אלו היו 36 שעות של פורענות. הוא ריסס כתובות נאצה וצלבי קרס על קירות בניין בתל אביב; הוציא חוזה על הראש של חברו; איים עליו בסכין; תקף את אימו של החבר; ברח משוטרים והתנהל אחריו מרדף ברחובות תל אביב, שלא היה מבייש את הארי המזוהם. הוא נסע על אופנועו ברחובות תל אביב נגד כיוון התנועה, עלה על מדרכות הומות אדם וניגח אופנוע משטרתי ומונית – וכל זה ללא רישיון נהיגה בתוקף ותחת השפעת סמים ואלכוהול. בתום מרדף משטרתי הוא נעצר.
כתבות קודמות במדור "ברומו של אולם":
לכל זה אין שום זכר היום. נדב (שם בדוי, כמו יתר השמות בכתבה) יושב בשקט על ספסל עץ באולם בית משפט השלום בתל אביב. לצידו יושב אביו, עיתונאי מוכר, ששורשיו במשפחה ישראלית מיוחסת של אישי ציבור, אמנים, שופטים ואנשי כוחות הביטחון. הנאשם, בתחילת שנות ה-30 לחייו, חיוור, גופו מכווץ והוא מכונס מול מסך הטלפון הנייד. הוא נראה רגוע, מצונף במעיל שחור שאותו אינו מוריד. שניהם לובשים קפוצ'ון שחור. גם האב שקוע במכשיר הטלפון שלו.
נגד נדב הוגש כתב אישום חמור, שמגולל את אותן יממה וחצי סוערות בחייו. מכתב האישום עולה שבין נדב לבין חברו, אביאל, התגלע סכסוך, שהרקע שלו לא ידוע. יריית הפתיחה הייתה ב-29 במרץ בשנה שעברה, לפנות בוקר.
באותו הלילה נדב הגיע לבניין שבו מתגורר חברו, ברחוב אלנבי שבמרכז תל אביב. הוא ריסס על קיר הבניין החיצוני ועל דלת הכניסה לבניין: "אביאל סוחר סמים", וכן את מספר הדירה של חברו. לצד הכיתוב ריסס צלבי קרס.
זה לא נגמר בזה. כמה שעות מאוחר יותר, במהלך הבוקר, נדב פרסם הודעה בכמה קבוצות טלגרם, בזו הלשון (השגיאות במקור): "חברים הילד זין הזה... הבן זונה חייב לי 750 אלף שקל! אני מציע פה לכל המטורפים של הטלגרם שיעזרו לי לגבות אותו אני משלם 20% על הגבייה! הבנאדם הזה חייב לגמור אותו. הטלפון שלו (מספר הטלפון של נדב - מ"ש). מי שרוצה עוד פרטים על הזין הזה שישלח לי בפרטי".
ניסיון לפייס בין הצדדים נעשה עוד באותו היום. אחר הצהריים הגיעו נדב והוריו לביתו של אביאל, שם שהתה גם אימו של אביאל. נדב נותר להמתין מחוץ לבניין, בעוד הוריו עלו לדירה וניסו ליישב את הסכסוך. בשלב מסוים נדב עלה - והוריו ירדו למטה.
לאחר דין ודברים הבהיר אביאל לנדב שאינו מעוניין בפיצוי כלשהו, וכי בכוונתו להתלונן עליו במשטרה. "בתגובה לכך קם הנאשם ממקומו, פנה למטבח ונטל מתוך מתקן ייבוש הכלים סכין מטבח גדולה, בעלת להב של 20 ס"מ, שהייתה שבורה. הנאשם התקרב למתלונן, הושיט את ידו עם הסכין ונופף בה לעברו", נכתב בכתב האישום. "באותן נסיבות התפתח בין הנאשם לבין המתלונן מאבק פיזי".
אימו של אביאל וחבר שנכח במקום הפרידו בין השניים וניסו לעכב את נדב מלנוס מהדירה, בעוד אביאל התקשר למשטרה. נדב הכה במרפקו את אימו של אביאל וברח. בלובי הבניין ניסו אביאל וחברו להמשיך לעכב את נדב.
שוטרת שהגיעה למקום פגשה את נדב בחוץ. תוך כדי השיחה ביניהם, נדב עלה על אופנועו. הוא ביקש ממנה מים, וכשפנתה לשותף שלה כדי שיגיש לו מים הוא ניצל את שעת הכושר, דחף אותה בידו הימנית והחל לנסוע על המדרכה ההומה, ללא קסדה, תוך שהוא מסכן את העוברים והשבים.
למחרת הגיע שוטר למלונית ברחוב יונה הנביא, שם לן נדב, כדי לעצור אותו. נדב הבחין בשוטר והספיק לברוח ולעלות על אופנוע. בנקודה הזו החל מרדף, ונדב דהר ברחובות לב תל אביב תוך שהוא אינו מציית לחוקי התנועה. בצומת הרחובות טרומפלדור והירקון נתקל נדב בשוטר, שהיה רכוב גם כן על אופנוע, שסימן לו לעצור. נדב התנגש באופנוע המשטרתי, דחף אותו והמשיך בנסיעה ברחוב הירקון לכיוון צפון, כשהוא עובר ברמזורים אדומים, עולה על המדרכה ויורד ממנה לסירוגין. מול מעבר החצייה ברחוב הירקון פינת בוגרשוב הוא כמעט דרס את הולכי הרגל שהיו במקום ההומה מאדם.
