בינת הופמן (39): מכשירה יועצות מיניות, מנהלת עמוד אינסטגרם עם כ־20 אלף עוקבים. נשואה ואם לשבעה בגילאים שנתיים וחצי עד 16, גרה בפדואל.
היי בינת. איך הגעת לדבר על מיניות ברשתות החברתיות?
"התחלתי לפני המון שנים ביוטיוב. הייתי אז מורה בבית ספר ורכזת חברתית, ובהמשך מורה למחול ובעלת סטודיו, אבל הרגשתי שיש לי שליחות גדולה. התוכן שהעליתי עורר עניין והתחיל להביא לי לקוחות למפגשים אישיים. הבנתי שיש לי אוצר בידיים ורציתי להגיע לכמה שיותר אנשים.
"התחלתי להעלות גם באינסטגרם ובפייסבוק סרטונים שבהם אני מדברת בפתיחות על מיניות נשית, על חוסר חשק ועל הקושי להגיע לאורגזמה. אני נותנת גם כלים ועצות, אבל בעיקר מעודדת נשים להכיר את הגוף שלהן. בעשור האחרון אני עוסקת בייעוץ מיני, ולפני שנה וחצי סגרתי סופית את הסטודיו למחול".
את נותנת ברשת טיפים למיניות טובה יותר?
"אני שונאת את המילה טיפים. טיפ יכול לעזור למתכון לצאת טוב יותר, אבל במיניות אני מאמינה שצריך להעמיק, ומי שרוצה שינוי לא יכולה לצפות שכמה טיפים יעשו את כל העבודה. בעיניי מיניות היא לא מותרות. השליחות שלי היא לעזור לנשים לחיות חיים מלאים בתשוקה, בעונג ובשמחה".
איך השיח הפתוח שלך סביב מיניות מסתדר עם היותך דתייה?
"השאלה הזאת תמיד מפתיעה אותי. אנשים חושבים שדתיים לא מקיימים יחסים? זה חלק מהחיים, ואני לא מצליחה להבין למה לדתיים אסור לדבר על זה. להפך, בעיניי דווקא מי שמאמין בתורה ובמצוות צריך לדבר על זה. יש מצוות עונה, והגבר מחויב לעונג של אשתו. בכתובה הוא לא חותם על 'אני אביא לך ילדים', אלא על 'אני אהיה איתך, אענג אותך ואדאג לצרכים המיניים שלך'. אז מבחינתי מעבר לכיף יש כאן גם מצווה".
"בעלי הוא נסיך. הוא עובד איתי בעסק, והוא גם תומך בבית כדי שאני אוכל להתפנות לכל העשייה. הוא מבשל, לא אני"
פונות אלייך בעיקר נשים דתיות?
"ממש לא. פונות אליי חילוניות, דתיות, חרדיות וערביות. מיניות והכאב סביבה הם אוניברסליים. בקיץ הייתי בכנס של יוצרי תוכן בארצות הברית, והשיח שהעליתי נגע גם באנשים שלא מבינים כלום ביהדות, נוצרים ואתאיסטים. מיניות נשית היא עדיין תעלומה להרבה אנשים. גם אצל הנשים שפונות אליי, הקשיים בחשק או בהגעה לאורגזמה לא שייכים רק למגזר מסוים".
מה בעלך חושב על החשיפה שלך?
"הוא תומך גדול, הוא נסיך, אבל הוא גם המצפן שלי. לפני שאני מפרסמת דברים אני מתייעצת איתו, ואם משהו נראה לו מוזר מדי הוא יגיד לי 'מאמי, זה פחות מתאים'. מטבעי אין לי פילטרים, ואני שמחה שיש לי אותו, ששומר עליי ועלינו. הוא רואה את ההודעות והטלפונים מנשים ומזוגות שמספרים על השינוי שחוו. אני מרגישה שזכיתי להיות השליחה, אבל אלה הנשים שבחרו לעשות את הצעד, להשקיע ולהתמסר לתהליך".
"אנשים חושבים שדתיים לא מקיימים יחסים? זה חלק מהחיים, ובעיניי דווקא מי שמאמין בתורה צריך לדבר על זה. מעבר לכיף יש כאן גם מצווה"
מה לדעתך מושך אנשים לתוכן שלך?
"התמדה, ייחודיות והיכולת לדבר על הדברים בפתיחות. אני מצלמת סרטונים גם כשהבית מבולגן מאחוריי, רוקדת המון ומדברת על דברים שהרבה אנשים לא מעיזים לדבר עליהם. גם העובדה שאני דתייה מעוררת תשומת לב".
אילו תגובות את מקבלת?
"יש המון תגובות מפרגנות, ותמיד יש גם מי שכותבים 'דתייה מזויפת' או 'בטח כל היום היא עושה סקס' ו'מסכן בעלה'. פעם זה היה נוגע בי, היום זה לא מזיז לי. אני בטוחה בעצמי ומרגישה שאני עושה טוב לאנשים".
איך מנהלים את כל זה עם שבעה ילדים?
"אני קמה בחמש בבוקר ומתרגשת כשהשעון מצלצל, כי אני נהנית מהעשייה. אני עושה יוגה, טסה לחו"ל ומוציאה ריטריטים, ויש לי זמן לילדים ולזוגיות. מבחינתי זה קשור לניהול אנרגיה: כשאני עסוקה בדברים שמטעינים אותי, יש לי עוד אנרגיה. אבל אני גם מביאה עזרה בניקיון ובייביסיטר כשצריך. בעלי עובד איתי בעסק, הוא אחראי על המחשוב והצד הטכני, והוא גם תומך בבית כדי שאני אוכל להתפנות לכל העשייה והיצירה. הוא מבשל, לא אני".
מה היית מציעה לאישה שרוצה לשפר את המיניות שלה?
"לבחור דרך, שיטה או מורה שהיא מתחברת אליה ולעשות תהליך עומק. לא לחפש כל הזמן קיצורי דרך, אלא ללמוד את הדברים כמו שצריך ולהכיר את הגוף שלה".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"

