"הנאשם פגע בשלומן
הפיזי ובעיקר הנפשי של
הקטינות בכבודן".
(מצד אחד, השופט מיכאל קרשן קובע כי רונן ביטי ביצע עבירות מין בשבע ילדות בנות 13־15)
"כל עונש שאגזור על הנאשם, ודאי עונש מאסר לריצוי בפועל, יפגע בו באופן ממשי... עצם ההרשעה הפלילית בעבירות מין, על הכתם המוסרי הנלווה לה, פגעה וצפויה לפגוע בו גם בעתיד... ברור שגם בתו עדי צפויה להיפגע מכך".
(ומצד שני, מסביר למה תשעה חודשי עבודות שירות, הם עונש הולם למקרה)
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כדור השלג התגלגל הפעם מהר מאוד. עברו דקות ספורות מאז יצאה הבשורה מבית משפט השלום בכפר־סבא, לפיה רונן ביטי נידון לתשעה חודשי עבודות שירות בלבד - והסערה כבר פרצה. "עונש מכפיר ומבייש", זעם אביה של אחת הקטינות, "מערכת המשפט בגדה באמון הנפגעות". "גזר דין מקומם, שמעביר מסר פסול וקשה לנפגעי העבירה ולכלל הילדים בישראל", קבעו במועצה לשלום הילד. "מדובר במסר בעייתי מאוד שמעביר בית המשפט אל מול מסכת של הטרדות סדרתיות נגד נערות צעירות", אמרה יו"ר נעמ"ת. "גזר דין שכזה, כמו גזר הדין בעניינו של השחקן משה איבגי, הוא עוד סמן, שבוודאי לא תורם לעידוד נערות ונשים במצב דומה לאזור אומץ ולהתלונן". וזה רק מדגם. היו עוד הרבה תגובות, חלקן פחות מנומסות. משהו בפרשה הזו - של אביה של כוכבת נוער שמורשע בעבירות מין כלפי מעריצות בתו, ונענש בעבודות שירות בלבד - הצית הפעם ביקורת ציבורית נוקבת.
אלא ששנתיים קודם, כשאותו רונן ביטי ישב מול חוקרי המשטרה בחדר החקירות של ימ"ר מרכז ברמלה, הכל נראה אחרת לגמרי. מתמלילי החקירה המשטרתיים של ביטי, אשר מתפרסמים כאן השבוע לראשונה, עולה כי החוקרים הטיחו בביטי חשדות שנאספו בתיק: תכתובות בעלות גוון מיני עם קטינות, צילומים אינטימיים ששלח ועידויות שלהן על מה שביקש לעשות לעצמן. ילדה אחרי ילדה, פעם אחר פעם. בנות 13, 14, 15, מעריצותיה של זמרת פופ מצליחה, שהפכו לכלי לסיפוק מאוויו של אביה, גבר בן 50; והוא ישלם על כך בעבודות שירות בלבד.
הכל התחיל מהודעת ווטסאפ שנשלחה בסוף 2017 לליאת ביטי, אמה של עדי ביטי ובאותה עת, אשתו של רונן ביטי. ההורים רונן וליאת היו המנהלים של קבוצת הווטסאפ "ביטי אימפריה", שבה היו חברים מעריציה של הזמרת. "הי ליאת, לא נעים לנו לשלוח את זה בכלל, אבל אנחנו די תקועות", כתבו כמה מהילדות־מעריצות של עדי. "לפני בערך שלושה חודשים, רונן שלח הודעות לכל אחת מאיתנו. ביקש להוריד את האפליקציה טלגרם... הוא התחיל לשאול אותנו כל מיני שאלות קצת יותר אישיות, כגון: 'האם אתן מאוננות?' 'הזדיינתן פעם..?' הוא ביקש הקלטות שלנו גונחות ותמונות של איבר המין שלנו, רשם לנו את חלומות המין שלו וסיפר לנו דברים... אחת האמהות גילתה את זה ורוצה לספר במשטרה, וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצות. שיפתחו את הסיפור הזה. שההורים שלנו יגלו... אנחנו לא יודעות מה לעשות".
כמה חודשים אחר כך, במארס 2018, הקריאה החוקרת רס"מ חגית סבנאר לרונן ביטי את הודעת הווטסאפ של הילדות לאשתו.
חוקרת: ההודעה הזאת מוכרת לך?
רונן ביטי: "את צריכה לשאול את הבנות שלך מי הגה את הרעיון, כי שום דבר בתכנים האלה לא נכון".
חוקרת: מוכרת לך ההודעה הזאת?
ביטי: "בוודאי, ממזמן. היא ישנה".
