיעה מוחית מההחייאה. למזלנו, זה לא קרה. דניאל נחשב לנבון ביחס לאחרים בגילו. עוד לא התאוששתי מהלידה והוא חלה בהמופגוציטוזיס".
יש קשר בין המחלה ללידה הקשה?
"הרופאים טוענים שלא. דניאל היה צריך לעבור השתלת מח עצם, פנינו ל'עזר מציון' לחפש תורם, ודניאל עבר הכנה להשתלה, שכללה כימותרפיה וסטרואידים בכמויות מסחריות".
איך התמודדת עם זה?
"לא עבדנו, כמובן. שי ואני עשינו תורנויות על דניאל בבית החולים ויובל הייתה בבית. בגיל עשרה חודשים דניאל עבר השתלה בהצלחה. עד גיל שנתיים הוא היה רוב הזמן בבית החולים. לא הכנסנו את יובל למסגרת כדי שלא תידבק במחלות ותסכן אותו".
"מי היה מאמין שאראה את מאיה קיי ואליאנה תדהר ואופיע איתן יום־יום? זה מטורף"
בכדורגל אני שוער או שופט
ההחייאה והטיפולים האגרסיביים שדניאל עבר נתנו את אותותיהם. "הוא התחיל ללכת רק בגיל שנתיים וחודשיים, וזה היה מלחיץ. הייתי בהיסטריה, כי היה חשש שיהיה לו שיתוק מוחין, אבל הוא הפתיע את כולנו. כשהיה בן שלוש הרופא אמר: 'הילד הזה כותב את ספרי הרפואה מחדש'".
מאילו פגיעות הוא סובל?
"בגלל ההחייאה הוא סובל מריצוד בעיניים, אבל הראייה שלו תקינה. הכימותרפיה פגעה לו בעור, ולכן אין לו מנגנוני הגנה נגד השמש. עם השנים ראינו שהוא סובל גם מבעיית גדילה משמעותית, הוא הרבה יותר נמוך מבני גילו, כנראה בגלל הסטרואידים. הוא מקבל הורמון גדילה שאמור להדביק את הפער, אבל הקצב איטי. כששמנו לב שהברכיים שלו מתעקמות, והתברר שיש לו ולגוס (ברכיים כלובות). הוא עובר ניתוח אחת לשנה־שנתיים כדי ליישר את הברך, בכל פעם ברך אחרת".
איך הוא עובר את כל זה?
"הוא לא מתרגש, הוא נולד לזה. למרות הקשיים שעבר, הוא מפוצץ בביטחון עצמי. אנשים נגנבים ממנו. הוא חזק נפשית ומכיל הערות לא נעימות".
איך יובל התאומה מתייחסת להצלחה שלו?
"כמו כל אחים, הם מציקים אחד לשני אבל היא מפרגנת לו מאוד. עולם הבמה הוא לא בשבילה, יש לה פחד קהל, אבל היא כדורסלנית במכבי גני תקווה, כך שכל אחד מצליח בתחומו".
דניאל: "היא מפרגנת לי מאוד וזה לא כל כך פשוט כי היא תאומה. היא מבקשת ממני לצלם ברכות מאמנים או להיכנס מאחורי הקלעים של הפסטיגל, משגעת אותי עם זה".
איך מתייחסים אליך בכיתה?
דניאל: "בחיים לא עשו עליי חרם ובחיים לא דיברו אליי לא יפה בגלל איך שאני נראה. תמיד קיבלו אותי ותמיד היו לי חברים. אני מקובל ואהוב, גם על הבנים וגם על הבנות. בכלל, אנחנו כיתה מגובשת, אוהבים לשחק כדורגל בהפסקות".
יעל: "תמיד יש סביבו חברים שדואגים לו ועוטפים אותו".
אתה משתתף במשחקי כדורגל?
"לפעמים כן, אבל מתחשבים בי, נותנים לי להיות שוער ולפעמים שופט".
איך החברים מהכיתה מקבלים את השתתפותך בפסטיגל?
"בשבילם אני אותו דניאל. אם הם רואים אותי בטיקטוק, הם מפציצים בתגובות מפרגנות. כולם רוצים להיפגש עם אמנים מהפסטיגל ואומרים לי, 'תנסה להכניס אותי מאחורי הקלעים'. אני באמת אוהב את כולם, אבל אני לא יכול, אסור לי".
אל תתרגל
בפסטיגל משתתפים השנה אליאנה תדהר, אנה זק, אלין גולן, טל מוסרי, לי בירן, מרגי, מאיה קיי, עדן גולן, עדי חבשוש, שחר טבוך, שרית חדד ועוד רבים וטובים. דניאל הגיע לשם כמעט במקרה. אחרי שנים שבהם ילדי הפסטיגל נעדרו מהמופע, השנה הוחלט להחזיר אותם, ומלהקי הפסטיגל יצאו למסע חיפושים אינטנסיבי ברחבי הארץ.
דניאל היה בחופשה משפחתית בווינה כשקיבל הודעה על אודישנים למופע חדש, שהיה בעצם הפסטיגל. "לא ניגשתי לאודישן כי הייתי בחו"ל, גם לא ידעתי באיזה מופע מדובר", הוא מספר. "כשחזרנו לארץ חבר שלי, הוד נבון, סיפר שבתוכנית של גיא פינס פרסמו קישור לאודישנים לפסטיגל. הוד עזר לי לצלם את האודישן, אחרי יומיים קיבלנו תשובה לבוא לעוד אודישן, וככה זה המשיך עד שהתקבלתי".
