השנה היא 1998 ובסצנה נבואית, שכמו הקדימה את זמנה, יושבות ארבע גיבורות "סקס והעיר הגדולה" בבית הקפה האהוב עליהן, ומדברות על עינוג עצמי. "בעוד 50 שנה גברים יהיו מיותרים. את אפילו לא צריכה אותם בשביל סקס", מכריזה מירנדה, ומספרת לחבורה על הצעצוע הוורוד שגרם לה להתאהב – ויברטור בצורת ארנב. שרלוט השמרנית ממהרת לדחות את הטכנולוגיה החדשה על הסף. "זה כל כך עצוב. אני לא הולכת להחליף גבר במכשיר מבוסס סוללות", היא חורצת.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסירוב הזה מתפורר כששרלוט מתוודעת באופן אישי לפלא המדובר. "אני חושבת ששברתי לעצמי את הווגינה", היא מעדכנת את קארי. "אני מפחדת שאם אמשיך להשתמש בארנב, לא אוכל יותר ליהנות מסקס עם גברים". כשקארי תוהה על מה מבוסס החשש הזה, שרלוט משיבה: "עם הארנב בכל פעם זה בום. פעם אחת אפילו גמרתי במשך חמש דקות רצופות! אף גבר לא גרם לי לגמור ככה. מה אני הולכת לעשות?". בהמשך הפרק החברות נאלצות לעשות לשרלוט "התערבות ארנב" ולקחת ממנה את הוויברטור, לאחר שביטלה שני מפגשים עמן כדי להתייחד איתו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הפרק הזה, שהזניק באחת את מכירותיו של ויברטור הארנב בעולם, גרם למיליוני נשים להתנסות בצעצועי מין. עם זאת, הוא גם ביסס את אחד החששות הכי גדולים של נשים שכבר כן מתנסות בצעצועי מין: להתמכר אליהם ברמה שלא תאפשר להן ליהנות יותר מסקס רגיל עם בן/בת הזוג או מאוננות עצמית.
החדשות הטובות הן שטרם נמצא מחקר מדעי שמוכיח שהתמכרות לוויברטור היא אפשרית. מצד שני, נשים שעמן שוחחתי מעידות שהן לחלוטין מכורות לצעצוע הוורוד שלהן. חלקן אף מודות שהן לא יכולות לחוות עונג דומה עם עצמן או עם בן זוג, ובטח שלא להגיע בצורה טבעית לדרגת הגירוי הגבוהה שהן חוות בעזרת ה"ארנב", ה"רוקט־פוקט", ה"סטיספייר" או ה"מג'יק־וונד".
מאדורי מיתר: "הייתי מכורה ברמה שלפעמים היה צריך להטעין את הוויברטור, והייתי מסרבת לקבל את זה שהוא לא עובד! הייתי ממש מתפללת שהוא יפעל"
אחת הנשים האלה היא מאדורי מיתר, בת 30 מהצפון, שהבינה שהיא מכורה בתקופת הקורונה. "לא הייתי פעילה מינית עם אף אחד בתקופה הזאת, ובמשך חצי שנה מצאתי את עצמי ממש מחוברת לוויברטור שלי. הייתי רק איתו, כל הזמן, באופן קבוע וללא הפסקה. הייתי מכורה ברמה שלפעמים היה צריך להטעין אותו והייתי מסרבת לקבל את זה שהוא לא עובד! הייתי ממש מתפללת שהוא יפעל. הבנתי את המשמעות של זה רק כשהתחלתי לצאת עם מישהו חדש".
מה קרה שם?
"כששכבנו, פתאום הבנתי שאני כל הזמן חושבת על הוויברטור שלי. אנחנו באמצע סקס ואני רק חושבת לעצמי - אוקיי, סבבה, בוא נסיים רגע כדי שאלך להביא את הוויברטור, כי רק איתו נעים לי ורק הוא מספק אותי. כשלא הייתי מתראה עם הבחור, אז הוויברטור היה הדבר היחיד שהייתי משתמשת בו. לא הייתי מענגת את עצמי ידנית".
מתי הבנת שאת מכורה?
