אחד התסריטים שעלו בחודש האחרון אצל גורמי החקירה והאכיפה בנוגע לפרשיות "בילד" וקטארגייט, הוא שביום בהיר אחד יודיע נתניהו לבית המשפט המחוזי כי הוא חייב לקצר את הדיון במשפטו לנוכח הצורך הדחוף לעדכן בהתפתחות את צוותי החקירה בפרשיות הנוגעות ללשכתו.
גורם בכיר הבקיא בשלל הפרשיות והחקירות מתאר את התרחיש הלא מופרך הזה: "נתניהו יאמר כי מסיבות ביטחוניות כלשהן, נניח היחסים עם גרמניה, או עם מצרים, או עם מאדים, הוא לא יכול היה לשתף את החוקרים במידע הקריטי הזה קודם לכן. אבל אחרי מאמצים רבים הוא שמח לבשר להם את הבשורות שבוודאי ישמחו אותם מאוד, וצריכות להוביל לסגירת תיק ה'בילד', מה שיחסוך לחוקרים הרבה זמן שהשקיעו לריק.
"'אני הוא זה שעומד מאחורי הפרסום ב'בילד' כדי לממש צרכים ביטחוניים מהמעלה העליונה, ולצורך קידום עסקת החטופים', יאמר להם ראש הממשלה. 'עשיתי שימוש בסמכותי לבלמ"ס, כלומר – להפוך מסמך מסווג למסמך בלתי מסווג שאפשר לפרסם – והוריתי להעביר את המסמך ל'בילד', עיתון שאני מכיר היטב את כותביו ועורכיו ושידוע באהדתו הגדולה למדינת ישראל, לממשלת ישראל ולעומד בראשה'. ולכן, יסביר נתניהו, הכל חוקי והכל תקין וסליחה שלא אמר את זה קודם".
נתניהו, כך חוששים גורמי אכיפה, יכול לנקוט בצעד דומה לגבי דלף של חומרים מסווגים רבים נוספים, שמידע אודותיו נאגר אצל החוקרים אגב חקירת הפרשות, ואף לקחת על עצמו פרסומים שונים הנוגעים, למשל, למסרים מקטאר, ולהגיד שהוא זה שאישר אותם. אם ראש הממשלה אכן ינקוט בצעד כזה, הדבר יעורר שתי שאלות לא פשוטות: הראשונה - האם בכלל יש לו סמכות לבלמ"ס כל חומר מסווג, בכל דרגת סודיות, ואיך ייתכן שהדובר הצבאי אלי פלדשטיין ביצע את המטלה הזו עבור נתניהו וקיבל חומרים מסווגים שאותם חלק עם עיתונאים כשהוא בכלל לא עובד בלשכה ולא נמצא איתה בקשר, שהרי לטענת דוברי ראש הממשלה הוא פוטר באפריל 2024, חצי שנה קודם לכן.
גורם משפטי: "נתניהו יכול היה להתייחס לטענות שהעלה בר בתצהירו החסוי במסגרת תצהיר חסוי משלו. חרף זאת, בחר להגיב בתצהיר גלוי, מה שמלמד כי לא ההליך המשפטי עמד בראש מעייניו"
ולא רק הוא: בעדותו מתייחס פלדשטיין לשורת מקרים שבהם יונתן אוריך ונתניהו עצמו הדליפו מידע מסווג לעיתונאים. במקרה אחד כזה, כך לפי גורם בכיר אחר בלשכה, פורסמו בתקשורת קטעים מתוך פרוטוקול של פגישה בין נתניהו לבין גורם ביטחוני בכיר. כמובן שאותם קטעים הציגו את נתניהו בצורה חיובית מאוד. מדובר במסמך סודי ביותר שיש לו שני העתקים – האחד במערכת הביטחון והאחר בכספת במשרד ראש הממשלה. העותק שבידי מערכת הביטחון אותר. העותק השני, כך התברר, נלקח מהכספת על ידי אחד הבכירים בלשכה. באופן תמוה, למרות שגורמי החקירה והמודיעין ערים למקרה, עד כה לא נפתחה חקירה בנושא.