חוקרת: איך אתה מכיר אותה?
ביטי: "מאשתי".
החוקרת שואלת את ביטי מה קרה שם, בסיטואציה שבה ליאת הראתה לבעלה הודעת ווטסאפ כה מטלטלת.
ביטי: "לא זוכר. היא צחקה, כי שלחו לה תמונה".
חוקרת: תמונה שמחזיק גבר באיבר מינו?
ביטי: "לא. ממש לא. היא גם צחקה, כי היא מכירה אותי".
חוקרת: אתה זוכר או לא זוכר את הסיטואציה?
ביטי: "לא זוכר".
חוקרת: (אתה) סובל מזיכרון סלקטיבי, שבו אתה זוכר מה שנוח לך, שהיא (ליאת) לא הייתה נסערת וצחקתם על התמונה שנשלחה לה?
ביטי: "ברור".
לפני כשנה הורשע ביטי במסגרת עסקת טיעון שהשיגו עבורו פרקליטיו, עוה"ד אבי חימי ורותם טובול, בביצוע מעשים מגונים והטרדות מיניות בשבע קטינות. הפרקליטות דרשה עונש כבד של ארבע שנות מאסר בפועל. אבל לפני כשלושה שבועות גזר עליו בית המשפט, כאמור, תשעה חודשי עבודות שירות בלבד, אותם ירצה ביטי בחברה קדישא. כיצד ייתכן כי מעשים קשים כאלו, שחלקם - כך על פי תסקירים שהוגשו לבית המשפט - גרמו לנזק כבד לילדות ולבני משפחותיהן, הסתיימו כך? שאלנו השבוע את הפרקליטות האם הם מתכוונים לערער על חומרת העונש. "העניין נמצא בבחינה", נמסר בתגובה.
בחקירותיו, ביטי מכחיש הכל. הילדות האלו סתם מקנאות, הוא טוען, סתם ממציאות הכל. והן בכלל אלו שאיימו עלינו. הכל סתם, לא קרה. האם ההכחשות הגורפות האלו בחדר החקירות סייעו לו לקבל עונש כל כך קל? אולי. אבל דווקא בגלל זה, חשוב כל כך שכל הורה, כל מחנך וכל מי שמתחכך בחיבור שבין צעירים לעולם הזוהר - יקראו כל מילה מהתיק של רונן ביטי, שנחשף כאן. כי ביטי אולי יצא בזול, אבל הוא ממש לא הטורף היחיד בטלפון של הילדים שלכם.
עד למעצרו, לרונן ביטי לא היו חיכוכים עם החוק. הוא בעל עסק עצמאי לגביית חובות, שלדבריו עסק בגבייה עבור רשויות המדינה, כמו תשלום עבור דוחות משטרה, קנסות של עיריית תל־אביב ועוד. בחדר החקירות של ימ"ר מרכז, החוקר רס"מ אלון זוקובסקי מודיע לביטי מהם החשדות כלפיו.
חוקר: מה יש לך לומר בגין החשדות נגדך?
ביטי: "מוכחשות ומופרכות בעליל".
החוקר מבין שהודאה מהירה לא תהיה כאן, ומחליט לבנות את החקירה שלב אחר שלב. צעד ראשון: להבין מביטי מה הקשר שלו לקריירה של בתו.
חוקר: מה הבת שלך עושה?
ביטי: "היא זמרת. היא מדובבת הרבה סדרות בערוץ הילדים וכל מיני סדרות טלוויזיה לבני הנוער. היא שרה ומנחה בטלוויזיה בניקלדיאון (את) 'צמפיונסניק', שעשועון עם טל מוסרי".
חוקר: מה הקשר שלך לקריירה שלה?
ביטי: "עד גיל מאוד מאוחר לא היה לי שום קשר. היא מגיל שלוש עשתה קלטות לערוצי הילדים עם הדצים, רבקה מיכאלי. לא הייתי שותף אף פעם להגעה פיזית שלה למקומות. זה יותר אשתי הולכת איתה. היא סללה לעצמה את הדרך, ונהייתה מוכרת למפיקים ובמאים. אני הגעתי איתה פעם ראשונה ל'ביה"ס למוסיקה' (תוכנית הריאליטי־שירה של הילדים - ש"מ), לפני הרבה שנים. היא הייתה בת עשר, וחייבו אותי להגיע".
חוקר: ובאופן כללי?
ביטי: "כשהיא גדלה יותר והתחילה להוציא שירים והיו לזה עלויות של כתיבת שיר, אני כמובן ואשתי, עזרנו לה מהבחינה הזאת".