"יום אחד הראיתי לבחור ההוא את אוסף הצעצועים שלי, ופתאום הייתה לי נקודת מפנה קלה. פתאום קלטתי שוואלה, אני מכורה לדבר הזה. אני לא יכולה להגיע לרמה גבוהה של אורגזמה בלי זה, בלי הרטט הזה, בלי העוצמה של זה, בלי התחושה של הוויברציה בגוף שלי. הכתה בי ההבנה שאני אשכרה לא יכולה להתענג יותר, כי סף הגירוי שלי כבר מאוד־מאוד גבוה. הרגשתי שזאת הנחמה שלי בחיים, שרק הוויברטור שלי ממלא אותי".
ניסיתם לשלב את הוויברטור בסקס שלכם?
"לא. מבחינתי המשחק עם הוויברטור היה אינטימי מאוד, רק אני והוא. זה היה הזמן שלי והעינוג שלי עם עצמי. אבל אחרי ששוחחנו קלטתי שזה פשוט לא הגיוני, ההתמכרות הזאת. החלטתי לשים לזה סטופ, כי הבנתי שאני לא יכולה ליהנות סתם ממגע רגיל. פתאום קלטתי שמשהו כאן מנהל אותי – שאם הבטרייה נגמרת אני בחוסר שקט, בסטרס, וכשניסיתי לענג את עצמי לבד, לא הרגשתי כלום".
איך נגמלת?
"פשוט עצרתי פעילות. שמתי את כל צעצועי המין שלי בתוך שקית בארון. בהתחלה כל הזמן חשבתי על זה, ממש נלחמתי עם עצמי. הייתי אומרת לעצמי, 'לא, עכשיו תעשי רק עם היד', וכשזה לא היה מצליח הייתי אומרת, 'רק עוד פעם אחת עם הוויברטור, ואני אהיה ילדה טובה ואחזיר לשקית'. היה לי ממש קשה לשחרר את זה. עדיין יש לי את השקית הזאת בארון, אבל לא פתחתי אותה מאז. מבחינתי, זה אותו מצב כמו הגמילה שלי מסיגריות: יש לי את הזיכרון, אבל אני לא מתקרבת. בקרוב אני הולכת להעיף את השקית מהבית".
איך את מסתדרת בלי הוויברטורים?
"היום אני כבר יודעת לענג את עצמי בלי זה, ואני חושבת שאחד הדברים הכי יפים זה להכיר באמת את הגוף שלך. כאב לי מאוד שהייתי כל כך מרוחקת מהגוף שלי. נכון שיש רף מסוים של עונג שאת מגיעה אליו רק עם ויברטור, אבל הוא חוזר על עצמו. דווקא כשאת מענגת את עצמך לבד, את יכולה למצוא נקודות עונג נוספות ולהכיר את עצמך הרבה יותר לעומק".
דנה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), בת 42, גרושה ואמא לשלושה מהמרכז, היא לייט בלומרית בכל מה שקשור לעינוג עצמי, וזה שנתיים, לדבריה, שהיא מכורה לוויברטור שלה. "במשך 15 שנים הייתי בנישואים שכמעט לא היה בהם מין", היא משתפת. "הייתי ממוקדת בלהיות אמא, והמיניות שלנו הייתה רק לצורכי הבאת ילדים. פשוט לא היינו שוכבים. כל אחד חי את חייו, ממש כמו שותפים".
גם בתחילת הקשר לא שכבתם?
"לפני הילדים היינו שוכבים פעם בכמה חודשים. אמרתי לו שכואב לי והוא הניח לזה. ממש שמנו את המיניות שלנו על המדף. הוא עבד קשה מאוד, אני הייתי עסוקה בגידול הילדים, כל אחד ברח לתפקיד שלו, עד שבגיל 40 פתאום גיליתי את המיניות שלי. כמו קלישאה מהלכת".
איך זה קרה?
"פגשתי מישהו שיצאתי איתו לפני 20 שנה, ונורא התרגשתי מזה. בזמנו יצאנו פעם־פעמיים ולא שכבנו. ואז נתקלתי בו לפני שנתיים בפייסבוק. הקשר בינינו חודש ומהר מאוד זה הפך לרומן סוער, שבעקבותיו גם התגרשתי".
מה קרה שם מבחינה מינית?
