הוא חקר אנשי ציבור שסרחו, ספורטאים שרימו, אנשי עסקים שהונו ומנכ"לים בכירים שמעלו. הוא חשף עובדים ששיקרו ואנשים שגנבו, סחטו, ניצלו והטעו אחרים. כבר ארבעה עשורים שאשר ויצמן, חוקר פרטי המתמחה בחקירות כלכליות ובמודיעין עסקי, מייסד-שותף במשרד החקירות "ויצמן יער", פועל כדי לחשוף את מה שאחרים מנסים להסתיר. תחת ידיו נחשפו כמה פרשיות מפורסמות - כולל המתרחש בכת של גואל רצון, פרשיית הסלמונלה בחברת יוניליוור וגם ההקלטה שבה הודה השופט המנוח יעקב מלץ כי פסק תשלום פיצויים בעשרות מיליוני שקלים רק מפני שהיה נתון תחת איומים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הסיפור של גואל רצון התחיל אצלנו כשפנו אלינו שתי משפחות משני קיבוצים, וסיפרו שהבנות שלהן נעלמו ושיש חשד שהן נמצאות בכת שמשפיעה עליהן לרעה", נזכר ויצמן. "אז התחלנו בכל מיני פעולות איתור, עד שזיהינו את הכת הזאת. בפעילות מאוד מתוחכמת הצלחנו להחדיר סוכנת לתוך הכת. בעצם שתי חוקרות, אחת בשלב הראשון ואחת בשלב השני".
מה פירוש פעילות מתוחכמת? "לא היה שום קצה חוט כי הם לא ידעו איפה הבנות נמצאות, הם לא ידעו מי הכת, הם לא ידעו שום דבר. היו להם רק נתונים מעורפלים. אז התחלנו בכל מיני פעולות שאנחנו קוראים להן 'פעולות מודיעיניות', של תחקור של מקורות, של איסוף נתונים. זיהינו במי מדובר, ואז התחיל שלב של חקירות סמויות, שבמהלכו גילינו שמקום הכינוס של הכת, שאליו הם מגיעים מדי פעם, זה לא פחות מאשר דיזנגוף סנטר. שם הם מנסים לצוד נפשות חדשות".
ואז? "עשינו מארב מתוכנן. שלחנו צוות עם חוקרת סמויה שבאה למקום וכאילו נתקלה באקראי בשתי בנות, התחילה איתן שיחה והתעניינה בהן. הן הזמינו אותה לבקר, וכך גילינו את הדירה הראשונה. ואז הן התחילו לשכנע אותה להצטרף לכת והיא כמובן התלבטה, בסוף היא הסכימה ועשו לה פגישה עם גואל רצון.
2 צפייה בגלריה
גואל רצון בהכרעת הדין בעניינו, 2014
גואל רצון בהכרעת הדין בעניינו, 2014
גואל רצון בהכרעת הדין בעניינו, 2014
(צילום: מוטי קמחי)
"כשהיא שהתה בכת תיעדנו את כל מה שקורה בפנים, איתרנו את הבנות ובסיכומו של דבר גם הצלחנו להוציא אותן מהכת. הוגשה תלונה למשטרה, שבפעם הראשונה לא עשו איתה כלום כי לא ידעו איך להתמודד עם זה. רק בפעם השנייה המשטרה פעלה, וזה בעקבות חומרים שנתנו לעיתונאית ששידרה כתבת תחקיר. זה פתח את הסיפור מחדש".
ספר מה היה עם השופט מלץ. "זאת פרשייה מאוד מעניינת. מלץ נתן פסק דין שלא היה לו תקדים בבוררות על עשרות מיליוני שקלים. היה חשש שפסק הדין הזה ניתן שלא מרצונו הטוב. כל העולם ואשתו רדפו אחריו ולא הצליחו להגיע, ואנחנו הצלחנו באמצעות חוקרת סמויה להגיע אליו, לראיין אותו ולקבל ממנו אמירות מאוד דרמטיות. הוא אמר שהוא אוים אז על ידי אדם בשם אלי ארוך, ושהוא לא סומך על המשטרה. בעקבות הממצאים וההקלטה, גם פסק הדין שלו נפסל וגם המשטרה פתחה בחקירה נגד אלי ארוך, שבסיומו של דבר ישב בכלא על רקע כל הסיפור הזה".
איך הצליחה החוקרת להגיע כל כך קרוב אליו ולהקליט אותו בהודאה? "זה היה תחת סיפור כיסוי מסוים שעשינו עבודת הכנה מסביבו. למדנו את הבית שלו, מי נמצא בו, וכך הצלחנו להביא למצב שאנחנו משיגים ממצאים".
מה היה סיפור הכיסוי? "אלה סיפורים שאנחנו משתמשים בהם, ואני לא אחשוף אותם. התוצאה הסופית היא שאנחנו הצלחנו, באמצעות החוקרת, להיפגש איתו. אחרים שניסו לא הצליחו. החוקרת הזאת היא כיום עורכת דין".