6 צפייה בגלריה
רונן ועדי ביטי בתחילת הקריירה שלה. "מה שאני לא זוכר, אני לא זוכר"
(צילום: מתוך התוכנית בית ספר למוסיקה)
החוקר מנסה להגיע לאט לנושא החקירה: קבוצת הווטסאפ של המעריצות, שם על פי התלונה נוצר הקשר בין האב ביטי לבין הילדות.
חוקר: חוץ ממימון, יש לך עוד נגיעה לקריירה שלה?
ביטי: "אני ואשתי פתחנו קבוצה בווטסאפ... יש כל מיני פניות של בנות לשלוח להן סרטונים ותמונות של עדי לעמודי המעריצים שלהן. אז הגענו למצב שכדי לא לשלוח לכל אחד פרטני, פתחנו קבוצה... קוראים לקבוצה 'ביטי אימפריה'. לשאלתך: אני ואשתי מנהלים את הקבוצה. היא קיימת שנתיים ומשהו".
חוקר: מי החברים בקבוצה שאתה זוכר?
ביטי: "מכיר חלק (ביטי מונה כמה מהשמות - ש"מ)... ויש כאלה שהטרידו אותי בטלפון ואיימו עליי ועל אשתי...".
חוקר: למה ילדות מאיימות עליך? באיזה נסיבות?
ביטי: "את זה תצטרך לשאול אותן. מדובר פה בקבוצת בנות שמחפשות בכל דרך להתפרסם על חשבון עדי... התחילו לדבר דיבורים בעייתיים ומלוכלכים, וגם שיגמרו לעדי את הקריירה".
חוקר: אם איימו עליך וקיללו אותך, למה לא התלוננת במשטרה?
ביטי: "למה אני צריך להתלונן במשטרה? האיום לשאלתך: שהן יגמרו לעדי את הקריירה, שהן ילכו למשטרה (להתלונן), שאני התחלתי עם בנות שם וזה יגמור לעדי את הקריירה. אני חוסם את עדי בגופי ומהאוהבות הכי גדולות מלבנות דפי מעריצים. וברגע שאתה חוסם פגישה, אתה הופך להיות אויב שלהן ומתחילים להתעופף איומים. המניע העיקרי זה קנאה בילדה".
חוקר: למה שנערות פתאום יאיימו שהתחלת איתן?
ביטי: "תשאל אותן. וכבר אמרתי לך: פרסום, קנאה, לנסות אולי לחבל לעדי".
חוקר: האם אתה נוהג, או ליאת, להיות בקשר עם חברי הקבוצה גם שלא דרך קבוצת "ביטי אימפריה"?
ביטי: "כן. ליאת וגם אני נתקלים בלא מעט הודעות מחוץ לקבוצה".
חוקר: באיזו פלטפורמה שולחים לך הודעות?
ביטי: "בווטסאפ, סמס רגיל, טלגרם".
חוקר: מי שולח לך הודעות בטלגרם?
ביטי: "(מציין שם של צעיר, ועוד כמה שמות של ילדות). לא זוכר יותר מדי מעבר לזה".
בשלב הזה, יש בידי החוקרים מספר הודעות בעלות גוון מיני, ששלח רונן ביטי לנערות באמצעות אפליקציית טלגרם. מדוע דווקא בטלגרם? מכיוון שהאפליקציה הפופולרית הזו כוללת אופציה המכונה "סיקרט צ'אט" (צ'אט סודי). באופציה זו ניתן לפתוח בשיחה מול משתמש אחר, ולהגדיר אותה כך שלא ניתן יהיה להעבירה הלאה (למשתמש שלישי), שתתריע אם בוצע צילום מסך - והכי חשוב: שהשיחה גם תימחק במועד שנקבע מראש, עד שבוע מקיומה. האופציה האחרונה מכונה "השמדה עצמית". אבל החוקרים צריכים קודם "לנעול" את ביטי על כך שהוא בכלל מכיר את האפשרויות הללו.
חוקר: מה זה טלגרם?
ביטי: "תוכנת צ'אט כמו ווטסאפ, וייבר... אני לא איש תוכנה שיודע מה ייחודי לה".
חוקר: על מה התכתבת בטלגרם עם הבנות?
ביטי: "דברים רגילים: 'תשלח לי תמונות של עדי', בעיקר תמונות נדירות, או קישורים, או שאחת מלכלכת על השנייה".
חוקר: מתי לאחרונה התכתבת עם הבנות האלה בטלגרם?
ביטי: "לפני כמה חודשים טובים, אני מניח. וגם, לא הרבה. בין פעם אחת לחמש עם כל אחת. מקסימום".