3 צפייה בגלריה
נדב דהר ברחובות לב תל אביב תוך שאינו מציית לחוקי התנועה
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
המרדף נמשך ברחובות תל אביב הצרים. בשלב מסוים ראה את השוטר שרדף אחריו בא מולו. הוא הרים לעברו אצבע משולשת וצעק: "בחיים אתה לא תתפוס אותי יא בן זונה!". הוא נעצר רק לאחר שגרם לתאונת דרכים עם מונית. הוא נפל עם האופנוע על הכביש, ונעצר מיד על ידי השוטרים שדלקו אחריו.
עם מעצרו, נדב נשלח לבדיקה פסיכיאטרית. חוות הדעת שהתקבלה הצביעה על כך שהוא אינו כשיר זמנית לעמוד לדין. ההליכים המשפטיים נגדו הושהו, והוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. רק כששוחרר, כעבור שלושה חודשים, התחדש ההליך המשפטי נגדו.
נראה שמצבו הוטב מאז. הוא יושב בשקט ובשלווה באולם הישן המרוהט כולו בעץ. לא בטוח שהוא מעכל את העובדה שסצנת הפורענות המתוארת במשפט היא בעצם חלק מחייו.
עיקר המחלוקת בין התביעה וההגנה היא סביב מצבו הנפשי של נדב בעת ביצוע המעשה, וגם לפניו ואחריו. התובעת המשטרתית עו"ד ספיר חבר טוענת שהוא היה במצב פסיכוטי כתוצאה מהסמים שאותם צרך מרצונו החופשי - ולכן הוא אחראי למעשיו. מנגד, הסנגורים אמרו שמעשיו הם תוצאה של מצב נפשי מתמשך ולא רק של הסמים שנטל, ולכן יש להקל עימו. "עשינו כברת דרך מאוד גדולה. בואו נסיים את זה. הוא רוצה להניח את זה מאחוריו ולהתקדם", אומר סנגורו של נדב, עו"ד יורם סגי זקס, ולצידו עו"ד דן באומן. השופטת נעה תבור מנסה לעזור לצדדים להגיע להסכמה, במה שנשמע יותר כמו שיחה חברית. לבסוף, הצדדים מסכימים להשמיט מכתב האישום את העבירות שדורשות כוונה תחילה, ולא ניתן להרשיע בהן את מי שהוכח שהיה תחת השפעה.
3 צפייה בגלריה
נדב אושפז במשך שלושה חודשים לפני שההליכים המשפטיים נגדו חודשו
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
עורכי הדין באומן וסגי זקס מסבירים ללקוח שלהם שהוא עומד להיות מורשע בשורה ארוכה של עבירות, בהן איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר, נהיגה פוחזת ונהיגה תחת השפעת סמים. הם אומרים לו שעליו להודות. הוא עומד זקוף, ידיו משולבות למטה לפני גופו. "כתב האישום המתוקן הוקרא לי. הבנתי את תוכנו ואני מודה", הוא אומר בקול חלש. עורכת הדין חבר אומרת כי "המאשימה תעתור לשמונה חודשי מאסר, שיכול ויבוצעו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פיצוי ופסילת רישיון. ככל שלא יימצא מתאים לעבודות שירות, עתירתנו למאסר בפועל".
צמד המילים הזה, "מאסר בפועל", ידאיג כל אדם ללא עבר פלילי, כמו הנאשם שלנו. עורך הדין סגי זקס חושש לעתידו של הלקוח שלו ופונה לשופטת: "אנחנו נטען לעונש צופה פני עתיד (במילים אחרות: ענישה שמתחשבת בעתידו של הנאשם - מ"ש), בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה וכן בגלל מצבו הנפשי בעת האירוע. יש סיכוי שבגלל המצב הנפשי שלו, הממונה על עבודות שירות יקבע שהוא לא מתאים לעבודות".
העניין נדחה לדיון הבא, שיהיה שלב הטיעונים לעונש. כעת הם מתפנים לדון בתנאי המעצר של נדב. כבר חודשים ארוכים שהוא שוהה במעצר בית בבית הוריו. הם מחויבים לפקח עליו. אסור להשאירו לבד. אחד מהם חייב להיות איתו תמיד, מה שמקשה עליהם מאוד. "גם הם צריכים להתאוורר", מסביר הסנגור ומבקש להקל בתנאי המעצר. התובעת מציינת בפני השופטת את החשיבות שבפיקוח מצד הוריו. השופטת פונה לנאשם: "נדב, מה אתה עושה במשך היום? אתה עובד?", "לא", הוא משיב. עורך הדין סגי זקס מוסיף כי "יש לו נכות בשיעור של 100%. המצב הנפשי שלו השתפר לעומת מה שהיה אז".
השופטת מוסרת החלטה, שאותה היא מכתיבה באיטיות לקלדנית שיושבת לימינה: "כתב האישום תוקן לקולא, ויש מקום לתת לכך ביטוי בתנאי השחרור. הנאשם יוכל לצאת ללא ליווי בין השעות 8:00 ועד 13:00. ביתר השעות יוכל הנאשם לצאת לכל צורך, ובלבד שיהיה מלווה על ידי אחד הערבים שאושרו על ידי בית המשפט".
לסיום היא שוב פונה לנדב, הפעם בטון פמיליארי, אימהי אפילו, כמבוגר לילד: "אתה צריך להבין שהזמן הזה הוא קריטי. צריך לסמוך עליך שלא תפנה למתלונן ולא תיצור איתו קשר. אני יכולה לסמוך עליך?" - ועורך דינו מסביר עוד יותר באיטיות ובפירוט: "אתה מבין? אם תפר את התנאים המשמעות היא לא טובה. לא טוב להפר את התנאים. אסור להפר". נדב מהנהן. כנוע. שקט. השופטת יוצאת מהאולם. אחריה יוצאים הוא ואביו, בשקט, לא מדברים ביניהם. כל אחד עם מחשבותיו. צופים פני עתיד.
