מעל שולחנו של מייק האקבי בשגרירות ארצות-הברית בשכונת ארנונה בירושלים תלויים זה ליד זה גיטרה בצבעי MAGA ובנג'ו. אלה לא אביזרים סמליים. השגריר מנגן בהם בכל פעם שהוא מוצא זמן. הוא אפילו מתנדב בלהקת הליווי של מקהלה בכנסייה בעיר. כלי הנגינה הם תזכורת לכך שמושל ארקנסו לשעבר מביא נוכחות אישית, כמעט פסטורלית, לאחת המשימות הדיפלומטיות התובעניות ביותר בממשל בוושינגטון.
בשמונת החודשים האחרונים מאז החלה כהונתו בארץ למד האקבי (70) לאהוב את ישראל לא רק דרך ניירות תדריך, אלא גם מחשיפה יומיומית לאנשיה. הוא מדבר בהערצה על מה שהוא מכנה "חוסן אינסופי" של ישראלים ועל נחישותם להגן על ארצם, גם תחת לחץ בלתי פוסק. והוא משבח את האוכל המקומי, בייחוד הפירות והירקות. "האבטיחים, המנגו, העגבניות ‑ מדהים", הוא אומר בהתלהבות של ילד. "אני לא מכיר שום מקום בעולם שבו טעמתי תוצרת חקלאית כזו. אוי, והחומוס פה הכי טוב. תענוג".
אבל בתקופת מתיחות רב-זירתית, קצב חיי השגרירות נקבע הרבה פחות על ידי מוזיקה או שוקי אוכל והרבה יותר על ידי דיפלומטיה. בראיון הזה, בלשכתו הממוגנת בזכוכית משוריינת, מתייחס האקבי כמעט לכל רכיב המעצב את המציאות האסטרטגית של ישראל: הפסקת האש בעזה ושלביה הבאים, המשא ומתן עם סוריה, שאיפות הגרעין של איראן, המתיחות עם טורקיה, אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון, עלייה באנטישמיות בארצות-הברית ועתיד הסיוע הצבאי האמריקאי לקראת פקיעת ההסכם הנוכחי ב-2028. לאורך כל הדרך, הוא חוזר על טענה מרכזית אחת: למרות דיווחים מתמשכים על משבר, עימותים ושחיקה, יחסי ארצות-הברית-ישראל מתפקדים "ברמה יוצאת דופן של שיתוף פעולה".
התחושה היא שהפסקת האש בחזיתות השונות נמצאת בסכנה. למשל בעזה.
"אני לא רואה בשום אופן שהפסקת האש בעזה נמצאת בתהליך של קריסה. אם כבר, אני חושב שזה די מדהים שהיא מחזיקה מעמד יותר מחודשיים".
את תחושת השבריריות הוא מפרק, לשיטתו, תוך פירוט ההתפתחויות הקונקרטיות: כמעט כל החטופים חזרו, בניית מסגרת הייצוב לרצועת עזה נמצאת בעיצומה, והתיאום בין ישראל לבין ארצות-הברית ושותפים בינלאומיים אחרים נמשך מדי יום. "זו משימה ענקית באמת", הוא אומר, וטוען שיש כמה מדינות שמסכימות לשלוח חיילים לכוח הייצוב ברצועה (ISF), אך לא מוכן לפרט מיהן.
היו דיווחים שהממשל האמריקאי נזף בישראל על החיסול בשבת של ראאד סעד, מספר 2 בהנהגת חמאס ברצועה.
"הדיווחים האלה לא רציניים. כשגריר שהנשיא שלח לישראל, האם הגיוני שמשהו כזה קרה ואני לא הייתי מודע לכך? אני נוהג להתעלם מסיפורים המיוחסים לפקידים אנונימיים. אם לא אומרים לנו מי הם, הניחוש שלי הוא שהם כנראה אנשים די זוטרים שלא יודעים מה קורה".
אחת השאלות הרגישות ביותר סביב הפסקת האש מול חמאס היא אם השלב השני יכול להתחיל לפני החזרת גופתו של רן גואילי, החטוף האחרון. האקבי נזהר לא להתחייב, אבל מסמן גמישות ורומז שהשלב הבא יכול להתחיל גם במקביל לחיפושים. "כולנו רוצים להבטיח שהוא יחזור הביתה", הוא אומר. "אבל יש התקדמות שלא נעצרת גם כשחמאס מתקשה להחזיר אותו. יש מאמץ מרוכז להתקדם עם התהליך. אני מקווה שהמשפחה תוכל בקרוב לקבור את יקירה בכבוד".