חוקר: למה לא התכתבת עם הבנות האלה בווטסאפ, או באפליקציה אחרת, שאין לה מנגנון "השמדה עצמית"?
ביטי: "99.9 אחוז מההתכתבויות נעשו בווטסאפ, ואין לי מה להסתיר. פשוט הן היו מצלמות מסך עם מי שהייתי מתכתב ומעבירות אחת לשנייה, ואז מי שאני לא עונה לה, כועסת ומתעצבנת".
חוקר: איך אותן נערות ידעו להוריד טלגרם? זאת אפליקציה שבדרך כלל בני נוער לא משתמשים בה.
ביטי: "אין לי שמץ של מושג. הם יודעים יותר טוב ממני וממך. הם חיים בטלפון".
חוקר: האם אתה יודע איך מכוונים זמן השמדה בהתכתבות בטלגרם?
ביטי מדגים לחוקר כיצד מבוצעת "השמדה עצמית". עכשיו, כשביטי לא יוכל לטעון שהוא לא מכיר את הסיקרט צ'אט של טלגרם, החוקר מנסה להגיע ללב התלונה.
חוקר: האם ייתכן ששוחחת עם אותן נערות גם על תכנים מיניים בטלגרם?
ביטי: "לא דיברתי איתן על שום תכנים מיניים".
חוקר: למה שאותן נערות שמעריצות את הבת שלך ופותחות עמודי אינסטגרם ומתפעלות אותם, פתאום יתהפכו עליך ויגידו עליך דברים? זה קצת לא סביר.
ביטי: "אני לא יכול לדעת אם המניעים שלהן כשרים או לא".
חוקר: לא נראה לך מוזר שדווקא שתיים מתוך הארבע ששוחחת איתן בטלגרם בצ'אט סודי, פתאום איימו עליך והטרידו אותך? זה צירוף מקרים מאוד מוזר.
ביטי: "נכון. לא יודע. מה שמוזר בעיניך... בעיני אחרים, כל מה שהן עשו זה פעולה מוזרה. ועצם זה שאני פה כבול באזיקים, זה מה שחמור פה בעיניי".
החוקרים שואלים את ביטי לגבי העדפותיו המיניות. המטרה היא לברר האם לביטי יש נטיות לפדופיליה. במסגרת זו הוא נשאל האם הוא מוריד חומרים פורנוגרפיים שבהם מופיעים קטינים. ביטי מכחיש.
6 צפייה בגלריה
עדי ביטי. "לדעתי מדובר פה בסוג של קנאה לעדי, רצון לנקמה", אמר אביה
(צילום: גבריאל בהרליה)
חוקר: מה הנטייה המינית שלך?
ביטי: "אני אוהב את אשתי. אני אוהב בנות".
חוקר: האם יש לך פֶטיש מסוים?
ביטי: "לא".
חוקר: יש לך כינויים?
ביטי: "לא".
חוקר: מה הקשר שלך לכינוי "צ'יקו"?
ביטי: "כל מיני חבר'ה בקבוצת ווטסאפ ביטי, קוראים לי ככה".
חוקר: האם במסגרת העברת המידע בווטסאפ שלחת או קיבלת סרטונים או תמונות בעלי גוון מיני?
ביטי: "לא שלחתי שום דבר. אין חומרים פורנוגרפיים, ככל שאני יודע. במסגרת חברים יכול להיות. אולי מישהו מהמשרד העביר לי משהו".
חוקר: האם העברת חומרים מיניים שלא לחבריך?
ביטי: "לא העברתי חומרים מיניים לאף אחד. אולי דברים מצחיקים שהעברתי".
חוקר: האם במסגרת צפייה או הורדה של סרטים באמצעות האינטרנט, אתה גם צופה ו/או מוריד סרטי פורנו או תמונות שבהם מופיעים ילדים?
ביטי: "בחיים לא הורדתי סרטי פורנו לשום מכשיר, לשום מחשב, לשום טלפון. לשום כלום. לא פורנו, בטח לא שקשור בילדים".
חוקר: האם קיבלת או העברת לאחרים באמצעות הווטסאפ תמונות, או סרטונים של קטינים בעירום?
ביטי: "בחיים לא".
חוקר: באיזה שעות היית מתכתב עם אותן הנערות שהזכרת בטלגרם?
ביטי: "פעם תפסו אותי במשרד ופעם בעשר, 11 בלילה".
חוקר: נראה לך הגיוני לדבר עם נערות בגילים רכים בשעות כאלו בלילה?
ביטי: "אם (הן) שואלות (שאלות) כאלה ואחרות, אז כן".
