אמיר כוכבי נושא אקדח על חגורת המכנסיים שלו. זה לא דבר חדש: כחודשיים לתוך התפקיד שאליו נכנס לראשונה ב-2018 כראש עיריית הוד-השרון, חיכו לו באמצע הלילה כמה אנשים זועמים שלדבריו איימו עליו כי לא כל כך אהבו החלטות שקיבל. אחרי האירוע הזה, כוכבי החליט שעל כל מקרה שיבוא, הוא צריך להיות מסוגל להגן על עצמו.
אבל לפני כשבועיים וחצי, עלה החשש שאולי האקדח האישי שלו פשוט לא מספיק. בטקס שנערך בעיר בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כוכבי נשא נאום שכרך בין מצב היהודים באירופה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לזה של מצב מדינת היהודים ב-2025. בין השאר אמר שם "אל לנו להחריש אל מול זוועות שמתבצעות כלפי בני לאומים אחרים, גם אם הן מתבצעות בשמנו".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
קטעים מתוך הנאום צוטטו ברשתות החברתיות, ומשם השריפה כבר התלקחה עצמונית. מהר מאוד גם פוליטיקאים זיהו את הפוטנציאל הנפיץ: השר מיקי זוהר אמר כי דבריו של כוכבי הם "יריקה בפרצופם של שורדי השואה", ח"כ טלי גוטליב קראה לו "תומך באויב ושורף אסמים" שהשווה בין "הנאצים האכזריים לבין לוחמינו הקדושים", גם ח"כ אביגדור ליברמן גינה את ראש העירייה, ש"מסית נגד צה"ל ונעמד לצד המחבלים". השר אלי כהן כתב: "בושה שראש עיר בישראל בוחר דווקא ביום השואה להזדהות עם אויבינו, ולפגוע בשמם של חיילינו הגיבורים".
אבל זה לא נגמר שם. הרעש התקשורתי הביא איתו גם הפגנות מחאה נגדו – עניין לגיטימי לגמרי – אבל גם איומים קונקרטיים על חייו, שנשלחו לו בהודעות אישיות ובקבוצות ימין קיצוני. באחת מהן הופיע פרצופו של כוכבי כביכול על דמותו של היטלר (בפועל זו הייתה דמותו של צ'רלי צ'פלין מ"הדיקטטור הגדול", סרט פרודי על היטלר) ומעליה התנוססה הכתובת "הוד אדולף בשרון". המשטרה החליטה להגדיר את האיום עליו בדרגה 4 מתוך 6, והמליצה לו להתנייד עם אבטחה צמודה.
בוא נדבר רגע תכלס: תפרט בבקשה, אילו זוועות מתבצעות בשמנו?
"כשאתה שומע שרים מדברים על הטלת פצצת אטום על עזה, כשאתה שומע שרים שאחראים למחדל הכי גדול ונורא לעם היהודי מאז השואה מדברים על להרעיב מיליוני אנשים, להפציץ מחסני מזון".
אמרת בנאום "זוועות שמתבצעות", לא אמירות מזעזעות.
"באותו בוקר כתבתי נאום ארוך יותר, שכלל הפניות והתייחסויות ספציפיות לזוועות שאני מדבר עליהן. חשבתי על השרים שמובילים וקוראים לרצח עם, על כך שזה עובר בשתיקה ושאנחנו מנרמלים את זה, אנחנו מאפשרים לממשלה הזאת להמשיך להפקיר את החטופים ואת המשפחות שלהם ולהמשיך להפקיר את היישובים בעוטף".
היה לי הרושם – אני מניח שגם לרבים אחרים – שכיוונת למצב של העזתים. אולי נבהלת מהסערה הציבורית ואתה לא רוצה להגיד את זה בצורה מפורשת?
"אתה טועה. הזוועות הן זוועות שנעשות על ידי החלטות של פוליטיקאים - שעושים את זה בשביל השרידות שלהם".
הוא בן 45, נשוי למיטל מועלם, אשת חיי לילה מוּכרת בשרון, והשניים הורים לשתי ילדות. זו הקדנציה השנייה שלו כראש העירייה. בבחירות האחרונות רץ אמנם ברשימה עצמאית, אבל נתמך על ידי יש עתיד. יאיר לפיד קרא לתושבי העיר – אחת ממעוזי המפלגה, כ-40 אחוז הצבעה ליש עתיד בבחירות האחרונות – להצביע לכוכבי.