"לא בטוח שיש לי תשובה למה טראמפ תומך בקטאר. אולי כדאי שתפנה את השאלה לוושינגטון. יש לנו בריתות עם מדינות שאנו לא בהכרח מסכימים לכל מה שהן עושות"
יש חילוקי דעות בין ישראל לבין ארצות-הברית לגבי השלב השני?
"אני לא מודע לכך שיש כאלה ואני מדבר מדי יום עם בכירים בירושלים ובוושינגטון. חיכוך הוא אפשרי מדי פעם. זה לא צריך להתפרש כקרע. אני לא רואה כל מחלוקת או אתגר רגעי כמשבר גדול ביחסים. אני רואה בדיוק את ההפך".
המחלוקות האלה יעלו בפגישה הקרובה בין נתניהו לטראמפ במאר א-לאגו?
"כבר לקחתי חלק בפגישות בין נתניהו לטראמפ. הן תמיד היו חמות. שונות לגמרי מכפי שמתארים אותן חלק מהמקורות האנונימיים. כשאני קורא את הסיפורים האלה על מתח ביניהם אני צוחק. חילוקי דעות קיימים בין בעלי ברית. אני נשוי 51.5 שנים. לאשתי ולי יש מחלוקות כמעט כל יום, ואנחנו נשארים נשואים. חילוקי דעות אינם סימן לחולשה, אלא ליושר".
אחת המטרות המרכזיות של ממשל טראמפ, עוד מכהונתו הראשונה בעשור שעבר, היא מימוש המגעים לנורמליזציה עם סעודיה. אלא שאלה מתקשים להתקדם, וההנחה הרווחת היא שהסיבה לכך היא התנגדותה הנחרצת של ישראל אפילו להביע פומבית קצה של מוכנות עקרונית לתמיכה עתידית בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית. כשהאקבי נשאל כך הוא מבקש להבחין בין תמיכה מוצהרת בהקמת מדינה, לבין משהו עמום שהוא מגדיר כ"פתיחות לקראת שקילת הקמת מדינה".
כך או אחרת, הוא אומר: "אני לא יכול להשיב על זה. רק הסעודים יכולים להשיב. אבל יש אינדיקציות לכך שהסעודים רוצים שתהיה נורמליזציה. הם מבינים שיחסי נורמליזציה עם ישראל יעניקו להם יתרון גדול. אני מאוד אשמח לראות נורמליזציה כזאת קורית ב-2026".
אפרופו יחסי ישראל והמפרץ: למה ארה"ב והנשיא טראמפ בפרט, כל כך תומכים בקטאר? הוא יודע שהיא מממנת את ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בכל רחבי ארה"ב, והוא יודע שהיא העומדת מאחורי רשת "אל-ג'זירה".
"אני לא בטוח שיש לי תשובה לזה. אולי כדאי שתפנה את השאלה לוושינגטון. יש לנו בהחלט יחסים עם קטאר, והם מועילים לארה"ב. יש לנו בסיס צבאי שם עם 10,000 איש. יש זמנים שבהם קטאר מספקת לנו ברית חשובה ומועילה, ויש זמנים אחרים שבהם אנחנו אולי לא מסכימים עם כל המדיניות שלהם. זה לא דבר חריג. יש לנו בריתות עם מדינות בעולם שאנו לא בהכרח מסכימים לכל מה שהן עושות".
בשטחי C הכל בסדר
אף שנדמה שהאקבי מיושר לחלוטין עם ממשלת נתניהו, יש נושא אחד שבו הוא מצליח להטריד את הקואליציה ‑ ובוודאי את האגף הימני-ניצי שלה: אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון. בשיא פעילותו בנושא, בקיץ האחרון, הוא דרש לחקור את הריגתו של סיף א-דין מוסלט, פלסטיני שעל פי החשד הוכה למוות בידי פורעים יהודים. הוא גם ביקר בכפר טייבה שברשות אחרי סדרת פרעות של מתנחלים במקום.
"זה כפר שקט עם הרבה אזרחים אמריקאים שנפגע מוונדליזם", צייץ לאחר מכן.
