מתי לאחרונה הייתה שנה שבה הילדים שלנו הלכו למסגרת החינוכית מ־1 בספטמבר ועד 30 ביוני ברציפות? אמנם כהורים אנחנו דואגים קודם כול לביטחונם, לבטיחותם ולבריאות הגוף והנפש שלהם, אבל בסופו של דבר, איפשהו משנת 2020, הם לא סיימו את חומר הלימוד של אף שנת לימודים, וברור לכולנו שהם צברו פערים רציניים גם בלי לבדוק את נתוני ה־OECD.
אז המצב ברור, וטוב הוא לא; מצד אחד, רובנו לא נרפד את הילדים במורים פרטיים בכל יום מימות השבוע. מלבד החור העמוק בכיס שלנו, מגיע להם גם ליהנות ממשחקים, מחברים ומחוגים, פשוט להיות ילדים; מצד אחר, אם נשב להם על הראש ללמד אותם בעצמנו בכל יום, סביר להניח שהצורך שלנו ללמד בשילוב חוסר הרצון שלהם ללמוד – יגרור פיצוצים בבתים רבים. מה עושים? ביקשנו את עצותיהן של מורות להוראה מותאמת, שנדמה שאיכשהו מצליחות להעביר לילדים את חומר הלימוד בצורה קלילה ומשחקית יותר מאשר בכיתות ובספרים.
בדרך לגן
"המפתח הוא למידה מתוך חוויה משמעותית", אומרת מיכל שלום ("המקום שלי לצמוח – הוראה מותאמת"), "ויש אינספור הזדמנויות ללמידה מתוך חוויה, כך שהילדים לא מרגישים שהם לומדים. זה קל יותר עם ילדי הגן והכיתות הנמוכות. בבית, בגן השעשועים, בנסיעה, בהליכה לגן או לבית הספר נוכל לתרגל עם הילדים את כל תחומי החרמ"ש: חברתי, רגשי, מוטורי ושכלי". הנה כמה רעיונות:
- חרוזים: חפשו מילים שמתחרזות. לדוגמה: נוסעים במכונית, מסתכלים מהחלון ושואלים: "מה מתחרז עם המילה 'חלון'"?
- אסוציאציות: אחד אומר מילה ראשונה, והאחר אומר במהירות את המילה הראשונה שהיא מזכירה לו.
- צליל פותח, צליל סוגר: מחפשים מילים שמתחילות או מסתיימות באותו צליל. לדוגמה: סוגרים את הדלת ושואלים: "אילו מילים מסתיימות בצליל et?"; בדרך לגן רואים חתול, ושואלים: "אילו מילים מתחילות בצליל חַ?"
- האות היומית: בכל יום נבחר אות שתהיה כוכבת היום, נדביק את המגנט שלה על המקרר, ונדבר עליה. למשל: שמות של חיות/ של ילדים/ של מאכלים שמתחילים באותה אות. נזהה אותה בשלטים ובפרסומות, נכתוב אותה בחול או בכל דרך יצירתית אחרת.
- מנייה: בדרך הביתה נספור כמה עצים או עמודי חשמל יש ברחוב; נערוך קניות ונבקש מהילד לשים בשקית חמישה מלפפונים וארבע עגבניות, ונשאל: "כמה יש בסך הכול?"; בגן השעשועים נספור כמה שלבים בסולם, כמה פעמים התמסרנו בכדור וכן הלאה.
- משחקים: משחקי קופסה מתרגלים מיומנויות חברתיות חשובות כמו דחיית סיפוקים, המתנה בתור והתמודדות עם הפסד; ויש משחקים וספרים רבים לתרגול אותיות ומספרים, בדרך משעשעת.
- ספרים: "אחד הכלים החשובים להתפתחות הילד הוא הקראת סיפור לפני השינה", מדגישה שלום. "סיפור עוזר לפתח את עולם הדמיון. כשהילד משחק במשחקי מחשב או צופה בסדרות, הוא נכנס לעולם הדמיון של מישהו אחר. כשהוא קורא או מאזין לסיפור, הוא מפתח את עולם הדמיון שלו, וזה הבדל עצום. בדור שניזון מהמדיה, הדמיון מפותח פחות, הילדים מפסיקים לשחק משחקי דמיון בגיל צעיר, וברגע שהם עוברים למסכים, זה נעצר. הדמיון חשוב לפיתוח יצירתיות, תכונה חשובה לחיים".
