ככל שהקריירה של עידו גור מתרחבת - מפרשן NBA מוכר בערוץ הספורט לאיש עסקים שמוביל ישראלים לחוויית כדורסל בארצות הברית - כך גוברת סקרנות מסוג אחר סביבו, פחות קשורה לליגת הכדורסל הטובה בעולם, קצת יותר לחייו האישיים.
גור, רווק שביולי הקרוב יחגוג 45, מודע לתהיות שמרחפות. "לא אומרים לי את זה בפנים", הוא אומר בחיוך, "זה בדרך כלל מגיע מחברים שמספרים שחברים שלהם שאלו או אמרו, 'נו, הוא בטוח גיי. אין מצב שהוא עדיין רווק בגיל הזה'. אבל אני לא מסתיר דבר. אני די בטוח שאם הייתי הומו, הייתי חוגג את זה בענק. אני אדם מאוד גלוי ומשתף. אבל לא, אני אוהב נשים, וכל החיים שלי אהבתי נשים. מצד שני, אני מבין למה יש אנשים שיכולים לחשוב אחרת".
למה?
"אני כביכול מצליח, נראה בסדר יחסית ולא מטומטם, אז אנשים אומרים לעצמם ולסביבתם, 'איך זה יכול להיות?' או 'מה הקטע שהוא עדיין לבד?'. אבל אני שלם מאוד עם מי שאני ומלא סיפוק ואושר מחיי. לא מפריע לי מה אנשים חושבים או אומרים, בין אם זה בהקשר לחיים האישיים שלי או לחיים המקצועיים".
כשגור מדבר על הפן המקצועי, הוא מתכוון בין היתר לביקורות שמדי פעם מופנות כלפיו, בעיקר מאז שהקים בסוף 2021, יחד עם שותפים נוספים, את NBATtrips, חברה לטיולים מאורגנים בארצות הברית המוכוונת למי שרוצה ליהנות מהכיף ומהשואו של ליגת הכדורסל המובחרת. הטיולים שהם מציעים כוללים כמובן טיסות, מלונות והסעות, אבל בעיקר צפייה במשחקי NBA, לצד צ'ופרים ייחודיים כמו לקלוע לסל באולמות הנוצצים, עמידה על הפרקט בעת
השמעת ההמנון שלפני תחילת המשחק או ירידה למנהרת השחקנים ואפשרות לתת כיפים לסטארים הנערצים.
זאת, נוסף על קשר החברות של גור עם כוכב הכדורסל דני אבדיה, הישראלי הראשון שהגיע לפלייאוף ב־NBA, קשר שגורם להרמת גבות ואף להאשמת גור בשיקולים זרים בפרשנויות שלו.
באוגוסט האחרון, למשל, אחרי שבמהלך שידור הצהיר: "דני אבדיה, כבר עכשיו בגיל 24, הוא כנראה הספורטאי הישראלי הכי גדול בכל הזמנים", הקולגות שישבו לצידו מיהרו לצנן את התלהבותו. "לאט־לאט", העיר לו מיד עפר שלח, בעוד שכתבי ספורט אחרים היו מנומסים פחות. "גור הוא מה שנהוג לכנות עכבר
NBA ", כתב עליו עמיר פלג ("היום"), "אבל כשמדובר בספורט הישראלי בכלל, הוא מזכיר יותר את מיקי מאוס. הערצה ללא גבולות היא תופעה מוכרת בעיקר אצל ילדים ובני נוער, וזה בסדר. כשדר זה כבר עניין פחות מקובל, אלא שאצל גור העניין בעייתי שבעתיים וקשור לאינטרסים. מלבד עיסוקיו בערוץ הספורט, הוא גם עורך טיולים מאורגנים למשחקי ה־NBA, לרבות מפגשים עם שגרירנו שם".
לא הכי נעים לקרוא את זה.
"זה סיפור שלם, הביקורת הזאת. כאב לי לקרוא אותה, בעיקר כי היא הייתה מעליבה בסגנון שלה, לא כי היה בה צדק. קודם כול אמרתי
'כנראה הכי גדול'. לא אמרתי שזה סופי. ולגבי ניגוד אינטרסים, אני ממש לא מסכים. נכון, אני בקשר קרוב עם דני ומשדר גם את רוב המשחקים שלו, אבל אני תמיד נשאר ניטרלי. כשצריך לבקר אותו, כשהוא משחק טוב פחות, אני אומר את זה. חוץ מזה, ברור שאני אוהב אותו ורוצה בהצלחה שלו. מדובר בשחקן שעד לפני בן שרף היה היחיד בליגה וכולנו בארץ מגויסים להצלחה שלו.