השואה, הוא מספר, הייתה מאוד נוכחת בביתו, והוא עצמו חש על בשרו מהי אנטישמיות, כשלמד כילד בבית ספר בינלאומי בהונג-קונג. "למרות שכולם שם זרים, עדיין הרגשתי יותר זר. כאילו איכשהו, במדרג הזרות היהודי נחשב לאקסטרה. תמיד היה מגיע שלב שהילדים האחרים היו קוראים לי 'בלאדי ג'וּ' ואז היינו הולכים מכות".
את הנאום שלך בערב יום השואה פתחת בדברים שכתב יוסף וינר ז"ל, אדם שאיבד את כל משפחתו בשואה, הגיע לארץ, הקים משפחה ענפה בקיבוץ כפר עזה וב-7 באוקטובר איבד שלושה מתוכה. וינר, שלאחרונה נפטר, כתב לפני מותו: "שוב אני באפיסת כוחות, בייאוש, טובע. ואין לי עוד אדמה להיאחז בה". למה בחרת לפתוח דווקא בדברים האלה?
"עופר, הבן של יוסף ואבא של יהב ז"ל, גר פה בעיר אחרי שפונה מכפר עזה וביקרתי אותם כשיוסף נפטר. הסיפור שלו נוגע לי בנימים של הנפש. אני דור שלישי, ובדברים שלו קראתי כאב עצום. על מדינה שהייתה צריכה למנוע את 7 באוקטובר ולא הצליחה, שלא הייתה אמורה לאפשר לדבר כזה לקרות ליהודים ולישראלים על אדמתה. ואני חושב שהתפקיד שלי כנבחר ציבור הוא למצוא את הדרך לאחות את משבר האמון הזה ולייצר תקווה במקום שאין בו כמעט תקווה".
זה טקסט מאוד מיואש, לא בדיוק מעביר מסר של תקווה.
"גם כשאני מדבר על 59 חטופים שעדיין נמצאים בעזה זה לא מעורר תקווה. אנחנו נמצאים בשבר הכי גדול של העם היהודי מאז השואה, ואולי אפילו לפניה, כי מעבר לאיום החיצוני אנחנו בשבר פנימי של חוסר יכולת לראות האחד את השני כבני אדם. מה שיעורר תקווה זה להראות שהסיפור הישראלי שלא משאירים אף אחד מאחור, מנצח את כל הפוליטיקות ואת כל המשיחיות הזאת של לכבוש את עזה ולמחוק אותה".
אחרי שירות ממושך כקצין בצבא כוכבי החל לעבוד בכנסת, ושימש כעוזרו של רוני בר-און כשזה היה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. אחר כך כיהן כחבר מועצת העיר שתי קדנציות, שלאחריהן החליט לרוץ לראשות העירייה, ונבחר כאמור פעמיים. במקביל הוא גם נואם בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, ובין השאר קרא לפתוח בשביתה מקיפה במשק.
תגיד, זה בכלל מקום של ראש עירייה לנאום בקפלן ולתמוך בהשבתה במשק, לקרוא לממשלה "ממשלת זדון" ולנאום על תהליכים ביום השואה?
"ראש עירייה הוא התפקיד היחיד במדינת ישראל שנבחר בצורה ישירה. אתה הולך לקלפי, שָֹם שֵם של בן אדם ובשאיפה אתה גם יודע מה סולם הערכים שלו ועל מה הוא ייאבק. אנחנו כבר לא נמצאים באירוע שבו אתה אחראי רק על פינוי זבל ופתיחת גנים. אתה אחראי גם על קידום עולם ערכים שמתאים לעיר ולתושבות ולתושבים שחיים בה, וצריך למצוא תמיד את האיזון בין האוכלוסיות השונות".
"אנחנו כבר לא נמצאים באירוע שבו ראש עיר אחראי רק על פינוי זבל ופתיחת גנים. אתה אחראי גם על קידום עולם ערכים שמתאים לעיר ולתושבות ולתושבים שחיים בה"
בנאום שלך אמרת שישראל 2025 נמצאת במלחמה בין זרמים ותת-זרמים, שנלחמים על הסיפור הישראלי. מהם הסיפורים האלה שנלחמים זה בזה?