עולים כיתה
עם הכניסה לבית הספר, פעמים רבות אנחנו מקבלים על עצמנו באוטומט את תפקיד הסגן של המורה, שאחראי שכל מטלות הלימודים יבוצעו ("היו שיעורים? הכנת? תראה לי; למדת למבחן? אבחן אותך"). ברגע אחד, כל הכיף של למידה בגן השעשועים, בדרך הביתה מהגן ובנסיעות – נשכח, כי יש מטלות שצריך לבצע. ובאיזשהו מקום, גם אם לא נודה בזה, אנחנו חוששים מהטלפון הנוזף של המורה או מההערה במשו"ב שהילד הגיע בלי שיעורים לכיתה או לא למד למבחן.
גם בשנות בית הספר, מייעצת מיטל שקנאי ("שעות הקסם – הוראה מותאמת") לשלב את הלימוד כחלק מהיום־יום עם הילדים ולא כ"עכשיו נשב לשיעור", ומציעה רעיונות למשחקונים שיפתחו את מיומנויות השליפה והחישוב.
- אסוציאציות: בוחרים נושא, זה יכול להיות הנושא הנלמד באותה תקופה, כמו חג או עונה או מקום שנוסעים אליו, וכל אחד בתורו אומר במהירות מילה בנושא. גרסה למתקדמים: האות האחרונה במילה היא האות הראשונה במילה הבאה. למשל, בנושא קיץ: ארטיק־קרח־חם.
- מה אתה יודע על...? בזמן נסיעה מביטים מהחלון ומבחינים למשל בדגל, במגדל מים, בבניין עירייה או בבית כנסת; שואלים – מה אתה יודע עליהם? וכל אחד בתורו אומר עובדה שהוא יודע בנושא.
- לכל תשובה – שאלה: בוחרים נושא כמו בסעיף הקודם, אחד אומר משפט, והשני צריך להמציא שאלה שהמשפט הוא התשובה עליה.
- גיאוגרפיה: נוסעים לטיול או לסבתא? נשאל את הילדים בדרך: איפה אנחנו נמצאים? (תקראו שלטים); האם אנחנו נוסעים צפונה או דרומה? על איזה כביש אנחנו צריכים לעלות עכשיו? הרצליה נמצאת לפני נתניה או אחריה? איפה נמצאת קריית שמונה ואיפה קריית גת?
- קופה קטנה: הילדים קיבלו כסף לחג או ליום ההולדת? זו הזדמנות לתרגול פעולות חשבון: כמה כסף יש לך בקופה? כמה עולה המשחק שאתה רוצה לקנות? ואחרי שתקנה אותו, כמה יישאר לך?
- גימטריה: בואו נחשב את השמות שלנו ושל החברים בגימטריה; למי יצא מספר גדול יותר? למי יצאו מספרים קרובים? מה ההפרש במספרים בין השמות?
חוויה יוצרת זיכרון
"חשוב לזכור שההורה הוא לא המורה של הילד", מדגישה שלום, "ואם הילד צריך עזרה מקצועית – כדאי לקבל אותה. אבל, בהחלט אפשר להמשיך ולפתח את הכישורים הלימודיים של הילדים בדרך חווייתית, גם בגיל בית הספר. אם הילד מתעניין בנושא מסוים, או נדרש לחקור נושא מסוים, ננסה לעשות זאת יחד בצורה חווייתית. למשל, הילד אוהב מחשבים? נבקר במוזיאון למחשבים ישנים; הוא אוהב כדורסל? נצא למגרש יחד ונחשב: מה ההסתברות שאקלע את הסל הבא? נבדוק יחד: כמה סלים קלע השחקן האהוב עליך בעונה הזאת, ובעונה שעברה?