חוקר: לא הייתה לך בעיה אם עדי הייתה בת 14 ומדברת עם גבר בגיל 50 בשעות הערב המאוחרות?
ביטי: "בנסיבות כמו שלי, לא הייתה לי בעיה. אחרת, ייתכן והייתי שואל לפשר ההתכתבות".
החוקר מחליט בשלב זה לנסות להטיח בביטי את החשד המרכזי.
חוקר: בידי חומר חקירה ששוחחת בעניינים מיניים עם קטינות בנות 13־14.
ביטי: "לא שוחחתי איתן בתכנים מיניים ו... אין לי שמץ של מושג מאיפה זה מגיע".
חוקר: מחומר החקירה עולה שקיימת מערכות יחסים עם קטינות בנות 13־14, בין היתר, שבמהלכן שוחחת איתן בעניינים מיניים, ואף הבאת להן משימות מיניות לבצע.
ביטי מכחיש בתוקף: "אין דבר כזה. אין תסריט כזה. בחיים לא. אין חיה כזאת".
כשבוע לאחר חקירתו הראשונה, שב רונן ביטי לחדר החקירות. החוקרים כבר ביססו הודאה שלו כי הוא התכתב עם נערות, כולל בטלגרם. אלא שביטי טוען כי מדובר בהתכתבויות תמימות, הנוגעות להערצה שלהן לבתו. עתה מנסה החוקרת רס"מ חגית סבנאר, לנסות לראות כיצד ביטי יגיב לעדויות של הילדות. החוקרת מטיחה בביטי כי זו הסיבה שביקש מהן להתקין את אפליקציית טלגרם: "על מנת שתוכל למחוק את ההתכתבויות המיניות הלא־כשרות שניהלת".
ביטי: "לא היה ולא נברא".
חוקרת (מציינת שם של ילדה בת 14 שהעידה): שאלת אותה שאלות "שלא צריך לשאול", האם הייתה עם גבר, האם התנשקה. וכל השיחות בשעות הלילה המאוחרות.
ביטי: "לא שוחחתי עם (הילדה) שום שיחה בעלת תוכן מיני... שתוכיח לי".
חוקרת: לדברי (הילדה), כל יום הצעת לה לצלם את איבר המין שלך ולשלוח לה. תמיד היא אמרה לך שהיא לא רוצה "גם לא לשנייה", ואמרת לה שהיא "מבאסת אותך" וש"היא פחדנית".
ביטי: "לא דיברתי עם (הילדה) שום שיחה בעלת אופי מיני, או תכנים מיניים, לבטח לא את השאלה המוצגת כאן".
חוקרת: אמרת לה לנסות לגעת בעצמה, כלומר לאונן. היא אמרה, "לא". ואמרת שתנסה, כי "זה כיף".
ביטי: "את שואלת אותי אותן שאלות שהתשובות עליהן ברורות: לא היו שיחות כאלה".
חוקרת: סיפרת לה שאתה נוגע לעצמך באיבר המין בזמן שאתה מדבר איתה. כלומר הגעת לסיפוק מיני מהשיחות ביניכם.
ביטי: "מעולם לא היה דבר כזה ומעולם לא שוחחתי איתה על נושאים כאלה".
חוקרת (מציינת שם של ילדה אחרת שהעידה): אותה שאלת האם אם היא מאוננת, האם היא מזדיינת, והאם חברות שלה עשו את זה.
ביטי: "לא שוחחתי עם (הילדה) על הודעות מיניות. (היא), עם הפה וסגנון הדיבור שלה באינספור הודעות בקבוצות שונות מתרברבת בתכנים מיניים בפני שאר הבנות".
חוקרת: הדליק אותך הסגנון דיבור הזה שלה?
ביטי: "ממש לא. כי לא הייתי חלק מהשיח".
חוקרת (מציינת שם של ילדה שלישית שהעידה): שלחת לה תמונה של איבר מינך כשאתה בשירותים ומחזיק אותו בידך, ובכל פעם שהגעת לזקפה שאלת אותה, "מה עושים עם זה עכשיו".
ביטי: "לא היו דברים מעולם".
חוקרת: אמרת לה ש"זה יהיה מגניב אם תעשו את זה בווידיאו לייב", כלומר, שיחת סקס שלך ישירה איתה.
ביטי: "בחיים לא היה דבר כזה. מעולם".
חוקרת: אמרת שאתה "ממש חרמן עכשיו".
ביטי: "לא היו דברים מעולם".
חוקרת: תמיד שלחת לה את התמונות בשעות הלילה.
ביטי: "מעולם לא שלחתי לה שום תמונה, שום סרטון, שום תכנים כאלה. לבטח לא ביקשתי ממנה לעשות מעשה כזה או אחר. כל ההתכתבויות היו על רקע חברי נחמד, בעיקר לקבוצה".