המקצוע הזה הפך אותך לחשדן? "ברור. אני לא מקבל כל דבר שאומרים לי כפשוטו. בוודאי שאני פחות תמים מהאדם הממוצע".
אתה ממליץ לכולם לחשוד? "אני ממליץ ללכת על הצד הבטוח. לא להיות חשדנים, אבל בהחלט ערניים. להיות בטוחים בצעד שמתכוונים לבצע. לקבל את כל המידע, כדי לוודא שעושים את הדבר הנכון. אחד היתרונות של החקירות האלה הוא שהן מתבצעות באופן סמוי. החוקר מחויב לשמור על דיסקרטיות מלאה. בלא מעט מקרים, מושא החקירה כלל לא מודע לעובדה שהוא נחקר, אלא אם כן מזמין השירות מבקש לעמת אותו עם הממצאים, ואז הדבר נעשה בתיאום. בכל מקרה, עדיף להיות מופתע לטובה מאשר מופתע לרעה".
למי אתה מציע לפנות לחוקר פרטי? "למי שרוצה להשיג יתרון, בדרך כלל עסקי או משפטי. זה יכול לנבוע מכמה סיבות: אם קיבלת פסק דין, ואתה רוצה לממש אותו ולאתר נכסים של החייב; אם אתה עומד להתגרש ורוצה לדעת אילו נכסים תוכל לקבל; אם אתה רוצה לדעת אם יש מעילות בעסק שלך או אם עובד משקר; אם אתה רוצה לאסוף מידע על המתחרים שלך ולדעת מה הם מתכננים; אם אתה רוצה לבדוק שהשותף שאתה מתכוון לקחת הוא לא אדם בעייתי - ועוד. בכל מצב שבו אתה רוצה להיות שקט עם כל בחירה שאתה מתכוון לעשות".
מגיעים אליך גם לפני התקשרות רגשית? נניח חתונה? "כן. מדובר בחקירות פרופיל, כשאתה רוצה לדעת מיהו האדם שעומד מולך. אם היו לו מקרים של הסתבכות בעבר, עסקיות או אישיות, אם הוא תבע או נתבע, פשט רגל ועוד. כל המידע הזה מאוד מהותי, בעיקר כשמדובר במשפחות מאוד עשירות, ובן או בת הזוג של ילדיהן לא מגיע מאותו מעמד. באים אלינו כשרוצים להבטיח שהזוגיות על בסיס כשר ולא על בסיס אינטרסים. מובן שאלה חקירות סודיות והן נעשות ברגישות ובעדינות, מבלי שהצד הנחקר יודע שהן בוצעו".
2 צפייה בגלריה
אשר ויצמן
אשר ויצמן
''צריך לדעת לשמור סוד''. אשר ויצמן
(צילום עצמי)
יצא לך לחשוף מתחזים? "כן. יש לא מעט מקרים של מתחזים. ברוב המקרים מגיעות אליי נשים שרוצות לדעת שהאדם שנמצא איתן הוא אדם אמיתי ולא מוכר סתם סיפורים. לפעמים קורה ההיפך - שמישהו רוצה לוודא שהאישה שמתכתבת איתו או מנהלת איתו קשר היא אמיתית ולא מתחזה".
ספר על חקירה כזאת. "היה לנו מקרה של מישהי שביקשה חקירת פרופיל עבור אדם שהציג עצמו כאמיד מאוד. אחרי פעילות ממושכת שביצענו, כולל מעקבים, הגענו לכך שמדובר בבן מיעוטים עם תביעות מכאן ועד הודעה חדשה. הסיפור שלו היה הונאה אחת גדולה והוא ניסה להתלבש על הלקוחה, שהייתה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית. היה שם אינטרס ברור להוצאת כספים במרמה".
איך מבצעים חקירה כזאת? "יש כמה שלבים. השלב הראשון הוא מידענות. יושבים אנשים מיחידות מובחרות, כמו 8200, ואוספים את כל המידע שניתן למצוא על האיש הזה ברשת. כל פיסת מידע. כך מקבלים פרופיל ראשוני שלו. השלב השני הוא הפעלת מקורות מידע, שמהם אנחנו מקבלים נתונים על האדם, מצבו האישי, הכלכלי, המשפטי. בשלב השלישי מבצעים מעקבים פיזיים, לראות מי הוא, מה הוא עושה. אם יש צורך, בשלב מסוים מבצעים פנייה בכיסוי לנחקר, כדי לנסות לדובב אותו ולקבל מידע נוסף להשלמת התמונה".
מהו המחיר של חקירה מסוג כזה? "זה לא תענוג זול. מי שנזקק לשירותים כאלה צריך לקחת בחשבון שהם עולים אלפים רבים של שקלים, ויכולים להגיע גם לעשרות אלפים".
