זה אני
צר עולמי כעולם נמלה.
לא יודעים עליי
שאני חולה קשקשת. ברגע שאני יושב עם עיפרון ביד, אני לא יכול להפסיק לקשקש.
על מה אני עובד עכשיו?
על הרבה דברים. יש לנו 150 פרויקטים בו זמנית. מגורים, שכונות, מלונות. הפנים של מלון בראון באילת, וילה בגלי תכלת, בתי מגורים בתל אביב, שכונות של מאות יחידות ברחבי הארץ. יש בניין יפיפה בבת ים, 120 דירות, שבו אני גם היזם. אני עושה די הרבה יזמות לאחרונה.
פרויקט שאני גאה בו במיוחד
יש שני פרויקטים שאני מרגיש שהיו נקודת תפנית. הבית ברחוב הצדף הוא יצירה חשובה שלי והמגדל באיילון. הפרויקט ביפו יצא ממה שהיה מקובל לבנות פה וטיפל בכל מיני נושאים שלא היו מטופלים אז כמו שפה מקומית, לקיחת השראה מחלום של בוני השכונה בעבר. פעם לא היו מתייחסים לדברים האלה. והמגדל באיילון, בגלל שהוא היה אולי מגדל המגורים הראשון. אז לא היו בכלל מגדלי מגורים. היו בניינים של עד 14 קומות, כולם אותו דבר. הארץ היתה זרועה בהם. לא היתה הבנה שצריך לבנות לגובה. זה היה המגדל הראשון שאמר שאנחנו צריכים לבנות לגובה כי זה הגורל שלנו. הוא גם הראשון שהציע מגורים באיכות אחרת – דירה בקומה, מקופת נוף, בתוך העיר.
המשרד שלי
אני אוהב את המיקום שלו ואת האוירה בין כתליו. אנחנו יושבים בין יפו לים, במבנה ישן מאבן, ובאמת התחברנו ויצרנו בתוכו דבר יפה ומעורר השראה.
מה נותן לי השראה
אני אדריכל קונטקסטואלי. במקרה של הבית ברחוב הצדף למשל, התחברתי לחזון של בוני השכונה. יש לי תמיד שיח עם הסביבה שבה אני בונה. בדרך כלל ההשראה באה משם. כל פרויקט שאני הולך עליו, כאילו ראיתי אותו בפעם הראשונה. אני בוחן אותו בבירור מושגים, מבחינה פונקציונלית, התייחסות לסביבה. הכל צריך להיות מאוד ברור לי לפני שאני ניגש לפרויקט ומתוך ההבנה הזו נבנית ההשראה.
המקום שאני הכי אוהב בעולם
תל-אביב
אדריכל בינלאומי שאני מעריך
אדריכל נורמן פוסטר. אני מתחבר לשפה שלו. לתחושה, שלפני שהוא עושה משהו, הוא בוחן את עצמו מבפנים. יש לו טביעת אצבע נהדרת, הוא עושה חיבורים מעניינים בין אלמנטים. אני מרגיש הערכה גדולה אליו, ויש עוד רבים.
חלל שריגש אותי במיוחד
המיצג של אאודי בבררה, בזמן הסלונה דל מובילה במילאנו. הארמון הזה, ההסטוריה שלו, התפאורה, המים, אני זוכר את זה כהתרגשות גדולה
פריט מעוצב שרכשתי לאחרונה
שטיח בהשראת בדים בוכריים, שעיצבתי יחד עם השף ישראל אהרוני לחברת ‘ראגס אנד קו’.
תערוכה שהייתי רוצה להציג בה
במוזיאון ישראל בירושלים היו עד היום שלוש תערוכות של אדריכלים ישראלים, ואני אחד מהם. אני אשמח לעשות עוד, אבל אני חושב שיש קושי בתרגום של אדריכלות לתערוכה. זו בעצם אמנות אחת שמציגה אמנות שנייה.
פרויקט שלי שעוד לא תכננתי
אני תמיד אומר שלמעשה אין לי כמעט דברים כאלה. מה שמעניין אותי זה לפתור בעיה מקצועית אדריכלית. ברגש שהצלחתי, מימשתי חלום.