"בנוסף, לא מדובר כאן במישהו שמשחק בישראל. אם היה כך, אולי אנשים היו אומרים שלדברים שאני אומר יש השפעה על מאמנים, על בעלי קבוצות ושאני מקדם אותו על פני שחקן אחר. אבל הוא משחק ב־NBA. המאמנים שלו לא מקשיבים לפרשנות שלי".
גור, כאמור, נחשב ל"עכבר כדורסל", מה שאומר שהוא בעל ידע רחב ומעמיק בענף בכלל ובליגת ה־NBA בפרט. כפי שאפשר לשער, אהבתו לכדור הכתום החלה כשהיה ילד וחלם להפוך לכוכב NBA בעצמו. "אני לא בא מבית של ספורט", מסביר הפרשן יליד כפר סבא. "אני ילד סנדוויץ' בין שתי אחיות, אבא שלי עבד כמנכ"ל הייטק ואמא שלי כמורה בחטיבה. אבל חבר טוב של אבא שלי היה מאמן כדורסל והוא חשף אותי לענף.
"המשחק הראשון שראיתי בלייב היה כשהייתי בן שמונה, רמת השרון נגד הפועל תל אביב, והשחקן שהכי התלהבתי ממנו שם היה זופר אבדיה, שהוא כידוע אבא של דני.
"שיחקתי כדורסל עד גיל 17, עד שהבנתי שהפנטזיה שלי להיות שחקן מקצועי לא קשורה למציאות.
"כיוון שאהבתי מאוד את התרבות האמריקאית והייתי גם פריק גדול של סדרות וסרטים הוליוודיים, חשבתי אחרי הצבא להיות שחקן. נרשמתי לבית הספר של יורם לוינשטיין, אבל אחרי שנה הבנתי שזה לא בשבילי. לתמונה נכנס גיסי, שמצא לי עבודה בערוצי הספורט של צ'רלטון, שבדיוק הוקמו".
ה"גיס" הוא לא אחר ממגיש החדשות המיתולוגי יעקב אילון, שנשוי לאחותו הגדולה של גור. "יעקב עבד עם מישהו בערוץ 10, שסיפר לו שהוא מחפש מישהו עם הבנה גדולה בספורט. הוא מיד המליץ עליי ובהתחלה עבדתי שם כעוזר הפקה.
"מהר מאוד התפתחתי והתקדמתי שם, אבל אז, בערוצים האלה, לא שידרו כדורסל, רק כדורגל. לשמחתי, הודות לניסיון שכבר רכשתי, התקבלתי לעבודה בערוץ הספורט".
חפרתי ביחסים
אבל בעוד שהקריירה שלו צברה תאוצה, החיים הזוגיים שלו חוו מורכבויות. "אני רומנטיקן חסר תקנה", הוא מעיד על עצמו. "וכאמור, הייתי ילד שגדל על התרבות האמריקאית, לכן פנטזתי על סיפור אהבה מהאגדות. הבעיה הייתה שהייתי ילד שמנמן עם משקפיים, ואת מכירה את המשפט של גראוצ'ו מרקס - 'לא הייתי מוכן להיות חבר במועדון שמקבל אנשים כמוני?'. אז הבנות שכיוונתי אליהן באותה תקופה היו בסגנון של ברנדה וקלי מ'בוורלי הילס 90210', והייתי בטוח שהן לא ירצו אותי כחבר.
"בגיל ההתבגרות עברתי מהפך. עשיתי דיאטה, התחלתי לרוץ, הרכבתי עדשות מגע, והפכתי לראשונה לרלוונטי בעיני הבנות. ואז באמת, בגיל 17, הייתה לי חברה ראשונה. היינו יחד עד גיל 21".
נשמע דווקא מבטיח.
"כן. אחריה היו לי עוד כמה מערכות יחסים, ביניהן עם רוני דואני (הזמרת שנודעה בשם רוני סופרסטאר. י"מ). הייתי בן 24 וזו הייתה זוגיות מעניינת. היא הייתה אז בשיא הפרסום שלה, היינו יחד חצי שנה, והיא זו שגמרה איתי, היחידה שעשתה זאת מבין כל בנות הזוג שהיו לי.
"בגיל 36 מצאתי את עצמי לראשונה עם מישהי שהרגשתי שאיתה אני רוצה להזדקן. היא הייתה גרושה ואמא לילדה בת שנתיים. אהבתי אותה מאוד, אהבתי מאוד את הילדה שלה ואהבתי את הקונספט. לפניה לא חשבתי שאני יכול להתאים את עצמי לפורמט של משפחה בגלל העבודה שלי, האופי והתשוקה שלי לחיים. היא גרמה לי להבין שעם האדם הנכון אני יכול".
"היה לי קשה להתאושש מהפרידה. ראיתי שכל החברים שלי נשואים והורים לילדים, והתחלתי לשאול, 'מה דפוק בי? למה זה לא מצליח לי?'"