השבוע הוא אומר על כך: "זה טרור. זה פשע. לא משנה מי עושה זאת. זה שגוי, זה רע, זה מזיק ולא תורם לפתרון ארוך הטווח ביהודה ושומרון. עבריינים צריכים להתמודד עם כל ההשלכות של החוק. ויש שינוי חיובי בתגובות הישראליות. רק בשבועות האחרונים היו כמה הצהרות ומעשים חזקים מאוד (הוא מתייחס למעצר יהודים החשודים במעורבות בטרור ביהודה ושומרון, כולל תקיפת פלסטינים וחיילים, א"א). ראינו גינויים מכל הקשת הפוליטית. זה הגיע מאלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, זה הגיע מראש מועצת יש"ע ישראל גנץ וזה הגיע מראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן".
יש טענה שישראל פועלת לספח דה-פקטו את יהודה ושומרון, גם אם היא לא מחילה ריבונות באופן רשמי.
"מה שאני רואה זה תהליך מתמשך להעניק אישורים להכשרת התנחלויות. עמדת ארה"ב היא שזה לא חריג ולא בעייתי כשזה נעשה בשטחי C. היו 19 קהילות שאושרו השבוע בקבינט. בסך הכל 35 אושרו מאז ינואר 2025, כשטראמפ נכנס לתפקידו. והיו קהילות שקיבלו אישורים גם בזמן ממשל ביידן. אנשים מתנהגים כאילו זה דבר גדול, אבל זה לא. זה תהליך שגרתי. לפעמים זה רק איחוד של יישובים סמוכים. אבל כולם בשטחי C ואין לזה קשר לסיפוח".
בממשל טראמפ נמתחה עליך ביקורת על כך שאתה קרוב מדי למתנחלים.
"באותה מידה מבקרים אותי על כך שאני קרוב מדי לפלסטינים אם אני מבקר בטייבה או בבית-לחם. ואז אם אני הולך לבקר בשילה אז אני קרוב מדי למתנחלים. אני קרוב לארצות-הברית של אמריקה. זאת לא תהיה הביקורת הראשונה שאני סופג. כבר די התרגלתי לזה".
מהשאלה אם סיפוח יהודה ושומרון ירד סופית מהפרק הוא מתעקש להתחמק ולהחזיר את הדיון לעזה: "הפוקוס שלנו כרגע הוא על לייצב את הרצועה, להרחיב את הסכמי אברהם ולהביא שלום למזרח התיכון. זה לא שאנחנו לא יכולים לחשוב על דברים אחרים, אבל האחריות שלי כאן היא להתמקד בזה".
לבעוט בפרד בפעם השנייה
יחסי ישראל וארצות-הברית עומדים בפני צומת חשוב: ב-2028 יפוג תוקפו של מזכר ההבנות שנחתם בשלהי כהונת אובמה והעניק לישראל 38 מיליארד דולר עבור סיוע ביטחוני למשך עשור. האקבי מאשר שדיונים על הסכם חדש כבר החלו, ואף שגם כאן הוא נמנע מלפרט, הוא מביע ביטחון שישראל תהיה מרוצה מהתוצאה. "אין מדינה אחרת על הפלנטה שיש לנו איתה את סוג השותפות שיש לנו עם ישראל", הוא חוזר על המנטרה המוכרת.
מה בנוגע לטורקיה? יש דיווחים שארצות-הברית מתכוונת לספק לה מטוסי F-35.
"זה לא על השולחן. החוק האמריקאי אוסר כרגע העברה כזו בגלל ציוד צבאי רוסי שמחזיקה טורקיה".
טורקיה היא אחת המעצמות שמבקשת להשפיע על הנעשה ברצועת עזה. בין אם תצליח בכך או לא, יש לישראל שכנה נוספת שאליה מבקש ארדואן לשלוח זרועות השפעה: סוריה. לכך תהיה השלכה משמעותית על הסכם עתידי, אם אכן יהיה כזה, בין ישראל לבין המשטר של אבו-מוחמד אל-ג'ולאני (אחמד א-שרע). "אני רוצה לחשוב שהדברים מתקדמים בצורה חיובית מאוד", אומר האקבי. "כל הסכם ביטחוני יהיה שביר, אבל הוא אינטרס הן של ישראל והן של סוריה. עצם השיחות זה משהו שראוי להכרה. זה משהו לחגוג אותו".
למה טראמפ כל כך מתלהב מאל-ג'ולאני? מדובר בג'יאהדיסט ששם על עצמו חליפה.