"בעיניי הסיפור הישראלי הוא על עם שהתקבץ מהגלות אל המדינה שלו, שבה כל קהילה צריכה לחיות לפי דרכה, אבל כולן תורמות לחברה ולעתיד של המדינה. מנגד, יש את הסיפור של סמוטריץ' ובן גביר, שרוצים להשתלט על שטחים ולחזור לארץ ישראל השלמה ולהשליט פה מדינת הלכה. בסוף, זו מדינת הלכה - או מדינה דמוקרטית ליברלית. אני רוצה שהבנות שלי יוכלו לחיות פה בלי שיגידו להן איך הן צריכות להתלבש ומה הן צריכות לעשות, בחברה דמוקרטית שמכילה ונותנת מענה לכל האוכלוסיות שנמצאת כאן, יהודיות ולא יהודיות, כל אחת לפי הצורך שלה".
דיברת על תהליכים שהובילו לשואה, שאמורים לשמש תמרור אזהרה לעולם כולו וגם לנו. מפני אילו תהליכים אנחנו אמורים להיזהר?
"קורה לנו תהליך של היפרדות, של קרע, שבו אנחנו מאבדים את היכולת לנהל שיח אחד עם השני. זה מתבטא באלימות הקשה שהולכת וגואה ותביא, אם לא תיעצר, לפגיעות בנפש. זה תהליך מתמשך, הוא לא התחיל אתמול, הוא לא התחיל ב-7 באוקטובר והוא לא התחיל אפילו בהפיכה המשטרית. הוא התחיל הרבה לפני זה, והוא קורה בכל העולם בחסות שלטונות פופוליסטיים שמבססים את הפופולריות שלהם על שנאת האחר. היום אנחנו רואים איך בשם הפופוליזם הזה חודרת השפעה זרה למערכות הישראליות. אם אלה אזרחים שמרגלים עבור איראן, ואם זה בחשדות למעורבות קטארית במשרד ראש הממשלה שנחקרים כרגע".
חלק גדול מהביקורת ומהזעם כלפי דבריו פרץ כאמור בשל המשפט "אל לנו להחריש אל מול זוועות שמתבצעות כלפי בני לאומים אחרים, גם אם הן מתבצעות בשמנו". רבים הבינו את ההתבטאות הזו כביקורת חריפה כנגד פעילות צה"ל בעזה. כוכבי אומר כי לא זו הייתה כוונתו, אבל מוסיף כי "אם אתה שואל האם יש דברים שמתבצעים בעזה וצריכים להיבדק על ידי הצבא, חד-משמעית כן. אני לא חושב שהצבא שלנו מבצע זוועות בכוונת מכוון. הייתי חייל, מפקד וקצין בצבא הזה. אני מכיר את הערכים הבסיסיים שמוטמעים בו, ואני בטוח שגם הפיקוד הבכיר וגם האנשים בשטח יודעים לשמור על הערכים שלנו. אבל אל מול מלחמה ממושכת, שמתמשכת כבר מעל שנה וחצי בגלל החלטות פוליטיות שנוגעות לשרידות של ממשלה. אל מול הדבר הזה - אנחנו רואים שחיקה גם בערכים וגם במוסר, ויש דברים שצריכים להיבדק".
אבל שוב, אתה דיברת על זוועות כלפי לאומים אחרים.
"אני חושב שאחרי שנה וחצי של לחימה חסרת יעדים שאין לה אופק מלבד המשך המלחמה, הדברים האלו מביאים בסוף לתקריות ולאירועים שחורגים מכל קוד אתי שאי פעם היה לצבא, ואת הדברים האלה צריך לעצור ולמנוע. ולכן אני אומר שהימשכות המלחמה מטעמים פוליטיים, ללא אופק, ללא מדיניות ברורה, ומתוך הפיכת המלחמה לדרך החיים שלנו - היא זוועה שמתבצעת נגד העם שלנו ונגד העם הפלסטיני, חד-משמעית".
"הימשכות המלחמה מטעמים פוליטיים, ללא אופק, ללא מדיניות ברורה, ומתוך הפיכת המלחמה לדרך החיים שלנו - היא זוועה שמתבצעת נגד העם שלנו ונגד העם הפלסטיני, חד-משמעית"
מה אתה אומר לבני העיר שלך, שקיבלו היום צווי מילואים חדשים?