חוקרת: אתה זוכר תכנים כאלה שעלו עם בנות אחרות?
ביטי: "לא זוכר דבר כזה. לא נוהג להתכתב כמעט עם אף אחד, בניגוד למה שמנסים לצייר. אני איש משפחה 20 שנה, אין לי נשים מהצד. נע סביב הילדים 24/7, עובד ואין לי ממש חיים פרטיים. אפילו כועסים עלינו על איך אנחנו לא מבלים מספיק זמן בחוץ, בחו"ל, ואיך הילדים לוקחים את כל המשאבים, כסף וזמן".
חוקרת: אובחנת פעם כאדם בעל בעיות זיכרון?
ביטי: "לא".
חוקרת: אתה יודע לזכור דברים בדקויות... ואז פתאום אתה לא זוכר כלום.
ביטי: "לא זוכר דקויות בתכתובות. מה שאני לא זוכר, אני לא זוכר".
ביטי ממשיך להכחיש. החוקרת סבנאר מחליטה לשנות כיוון ומקריאה לו התכתבויות של ילדות שפרשו מקבוצת "ביטי אימפריה". הילדות מתלוננות שם על כך שביטי לא מקדיש מספיק תשומת לב לקבוצה, ושהוא גרם להן לשנוא את נועה קירל, מי שנחשבת למתחרה הגדולה של ביטי. החוקרים, מן הסתם, פחות מתעניינים בתחרות בין שתי כוכבות פופ, ויותר במהות הקשר של ביטי עם הילדות. החוקרת מקריאה לביטי מה הן כותבות על נועה קירל: "אנחנו שונאות בגללו (בגלל ביטי) את נועה קירל... וסתם, נועה לא עשתה לנו שום דבר רע באמת. היא לא נגעה בנו. היא ממש אחלה. באמת".
חוקרת: מחומר החקירה עולה, כי בגללך המעריצות של עדי ביטי שונאות את נועה קירל, וסתם. נועה לא עשתה להן שום דבר באמת.
ביטי: "אני בקושי מתכתב בקבוצה. לא על בסיס יומי. אולי על בסיס חודשי, כשיש מה לעדכן. אם הן בחרו לשנוא את נועה כי הן אוהבות את עדי, זה בטח לא בגללי או בגלל ליאת, כי אמרנו להן לעשות את זה. היו דווקא השתלחויות שהערנו להן. עדי קיימת בענף הבידור הרבה זמן מעל נועה. היא סללה לעצמה את הדרך בכוחות עצמה. אין לנו שום דבר נגד נועה קירל".
בקבוצת הבנות שעזבו את "ביטי אימפריה", מועלות גם טענות נוספות. "הוא (רונן ביטי) גם כל הזמן מרכל עלינו עם בנות אחרות, על כמה שאני חרא ומגעילה וצבועה ורעה ועושה לנו שם רע. הוא גורם לבנות לפחד ממנו. הוא היה מטריד אותנו בטלגרם. הוא היה פותח צ'אט עם שניות (כלומר, "השמדה עצמית" - ש"מ) והיה שואל אם אנחנו מאוננות, או הזדיינו וכו'".
חוקרת: מהחקירה עולה שכל הזמן ריכלת עם הבנות על אחרות.
ביטי: "אני לא הולך ומרכל על בנות אחרות. ואם קרו דברים כפי שהעלית, זה כשבנות פנו אליי, או לליאת כשסבלו ממרותן של אחרות".
חוקרת: אני מדברת על שיחות של גבר בן 50 שנכנס לעימותים של ילדות בנות 13־16, ואומר דברים על נערה כזאת או אחרת.
ביטי: "לא אמרתי דברים רעים. ניסיתי לפשר תמיד, ככל שאני יכול. להגיד לצד הנפגע, 'לא נורא, היא לא התכוונה, היא לא תדבר, ככה יותר’".
חוקרת: יש לך משהו נוסף לומר בשלב זה?
ביטי: "לציין שאני בן אדם נורמטיבי, בעל משפחה, אב לשלושה, נשוי, מגדל משפחה לתפארת. מנהל עסק ברישיון מטעם המדינה 25 שנה, פועל ללא דופי. נגרם לי נזק גדול מאוד בימי המעצר שאני לא נמצא במשרד. לחלוטין, החזקה בימי מעצר נוספים, תהיה להטיל עליי עונש מוות ועל העסק שלי. יש כאן טענות ממספר קטן של בנות, שלצערי, אני לא יודע לומר מה המניעים שלהן, אבל לדעתי מדובר פה בסוג של קנאה בעדי, רצון לנקמה... כל זה גורם להן לעשות מעשה שלא אמור היה להיעשות".
