22 מעצבים התאגדו בתערוכה חדשה, שמפגישה בין העבר להווה ומציגה עבודות טקסטיל עכשוויות המגיבות לממצאים ארכאולוגים עתיקים. העבודות בתערוכת 'מלאכת היעלמות', שנפתחה החודש במוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד, הן תולדה של שיתוף פעולה מסקרן בין יוצרים עכשוויים לארכיאולוגים. בחודשים שקדמו לתערוכה, המשתתפים נחשפו לשדה הארכאולוגיה בעיר, ביקרו באתרים ארכאולוגים, חקרו ממצאים וטכניקות ונפגשו עם דמויות בכירות בראשן ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, ופרופ׳ אלכס פאנטאלקין, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
קבורים באדמה, הממצאים מתחת לרגלינו מרמזים על החיים שהיו במקום, פיסות של היסטוריה שמחברות את סיפורה ועברה של האנושות. בתערוכה, המעצבים הגיבו לארכאולוגיה המקומית עם תוצרים חדשים שמציעים פרספקטיבה רעננה לחפצים הקדמוניים. "התערוכה היא דיאלוג בין יוצרים במלאכות וטכנולוגיות עכשוויות, לבין מי שעסקו במלאכות אלו בעבר הקדום, ומי שיעסקו בהן בעתיד הקרוב והרחוק, תנועה בהווה המגששת קדימה ואחורה בזמן" אומרות אוצרות התערוכה גלית גאון ותום כהן "יחד ביקשנו להותיר סימנים בשיחה המתמשכת שבין הקדום לעתידי, שכבה אחת בתל המצטבר של המלאכה."
כתבות קשורות:
במרכז התערוכה עומד הטקסטיל, "המדיום האינטימי ביותר" מכנות אותו האוצרות. שכבת המעטפת הרכה שמפרידה בין הגוף שלנו לסביבה החיצונית ומלווה את האדם בכל בחייו ולאורך ההיסטוריה. "תינוקות שבאים לעולם נעטפים במהרה בבד. עיטוף הוא גם מהפעולות האחרונות שאנו עושים למי ששבים לאדמה, כך שהבד מלווה את הגוף במלאכת ההיעלמות" כותבות האוצרות. "בניגוד לחומר האורגני הקדום, ששרידיו נדירים, התעשייה העכשווית מזהמת ומציפה את העולם בחומרים סינתטיים שלא מתפרקים, ויוותרו כחדשים דורות רבים אחרי שיוצריהם ייעלמו. גם כיום נדרשות ידיים רבות ליצירת כל פריט, אך אלו מיוצרים בעודף אדיר, שגודש את העתיד".
בין העבודות השונות, 'מצבור' של אורי שיפרין ענבי, מתבססת על הפסולת שהותירה אחריה תעשיית הארגמן המקומית, שברי קונכיות מהן נהגו להפיק את הצבע לפני מאות שנים. בתערוכה, מציג שיפרין ענבי סדרת כלי פורצלן, משפחה של כלים שונים, אך דומים זה לזה. עבודה שממחישה את המנעד הצבעוני הרחב של הארגמן, הנע בין גוונים אדומים עמוקים ועד לסגולים-כחלחלים.
בעבודתה 'אשדודים', תמר ניקס שאבה השראה משניים מן המוצגים בתערוכת הקבע של המוזיאון; פסלון בדמות אישה על כיסא וכלי דמוי בעל חיים. לאותם הפריטים העתיקים העניקה ניקס פרשנות עדכנית, בתהליך שמשלב טכנולוגיה מתקדמת, תכנון ממחושב, הדפסת תלת ממד, יצירת גזרה באמצעות מחשב ותפירה. התוצאה, מעין פסלי טקסטיל מודרניים, גדולי ממדים, שבוחנים את ייעודם המקורי, בין פולחן לנחמה.
המעצבות נטע גטה ונעה ריץ' בחרו גם הן להתמקד בפריטים מתוך תצוגת הקבע ויצרו להם גרסאות רכות וחדשות. בעזרת טכניקות טקסטיל שונות כמו אריגה תעשייתית, תפירה וחיתוך לייזר, יצרו צמד היוצרות אובייקטים בחומריות חדשה, שמאירה אותם באור שונה המזמינים להתקרב ולגעת.
תערוכה שהיא מסע בזמן, מפגישה בין טכנולוגיות חדשות למלאכות קדומות בעבודות מודרניות שמתכתבות עם אובייקטים מחיים עברו.
המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשדוד, עד אפריל 2023
אוצרות: גלית גאון ותום כהן
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
פורסם לראשונה: 09:13, 25.04.22