(צוחק) "הנשיא מכיר בכך שהמצב מאוד שביר. אם הוא לא ייכנס לתמונה בעצמו ויסייע לייצוב סוריה, יש חשש שא-שרע ימצא פרטנר באיראן, סין או רוסיה. טראמפ מודאג ורוצה להבטיח גבול שקט בין סוריה לישראל. זה משהו שלא היה הרבה שנים".
"אני לא מודע לתוכניות להפעיל לחץ על ישראל אם לא תינתן חנינה לנתניהו, ולא יכול לדמיין שיהיו סנקציות. מה יחליט הרצוג? אנחנו מדברים כל שבוע, אבל לא על זה"
לגבי איראן, נשארו לה שאיפות בתחום הגרעין.
"אני מקווה שאיראן תחזור להתנהל בהיגיון ואולי להגיע להסכם במו"מ. היא צריכה להגיע למסקנה שלהעשיר אורניום ולחתור לנשק גרעיני זה לא האינטרס שלה. אני מקווה שלא תהיה מלחמה. אני מפציר באיראן לחשוב היטב על מה שהנשיא טראמפ אמר בפעם הקודמת: לא יהיה להם נשק גרעיני והם לא יוכלו להעשיר אורניום. הם לא לקחו אותו ברצינות".
כאן שולף האקבי פתגם ישן באנגלית המיוחס למארק טוויין כדי להעביר מסר לאיראנים: There is no education in the second kick of a mule. אין חינוך בבעיטה שנייה של פרד. המשמעות שלו היא שיש טעויות שהן כל כך ברורות וכואבות, עד שאין צורך לחזור עליהן שוב. על כך הוא מוסיף: "אם לא יבינו, אשמח לתרגם להם את זה".
עד כמה אנו קרובים למלחמה נוספת בלבנון?
"אנחנו רואים סימנים טובים בלבנון. הנשיא והצבא מתחזקים, והם מסוגלים לספק יותר ויותר מנגנוני הגנה למדינה שלהם ולאזרחיה. אבל אני לא חושב שיש מישהו שמאמין שזה יכול לקרות בן רגע. זה תהליך. מה שמעודד הוא שהתהליך הזה מתקדם. כולם באזור צריכים לחגוג את זה. אני מאמין שנתקדם לרגע שבו חיזבאללה לא יהווה עוד איום, לא על ישראל ולא על תושבי לבנון".
ב"פורום דוחא" ב-7 בדצמבר אמר שגריר ארצות-הברית בטורקיה טום ברק ש"ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה, אבל באזור הזה מה שעבד הכי טוב, בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, הוא מונרכיה נדיבה". ישראל לא הסתירה את זעמה על הרמיזה והבהירה לאמריקאים שהדבר לא מקובל עליה. זה הגיע עד כדי הגדרתו באוזני הממשל כגורם עוין המייצג את האינטרסים של ארדואן. השבוע הגיע ברק לישראל כדי להיפגש עם נתניהו וליישר את ההדורים. בפגישה נכח גם האקבי. "ברור שישראל היא דמוקרטיה", הוא אומר. "זו דמוקרטיה חזקה מאוד. היחידה בחלק הזה של העולם".
הנשיא טראמפ התבטא באופן פומבי לגבי המשפט של נתניהו בישראל. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אפילו רמזה שהוא עשוי להפעיל סנקציות במקרה שההליך המשפטי יימשך.
"אני לא מודע לתוכניות להפעיל לחץ על ישראל ואני לא יכול לדמיין שיהיו סנקציות. טראמפ מכבד את ריבונותה של ישראל ואת מוסדותיה הדמוקרטיים".
הרצוג השיב לפנייה שלו לגבי חנינה לנתניהו?
"אני מדבר עם הרצוג כל שבוע וזה לא חלק מהשיחה שלנו".
למה בחרת להגיע ביולי לדיון במשפט שלו?
"זה היה מעשה של סולידריות. הנשיא טראמפ הבהיר בפוסטים שהוא חשב שזו (המשפט, א"א) דרך מצערת ומקוממת לנסות למנוע מראש ממשלה לנהל מדינה באמצע מלחמה. הוא עצמו היה מושא למלחמה משפטית, אז הוא היה מאוד אמפתי למה שקרה לנתניהו, שבו הוא רואה חבר אישי קרוב".