"פתאום חוויתי חוויות מיניות שלא היו לי אף פעם בנישואים שלי. היה לו ויברטור מסוג יונק והוא היה משלב אותו בסקס שלנו. בעקבות זאת קניתי לעצמי גם, והתחלתי לאונן על בסיס יומיומי. הרומן נגמר מהר מאוד, אבל הבעירה נשארה. החלטתי שאני מפרקת את הבית, כי הבנתי שמיניות לא יכולה להתעורר שם. בעלי לא גבר מיני ואני כן אישה מינית, אבל לא כלפיו.
דנה: "אני אומרת לגברים, 'עזבו, אני לא אגמור, אל תנסו אפילו', כי כשאני משווה את זה לוויברטור שעובד ב־100 קמ"ש, אז אף אחד לא יכול להתחרות בזה"
"מאז שהתגרשנו אני חוקרת את המיניות שלי, גם באמצעות גברים וגם באוננות, אבל לגמור ממש אני יכולה רק באמצעות הוויברטור שלי. האוננות שלי גם מלווה בצפייה בפורנו. אני לא יכולה לגמור בלי לצפות במשהו ויזואלי".
למה את חושבת שאת מכורה?
"כי אני לא יכולה להעביר יום בלי זה, ולפעמים אני עושה את זה כמה פעמים ביום. ויברטורים הם מאוד־מאוד־מאוד עוצמתיים. שום לשון או יד לא יכולות להשתוות אליהם. אני נהנית מאוד ממין, אבל לגמור ממש, פר אקסלנס חזק מהדגדגן? אך ורק מוויברטור. אגב, לפעמים לוקח לי המון זמן לגמור, ואני צריכה להחליף כמה סרטונים כדי להעלות כל הזמן את סף הגירוי. הגוף שלי כל הזמן צריך יותר חזק ויותר אקסטרים".
היית אומרת שאת גם מכורה לפורנו?
"כן, זה ממש פבלובי – בלי סרט אני לא אצליח לגמור".
זה מפריע לך?
"מצד אחד אני אומרת: אוקיי, לפחות את גומרת. מצד שני, קשה לי מאוד לגמור ליד פרטנר. מביך אותי הקהל הזה. זה הפך לטקס ידוע וקבוע וחבל, כי אני יודעת שמיניות היא הרבה מעבר לזה, והיא לא אמורה להיות תלויה בדברים חיצוניים. זה משהו שכן הייתי רוצה להפסיק איתו, כי אני חושבת שאני מפספסת. נגיד, אני מפספסת עולם שלם של מין אוראלי. אני ישר מוותרת. אני אומרת לגברים, 'עזבו, אני לא אגמור, אל תנסו אפילו', כי כשאני משווה ויברטור שעובד עכשיו 20 דקות באיזה 100 קמ"ש, אז אף אחד לא יכול להתחרות בזה", היא צוחקת.
את רוצה להיגמל?
"אני בהחלט מתכוונת להיגמל בתקופה הקרובה. אני רוצה לשים שנייה את הצעצועים בצד ולנסות לחוות יותר עונג לבד או עם פרטנר, בלי כל המדיה מסביב. את יודעת, לפעמים אני אומרת לעצמי - למה פירקת את הנישואים שלך? יכולת לאונן כל יום בבית לבד, וזהו".
מיכל (שם בדוי, השם המלא שמור מערכת), בת 35, היא נשואה ואמא לשניים מהמרכז. לפני שלוש שנים היא טיילה עם בעלה ביפן ושם, באחד ה"לאב הוטלס" (צימר לפי שעות שמיועד לזוגות שרוצים להתייחד), נתקלה לראשונה באחד הוויברטורים המפורסמים בעולם, ה"מג'יק־וונד". "היה להם מג'יק־וונד חד־פעמי בחדר, ניסיתי אותו ונורא אהבתי, אז מיד הזמנתי לעצמי אחד כשחזרנו לארץ", היא מספרת. "מאז אני חוגגת, אבל זה גם הפך להתמכרות. פתאום נורא קל לי להגיע לאורגזמה, ואם אני רוצה כמה פעמים, אז רק איתו. יש ימים שהאנרגיה המינית שלי חזקה כל כך, שאני יכולה לאונן בעזרתו ארבע וחמש פעמים ביום".
זה מפריע לך?