אז מה קרה?
"נפרדנו אחרי שנה וחצי מסיבות שלא קשורות אליי ושאני לא יכול לפרט. הזוגיות הזו גבתה ממני מחיר, היה לי קשה להתאושש ממנה. זה גם היה השלב שבו הסתכלתי סביב, ראיתי שכל החברים שלי נשואים והורים לילדים, והתחלתי לשאול, 'מה דפוק בי? למה זה לא מצליח לי?'".
ומצאת תשובה?
"שיערתי כבר אז שזה שילוב של מזל ובחירה. מזל זה לפגוש את האדם הנכון ובחירה זה אורח החיים שלי. אני פרשן של ליגת ה־NBA שבעצם משוחקת בשעות הלילה שלנו, כך שבמשך שנים חייתי בשעות הפוכות - ישן ביום וער בלילה.
"ובכל זאת, בגיל 41 החלטתי ללכת לטיפול כדי להבין את עצמי טוב יותר. מצאתי קואוצ'רית מדהימה, ודרך השאלות שלה וחפירה במערכות יחסים קודמות שלי הגעתי לתובנה שמערכת יחסים לא הייתה אף פעם בראש סדר העדיפויות שלי ושמעל הכול, מה שתמיד היה הכי חשוב לי זה להגשים את עצמי.
"מה שמצחיק היה שהמטפלת לא אהבה את התובנה הזו. לא לזה היא חתרה, והיא אמרה לי, 'אתה טועה, אתה אדם סופר־זוגי, אתה צריך אהבה'. אבל אני אמרתי לה, 'לא, גרמת לי להבין בדיוק הפוך, שסתם ייסרתי את עצמי במשך השנים, והבנתי שדבר לא דפוק בי'.
"תכלס, מי אמר שנישואים זה הפורמט שכולנו חייבים להיאחז בו? אז יש מקרים מסוימים, כמו ההורים שלי למשל, שהיה להם מזל למצוא את החבר הכי טוב שלהם לחיים. אבל בסופו של דבר, בדיוק כמו שאנחנו לא אוכלים כל החיים את אותו אוכל ולא נוסעים כל החיים באותו רכב, אנחנו לא בהכרח צריכים להיות עם אותו פרטנר כל החיים".
אז זהו, החלטת לוותר על זוגיות?
"ממש לא, אני פשוט לא מחפש אותה בכל מחיר".
מגשים חלומות
בזוגיות גור עדיין לא רשם הצלחה, אבל בקריירה זה אחרת. "הגשמתי הרבה חלומות, בעיקר בשלוש השנים האחרונות. במקביל ל־NBATtrips, גם המעמד שלי כפרשן השתדרג. בקיץ 2024 זכיתי לסקר את המשחקים האולימפיים בפריז, בקיץ האחרון שידרתי מפולין את היורובאסקט, לא מזמן סיקרתי את האולסטאר מלוס אנג'לס וזכיתי לראיין את אדם סילבר (הקומישינר, המנהל הכי בכיר של ה־NBA. י"מ), וביוני הקרוב אזכה להגיש את שידורי המונדיאל בתאגיד.
"יש בחיי הרבה רגעי שיא שממלאים אותי. היה נחמד אם הייתה איתי מישהי לחגוג איתה את הרגעים האלה, אבל עדיין, כשאני נכנס למיטה לבד בלילה, יש בי תעצומות נפש מטורפות. אני מלא סיפוק ואושר".
ומה ההורים שלך אומרים? הם לא לוחצים שתביא להם נכד?
"אחותי הגדולה הפכה אותם לסבא וסבתא בגיל צעיר יחסית, גם אחותי הקטנה כבר הביאה להם נכדים, אז אף פעם לא הרגשתי מהם לחץ בעניין הזה".
ובכל זאת, בקרוב גור כן מתכנן להביא להוריו נכד או נכדה באמצעות הורות משותפת. "הבנתי שוויתור על זוגיות בראש סדר העדיפויות לא חייב לבוא על חשבון הרצון החזק שלי להיות אבא. תמיד אהבתי ילדים, ואחרי הזוגיות שהייתה לי עם האמא הגרושה, יצר האבהות בי התחזק עוד יותר. הבנתי שהמודלים הקונבנציונליים של פעם, להביא ילד רק במסגרת מערכת יחסים, ממש לא חייבים להיות תקפים להיום".
זה אכן נפוץ בקרב נשים סטרייטיות. משום מה פחות אצל גברים סטרייטים. למה לדעתך?