הסטנוגרמות יצאו לאור
בתחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לפני שבועיים תוארו כמה מקרים מתוך עשרות רבות שבהם הועבר חומר מישיבות הקבינט הביטחוני, המסווגות סודי ביותר, לפלדשטיין וממנו לתקשורת. החוקרים בדקו רק אחד כזה. בעדות פתוחה שמסר ב-31 במארס התייחס נתניהו לאותה הדלפה מתוך הקבינט ואמר כי הוא זה שהורה לאוריך להוציא את החומר המדובר. בעקבות אמירה הסירה המשטרה מאוריך את החשד ל"מסירת ידיעה סודית", כפי שדיווח כאן עמיתנו נטעאל בנדל.
נתניהו טען באוזני החוקרים כי לא רק שבסמכותו להתיר לפרסום תכנים של דיון בקבינט, אלא שיש לו סמכות כוללת ומוחלטת להתיר לפרסם כל מסמך של כל גורם, ארגון, סוכנות או משרד ממשלתי הפועלים מטעם מדינת ישראל. "לפי תקנות הסיווג, אני מחליט מה יוצא החוצה. אומר – ומוציא. אני מחליט בשיקול הדעת שלי שדבר לא מסווג..." ובמקום אחר קבע נחרצות: " אני עושה את זה לפי שיקול הדעת שלי, שאני 18 שנה בתפקיד. אני מחליט מה מסווג ומה לא".
אלא שעל פי החוק, המידע הסודי היחיד שבסמכותו של ראש הממשלה לפרסם הוא מתוך ישיבות קבינט או ממשלה, וגם זה – רק אחרי שהתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים. נתניהו לא עשה זאת כשפירסם או מסר לפרסום חלקים מתוך פרוטוקולים ישיבות קבינט.
בנוסף על חוק יסוד הממשלה, חוק השב"כ מעניק לראש הממשלה סמכות מוגבלת לפרסם חומרים מסויימים הנוגעים לשירות. בתקנות המשנה לחוק נקבע כי הצנזורה אחראית לפקח על אופן מימושו של סעיף זה. ובכל מקרה, מדובר אך ורק בחומרים מסויימים של השב"כ, ולא של שום גוף ביטחוני אחר.
בפועל, מתוקף הסמכות שנתניהו טוען שיש לו הוא שיחרר לפרסום עשרות רבות, ייתכן אף יותר, של מסמכים או שברי משפטים מתוך פרוטוקולים של פגישות עבודה והערכות מצב ומתוך מסמכי צבא ומודיעין מסווגים ביותר, "או היו לפחות ברמות הסיווג הגבוהות ביותר עד שנתניהו נגע בהם בשרביט הבילמוס שלו (מלשון בלמ"ס)", כדברי הגורם הבכיר, חלקם באופן גלוי בהודעות לשכה, בנאומים, בראיונות או בתצהירים לבתי המשפט, וחלקם בהדלפות הלשכה לכלי תקשורת אוהדים מבלי שהיא מצוינת כמקור.
דוגמאות יש למכביר.
כך, למשל, ב-8 בפברואר 2025 פרסם נתניהו בחשבון רשת ה-X שלו ציוץ ארוך ומפורט, שזכה למאות אלפי צפיות, ובו כתב בין היתר: "הטענה לפיה ראש הממשלה אסר לכאורה על גורמי הביטחון לחסל בכירי טרור במבצע 'שומר החומות' היא שקר מוחלט. ראש הממשלה הוא זה שאישר את מבצע 'שומר החומות' ודחף לחיסולו של מוחמד דף. לשם כך אף האריך בשבוע את המבצע הצבאי, בניגוד לדרישת נשיא ארצות-הברית דאז, ג'ו ביידן".
עוד צייץ נתניהו כי בהערכת מצב חסויה שהתקיימה ב-1 באוקטובר 2023, שבוע לפני מתקפת הפתע, "המליץ ראש השב"כ רונן בר על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב"כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה".
מעבר לשימוש בסמכות שאין לו, נתניהו גם מסלף באופן חמור את מה שנאמר ומה שלא נאמר בפגישה הזו ובעוד רבות אחרות. בתצהיר הגלוי שהגיש נתניהו לבית המשפט העליון ב-27 במארס 2025, בתגובה לעתירה נגד פיטורי ראש השב"כ, הוא פירסם ציטוטים חלקיים מתוך חילופי דברים בינו לבין רונן בר במסגרת פגישות עבודה (פ"ע) שקיימו השניים מתוקף תפקידם. בנוסף פירסם "קטעים נבחרים" מתוך מסמכי הערכות מצב מודיעיניות ודוחות מודיעיניים שהיו ברשותו.