"כן, כי הייתי רוצה ללמוד להצליח להגיע לכאלה אורגזמות או לגמור כמה פעמים ברצף גם בלי זה. אז אני מנסה להוריד במינונים או מדי פעם להפסיק להשתמש לכמה ימים, אבל קשה לי ליהנות בלי זה, כי העוצמות של הצעצוע גבוהות כל כך שאין לי יכולת להגיע אליהן לבד. לפעמים זה גם מפריע למין עם בן הזוג שלי. הוא עושה איתי דברים שפעם היו מביאים אותי לאורגזמה, והיום הם בקושי מזיזים לי. אז לפעמים כשהוא ממש מנסה הרבה זמן ואני פחות מרגישה, הוא אומר לי, 'מה, שיחקת עם החבר שלך יותר מדי?' או 'טוב, לכי תביאי את החבר שלך', כדי שנסיים עניין. אני כבר לא שמה אותו במגירה יותר, הוא ממש מונח לי על השידה ליד המיטה ויש לי דגם קטן שתמיד נמצא איתי בתיק, כי לכי תדעי מה יקרה".
אז יצא לך לשלוף אותו גם מחוץ לבית?
"כן, למשל אם אני מבקרת אצל ההורים שלי ואני רוצה לשחק איתו. בעיקרון אני יודעת לגעת בעצמי, אבל התרגלתי למהירות מסוימת, למגע מסוים, ואין מה לעשות, אצבעות פחות מספקות לעומת ה'וונד', שיכול עכשיו לרוץ מאפס למאה בשניות. יש לך מטרה מסוימת ואת רוצה להגיע אליה מהר. אם הוא לא מוטען, אני אעדיף לחכות 20 דקות עד שהוא ייטען מאשר להתחיל לנסות בלעדיו".
אז האם ויברטורים אכן ממכרים? טל איזק (35), מרפאה בעיסוק ומטפלת מינית אלטרנטיבית, סבורה שהתשובה חיובית, אלא שנשים פשוט מתקשות להודות בכך. באוקטובר הקרוב מתכננת איזק לפתוח, לראשונה בישראל, קורס (אונליין) שינסה לעזור לנשים לשחרר את התלות שפיתחו בוויברטור שלהן ולהרחיב את המנעד המיני ואת העונג שהן חוות עם עצמן ועם בן הזוג.
טל איזק, מטפלת מינית: "זה הופך לדפוס כפייתי. אנחנו נשתמש בוויברטור לאו דווקא כי בא לנו לחוות עונג, אלא כדי לפרוק מתחים, להפיג שעמום, להתמודד עם כאב"
"הקורס נולד מתוך התהליך שעברתי לשחרור ההתמכרות שלי", היא מספרת. "לפני חמש שנים נכנסתי לקבוצת טנטרה־תרפיה, ואחת המשימות הראשונות שקיבלנו הייתה להפסיק לאונן במשך חודש. באותה תקופה הייתי משתמשת בוויברטור שלי בזמן אוננות, ופתאום שמתי לב שנורא קשה לי להפסיק עם ההרגל הזה. גם הבנתי שזה כבר לא קשור לחרמנות או לרצון בעונג, אלא בעיקר בצורך מיידי בפורקן. הבנתי שיש לי בעיה".
מה גורם להתמכרות לוויברטור?
"ויברטורים מעניקים לנו סיפוק מיני אינטנסיבי ומיידי, אבל עם הזמן מערכת התגמול של המוח דורשת גירוי אינטנסיבי ומרובה יותר, ואז אני משתמשת בו שוב ושוב, ושימוש מוגזם עלול להוביל לקהות חושים, וכתוצאה מכך לירידה ביכולת לחוות הנאה במפגשים מיניים טבעיים. זה הופך לדפוס כפייתי ובלתי נשלט. אנחנו נשתמש בוויברטור לאו דווקא כי בא לנו לחוות עכשיו עונג, אלא כדי לפרוק מתחים, להפיג שעמום, להתמודד עם כאב שעולה או לברוח ממשהו רגשי".
איך אישה יכולה לדעת שהיא פיתחה תלות בוויברטור שלה?