בסבב השלישי של ביטי בחדר החקירות ברמלה, רס"מ זוקובסקי חוזר להוביל את השאלות. ביטי מתבצר בהכחשות, החוקרים מגבירים את הלחץ, ומטיחים בו עוד ועוד עדויות כנגדו. זוקובסקי מראה לביטי הודעה לילדה, שבה הוא לכאורה שואל אותה האם היא מאוננת. כשענתה בשלילה, השיב שהוא לא מאמין לה, כי "זה לגיטימי לילדים בגילה".
ביטי: "לא זוכר את כל השיחות, עם מי דיברתי, עם מי לא דיברתי. פונות אליי עשרות ביום ואני לא יכול לענות לכולם ולזכור את כולם. בכל מצב, אם התכתבתי, זה בוודאי לא היה על שום רקע מיני".
חוקר: אני אומר לך שאתה חתיכת שקרן, שפל ואם כמה קטינות תמימות מספרות עליך אותו דבר, כנראה שאתה השקרן מביניכם.
ביטי: "ואני אומר שמעולם לא היה".
חוקר (מראה לביטי תכתובת עם ילדה): אתה מופיע שם כצ'יקו ביטי, וכותב: "לרדת לך", וממשיך: "אחרי זה היית מתחננת שאכנס".
ביטי: "לא יודע על דבר כזה".
חוקר: שלחת לה בטלגרם, "רציתי לדעת אם את בקטע מתישהו למה שהיה, או בדומה לזה? כי אני נהניתי בטירוף. זה מה שרשמתי מקודם ונשבע לך, שלא היה לי ככה בעבר עם אף אחת, שאשלח ואקבל וידיאו..."
ביטי: "לא זוכר התכתבות כזאת".
חוקר: אבל זה מהטלגרם שלך, מהנייד שלך. למה שלא תזכור שיחות סקס? אתה מדבר כל כך הרבה שיחות סקס עם ילדות שאתה לא זוכר?
ביטי: "לא זוכר שדיברתי שיחה כזאת עם מישהי כזאת, אֶבֶר".
חוקר: נראה לך הגיוני לשאול שאלות מיניות בנות 13?
ביטי: "לא שאלתי אף ילדה בת 13 שאלות מיניות".
חוקר: אתה פשוט פחדן מלהודות בכל.
ביטי: "לא ניהלתי איתה שום שיחות".
חוקר: ביקשת שתצלם עצמה עירומה, שתיגע בעצמה ושתשלח סרטונים והקלטות שהיא גונחת.
ביטי: "לא היה דבר כזה מעולם".
חוקר: עדי ביטי רשמה בעמוד המעריצים, שיש שתי בנות שמפיצות שקרים על אבא שלה רונן, ושלא יאמינו להן... אותה שיטה חולנית שנקטתם עכשיו.
ביטי: "אני לא יודע מה עדי מסרה. אין לי מושג, ולא יודע מי הבנות האלה".
חוקר: (הילדה) הגיבה שם מתוך תמימות: "עדי, לא שלחתי את זה לאף אחד, אין לך מה לדאוג, וזה לא יגיע ולא הגיע לאף אחד".
ביטי: "לא יודע מה (הילדה) דיברה עם עדי. לא זוכר את (הילדה), לא יכול להתייחס".
חוקר: בהמשך להתכתבות עם (הילדה), עדי ענתה ותייגה אותה, הפעם שוב בשיטות הפחדה הנלוזות והעלובות שלכם, ש"שהיא לא יודעת לקחת דברים בצחוק ושזו פעם שנייה שהיא משקרת על מה שקשור לזה והאם כבר הלכה לפסיכולוג?" וכל מיני הקנטות כאלה.
ביטי: "אין לי מושג מה עדי כתבה ועם מי התכתבה. אין לי שמץ".
חוקר: יש לך מה להוסיף?
ביטי: "לא. הכל פה מגמתי באופן ברור".
בחקירתו האחרונה, החוקרים כבר מבינים שרונן ביטי לא מודה. רגע לפני שהתיק מועבר לפרקליטות, שם יוחלט האם להגיש כנגדו כתב אישום ובאילו סעיפים, החוקרת סבנאר מנסה לערער את ביטי באמצעות שאלות בוטות במיוחד. המטרה היא להצליב בין תשובותיו לבין עדויות של הצעירות, על סיפורים מיניים שלטענתן הוא סיפר להן.
חוקרת: היית מעיד על עצמך כבעל חולשה לנשים רוסיות?