"אנחנו עיר שנמצאת בכל שנה בצמרת הגיוס, בשלישייה הפותחת. השירות של החברה והמדינה הוא בראש הערכים של התושבים פה. אנחנו עיר במדד סוציו-אקונומי 9, אנשים משלמים פה מסים מעבר למה שאפשר לדמיין, ונושאים בנטל הכלכלי, החברתי והצבאי כל ימות השנה. יש פה באמת את כל הסיבות בעולם לציבור לקום ולהגיד: 'נמאס לי, אני לא עושה. לא מוכן'. ממרי אזרחי, דרך מסים ודרך מילואים. אבל אנחנו במצב קיצון במדינה, כל אמירה פה היא כמו גפרור שמצית את הכל, ויש לי אחריות, אז אני לא אגיד את כל מה שאני חושב. וגם לא משנה מה אגיד, החיילים האלה ילכו, כי זה מה שהם למדו, כי אלה הערכים שלהם מהבית, כי החברים שלהם שם, כי הם לא מוכנים לא ללכת. למרות שהם יודעים שהמלחמה הזאת מטומטמת.
"אז אני יודע שהאזרחים שלנו שיקבלו צווי גיוס ילכו, זה כנראה גם מה שאני הייתי עושה, כי הכלל יותר חשוב מהפרט. אצל האנשים האלו ישראל באמת לפני הכל, וכרגע זה מנוצל לרעה בידי אנשים שאצלם ישראל היא לא לפני הכל, היא לא לפני עצמם".
זה היה טקס זיכרון עירוני צנוע וקטן באולם בהוד-השרון, אבל באקלים הנוכחי גם זה הספיק. למחרת פירסם עמית סגל ברשתות את קטע הנאום עם המשפט על הזוועות, ומחול השדים פרץ. צייצן אחד כינה את כוכבי אויב נאצי שאין הבדל בינו לבין כל מחבל נוח'בה, "נמתין ליום הנקם ונראה מי ישוט בירקון", הוא כתב. לשם גם צורפה התמונה במדים של כביכול היטלר. במקום אחר נכתב, "חבר'ה, כוכבי לא שורד את סוף השבוע, שמעתם?" ונשלחו אליו הודעות ישירות כמו "השיר שלך נגמר" ו"נבוא אליך ונדאג שאתה לא תהיה".
מהתגובות של הפוליטיקאים כוכבי לא נרעש. "נציגי הממשלה, שלוחותיה וגרורותיה בציבוריות הישראלית מעניינים לי את קצה הזרת", הוא אומר. אבל הודעות אחרות וקבוצות שהחלו להתארגן דווקא הטרידו את המשטרה, והיא עיכבה לחקירה חמישה צעירים שלפי הפרסומים דנו לכאורה באפשרויות לפגיעה בו. אבל לכוכבי יש הסבר קצת שונה: "האירוע הזה תודלק מתחילתו על ידי גורמי ימין קיצוני, שחלקם נמצאים בתקשורת וחלקם ברשת, ואלו התחברו עם אנשים שיש להם בעיות אחרות איתי". לגרסתו, במחאה נגדו מעורבים גורמים עברייניים מהעיר שמולם מתבצעות פעולות אכיפה נגד עבירות בנייה. אלו התחברו עם אנשי תקשורת ימנים, אשר רכבו יחד על הביקורת הציבורית נגדו כדי לארגן הפגנות ולפגוע בו פוליטית.
שמע, יכול להיות שהרגזת תושבים בעיר, והם פשוט באים למחות.
"המשטרה לא סתם העלתה את רמת הכוננות. בסיטואציה הזאת יש אזרחים שבאמת כעסו, ואיתם אני יודע לדבר. אבל יש גם גורמי ימין קיצוני וגורמים שקשורים למשפחות פשע, עבריינים כבדים, שעשו מניפולציה על הדברים שלי כדי להוסיף להבות".
גם לתגובות בפייסבוק הוא לא נשאר אדיש. לאחד המבקרים כתב, "אני מקווה שיום אחד תלמד לקרוא לבד", ועל אחרת הוא איים בתביעת דיבה.
יהיו שיחשבו שזה קצת מוגזם, לא?