כבר בפתח התצהיר התייחס נתניהו לסמכות שלו לפרסם את אותם קטעים: "הציטוטים שאני מצרף לתצהיר הגלוי הם ציטוטים מסטנוגרמות רשמיות של דיונים ביטחוניים או מסמכים רשמיים, שאני כגורם המוסמך לאשר פרסום אישרתי לפרסמם (...) בהיעדר פגיעה כלשהי בביטחון המדינה בחלקים שאישרתי".
בתצהיר מובאים ציטוטים ומידע מתוך סטנוגרמות של לפחות ארבע פגישות עבודה בין נתניהו לרונן בר לפני המלחמה ובמהלכה, כל זאת בניסיון "להפריך" את הטיעונים נגד פיטורי בר. ראש הממשלה אף הגדיל לעשות ופירסם בתצהיר הגלוי חלקים ממסמכים שנמסרו לו על ידי השב"כ וגורמי המודיעין – בטענה שבסמכותו לאשר את פרסומם. מדובר, בין היתר, בציטוטים מתוך "הסיכום המלא של הערכת המצב שהגיע למזכירות הצבאית ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 09:47"; ועוד ועוד מסמכים.
ביחס לטענות שהעלה בר לגבי התנהלות השב"כ בליל 7 באוקטובר, עידכן ראש הממשלה כי "התיר" חשיפה של מידע סודי, שאותו פירט בגלוי ושהיה, מעבר לעצם הסיווג שלו פרסום מידע מסווג, סילוף חמור של הנאמר במקור.
בעדותו הפתוחה בפרשת הבילד אמר נתניהו לחוקרים: "לפי תקנות הסיווג, אני מחליט מה יוצא החוצה. אני עושה את זה לפי שיקול הדעת שלי, שאני 18 שנה בתפקיד. אני מחליט מה מסווג ומה לא"
בנוסף כתב נתניהו בתצהיר הגלוי כי "במסגרת תצהירו החסוי טוען בר כי במהלך חודש יולי 2023, ערב ההצבעה בכנסת על ביטולה של עילת הסבירות, הוא התריע בפניי על חומרת המצב הביטחוני, וניתן להבין שהוא קושר זאת לרצועת עזה ול-7 באוקטובר 2023". גם במקרה זה הדגיש ראש הממשלה כי מדובר במידע סודי שהתיר לחשוף.
לא על השב"כ לבדו לספר ידע. במשך שנה לא ניתן היה לפרסם פרטים על סכנת החשיפה שאיימה על מבצע הביפרים - שבחיזבאללה חשדו ושלחו כמה מכשירים לבדיקה - בטענה כי הפרטים הללו עלולים לחשוף את האופן ועומק החדירה של ישראל לתוך הארגון, זו שבזכותה קיבלו בצה"ל ובמוסד התרעה על הסכנה. לנתניהו זה פחות הפריע וב-18 באוקטובר, בראיון לערוץ 14, הוא שפך הכל. "התקלה הייתה שחיזבאללה שלח כמה ביפרים לאיראן לבדיקה, ותוך כדי שיחה עם ראשי המערכת, אני מגלה את זה". בסיפור שלו, כמובן, יש רעים - לא חיזבאללה רחמנא ליצלן, אלא ראשי מערכת הביטחון, שלא סיפרו לו כלום, ויש טובים, כלומר - טוב, שהציל את המצב ברגע האחרון.
הפגישה שבוטלה
במקרה אחר, ומתוך רצון להצדיק את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, פירסם נתניהו בעמודיו הרשמיים ברשתות החברתיות סרטון שבו ציטט קטעים חלקיים מתוך מסמך סודי של אוגדת עזה. בחודש מארס 2023, כחצי שנה לפני הטבח, ביקש מפקד אוגדת עזה מהאלוף זיני לבחון את היערכות האוגדה לשעת חירום. "בדוח הסודי של האלוף זיני הוא מצא ליקויים שונים בהיערכות לאירוע מסוג זה", טען נתניהו. "אני חושב שהוא יהיה ראש שב"כ מצוין. הוא חשף וראה את הבעיה בעזה. ואנשים שואלים, למה לא יצאת עם הדבר הזה? כי זה היה דוח סודי... זה הגיע למפקד האוגדה. זה לא הגיע אליי, וחבל שזה לא השפיע על אחרים". גם כאן נתניהו הודה שמדובר במסמך סודי שהתיר לפרסם חלקים מתוכו, תוך מצג שווא כאילו זיני מסר התרעה למלחמה כוללת, כל זאת בצורה מגמתית ועל מנת לשרת את צרכיו הפוליטיים.