ביטי: "לא".
חוקרת: השפה הרוסית עושה לך את זה ברמת הגירוי המיני?
ביטי: "ממש לא, וזה לא רלוונטי בעיניי השאלות האלה".
חוקרת: אני מנהלת את החקירה הזאת, ואני מחליטה מה רלוונטי ומה לא, בטח לא אתה. האם היה לך ניסיון מיני של שלישייה בעברך?
ביטי: "עניינים שלי מחדר המיטות הם שלי לגמרי. לא רלוונטי".
חוקרת: חבל מאוד שלא שמרת על הגישה הזו גם כששוחחת עם הבנות, והן נאלצו לשמוע כל מיני דברים אינטימיים מחדר המיטות שלך, המאוד שלך, לגמרי.
ביטי: "לא היה דבר כזה".
חוקרת: הבנות ב"ביטי אימפריה" היו פונות אליך ומתייעצות איתך בנושאים אישיים?
ביטי: "לא. רק בנושאים קבוצתיים".
החוקרת מוציאה תכתובת של שיחה אישית כזו, עם אחת הילדות.
ביטי: "לא זוכר שיחות אישיות, כמו שאמרתי לך".
חוקרת: אמרת לה שזה מגניב ותלמד אותה להשתמש בטלגרם... שלחת לה תמונה של איבר מינך.
ביטי (מגחך): "לא היה דבר כזה".
חוקרת: היא מסרה שמספר פעמים שלחת לה תמונות וסרטונים אינטימיים של איבר מינך.
ביטי: "לא היה דבר כזה".
חוקרת: קראת לה "נטשה", למה?
ביטי: "לא זוכר אותה. לא נטשה ולא זוכר איש קשר כזה".
חוקרת: קראת לה ככה, כי היה לך פֶטיש לבחורות ממוצא רוסי. זה הדליק אותך.
ביטי: "לא היה כזה. ואין לי פטיש לאף אחת ולאף מוצא, ואל תדביקו תוויות, לא לי".
חוקרת: ביקשת שתשלח הודעה קולית שהיא נאנחת וגונחת בטלגרם.
ביטי: "לא היה דבר כזה מעולם. לא זוכר בן אדם כזה" .
חוקרת: היא מסרה ששלחת לה שלוש־ארבע תמונות ותשעה או עשרה סרטונים של איבר המין שלך.
ביטי: "לא היה דבר כזה".
החוקרת סבנאר מראה לביטי מספר צילומים של חדרי שירותים.
חוקרת: מזהה?
ביטי: "לא מזהה".
חוקרת: אלו צילומי חדרי השירותים אצלך בבית. נראה מוכר עכשיו?
ביטי: "יש לנו הרבה חדרי שירותים בבית".
חוקרת: רק מה שמפתיע, שחדרי השירותים אצלך בבית, מאוד זהים לחדרי השירותים של תמונות הבולבול החשוף שיש ברשותנו, שלטענתנו אלו תמונות שבהן תיעדת את איבר המין שלך ושלחת לבנות שאיתן שוחחת בטלגרם.
ביטי: "אני לא מזהה את חדרי השירותים שלי ולא שלחתי לאף אחת שום דבר".
חוקרת: יש לך עוד משהו להוסיף?
ביטי: "אמממ... לא".
בעסקת הטיעון, יודה ביטי בחלק לא קטן מהדברים שהכחיש נמרצות בחקירות שנחשפו כאן - וייצא מבית המשפט לריצוי עבודות השירות שלו. הקורבנות שלו ובני משפחותיהם, ימשיכו לנסות להחלים, ולתהות: שבע נערות, תשעה חודשי עבודות שירות. כלומר, פחות מחודש וחצי לכל קורבן. האם נעשה כאן צדק?
פרקליטיו של רונן ביטי, עוה"ד אבי חימי ורותם טובול, מסרו בתגובה: "נראה לנו שאף אחד מה'מבקרים' של גזר הדין כלל לא קרא את כתב האישום. העבירות בהן מרשנו הודה הן ברף הנמוך והתרחשו כולן - ללא יוצא מן הכלל - במרחב הווירטואלי. מרשנו מעולם לא פגש את הקטינות ומעולם לא ביקש להיפגש איתן. גזר הדין של בית המשפט משקלל בצורה נכונה בין היות העבירות ברף נמוך, לבין הליך השיקום המרשים ויוצא הדופן שעבר מרשנו במשך חודשים ארוכים. גזר הדין מדבר בעד עצמו, הוא ראוי, נכון וצודק ולטעמנו ככל שיוגש ערעור, דינו להידחות".