"קודם כל, אני לא מסתיר שאני איש רגיש ואני לוקח ללב. לציבור יש זכות מלאה לבקר אותי כראש עירייה, אבל כשאני רואה שיש מנגנון מכוון, מאורגן של הנעה להסתה ולדיבה - צריך לטפל בו".
כשבוע לאחר סערת הנאום, המחאה נדדה למוקד אחר, לא רחוק משם, בבית כנסת רפורמי בעיר השכנה רעננה, שם התקיים טקס זיכרון ישראלי-פלסטיני. הפגנת מחאה נגד האירוע הידרדרה במהירות לאלימות, שכללה זריקת אבנים לעבר בית הכנסת ותקיפת משתתפי הטקס במכות וביריקות. קריאות להגעה למקום נמצאו גם בקבוצת טלגרם בשם "כוכבי תתפטר דם חיילינו לא הפקר", שנועדה לארגן הפגנות מתחת לביתו של ראש העירייה לאחר נאומו.
לו הטקס הזה היה מתקיים בהוד-השרון, היית תומך בו?
"אני מאמין גדול בחייה ותן לחיות, וזה חלק מהתפקיד שלי לייצר את זה. קשה לי עם אנשים שרוצים לחיות ולא לתת לאחרים לחיות. היו פה אירועים של פורום המשפחות השכולות, והייתי בהם. אין בי חשש לראות את האחר, גם אם אני לא מסכים איתו. הקושי שלנו היום לראות את האחר הוא אחד הדברים המהותיים בהתפוררות של המרקם החברתי שלנו".
בתוך הסערה סביב נאומו והאיומים על חייו, כוכבי אולי קיווה כי יהיו מספיק אנשי ציבור – בוודאי מיש עתיד – שיצאו להגנתו. זה לא ממש קרה, וגם מהכיוון של יש עתיד נשמעה שתיקה צוננת.
מה בדברים שלך סותר את הערכים הליברליים של יש עתיד?
"אנחנו נמצאים בתקופה שבה אנשים מתקשים להתמודד עם מסר קצת מורכב. יש אנשים שמשיקולים שונים, שאני לא יודע מה הם, נזהרים גם מאמירות שהם מסכימים איתן. זה יכול גם לנבוע מאופיים של האנשים".
מי איכזב אותך בשתיקתו?
"קח את כל מי שלא יצא וגינה את אירוע האלימות הקשה ברעננה, ואם הוא לא גינה לא את זה ולא את האיומים כלפיי, אז אתה יכול להבין לבד".
לדברי כוכבי, יאיר לפיד התקשר אליו. אבל בפומבי אף אחד מחברי יש עתיד לא תמך בו. כוכבי לא רוצה להפוך את האירוע הזה לירי בתוך הנגמ"ש, אבל הוא בהחלט זוכר שיאיר אחר, שעבר סערה דומה בדיוק לפני תשע שנים אחרי שנשא את נאום "התהליכים", דווקא כן כתב לו וחיזק אותו.
"יאיר גולן היה סגן רמטכ"ל, לוחם עז נפש שב-7 באוקטובר נכנס לאוטו ונסע לתופת. אנחנו נמצאים בעולם הפוך, שבו הוא אויב המדינה, בגלל דברים עקרוניים נכונים שאמר ובגלל הדרך שבה הוא נאבק בממשלה הזאת ובאוזלת ידה. הוא, גיבור ישראל, הופך לאויב המדינה, ואנשים שחלקם לא עשו צבא, או השתמטו או ישבו בכלא והיו בדוקאים של שב"כ, הם אלה שמנהלים את המדינה! זה מטורף. עכשיו תגיד, זו הדמוקרטיה, הם נבחרו, אין בעיה. האחיזה שלהם בשלטון אחרי 7 באוקטובר היא שערורייה בכל קנה מידה. אבל עצם זה שהם התעסקו בי ככה, בעקביות, כולה ראש עירייה בהוד-השרון, עד שהם עברו לאירוע ברעננה, זו עובדה שמראה כמה הם מבינים שהכיסא שלהם רועד".
השאלה היא אם זה שאתה מתבטא באופן הזה לא פוגע בסוף בתושבי העיר שלך.