יעל: "דניאל תמיד התחבר למשחק ושירה, הוא אוהב מוזיקה והוא ארטיסט באופי שלו, עושה המון טריקים ותחמונים. מכיתה ד' הוא חבר בלהקה הייצוגית של קריית אונו. הבמאית של הלהקה סיפרה לי על אודישנים ל'שמיים וארץ', סרט קולנוע של רובי דואניס שהוקרן בספטמבר. היא חשבה שזה מתאים לדניאל, והגיעה אלינו לצלם אותו".
"בחיים לא עשו עליי חרם ולא דיברו אליי לא יפה בגלל איך שאני נראה"
דניאל: "בעקבות האודישן המצולם, המלהקים מורן מרציאנו ואודי ברינדט הזמינו אותי לאודישן פרונטלי. שיחקתי ילד דוס, הגעתי עם כיפה. אחרי שבוע הודיעו שהתקבלתי לסרט בכיכובם של הילה סעדה ותום אבני. הצילומים היו היומיים הכי כיפיים בחיים שלי. מאוחר יותר התברר שמורן ואודי ליהקו גם את ילדי הפסטיגל. הם הכירו אותי מהסרט ובחרו בי להיות בין שמונת הילדים שמשתתפים בסדרת הדוקו־ריאליטי על ילדי הפסטיגל".
יעל: "יחסית היה לו מזל, הוא לא עשה הרבה אודישנים וקיבל שני תפקידים משמעותיים. אמרתי לו שלא יתרגל כי בעולם הזה זה לא ככה, יש יותר לא מאשר כן".
דניאל: "כבר קיבלתי 'לא'. לא התקבלתי ל'פריסילה מלכת המדבר' בתיאטרון הבימה".
מזהים אותך ברחוב?
"בטח, אנשים מבקשים ממני סלפי כל הזמן. שואלים אותי איך זה להיות בפסטיגל ושרים לי את השיר של אליאנה תדהר ולי בירן שביצעתי באודישן והתפוצץ בטיקטוק עם מלא צפיות. הייתה כתבה בטלוויזיה על ילדי הפסטיגל, ראו אותי בפתיחה, והווטסאפ שלי קרס, 900 אנשים במכה כתבו לי, לא הצלחתי לענות לכולם. לפני כמה שבועות העלו סרטון שלי מהחזרות לפסטיגל, כתבו 'דניאל נזרי הכוכב'. זה היה כיף".
איך ילדי הפסטיגל מתייחסים אליך?
"כולם חברים טובים שלי, יש לנו קבוצת ווטסאפ ואנחנו חופרים שם".
עם מי הכי התחברת בצוות?
"עם הזמר והשחקן דורון אורן. כל האמנים חמודים אליי, בעיקר הבנות. זה מדהים שאני רואה אותם כל יום. ראיתי את מאיה קיי ב'הישרדות' ואת אליאנה בהמון פסטיגלים, מי היה מאמין שאראה אותן ואופיע איתן יום־יום? זה מטורף, זה כל מה שחלמתי עליו. תמיד הערצתי את הפסטיגל, כל פעם שבאתי אמרתי לעצמי: לא יודע מתי ואיך, הלוואי שמתישהו אני אופיע שם".
והאמנת שזה יקרה?
"ברגע שהבנתי שמורן ואודי הם המלהקים, אמרתי שאולי יש לי קצת סיכוי. לא דמיינתי שזה יבוא כל כך מהר, למען האמת. איך שהתחלתי לדבר איתם באודישן, ראיתי עליהם שהם רוצים אותי. ידעתי שאם הם יגידו לי לא, אתבאס מאוד, אבל אני לא אוותר, אני אמשיך לנסות ובסוף אגיע לשם. אם היו אומרים לי לא, הייתי עושה הכול כדי להגיע לשם בשנה הבאה. זה האירוע הכי גדול שאתה יכול לעשות בתור ילד".
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"קשה להגיד, כי זה כל הזמן מתחלף. כרגע אני רוצה מאוד להיות שחקן וזמר, אבל אני רוצה להיות גם עיתונאי, חבר כנסת, יוצר תוכן או יוטיובר מפורסם".
יעל: "נראה לי שהוא רוצה פשוט להיות מפורסם (צוחקת). הוא היה רוצה להיכנס לבית 'האח הגדול'. אני לא מעודדת את זה בכלל, אבל אם הוא יגדל וירצה ללכת, זה כבר לא תלוי בי".
דניאל: "אני אוהב תוכניות ריאליטי וחולם להתמודד ב'הכוכב הבא'. אני יכול להיות פרשן בערוץ 12, כי אני מאוד אוהב את הערוץ הזה. אני מכיר את השמות של כל חברי הכנסת בעל פה, מה התפקיד שלהם ומאיזו מפלגה הם. אני יודע מי נגד מי ומי בעד מי, יש הרבה אקשן בכנסת. החלום הכי גדול שלי זה להיות כמו גל גדות, להגיע להוליווד".
פורסם לראשונה: 00:35, 18.12.25
