פריחת הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות מדאיגה הורים ואנשי חינוך, שחושבים שהאות המודפסת לא תשרוד מול הקצב המהיר והשפע האינסופי שיש לכולנו על המסך הקטן. אבל באופן מפתיע, הטיקטוק והאינסטגרם יצרו עולם חדש של עיסוק בספרים שמעודד את הדור הצעיר לקרוא. זה נקרא "בוקטוק" - קהילה וירטואלית שרובה נשית, המוקדשת להמלצות, לביקורות ולשיחות על ספרים, בעיקר בז'אנרים של רומן רומנטי, פנטזיה, YA (מבוגרים צעירים) ויש גם סוגה "רומנטזית", שילוב בין רומנטיקה לפנטזיה.
בעמודי הבוקטוק אפשר למצוא סרטונים בנושאים כמו "ספרים שאני מצטערת שכבר קראתי ומקנאה במי שעדיין לא קראה", "עשרת הספרים הטובים ביותר שקראתי השנה", אנבוקסינג של חבילות ספרים, "הסימניות החמודות שקניתי", “איך בוחרים ספר?", "איך מונעים עובש בספרייה?" וכמובן, איך מסדרים אותה.
אוויר לנשמה
מיי אנלן עיני, בת 31 מראשון לציון, אמא לבן ארבע וחצי.
Meibooktok
1,073 עוקבות בטיקטוק
"כילדה הייתי מהחנונים שקוראים מתחת לשמיכה עם פנס. אחרי הצבא, עם החיים והשגרה זה נעלם, אבל דווקא אחרי שנהייתי אמא הרגשתי שאני חייבת לחזור לקריאה כדי לתת לעצמי אוויר לנשמה. התחברתי בעיקר לספרות פנטזיה, ודי מהר החלטתי שאני רוצה להעלות תכנים ברשת. המטרה שלי היא דווקא להציג ספרים למתחילים, בעיקר באנגלית. אני חושבת שאנשים לא רק חוזרים לקרוא כמוני, בעקבות הטיקטוק, אלא גם מתחילים לקרוא בזכותו. זה דבר נפלא. לא חייבים לקרוא את 'עלובי החיים' בצרפתית. ספרות הרומנטיקה והפנטזיה היא דרך מצוינת לשפר את האנגלית ולפתח אוצר מילים. אני אשת שיווק בחברת טכנולוגיה, והעבודה שלי היא 80% באנגלית, כך שהקריאה היא תחביב, אבל היא תורמת לי המון. אין לי המון זמן, אבל גם עשר דקות של קריאה ביום עושות המון לראש ולנפש".
מה גורם לך להעלות תוכן בטיקטוק?
“אני לוקחת השראה מחשבונות מחו"ל, רעיונות כמו '10 ספרים שחייבים לקרוא עד סוף השנה', אבל יש גם ספרים שנחרטים לי בראש ואני פשוט רוצה לספר עליהם".
מתי את קוראת בדרך כלל?
"אם אני בלי הילד אני אהיה לרוב על הספה עם ספר, כשהטלוויזיה פתוחה על מוזיקה או על מסך של מדורה לאווירה. אני גם שומעת ספרים בזמן נהיגה בפקקים".
נשיקה אחרי הריב
ליאל נגולה, בת 14 מטירת כרמל
books_are_my_love
7,500 עוקבות בטיקטוק
"אני קוראת מאז ומתמיד. אמא שלי ורוב בני המשפחה שלי קוראים. כשהייתי בת 11 דודה שלי הביאה לי ספר רומנטי. אהבתי אותו מאוד והמשכתי לקרוא ספרים מהז'אנר. היום זה התחביב הראשי שלי. לרוב אני קוראת בשבתות. המשפחה שלי מסורתית וגם אני התחלתי לשמור שבת. זה נוח לי מאוד כי אני יכולה לקרוא בלי הפרעות. אני יכולה לסיים ארבעה־חמישה ספרים בסוף שבוע. לפני כארבע שנים התחלתי להעלות סרטונים ויש לי הרבה עוקבים".
מה את אוהבת בספרים האלה?