"הפריבילגיה היחידה שלי היא שאנחנו מובילים עיר איתנה ודי עצמאית. מה שאנחנו צריכים מהממשלה זה ברמת השוטף. מעולם, גם לפני שהתחלתי להתבטא ככה, לא קיבלתי שום דבר אקסטרה".
יכול להיות שזו הסיבה שראשי עיריות אחרות לא מתבטאים ככה?
"מאוד יכול להיות. לשמחתי, בראש המשרד המרכזי שמולו מתבצעת העבודה שלנו ביום-יום עומד שר, משה ארבל, שהוא גם מענטש וגם בן אדם ערכי, ולמרות שאנחנו מעולמות שונים לגמרי יש לנו יכולת להגיע להסכמות ולעבוד יחד לטובת העיר".
ובמשרדים אחרים?
"יש פגיעה מכוונת בי ובערים ליברליות אחרות. דוגמה מובהקת אחת היא פרויקט 'מהיר לעיר'. זה פרויקט דגל של משרד התחבורה, שרוב ראשי הרשויות התנגדו לו. במקרה של הוד-השרון, מי שחתם על ההסכם מול המשרד הוא קודמי בתפקיד, אבל אני קידמתי אותו למרות שזה פרויקט שלקח הרבה זמן וכלל עבודות שהקשו על התושבים. ההסכם קובע שהמשרד ישלש את כמות האוטובוסים לרשות שתסלול נתיבי תחבורה ציבורית בדרכים ראשיות. מה עשה משרד התחבורה בראשות מירי רגב? רגע לפני שהפרויקט הושלם, חתכו לי את התחבורה הציבורית בחצי. יכול להיות שזה מקצועי, אבל אתה רואה שיש רוח פוליטית רעה שמשפיעה על החלטות בניגוד לעמדת אנשי המקצוע.
"אתה רוצה דוגמה נוספת? אנחנו עיר של 70 אלף תושבים, לפי כל הדעות אמורה להיות פה תחנת משטרה. אין פה תחנת משטרה, ואפילו שיטור עירוני, שזה פרויקט של המשרד לביטחון לאומי, אין. כשתושבים פה מתקשרים למוקד 100 הם מופנים לתחנת כפר-סבא".
אז בסוף, התושבים כן נפגעים. יכול להיות שאם היית ראש עירייה שלא מתנגד והולך ברוח הממשלה הייתה לך כבר תחנת משטרה ויותר אוטובוסים.
"אני לא יודע, אבל מה שברור זה שאנחנו לא יכולים להיכנע לתרבות שבה משאבים ציבוריים ניתנים רק לאומרי הן. נהייתה פה תרבות כזאת שאסור לדבר כדי שהַפָּריץ לא יכעס – וזה ריקבון פוליטי עמוק. אנחנו מדרדרים את החברה למקום שבה יש לאוכלוסייה תלות מוחלטת – קיומית, כלכלית, חברתית – בפוליטיקאים שלא היית נותן להם לנהל חנות מכולת, אבל עכשיו מנהלים את כל תקציב המדינה ואת כל סדר העדיפויות שלו".
ממשרד התחבורה נמסר: "בשנת 2016 נחתם הסכם 'מהיר לעיר' עם רשויות מקומיות רבות, ובהן עיריית הוד-השרון, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ומשרד התחבורה. בניגוד לטענה שהועלתה, בהסכם לא נכללה כל התחייבות לשלש את שירות התחבורה הציבורית בעיר. למעשה, מאז חתימת ההסכם, לא זו בלבד שלא הופחת היקף התחבורה הציבורית המשרת את העיר, אלא אף חל גידול משמעותי של 50 אחוז בכמות הנסיעות בתחבורה הציבורית המשרתות את הוד-השרון - עלייה מ-716 נסיעות יומיות בשנת 2016 ל-1,088 נסיעות יומיות כיום. בנוסף, חשוב להדגיש כי למשרד התחבורה קיימת תוכנית לתוספות שירות נוספות בתחבורה הציבורית במערך העירוני, אולם יישומה של תוכנית זו, תלוי בהסדרת מסוף תפעולי בדרום העיר אשר נתונה להחלטת העירייה”.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "הוד-השרון אינה עומדת בתנאים להקמת מערך השיטור העירוני. לאחר תיקון החקיקה המקודם בכנסת ניתן יהיה לבחון את הנושא שוב".