"היא צריכה לשאול את עצמה אם היא מגיעה לעונג ולאורגזמה לבד או עם הפרטנר שלה ללא שימוש בוויברטור, ואם העונג והאורגזמה מספקים אותה כמו שהם סיפקו אותה בעבר. הייתי מציעה לנשים שחושבות שהן מכורות, לבחון את תדירות השימוש שלהן ואת הסיבות שבגינן הן משתמשות בוויברטור".
מה עליי לעשות אם אני רוצה להפסיק את התלות בוויברטור?
"קודם כול, להכיר בכך שפיתחתי כלפיו תלות ולהכיר בהשלכות של זה עליי ועל מערכות היחסים שלי; לנסות להבין את הכאב הרגשי שיושב מתחת לזה – ממה אני בורחת? עם מה קשה לי להתמודד? האם אני חווה מתח, חרדה, לחץ או דיכאון שאני צריכה לטפל בהם? וכמובן - להוציא את הוויברטור מהבית. זה מה שאני עשיתי בזמנו. כדי להתענג בלעדיו עליי ללמוד על הגוף שלי ולמעשה לייצר לעצמי מסלולי חיווט חדשים לעונג. זה תהליך שלם שבו אנחנו לומדות מחדש מה מענג אותנו, וזה לוקח זמן".
מה היחסים שלך כיום עם הוויברטור?
"היום אני נמצאת במודעות כלפי השימוש שלי באביזרי מין. אני משתמשת גם באביזרים לא רוטטים, ויש תקופות יזומות שאני מחליטה לא לגעת בכלל ברוטטים, כי אני מרגישה חלשה מולם".
לעומת איזק, אפרת זיו, מחנכת מינית ומגישת הפודקאסט "פמיניסטית", סבורה שאין דבר כזה התמכרות לוויברטורים. "היום נפוצה מאוד האמירה 'ויברטורים הם ממכרים', אבל לשמחתי, מדובר באמירה שאינה מבוססת כלל. כשאנחנו משתמשות בצעצועי מין, אנחנו לרוב מקבלות גירוי בעוצמה גבוהה יותר מכל גירוי אחר. כתוצאה מכך, הזמן שלוקח לנו להגיע לאורגזמה יכול להתקצר מאוד, ואנחנו מוצאות את עצמנו מתרגלות לפשטות שבדבר ולזמן הקצר, בדיוק כמו שאנחנו מתרגלות היום לפשטות ולזמן שנחסך מאיתנו כשאנחנו מפעילות מדיח כלים.
"תחושת ה'התמכרות' פוגשת אותנו ברגעים שבהם הצעצוע לא זמין לנו, ופתאום אנחנו נזכרות במשך הזמן שלוקח לנו לחוות אורגזמה. אבל הזמן לא השתנה, הגוף לא התקלקל ושום דבר לא קרה פרט למוח שהתרגל לזמן קצר, וכעת הוא מתוסכל כשהזמן חוזר למה שהוא היה פעם, לפני הטכנולוגיה.
"משום מה, אין דאגה מהתמכרות כשמדובר במדיח כלים שמחליף שטיפה ידנית או במיקסר חשמלי שמחליף לישה ידנית. ונשאלת השאלה - למה? מה מפחיד אותנו כל כך באורגזמה עוצמתית ולפעמים גם זריזה, והאם יש לזה קשר לעובדה שמדובר ספציפית באורגזמה הנשית? אני מציעה שנוריד את השיפוטיות העצמית לגבי זה, ושנדאג שתמיד יהיה לנו צעצוע טעון וזמין".
ומה תגידי לנשים שסף הגירוי שלהן עלה והן לא מצליחות להגיע לאורגזמה בלי זה?
"אכן יכולה להיות התרגלות לסף גירוי גבוה, אבל חשוב לומר שישנה גם התרגלות לדרכי אוננות ספציפיות, בלי קשר לשימוש בצעצועים. לכן, או שנבחר בעוצמה הגבוהה ונדאג לספק אותה כשנרצה, או שנדאג לגוון את הגירוי שלנו בלי קשר לצעצוע - פעם אחת עם יד ימין ופעם אחת עם יד שמאל; פעם עם צעצוע רוטט ופעם עם צעצוע יניקה; בבוקר בעזרת פנטזיה, בערב בעזרת סרטון ארוטי, ובעיקר שנפסיק לפחד מלהשתמש בצעצועי מין".
כתבה זו פורסמה במגזין "לאשה"