"אני אוהבת רומנטיקה עדינה, את הסיפור של הדמויות וההתפתחות שלהן, ומרגישה כאילו אני צופה בהן מהצד ורואה איך בני הזוג נפגשו ומה גרם להם להתאהב. משמח אותי שגם אם העלילה עצובה, לרוב יש סוף טוב. אני נהנית לקרוא איך הזוג מתגבר על קשיים, ויוצא מהם חזק יותר. אוהבת את הנשיקה שאחרי הריב".
חברות שלך גם קוראות?
"בסביבה שלי לא כל כך קוראים. רק מהטיקטוק התחלתי להכיר עוד קוראות".
מה את מוצאת בספר שאין בסדרה או בסרט?
"ספר הוא עמוק יותר. הוא מאפשר לי לפתח את הדמיון לאן שאני רוצה לקחת אותו".
את שומעת ביקורות על התחביב הזה? מדובר בספרי רומנטיקה, לפעמים עם תיאורים גרפיים, ואת צעירה.
"לפעמים מרימים גבה, אבל הדבר הזה קיים בכל מקום, ברשתות, בטלוויזיה. אני חושבת שעדיף שזה יהיה התחביב שלי ולא דברים אחרים שיש כאלה שעושים בגילי כמו לשתות או לעשן".
מה את מעלה לטיקטוק שלך?
"העמוד שלי אותנטי, אני מעלה בלי לחשוב יותר מדי כל דבר שמעניין אותי בקשר לספרים שאני קוראת".
ההורים יודעים מן הסתם מה את קוראת ומה את מעלה לטיקטוק.
"ברור. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואני מספרת לה הכול. היא יודעת שאני בוגרת לגילי. היא מעדיפה ספרי אימה. לפעמים היא משתתפת בסרטונים שלי וקרה שזיהו אותה ברחוב".
בריחה מהמלחמה
סתיו קאקוב, בת 21 משדרות
stavreads
6,200 עוקבות בטיקטוק, 2,400 באינסטגרם
"כשהייתי ילדה, להורים שלי היה חשוב שאקרא, אבל מתישהו נטשתי את זה. בכיתה י"א ראיתי בטיקטוק סרטון על ספרים וזה החזיר אותי לספרייה. התחלתי לקרוא ובהמשך גם לדבר על הקריאה בטיקטוק, ואני עושה את זה כבר ארבע שנים. אני קוראת גם באנגלית וממליצה בטיקטוק שלי לקרוא באנגלית, לא משנה מה. הקריאה משפרת את האנגלית פלאים. הטיקטוק הוביל אותי למקומות שלא דמיינתי: היום אני גם עובדת עם סופרות מהז'אנר הרומנטי, דנה לוי אלגרוד וליליאן סלמה נחום. הן הכירו אותי מהטיקטוק והציעו לי לעבוד איתן בסושיאל, ובהמשך, כשליליאן הקימה את הוצאת אמרלד עם הסופרת גלית רוטנברג, התחלתי לעבוד בה. הכול מהטיקטוק. זה משוגע. אני קמה בבוקר ועושה את מה שאני אוהבת".
מה את אוהבת בז'אנר הרומנטיקה?
"אני חושבת שכולנו רוצות אהבה, רומנטיקה, זוגיות והתרגשות. זה הדבר הכי בסיסי. אני קוראת גם ספרי פסיכולוגיה ופנטזיה, אבל ברומנטיקה יש משהו שממלא אותי ואני לא מרגישה צורך במשהו אחר. יש בספרים האלה דמויות יותר פגיעות שקל להזדהות איתן. פגיעות, אבל ממש לא חלשות. גם הגברים וגם הנשים בספרות הרומנטית לא מושלמים. לפעמים יש להם שריטות, ממש כמונו. אני מתחברת לדמויות והן נהיות חלק מהמשפחה שלי, הן כמו דמויות אמיתיות מבחינתי. לפעמים אני מתגעגעת אליהן, ויוצא שאני קוראת ספר כמה פעמים. פעם אולי הייתה איזו בושה לקרוא ספרות רומנטית. היום זו גאווה. זה ז'אנר שממלא את המדפים ונכנס גם לרשימות רבי־המכר".
את גרה בשדרות. הספרים והטיקטוק עזרו לך במלחמה?