למה זה כל כך יקר? "המקצוע שלנו דורש את ההתמחות הכי ארוכה בשוק, ומסיבה טובה. הכוח של העבודה הזאת הוא גדול. אתה חורץ גורלות. מוציא דו"ח שבו אתה כותב דברים שיש להם השפעה עצומה על אנשים. אם ייפרדו מהם או לא, אם יתחתנו איתם, אם יעשו איתם עסקים, אם ייכנסו איתם לשותפות – כל ההחלטות האלה הרות גורל. כדי להיות חוקר פרטי, צריך להיות במשך שלוש שנים מתלמד במשרד מורשה. כדי לפתוח משרד חקירות צריך ותק של עוד חמש שנים כחוקר במשרד כזה. שמונה שנים כדי לפתוח משרד משלך".
מה עם לימודים? "ישנן מסגרות לימוד, אבל הלימודים לא מקדמים כמו השפשוף בשטח. לאיסוף מידע יש חשיבות רבה, וצריך לדעת לתת פתרונות נכונים, להתנהל ברגישות וגם לעשות את העבודה בצורה מקצועית וחוקית. הראיות שאנחנו אוספים משמשות, במרבית המקרים, לצרכים משפטיים, ולכן הן צריכות להיאסף באופן חוקי - אחרת לא ניתן להשתמש בהן בבתי המשפט. מעבר לזה, כל הזמן לומדים דברים חדשים. יש לנו כיום מכשור מארצות הברית, שמשמש גופים ביטחוניים ויודע לגלות האזנות סתר. כל הזמן צצים עוד ועוד באגים, ולכן המכשור כל הזמן מתעדכן. אותו הדבר בתחום הצילום וההקלטה. כל הזמן מתקדמים".
אילו תכונות צריך כדי להיות חוקר פרטי? "צריך מגוון של כישורים. יש מי שצריך להיטמע בשטח או לחיות תחת סיפור כיסוי. יום אחד אתה יכול להיות קבצן ברחוב, ויום אחד איש עסקים שהרגע נחת מפריז. עוקבים צריכים לדעת איך לנסוע אחרי רכב בצורה סמויה במשך ימים שלמים. מי שבתחום החקירות הפרונטליות צריך לדעת איך מתשאלים, גובים עדויות ומזהים שקרנים. צריך גם לדעת לשמור סוד. אחד העקרונות של המקצוע הוא הסודיות. מי שבא למשרד שלי יודע שהוא נמצא בתוך כספת, וכל מה שהוא מספר לא יוצא החוצה".
מה אתה אוהב בזה? "יש למקצוע הזה יתרונות מדהימים. אתה לומד על המון תחומים של החיים. למשל, הייתה לנו פרשייה שבה ניסו 'לגנוב' עובדים של עסק גדול ליהלומים על מנת להשיג סודות מסחריים. אז אתה לומד ומתמקצע בכל מה שקשור בתחום היהלומים, לומד את התחום מקצה לקצה, כדי שתוכל למצוא את סיפור הכיסוי הנכון ולהשיג את המידע. לכל חקירה יש את המאפיינים שלה. אחד הדברים שמחזיקים אותנו במקצוע הזה הוא שתמיד אנחנו בטוחים שראינו כבר הכול, וכל פעם מצליחים להפתיע אותנו מחדש".
יש מקרים שלא תיקח על עצמך? שאתה אומר "בזה אני לא נוגע"? "בוודאי. קודם כל, אני לא לוקח תיקים שבהם אני לא מאמין שהחקירה תניב תוצאה כלשהי. אני גם מסביר ללקוח שחבל לו על הכסף. יש תיקים שמצפונית אני לא נוגע בהם - מקרים שמערבים ילדים, אונס, שאני לא מוכן לייצג את הצד שאני לא מתחבר אליו. תיקים על הטרדות מיניות שבהם רוצים לאסוף מידע על המתלוננות כדי להכפיש אותן, אני לא נוגע בזה.
"החקירה נועדה לשקף את המציאות, לטוב ולרע. זה מוסבר גם ללקוח. לפעמים החקירה מעלה ממצאים שהם לא לטובת הלקוח, ואפילו נגדו. לפעמים הממצאים מראים שהוא טעה לחלוטין בהערכת המצב, שמה שהוא חשב לא נכון. הוא מקבל את הממצאים האלה. אנחנו לא מייפים או מקשטים את העובדות, אנחנו מוסרים אותן כמו שהן, לטוב ולרע. אנחנו משקפים מצב קיים, אנחנו לא מייצרים אותו. למשל, אם עולה חשד שאישה בוגדת, אנחנו לא נשלח בחור יפה שיתחיל איתה. אנחנו עוקבים אחריה, ואם היא באמת עושה את זה אז אנחנו נתעד את זה, אבל לא נשים לה מכשול".