"כי לנשים יש גם שעון ביולוגי. יש גבול מסוים שהן יכולות לחכות כדי לראות אם בכל זאת ימצאו את עצמן במערכת יחסים שמדויקת להן ולהביא ילד במסגרתה. זאת בניגוד לגברים, שיודעים שהם יכולים למשוך את הזמן כמה שבא להם. אבל אני הבנתי שאני ממש לא רוצה למשוך את זה עוד ושהפספוס הגדול בחיי הוא שלא הפכתי לאבא עד עכשיו. רק המחשבה שאחכה עוד ואז כשהילד שלי יהיה בן 20 אני כבר אהיה בן 70, עושה לי רע".
כבר מצאת פרטנרית להורות?
"כן. ידידה שלי, באמצע שנות ה־30 לחייה. היא לסבית שחיה בזוגיות עם אישה שיש לה שני ילדים מקשר קודם. ניהלנו המון שיחות, והבנו שהבאת ילד משותף מתאימה מאוד לשנינו מבחינת השקפת עולם, הרצונות שלנו וחלוקת האחריות בגידול הילד. אני אוכל להמשיך לחיות על הקו בין ישראל לארצות הברית ולהיות איפה שאני רוצה מתי שאני רוצה, אבל כמובן, אהיה מעורב מאוד בגידול הילד, עם כל ההתחייבויות הכלכליות".
הם כבר עברו בדיקות גנטיות ומתכננים להתחיל את התהליך בקיץ הקרוב. בינתיים גור ממשיך להתגורר רוב הזמן בארצות הברית, לשם עבר לפני כשנתיים. "אנחנו גם מתכוונים להפוך את NBATtrips לחברה בינלאומית ולשווק את הסיורים שלנו למדינות נוספות בעולם, אז חשוב שאהיה קרוב. אבל ביום שאהפוך לאבא, מההיכרות שלי עם עצמי, סביר להניח שלא אוכל לחיות במרחק של אלפי קילומטרים מהילד שלי, ואעשה את ההתאמות הדרושות".
החבר דני
כרגע, בכל אופן, את זמנו הפנוי, כל עוד זה מתכתב עם משחקי הבית של פורטלנד, הוא מעביר ליד החבר דני אבדיה. "דני גר עם ההורים שלו במקום שנקרא לייק אוסווגו, בבית מדהים על תעלה שמובילה לאגם מלאכותי. לי יש מקום לא רחוק מהבית שלו, מלון דירות יפהפה, שבו אני משתכן בכל פעם שאני מגיע".
"אני בקשר קרוב עם דני ומשדר גם את רוב המשחקים שלו, אבל אני תמיד נשאר ניטרלי. כשצריך לבקר אותו, כשהוא משחק טוב פחות, אני תמיד אומר את זה"
הקשר החברי ביניהם, לדבריו, החל זמן קצר אחרי שהכדורסלן הצעיר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת ה־NBA בסוף 2020. "דני ידע שאני נחשב למומחה בכל מה שקשור לליגה", הוא מספר. "הוא התחיל לשחק בוושינגטון בתקופת הקורונה, וההתחלה שלו לא הייתה פשוטה. יום אחד הוא התקשר אליי להתייעץ, ומשם הקשר בינינו התחזק. בדיעבד התברר שכבר נפגשנו פנים מול פנים עוד ב־2015. נשלחתי יחד עם גיל ברק (שדר ערוץ הספורט. י"מ) לסקר את האולסטאר בניו יורק, ובאותו זמן הייתה שם גם קבוצת ילדים של מכבי תל אביב במחנה אימונים. ביקשו מאיתנו לשלב את זה בכתבה, אז נסענו למתקן, ראיינו את המאמנים ובחרנו ילד אחד באקראי לריאיון קצר. רק שנים אחר כך גיל ראה את התמונות בארכיון ושלח לי. התברר שהילד ההוא היה דני, שהיה אז בן 14".
דני כיום בן 25. טכנית יכולת להיות אבא לילד בגילו.
"כן, כן. רק לאחרונה היינו יחד באיזה מקום בפורטלנד, ומישהו זיהה אותו ושאל אם אני אבא שלו. מיד קפצתי, 'מה אבא? איזה אבא? אני לא נראה מספיק צעיר בשביל להיות אח גדול או משהו?'. לרגע אפילו חשבתי שאולי הגיע הזמן לצבוע את השיער, להעלים את כל האפור. אבל זה עבר לי מהר. אין מצב שאעשה זאת באמת".
אתה יודע, עד שיהיה לך ילד משלך לשחק איתו כדורסל, סביר שכבר תהיה מעל גיל 50. לא בטוח שיישאר לך הרבה כוח.
"נכון. מצד שני, תחשבי אילו פינוקים אני אוכל לתת לו: משחקים, בתי מלון. נגיד את זה ככה: אולי יהיה לי פחות כוח לרוץ איתו על המגרש, אבל תהיה לי היכולת להביא אותו לאולמות הכדורסל הכי מפוארים בעולם ולשבת איתו במקומות הכי טובים".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