תחת הכותרת "חשש לחשיפת חומרים סודיים שלא כדין על ידי רה"מ" פנתה התנועה לאיכות השלטון ביוני השנה ליועמ"שית ודרשה כי "תתבצע בדיקה של הסוגייה, ולאחריה יובהר האם רה"מ פעל כדין ובסמכות בעשותו כן". במקביל, ולאורך החודשים האחרונים, הגישה התנועה כמה תלונות למשטרה, לשב"כ וליועצת על חשד לביצוע עבירות פליליות לכאורה של טיפול רשלני ואף זדוני במידע מסווג. בעקבות זאת נקבעה פגישה רבת משתתפים בנושא, למורת רוחם של מקורבי נתניהו. אבל לא הם אלה שהביאו לביטול הישיבה אלא דווקא נציגי הפרקליטות, שטענו שהנושא נוגע בחקירה שמתנהלת כעת.
לדברי הגורם הבכיר במערכות האכיפה, "אין שום קשר בין החקירה שמתנהלת לבין הצורך לבדוק האם ראש הממשלה ניכס לעצמו סמכות כל כך דרמטית בניגוד לחוק. בפרקליטות פשוט פחדו שהישיבה הזו תגיע למסקנות אמת, כלומר – שלנתניהו אסור להתיר לפרסום את המסמכים, ואז הם יהיו חייבים לחקור אותו תחת אזהרה – וזה בדיוק הרגע שהם כה מורתעים ממנו ועושים כל מאמץ שלא להגיע אליו". התנועה לא התייאשה ודרשה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו על הסמכות שהעניק לעצמו ועל כלל ההדלפות. אלא שהפרקליטות ולשכת היועצת לא שעו לבקשות ונמנעו מלהורות על פתיחה בחקירה.
משיחות עם שורת משפטנים, בהם בכירים בעבר ובהווה בפרקליטות המדינה ובמערך הייעוץ המשפטי, עולה חשד לכאורה לביצוע של שלוש עוולות: הראשונה – מדובר בפעולה המנוגדת לחוק. השנייה – מדובר בפרסום מידע מסווג שעלול לגרום נזק לביטחון המדינה מבלי שהתבקשה חוות דעת של הגורמים המקצועיים. והשלישית – ניצול לרעה של כוח השררה. "לא ניתן לדעת מדוע הותרו דווקא אותם פרטים שפורסמו – בעוד פרטים אחרים נותרו חסויים, גם אם הם עשויים להפריך את הנרטיב שנבנה", מסביר גורם משפטי. "הדבר מאפשר הנדסה תודעתית תחת מעטה של 'חשיפת מידע' מבלי שלציבור, לתקשורת ואף לגופי הביקורת יש כלים לבחון את התמונה המלאה. המידע שמובא לידיעת הציבור אינו פרי של שקיפות שלטונית או גילוי מרצון, אלא של מניפולציה מודעת וחד-כיוונית".
גורם משפטי בכיר, מהמנוסים והבקיאים ביותר בתחום, התייחס לטענה כי לראש הממשלה סמכות לפרסם מידע סודי: "בחוק יסוד הממשלה ובחוק השב"כ יש סמכות לראש הממשלה להתיר לפרסום מידע סודי הנוגע לתחומים שבסעיפים המסמיכים (סעיף 35 א' לחוק יסוד הממשלה וסעיף 19 א' (3) לחוק השב"כ). אבל – וזה אבל גדול מאוד ומכריע, ראש הממשלה אינו מעל החוק, והחוק כולל בתוכו את עקרונות המשפט המנהלי ובראשם האיסור לפעול בניגוד עניינים אישי ומוסדי והאיסור לקבל החלטות על סמך שיקולים זרים ותכלית זרה. נתניהו הפר את העקרונות הללו, ומכאן שפעל שלא כדין. מי שפועל שלא כדין בעניינים של סודיות וביטחון המדינה, גם אם הוא ראש הממשלה, עובר עבירה פלילית חמורה וצריך להיחקר על כך במשטרה".
פנייה ללשכת ראש הממשלה נענתה בתגובה הבאה: "בניגוד לנטען, בחוק יסוד הממשלה ובחוקים נוספים הוענקה לראש הממשלה הסמכות הבלעדית לקבוע מה המידע המותר לחשיפה מתוך הדיונים הביטחוניים הסודיים ומה לא".