"מאוד. ב־7 באוקטובר הייתי בחופשה עם המשפחה בצפון. הייתי אז קצינת ת"ש, ופינו אותנו לאילת. גרנו שם ארבעה חודשים, וכמו כולם היינו בשוק. קמנו למציאות מטורפת ששום ספר לא חזה. במשך ארבעה חודשים, בעיר שהיא לא שלי, קראתי המון והטיקטוק יצר לי קהילה קטנה, תומכת, עוטפת ומחממת. אם ספרים זה סוג של בריחה, אחרי 7 באוקטובר זו הייתה הבריחה המושלמת, שעזרה להתמודדות שלי בתקופה הזאת. התגובות והקשר עם אנשים היו מחזקים מאוד. המון צעירות קוראות רומנטיקה, ודווקא בארץ, בגלל הצבא, יש כר פורה לסיפורי אהבה מהסרטים. הגיבור הזה של הספרות הרומנטית יכול להיות כל לוחם ישראלי. האמת היא שהספרות הרומנטית יוצרת סטנדרט גבוה לגבר הישראלי".
תחושת קהילה
אורפז מיראן, בת 36 מחריש, נשואה ואמא לבני שבע וחמש.
Orpazbooks
1,226 עוקבות בטיקטוק, 460 באינסטגרם
"התחלתי לקרוא ספרות רומנטית בגיל 14, עשיתי הפסקה של שש שנים ולאחרונה חזרתי. היא מעוררת רגשות כמו עצבות, שמחה וזעם. בעלי שואל אותי 'מה יש שם?' ורואה את הסרטונים שלי, אבל הוא לא ממש מתחבר אליהם. אני חושבת שבכל בית עם ספרייה צריך פינה לספרי רומנטיקה שעשויים לתרום לזוגיות. יש הרבה בדיחות בטיקטוק על סצנות ארוטיות בספרים - הבנות מנסות להבין את התנוחה, כי זה מצריך הרבה דמיון. לזוגות שמחפשים סדנאות לשיפור הזוגיות והאינטימיות, אני אומרת – מה הבעיה? תקראו ספר".
המקום של הנשים השתנה בספרות הרומנטית?
"לגמרי. פעם הגיבורות היו מחכות לאביר על הסוס הלבן, היום הן אקטיביות. אם צריך להציל את העולם - הן מצילות אותו עם הגיבור או לבד".
עשית הפסקה ארוכה בקריאה. כשחזרת, הרגשת שמשהו השתנה?
"האמת היא שכן. הייתי בשוק מהשפה. הסגנון שהיה פעם הוא לא הסגנון של היום. בעבר הכתיבה הייתה יותר גבוהה ומכובסת. היום הכתיבה מאוד נגישה וגרפית. כנראה זה מה שהדור הצעיר, שחי ברשתות, רוצה. בנוסף, הסופרות של הז'אנר הרומנטי נגישות מאוד. אפשר לפגוש אותן בכנסים, להחתים אותן, להצטלם איתן. כך נוצרת תחושה של קהילה. אני חושבת שבאופן כללי, צעירות רוצות להרגיש שייכות, חלק ממשהו, והטיקטוק עוזר בהפריה ההדדית הזאת".
כמה זמן את קוראת בשבוע?
"אני קוראת המון כי היום אני עובדת בהוצאת לונה, וקוראת גם כתבי יד. העבודה שלי היא חלום שמתגשם".
רוב הסרטונים בטיקטוק הם על ספרי רומנטיקה ופנטזיה?
"כמו בכל קהילה, יש פה מחנות. יש מחנה שקורא רק סופרות ישראליות. יש כאלה שקוראות רק מתורגם. יש כאלה שקוראות רק ספרות אפלה, שיש בה מה שאנחנו קוראים 'הסכמה מפוקפקת' או נרמול של אונס. יש ספרים 'לאבי דאבי' ויש ספרי מאפיה. יש אינסוף אפשרויות, אבל בגדול, רוב הקהילות המגובשות בטיקטוק נחלקות לרומנטיקה ופנטזיה. לדעתי הדגש הוא על רומנטיקה. אנחנו עדיין עם הספר, עם הספר הרומנטי".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