אם לומדים בכיתה על סוגי קרקעות, ניסע לחוף הים ולמדבר, נאסוף דגימות חול מסוגים שונים ונחקור אותן; אם לומדים על טעמים, נחפש מתכון למאכל מתוק או מלוח. נתרגל חיפוש בספר מתכונים וקריאת המתכון לפי הסדר. במהלך ההכנה נשקול את המצרכים ונלמד על נפחים. נשאל מדוע מכינים עוגה בטמפרטורה שונה מאשר עוף בגריל, ומה יקרה אם נאפה את העוגה בחום גבוה יותר או נמוך יותר. מאכלים עגולים כמו עוגה או פיצה הם הזדמנות לתרגול שברים. הנחת היסוד היא: חוויה יוצרת משמעות וזיכרון לטווח רחוק".
לילדים רבים לא פשוט לשבת ללמוד. מה עושים כשבכל זאת צריכים להיכנס לריכוז?
שקנאי: "כדי להחזיר לריכוז, אפשר לעשות תרגיל בהשראת מיינדפולנס, למשל, 'תביט סביבך ותחפש חמישה דברים ירוקים, ארבעה דברים בצורת משולש, שלושה דברים שעשויים מעץ, שני דברים שמשמיעים קול ודבר אחד שיש בו את האותיות מ"ם ונו"ן'.
"אם לילד לא פשוט לשבת, אפשר ורצוי לשלב פעילויות בתנועה. נבחר שתי פעולות פשוטות – אחת שכלית ואחת תנועתית, ונשלב אותן יחד, ופתאום זה מסתבך. לדוגמה: להגיד מהר שמות של פריטי לבוש תוך כדי קפיצה בסיבוב; או: להגיד שמות של חיות שמתחילות באות אל"ף, תוך כדי חיבור האגודל לכל אחת מהאצבעות האחרות לפי הסדר. השילוב הזה הוא ממש אימון למוח, ואתם מוזמנים לנסות יחד עם הילדים. תנו גם להם לאתגר אתכם!".
עזרה בהבנת הנקרא
- לקרוא את הכותרת של הטקסט ולשאול: מה היא מגלה לנו?
- למספר את השורות בקטע הקריאה.
- לקרוא לעומק רק את הפסקה הראשונה. להסתיר את יתרת הטקסט בבריסטול. לעצור ולשאול: מה אנחנו לומדים מהפסקה הראשונה? בוא נצייר את זה.
- כשנתקלים במילים קשות, לשאול: מה זה מזכיר לך? כמו איזו מילה זה נשמע, שיכולה לתת לך רמז על המשמעות? (זו הזדמנות ללמד שורשים של מילים: לדוגמה, המילה "התגלות" נשמעת כמו "לגלות").
- למרקר בצבעים מילות מפתח – מילים חשובות בטקסט, מילים שחוזרות על עצמן.
הורים, ילדים והטלפונים שביניהם
"כשאנחנו יושבים עם הילדים, חשוב להניח את המכשירים הניידים בצד", מדגישה מיכל שלום. "אנחנו דורשים מהילדים לגלות סבלנות ולהקדיש זמן ללמידה, אך קודם כול אנחנו צריכים לעשות זאת – לתת דוגמה אישית; חשוב לשים לב שהבעת הפנים שלנו משתנה כשאנחנו קוראים הודעה או חדשות, וזה עלול להבהיל את הילד. הניחו את הניידים בצד, סגרו התראות והיכנסו לחוויה של הלמידה".
אימון במיומנויות רגשיות
- להכין עם הילדים קופסת פתקים צבעוניים עם "הדבר הטוב שקרה לי היום" ו"דבר שאני מאחל לעצמי למחר" ואז לשלוף אותם ולספר חוויות.
- להקצות זמן משותף לכתיבה (פיזית) זה לצד זה, ביומנים אישיים.
- להשאיר לילדים הודעות על לוח מחיק או על פתקים על המקרר או בקופסת האוכל, ולבקש שישאירו גם לנו, כמו "אני אוהבת אותך", "שיהיה לך יום יפה", "כבר מתגעגעת" וכדומה.
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
